הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם
עשיתי עבודה רבה בקרבכם, וכמובן, השמעתי גם כמה אמירות. אך אני חש שדבריי ועבודתי לא הגשימו במלואם את תכלית עבודתי של אחרית הימים. שכן באחרית הימים, עבודתי אינה למען אדם מסוים או אנשים מסוימים, אלא מיועדת להמחיש את צביוני האינהרנטי. אך בשל סיבות רבות מספור – אולי מחסור בזמן או לוח זמנים עמוס בעבודה – אנשים לא זכו בידע כלשהו אודותיי מתוך צביוני. על כן אני יוצא לדרך עם תוכניתי החדשה, עבודתי האחרונה, ופותח דף חדש בעבודתי, כדי שכל הרואים אותי יכו על חזם ויבכו ויקוננו ללא הרף על עצם קיומי. זאת משום שאני מביא את קץ האנושות לעולם, ומנקודה זו ואילך, אני חושף בפני האנושות את צביוני במלואו, כדי שכל המכירים אותי וכל אלה שאינם מכירים אותי יוכלו לשטוף את עיניהם ולראות שאכן באתי לעולם האנושי, באתי אל הארץ שבה כל הדברים מתרבים. זוהי תוכניתי, וה"וידוי" היחיד שלי מאז בריאת האנושות על ידי. מי ייתן ותתנו את מלוא תשומת לבכם לכל תנועה שלי, שכן שבט ייסוריי שוב מתקרב לאנושות, לכל המתנגדים לי.
יחד עם השמיים, אני מתחיל את העבודה שעלי לעשות. וכך אני מפלס את דרכי בין זרמי האנשים ונע בין שמיים וארץ, בלי שאיש יבחין אי פעם בתנועותיי או ישים לב לדבריי. לכן, תוכניתי ממשיכה להתקדם בצורה חלקה. אלא שכל חושיכם קהו עד כדי כך שאינכם מודעים כלל לשלבי עבודתי. אך לבטח יבוא יום ותבינו את מטרותיי. היום אני חי בכפיפה אחת עמכם וסובל עמכם, ומכבר למדתי להבין את הגישה שהאנושות נוקטת כלפיי. איני חפץ להרחיב על כך, וקל וחומר שאיני רוצה לבייש אתכם על ידי העלאת דוגמאות נוספות לנושא כאוב זה. אני רק מקווה שתזכרו בלבכם את כל מה שעשיתם, כדי שנוכל לסכם את חשבונותינו ביום שניפגש שוב. איני רוצה להאשים לשווא איש מכם, כי תמיד פעלתי בצדק, בהגינות ובכבוד. כמובן, אני גם מקווה שתוכלו להיות ישרים, ולא לעשות דבר הנוגד את השמיים והארץ או את מצפונכם. זהו הדבר היחיד שאני מבקש מכם. אנשים רבים חשים חסרי מנוחה ואי-נוחות משום שביצעו עוולות איומות, ורבים מתביישים בעצמם משום שמעולם לא עשו ולו מעשה טוב אחד. אך ישנם גם רבים, אשר לא זו בלבד שאינם חשים חרפה בגלל חטאיהם, הם גם הולכים מדחי אל דחי, וקורעים לחלוטין את המסיכה שמסתירה את תווי פניהם המבעיתים – שטרם נחשפו במלואם – כדי לבחון את צביוני. לא אכפת לי ממעשיו שלאף אדם ואיני שם לב לכך. תחת זאת, אני עושה את העבודה שעלי לעשות, בין אם זה איסוף מידע, שיטוט בארץ, או עשיית דבר מה שהוא מענייני. ברגעים מכריעים, אני ממשיך בעבודתי בקרב האדם כפי שתוכנן במקור, בקלות ובמהירות, ולא שנייה מאוחר מדי או מוקדם מדי. אולם, עם כל שלב בעבודתי, יש כאלה שמושלכים הצידה, כי אני מתעב את דרכי החנופה שלהם ואת כניעותם המזויפת. אלה המתועבים בעיניי יינטשו בוודאות, בין אם בכוונה ובין אם לאו. בקיצור, רצוני הוא שכל אלה שאני מתעב יישמרו מרחק ממני. למותר לציין, לא אחוס על אותם רעים שנותרו בביתי. מכיוון שיום עונשו של האדם קרב, איני ממהר לגרש את כל הנשמות הנבזות הללו מביתי, כי יש לי תוכנית משלי.
עתה הגיעה העת שבה אני קובע את סופו של כל אדם, לא השלב שבו התחלתי להכין את האדם. אני רושם בספר הרשומות שלי, בזה אחר זה, את דבריו ומעשיו של כל אדם, את מסלול נהייתו אחריי, את תכונתו האינהרנטית ואת האופן שבו התנהל בסופו של דבר. באופן זה איש לא יחמוק מידי, וכולם ימוינו איש איש לסוגו על פי הקצאתי, ולא משנה באיזה סוג אדם מדובר. אני מחליט על סופו של כל אדם לא על בסיס גיל, ותק, כמות הסבל, ובוודאי שלא על בסיס מידת הרחמים שהוא מעורר, אלא על פי השאלה אם הוא ניחן באמת. אין ברירה אחרת מלבד זו. עליכם להבין שכל אלה שאינם נוהים אחר רצון האל ייענשו, ללא יוצא מן הכלל. זהו דבר שאיש אינו יכול לשנותו. לכן, כל הנענשים באים על עונשם בשל צדקת האל וכתגמול על אינספור מעשיהם הרעים. לא שיניתי דבר בתוכניתי מאז ראשיתה. אלא שבכל הנוגע לאדם, נראה שמספרם של אלה שאני מפנה אליהם את דבריי הולך ופוחת, וכך גם מספרם של אלה שאני באמת מאשר. עם זאת, אני עומד על כך שתוכניתי מעולם לא השתנתה; אלא אמונתו ואהבתו של האדם הן שמשתנות תדיר, הולכות ודועכות, עד כדי כך שכל אדם עלול לעבור מהתרפסות בפניי להפגנת קרירות כלפיי ואף לסילוקי. גישתי כלפיכם לא תהיה חמה ולא קרה, עד שאחוש גועל ותיעוב, ולבסוף אטיל עליכם את עונשכם. אולם, ביום עונשכם, אני עדיין אראה אתכם, אך אתם כבר לא תוכלו לראות אותי. מכיוון שהחיים בקרבכם כבר הפכו למשעממים ומשמימים עבורי, כך שלמותר לציין, בחרתי בסביבת מגורים אחרת, כדי להימנע מפגיעת מילותיכם הזדוניות ולהתרחק מהתנהגותכם המושחתת והבלתי נסבלת, וכדי שלא תוכלו עוד להונות אותי או להתייחס אליי בשטחיות. לפני שאעזוב אתכם, עליי עדיין להפציר בכם להימנע מלעשות את מה שאינו תואם את האמת. תחת זאת, עליכם לעשות את מה שמרצה כולם, את מה שמביא תועלת לכולם, ואת מה שמועיל לייעודכם שלכם, אחרת, אתם תהיו אלה שיסבלו באסון.
רחמיי מובעים כלפי אלה שאוהבים אותי ומוותרים על עצמם. ואילו העונש הפוקד את עושי הרע הוא בדיוק הוכחה לצביוני הצודק, ויתרה מכך, עדות לזעמי. כשיבוא האסון, כל המתנגדים לי יבכו כשיפלו קורבן לרעב ולמגיפה. אלה שביצעו כל מיני מעשים רעים, אך נהו אחריי שנים רבות, לא יימלטו מלשלם על חטאיהם; גם הם יוטלו אל תוך האסון, שכמותו לא נראה אלא רק לעתים רחוקות במשך מיליוני שנים, והם יחיו במצב מתמיד של בהלה ופחד. ואלה מבין חסידיי, שהפגינו כלפיי נאמנות מוחלטת, ישמחו ויהללו את עוצמתי. הם יחוו סיפוק שאין לתארו ויחיו בתוך שמחה שכמוה לא הענקתי מעולם לאנושות. כי אני מוקיר את מעשיו הטובים של האדם ומתעב את מעשיו הרעים. מאז שהתחלתי להנהיג את האנושות, קיוויתי בשקיקה לזכות בקבוצת אנשים שמאוחדים עמי בנפש. ואילו את אלה שאינם מאוחדים עמי בנפש, מעולם לא שכחתי; אני תמיד מתעב אותם בלבי, וממתין להזדמנות לגרום להם לתת את הדין על מעשיהם הרעים, דבר שאתענג לראות. עתה יומי הגיע סוף סוף, ואיני צריך להמתין עוד!
עבודתי האחרונה אינה מיועדת רק להעניש את האדם, אלא גם לסדר את ייעודו. על אחת כמה וכמה שהיא נועדה לכך שכל האנשים יכירו במעשיי ובפעולותיי. אגרום לכל אדם ואדם לראות שכל מה שעשיתי הוא נכון וביטוי לצביוני, שאין זה מעשה ידי אדם, וקל וחומר שאין זה הטבע שהביאו את האנושות עד הלום, אלא אני הוא המזין כל יצור חי בקרב כל הדברים. ללא קיומי, האנושות רק תאבד ותסבול מפגעי הפורענות. שום בן אנוש לא יראה עוד לעולם את השמש והירח היפים, או את העולם הירוק; האנושות תפגוש רק את הלילה האפל והקר ואת גיא צלמוות הבלתי נמנע. אני הגאולה היחידה של האנושות. אני תקוותה היחידה של האנושות, ויתרה מכך, אני הוא זה שעליו נשען קיומה של האנושות כולה. בלעדיי, האנושות תגיע מיד לקיפאון, בלעדיי, האנושות רק תסבול מקטסטרופה הרסנית ותרמס תחת רגליהם של כל מיני רוחות, אף שאיש אינו שם לב אליי. עשיתי עבודה שאיש מלבדי אינו יכול לעשותה, ואני מקווה רק שהאדם יוכל לגמול לי בכמה מעשים טובים. על אף שרק מעטים יכלו לגמול לי, עדיין אסיים את מסעי בעולם האנושי ואתחיל בשלב הבא של עבודתי העומדת להתגלות, כי התרוצצותי בקרב האדם במשך כל אותן שנים נשאה פרי, ואני מרוצה מאוד. מה שחשוב לי אינו מספר האנשים, אלא מעשיהם הטובים. על כל פנים, אני מקווה שתאגרו כמות מספקת של מעשים טובים לקראת ייעודכם שלכם. אז אהיה מרוצה; אחרת, איש מכם לא יוכל להימלט ממתקפת האסון. האסון מקורו בי, וכמובן שאני מתזמר אותו. אם לא תוכלו להיראות כטובים בעיניי, לא תימלטו מסבל האסון. בעת צרה, מעשיכם ופעולותיכם לא נחשבו הולמים לחלוטין, שכן אמונתכם ואהבתכם היו ריקות מתוכן, והצגתם את עצמכם רק כחששנים או כקשוחים. בנוגע לכך, אשפוט רק בין טוב לרע. הדרך שבה כל אחד מכם פועל ומביע את עצמו היא הדבר שממשיך לעניין אותי, ועל בסיס זה אקבע את סופכם. אולם, עליי להבהיר את העניין הבא: לא ארחם עוד על אלה שלא הפגינו כלפיי ולו שמץ של נאמנות בעתות צרה, שכן יש גבול לרחמיי. יתרה מכך, איני מחבב את מי שאי פעם בגד בי, וקל וחומר שאיני אוהב להתרועע עם אלה המוכרים את האינטרסים של חבריהם. זהו צביוני, יהיה האדם אשר יהיה. אני חייב לומר לכם זאת: כל מי ששובר את לבי לא יזכה לחנינה נוספת ממני, וכל מי שהיה נאמן לי יישאר בלבי לנצח.
