כיצד לחתור אל האמת (12)

על איזה נושא שיתפנו בפעם הקודמת? שיתפנו על כמה ביטויים ספציפיים של שלושה היבטים – תנאים מולדים, אנושיות וצביונות מושחתים. דנו בביטויים הספציפיים האלה, וכך הבחנו לאיזה משלושת ההיבטים הם שייכים. אם תפגשו בחיי היום-יום את הביטויים האלה שעליהם שיתפנו, תוכלו בעצם לאפיין ולסווג אותם – אם הם שייכים לתנאים מולדים, לאנושיות או לצביונות מושחתים. באשר לביטויים שעליהם לא שיתפנו, האם אתם יודעים כעת כיצד לסווג אותם על פי העקרונות האלה או על פי המהות שהם מבטאים? (אנחנו מרגישים שאנחנו קצת יותר טובים בכך מבעבר – אנחנו מסוגלים להרהר בכיוונים האלה, אבל עדיין איננו מסוגלים להבחין בהם באופן מלא). בדרך כלל אתם יכולים להבחין בביטויים ששיתפנו עליהם, אבל באשר לאלה שעליהם לא שיתפנו ושאין להם שום קשר לביטויים ששותפו בעבר, אתם לא יודעים אם אתם מסוגלים להבחין בהם. (נכון). בדרשות האחרונות שיתפנו על כמה ביטויים של תחומי עניין, תחביבים וחוזקות במסגרת התנאים המולדים, וכן על הבעיות הנוגעות להיבטים אלה כפי שהן באות לידי ביטוי אצל אנשים. שיתפנו גם על הגישה ועל הנתיב ליישום בפועל שאנשים צריכים לאמץ בנוגע לסוגיות אלה, וכן על דרישותיו של האל מאנשים שיש להם תחומי עניין, תחביבים וחוזקות. השיתוף על כך נועד בעיקר לומר לאנשים מהן המחשבות ונקודות המבט שעליהם לאמץ, ומהו הנתיב ליישום בפועל שעליהם להבין בנוגע לתחומי עניין, תחביבים וחוזקות, וכן עליהם להבין מהן כוונותיו ודרישותיו של האל הכרוכות באותם היבטים. בנוגע לסוגיות של תחומי עניין, תחביבים וחוזקות, שיתפנו עליהן רק במובן כללי ולא שיתפנו באופן ספציפי לגבי מחשבות ונקודות מבט שגויות שיש לאנשים בהקשרים אלה, על נתיבים שגויים של יישום בפועל שהם עלולים לבחור, או לגבי הבנות שגויות שיש להם בנוגע לדרישותיו של האל בהקשר זה. אם כן, הבה נשתף כעת בפירוט על הסוגיות הספציפיות שאנשים צריכים להבין בנוגע לתחומי עניין, תחביבים וחוזקות, על בסיס הבעיות הקיימות שיש לאנשים.

האם שמתם לב אילו הבנות מופרכות או תפיסות מעוותות יש לכם בנוגע לתחומי עניין, תחביבים וחוזקות? המצב הוא שברוב הסוגיות אתם מבינים רק את הדברים שעליהם אני משתף, ולאחר מכן אינכם מהרהרים במה שנאמר ואינכם משווים זאת לדברים בחייכם, ובכל זאת אתם מרגישים שאתם מבינים הכול ורואים את הסוגיות כפשוטות מאוד, הלא כן? ראשית, חשבו על השאלה הבאה: האם יש הבדל בין תחומי עניין ותחביבים לבין חוזקות? (כן). מה ההבדל? אם אתם יכולים לראות שיש הבדל, ציינו, באיזה אופן הם שונים? (כשלאדם יש תחום עניין ותחביב, פירושו פשוט שהוא מאוד אוהב דבר מסוים, אין זה אומר בהכרח שיש לו חוזקה בתחום זה). ביסודו של דבר ציינתם את נקודות ההבחנה העיקריות – אלה הם פחות או יותר פני הדברים. מנקודת המבט של האנושיות, תחומי עניין ותחביבים מתייחסים לעניין שיש לאדם בסוג מסוים של פעילות ייחודית או בדבר מסוג מסוים, ולכך שהוא מוכן להקדיש להם תשומת לב או לעסוק בהם. כלומר, העדפתו האישית נוטה באופן יחסי לדברים שמעניינים אותו ושהוא נלהב לגביהם. לא מדובר רק בחיבה קלה שיש לו למיומנויות המקצועיות בהקשר זה, אלא שהוא מתעניין בהן מאוד, מעבר לרמת החיבה או האהבה שעשויה להיות לו כלפי דברים רגילים. זו המשמעות של תחומי עניין ותחביבים. אולם בנוגע לסוג הפעילות הייחודית או לדבר-מה שהוא מתעניין בו ונלהב לגביו, אין כל ודאות באשר לאיכותו, למיומנות שלו, ליכולת לעשותו היטב, ולרמה שאליה הוא יכול להגיע בביצועיו. לכן, תחומי עניין ותחביבים מתייחסים לדברים שאנשים מתעניינים בהם ואוהבים, דברים שהם מוכנים לעסוק בהם לעתים קרובות ושבהתייחסות אליהם ובעשייתם הם מוכנים להשקיע זמן ואנרגיה בחיי היומיום. יכולתם לעשות את הדברים האלה היטב תלויה באיכותם ובמיומנויות שלהם. נניח שהם מתעניינים בדבר מסוים ונלהבים לגביו במיוחד, ובה בעת, הם גם מיומנים בתחום – כלומר, נוסף על כך שהם מתעניינים בדבר זה ונלהבים לגביו, הם גם יכולים לעשותו היטב, להשיג תוצאות משמעותיות ולהגיע להישגים גדולים. במילים אחרות, המיומנות שלהם בתחום העניין ובתחביב זה עולה על זו של האדם הממוצע, ויכולת ההבנה שלהם, קצב הלמידה והמהירות שבה הם תופסים עקרונות בתחום זה עולים על אלה של האדם הממוצע. כאשר קיימים ביטויים כאלה, הדבר נקרא "חוזקה". אנשים אחרים עשויים להזדקק, בין היתר, להכשרה מקצועית רשמית וממושכת, ללימודים, לרכישת ידע, לתרגול, וכן להדרכה, הובלה, פיקוח, סטנדרטיזציה וייעוץ מאנשי מקצוע רלוונטיים, ורק לאחר כל אלה יוכלו לבצע דבר-מה היטב ובאופן עצמאי. אולם לאנשים בעלי חוזקות יש בדרך כלל רמה מסוימת של יכולת תפיסה במיומנויות המקצועיות שלהם, גם מבלי שיעברו הכשרה מקצועית או למידה שיטתית. יש להם מידה מסוימת של הבנה מעשית, ניסיון מעשי או הישגים אישיים בתחום זה. ועם הכשרה מקצועית החוזקה שלהם בתחום זה יכולה להגיע לרמה גבוהה עוד יותר. בקיצור, לאדם עם חוזקה יש מיומנות רבה בדברים שבהם הוא מתעניין ושהוא נלהב לגביהם, במידה שעולה על זו של האדם הממוצע. מה פירוש המילה "מיומן"? (להיות בעל חוזקה בתחום מסוים, בעל ידע יחסי לגבי הדברים האלה, ויכולת לטפל בהם במיומנות וללא מאמץ). להיות מיומן בדבר-מה אין פירושו רק להיות בעל ידע לגביו; אלא פירושו שיש לאדם יכולת טבעית יוצאת דופן וכישרון מולד חזק יחסית בתחום זה. גם ללא הכוונה מאחרים הוא מסוגל להבין דברים שאחרים לא יכולים להבין. ובשילוב עם הכשרה רשמית או הדרכה של מורה בעל שם, הוא יכול להצליח אף יותר בתחום זה. כשמדברים על כך שלאדם יש חוזקה, פירוש הדבר שהוא חזק במיוחד בתחום עניין או בתחביב מסוים, ושיש לו כישרון טבעי יוצא דופן בתחום זה. יכולת ההבנה, יכולת התפיסה ויכולת הלמידה שלו בתחום זה חזקות כולן באופן יוצא דופן, והוא תופס את התחום מהר מאוד. בהשוואה לאדם הממוצע, יש לו מיומנות בולטת בתלום זה. זה מה שנקרא "חוזקה".

כעת, משהבנתם מהן חוזקות, הבה נדבר על תחומי עניין ותחביבים. מה ההבדל בין תחומי עניין ותחביבים לבין חוזקות? האם תחומי עניין ותחביבים זהים לחוזקות? (הם לא זהים). מדוע תחומי עניין ותחביבים לא זהים לחוזקות? (מכיוון שאם יש לאדם עניין בדבר-מה, אין פירושו בהכרח שהוא מסוגל לעשותו היטב, וגם לא בהכרח שהוא מיומן בו; יתר על כן, אין זה אומר בהכרח שאפשר להבין את הדבר הזה במהירות רבה). אם יש לך תחומי עניין ותחביבים, פירוש הדבר שאתה אוהב סוג מסוים של דברים, אבל אם הדבר הזה הוא גם החוזקה שלך – זה כבר תלוי ביכולת ההבנה, ביכולת הלמידה וביכולת התפיסה שלך בתחום זה, וכן בכישרון הטבעי שיש לך ואם אתה מיומן בזה באופן טבעי. אם אתה מיומן בזה, הרי שזוהי החוזקה שלך. אם אינך מיומן בתחום וזהו עניין של העדפה אישית בלבד – תחום שאתה מתעניין בו – אבל איכותך ירודה וכישרונך הטבעי לוקה בחסר, כלומר יכולת ההבנה שלך מועטה בתחום העניין והתחביב שלך, אינך מיומן בו כלל, מבצע אותו בצורה מגושמת, אינך יעיל ואינך משיג שום תוצאות, הרי שהתחום הזה אינו החוזקה שלך, אלא נשאר עבורך ברמה של תחום עניין ותחביב בלבד. מדוע זהו רק תחום עניין ותחביב ולא חוזקה שלך? מכיוון שאתה לא מיומן בו. לדוגמה, יש כאלה שאומרים: "אני ממש אוהב לשיר". עד כמה הם אוהבים לשיר? מהרגע שהם פוקחים את עיניהם בבוקר הם משמיעים שירי פופ; הם מאזינים לכל מיני שירים, כולל שירים ממדינות זרות ואופרות מהמערב ומסין – הם אוהבים להאזין לכל מה שנחשב כמוזיקה. הם גם רוצים לשיר, אבל יש בעיה גדולה – הם זייפנים מטבעם או שפשוט אין להם חוזקה בתחום הזה. יש גם אנשים שאפילו לאחר שלמדו שירה במשך כמה שנים, עדיין לא מסוגלים למצוא את הטכניקות הנכונות. הם לא יודעים כיצד לשיר בצורה הנעימה ביותר, כיצד להפוך את שירתם למרגשת, או כיצד להשיג תוצאות טובות באמצעות שירתם. אף על פי שהם אוהבים לשיר משחר ילדותם, וזהו אחד מתחומי העניין והתחביבים שלהם, בשל המגבלות של התנאים המולדים שלהם, תחום העניין והתחביב שלהם יכול להישאר רק ברמה של תחום עניין ותחביב – זו לא חוזקה. לדוגמה, כאשר אדם המיומן בשירה לומד מזמור, הוא יכול לשיר את המנגינה העיקרית לאחר ששר אותה כשלוש פעמים בלבד. ולאחר ארבע או חמש פעמים, הוא יכול ביסודו של דבר לשיר את השיר כולו. אולם ייתכן שאלה שנהנים להאזין לשירים אך אינם מיומנים בשירה, לא יצליחו לזכור את המנגינה הכללית גם לאחר שיקשיבו לה שלוש פעמים. ייתכן שאפילו לאחר חמש פעמים עדיין לא יצליחו לשיר את המנגינה ויצטרכו לקרוא כל הזמן את המילים או התווים. כשמדובר בשירה עצמה, הם לא מצליחים להתחבר לרגש של השיר או למצוא את מיקום הקול הנכון. הם גם לא זוכרים את המילים, ולפעמים הם אפילו מזייפים. בנוסף, כשהם שרים שירים שהם רגשיים יחסית, הם אף פעם לא מצליחים לשלוט כראוי בהבעת הרגשות. אחרים אומרים ששירתם אינה נעימה לאוזן ואינה מהנה, אך הם לא מתייאשים ולא מוותרים – הם עדיין מתמידים בלמידה ובשירה. כמובן, שירה היא עניין של חופש אישי וזכות אישית; איש אינו מגביל אותם. עם זאת, השיתוף שלנו היום הוא על ההבדל בין תחומי עניין ותחביבים לבין חוזקות. אם נשפוט על פי ביטויים אלה, הם לא מיומנים בתחום העניין והתחביב שלהם. אם כך, מדוע חשוב לשתף בבירור על העניין הזה? כדי לעזור לאנשים להבין שתחומי העניין והתחביבים שלהם לא זהים לחוזקותיהם. בהתבסס על כל ההיבטים של התנאים המולדים שלך, אם אינך מיומן בתחום מסוים, הרי שהמגבלות של תנאיך המולדים קובעות שגם אם זהו תחום העניין והתחביב שלך, זו לא חוזקה שלך. אף על פי שאתה אוהב מאוד את התחום, אפילו עד כדי אהבת נפש, הרי שלמרבה הצער פשוט אינך מיומן בו. לדוגמה, יש אנשים שאוהבים מאוד לרקוד. בכל פעם שהם שומעים מוזיקה, גופם מתחיל לנוע לפי הקצב והמנגינה, והם חשים הנאה רבה כשהם מתנועעים. אולם המראה הטבעי שלהם לא מרשים מאוד, הם לא גבוהים במיוחד, רגליהם לא ארוכות במיוחד, ומבנה גופם לא אלגנטי במיוחד. בסך הכול, הריקוד שלהם לא מושך במיוחד מבחינה חזותית. אבל הם פשוט אוהבים לרקוד, ולפעמים הם רוקדים במקומות ציבוריים או בצדי הדרך, כשהם שקועים בעצמם לחלוטין. עוברי האורח חושבים שזה מגוחך, ובכל זאת הם רוקדים כאילו אין איש סביבם, ואינם מודאגים כלל ממה שאחרים חושבים עליהם, כאילו שאין להם כלל מודעות. עד כדי כך הם אובססיביים לריקוד. לתחושתם הם רוקדים טוב למדי, אבל למעשה הם לא מיומנים בזה. הם לא יכולים לתפוס את מהות הריקוד, וגם לא יודעים אילו תנועות מתאימות, אילו תנועות חינניות, ואילו תנועות מסוגלות להעביר טוב יותר סוגים שונים של רגשות אנושיים. כלומר, הם לא מבינים באמת היבטים רבים הקשורים למחול. גם עם הדרכה של מורה מקצועי והכשרה מבית ספר מקצועי, מבחינת איכותם המולדת, הם לא מיומנים במחול ואינם יכולים לתפוס את מהותו. לכן, בהתחשב בכל ההיבטים של תנאיהם המולדים, הריקוד, שאותו הם אוהבים, אינו תחום שהם בקיאים בו. אף על פי שהם אוהבים זאת מאוד ומשולהבים מכך, ולעתים קרובות מתפעלים מהתנועות ומהנוכחות שלהם-עצמם כשהם רוקדים מול מצלמה או מראה, אם נבחן את המצב בפועל, הם לא מיומנים בריקוד. במילים אחרות, ריקוד הוא רק תחום העניין והתחביב שלהם, ולא החוזקה שלהם.

יש אנשים שאוהבים מאוד ספרות. הם אוהבים לנסח מאמרים, לצטט ולכתוב שירה, הם אוהבים פורומים ספרותיים, והם גם אוהבים לקרוא רומנים ויצירות ספרותיות שונות, הן זרות והן מקומיות, הן מודרניות והן קלאסיות – הם אוהבים את כל היצירות האלה. הם אוהבים את אוצר המילים, את המגוון ואת הסגנונות הלשוניים השונים שסופרים משתמשים בהם ביצירותיהם הספרותיות, והם גם אוהבים את הרעיונות השונים שסופרים מבטאים ביצירותיהם. האם זהו תחום העניין והתחביב שלהם? (כן). ברור מאוד שזהו תחום העניין והתחביב שלהם. מה שאדם אוהב, מה שמעניין אותו בליבו ובמוחו, הוא מולד – זה לא משהו שהוא רוכש מאוחר יותר בחיים, ובוודאי שלא דבר-מה שמטפחים הוריו או משפחתו. יש אנשים שאוהבים ספרות וקוראים יצירות ספרותיות רבות. יש שלמדו ספרות באופן שיטתי באוניברסיטה. יש כאלה שאפילו עבדו כמרצים לספרות, או עסקו בעבודה ובקריירה הקשורות לספרות, ואף התמידו בהן לאורך זמן; הם הקדישו את רוב חייהם לעיסוק בעניינים הקשורים לתחום העניין והתחביב שלהם; למעשה, כל יום בחייהם כלל עיסוק בספרות – תחום שהם מתעניינים בו ונלהבים לגביו. אך האם פירוש הדבר שתחום העניין והתחביב שלהם הוא אכן החוזקה שלהם? לא בהכרח – יש לבחון אם יש להם ידע או מחשבות וגישות בספרות שעולים על אלה של אנשים מן השורה או שהם נבדלים מהם. אם מה שהם תפסו והבינו בספרות אינו אלא מה שלמדו מספרים, או מורכב רק מידע כללי נפוץ שכל אחד יכול ללמוד ולתפוס, הרי שזה לא נחשב לחוזקה. לדוגמה, אם תבקש מהם לכתוב מאמר, לא יהיו בו שגיאות דקדוקיות, הפיסוק יהיה נכון, הפסקאות יהיו בנויות היטב, והמבנה הכללי של המאמר יהיה טוב למדי. ייתכן גם שלאורך המאמר כולו ייעשה שימוש בשלל מילים יפות. עם זאת, יש בעיה אחת – כשמדובר בהבעת דבר מסוים, גישה מסוימת או עלילה כלשהי, אין להם שיטת הבעה ייחודית, וגם לא שיטות הבעה אמנותיות או חכמות במיוחד. תכונות אלה נעדרות מכל יצירותיהם הספרותיות. כלומר, המאמרים שלהם בנויים לכאורה היטב, הם מקצועיים מאוד, והמילים נבחרו בקפידה, אך חסרה להם שיטת הבעה ייחודית של מחשבות ושל נקודות מבט, תופעות או עלילות, שאמורה להיות לסופר מיומן. רוב המאמרים שלהם בינוניים למדי. המבנה שלהם ודרך הבעת הרעיונות נוקשים, קשיחים ודוגמטיים במיוחד; הם לא חדשניים או ייחודיים, ואין בהם חוכמה ותבונה, ובוודאי שאינם יכולים להיחשב אלגנטיים. על מה מעידה תופעה זו? (הם לא מיומנים בכתיבה ואין להם כישרון לכך). הם לא מיומנים בכתיבה ואינם יכולים ליצור סיפורים בגמישות על בסיס הרקע של האירועים או אב-הטיפוס של סיפורים מעין אלה. בסופו של דבר, כשאנשים קוראים את המאמרים ואת היצירות הספרותיות שלהם, הם מרגישים שהם חדגוניים וחוזרים על עצמם, ושכולם כתובים על פי אותה נוסחה. מדוע אנו אומרים שהם חדגוניים וחוזרים על עצמם? בסך הכול, נראה שהמאמרים שלהם בנויים היטב, תקניים ומקצועיים; כשמדובר בהיבטים טכניים, האדם הממוצע יתקשה למתוח עליהם ביקורת – אפילו המבנה תמיד אחיד. אף על פי שהם מסוגלים ללמוד צורות שונות של יצירות ספרותיות, לרבות שירה, פרוזה וכתיבה נרטיבית מארצות זרות, הם אף פעם לא מסוגלים להתאים או ליישם אותן ביצירה הספרותית שלהם. זאת מכיוון שהמיומנות וההישגים הספרותיים שלהם יישארו תמיד ברמה של תחומי עניין ותחביבים, ואף פעם לא יגיעו לרמה של חוזקה. ייתכן שיש להם ידע רב בספרות, אך אין להם באמת הישגים ספרותיים כלשהם. במילים אחרות, הם לא מביאים שום חדשנות ספרותית אמיתית, הם לא יכולים לייצר יצירות מייצגות משלהם, ואין להם מחשבות ונקודות מבט ייחודיות ודרך הבעה ייחודית. דבר זה מוכיח שספרות אינה החוזקה שלהם. יש להם ידע כללי בספרות רק מכיוון שזהו תחום העניין והתחביב שלהם, אך אין להם חוזקה בספרות. אתה מבין, אנשים רבים קוראים ספרים, כולל יצירות ספרותיות שונות; רבים טוענים שהם חובבי ספרות או יוצרים ספרותיים, אך בקרב העוסקים ביצירה ספרותית, לכמה מהם יש באמת יצירות משלהם? כמה מהם כתבו יצירות ספרותיות שיכולות לעמוד במבחן הזמן ולהפוך לקלאסיקה? מעטים מאוד, נכון? לרוב האנשים האלה יש מעט עניין ותשוקה מולדים לספרות, ומאוחר יותר הם לומדים, עוברים הכשרה ומתרגלים בבתי ספר מקצועיים, ובמקרה הם עוסקים בעבודה הקשורה לספרות. עיסוקם בעבודה הקשורה לספרות עשוי לכאורה להצביע על כך שתחום העניין והתחביב הזה יכול ללוות אותם לאורך חייהם, אבל כמות היצירות המוגמרות שהם מפיקים, התרומות שלהם, והיצירות המקוריות שיש להם במהלך עבודתם בתחום – כל זה תלוי בשאלה אם יש להם חוזקה בספרות. אנשים רבים עוסקים במקצוע שהם אוהבים ונלהבים לגביו, והם מתפרנסים ממנו או צוברים הטבות מסוימות, אך הם לא משיגים תוצאות טובות במקצוע זה. די בכך כדי להוכיח שהמקצוע שהם אוהבים ונלהבים לגביו אינו החוזקה שלהם. מצד שני, יש אנשים שאף על פי שאינם עוסקים במקצוע הקשור לתחומי העניין והתחביבים שלהם, מסוגלים להגיע להישגים אמיתיים מכיוון שזוהי חוזקתם. לדוגמה, יש בין היתר, ממציאים, אלה שתרמו תרומות יוצאות דופן בתחומים שונים, אלה שהיו חלוצים בסגנונות ייחודיים משלהם במגוון תחומים, ודמויות מובילות בתחומים שונים. לכן, בהתחשב במצבים האלה, כאשר יש לאדם תחומי עניין ותחביבים אין פירושו בהכרח כי יש לו חוזקה בתחומים אלה. אולם יש אנשים שלא יכולים להבחין בקשר בין תחומי עניין ותחביבים לבין חוזקות. הם חושבים שתחומי העניין והתחביבים שלהם הם החוזקות שלהם, אך לאחר שהם עוסקים במשך שנים רבות בתחום שמעניין אותם ושהם נלהבים לגביו, הם לא משיגים באמת תוצאות כלשהן. לאחר שהדברים האלה מתבהרים, כיצד אנשים צריכים להתייחס לתחומי העניין והתחביבים שלהם ולחוזקותיהם? זה פשוט מאוד – עליהם להתייחס אליהם בצורה נכונה. אם בית האל זקוק לך כדי שתבצע חובה בתחום מסוים הכרוך בידע מקצועי, במיומנויות או בכישרונות הקשורים לתחומי העניין והתחביבים שלך, אזי שומה עליך להתייחס לכך על פי העקרונות של ביצוע החובה – לא לדחות זאת, אך גם לא להפריח רעיונות נשגבים ולא לנהוג בפזיזות. אם זה משהו שאינך מיומן בו, דבר-מה שמעבר ליכולתך ושאינך יכול לעשות, אל תהיה שלילי ואל תתלונן על האל; עליך להיות מסוגל להתייחס לכך כראוי. מה פירוש הדבר להתייחס לכך כראוי? פירוש הדבר הוא שאם אתה מרגיש שהעניין שלך בתחום זה ותשוקתך כלפיו הם ייחודיים, אך כשאתה מבצע עבודה הקשורה אליו אינך מסוגל אף פעם לעמוד בדרישות של בית האל, וגם אינך יכול לעמוד בעקרונות הנדרשים על ידי בית האל, אזי עליך להשיג כל מה שאתה מסוגל להשיג. האל אף פעם לא כופה על דגים לחיות ביבשה או על חזירים לעוף. האל יודע מה אתה מסוגל להשיג ואיזה משא אתה מסוגל לשאת. ככל שיהיה לך יותר ניסיון, גם אתה תדע. עליך להשיג ככל שתוכל, בהתבסס על הנסיבות בפועל ועל התנאים המולדים שלך – אל תקשה על עצמך. אם אתה מסוגל, אל תעצור את עצמך; אם אינך מסוגל, אל תהיה שלילי ואל תכריח את עצמך מעבר ליכולתך – התייחס לכך בצורה נכונה.

אתם מאמינים באל כבר שנים רבות ורובכם מבצעים את חובתכם במשך יותר משלוש שנים – זה לא שאתם מבצעים חובה מסוימת בבית האל רק שנה או שנתיים. אם כן, בנוגע לחובה או לעבודה מקצועית מסוימת שאתה מבצע, האם ברור לך בלבך כמה אתה יכול להשיג ולאיזו רמה אתה יכול להגיע, וכמה אתה יכול להביא לידי ביטוי ובאיזו מידה? (כן). בעיקרון, כל זה ברור לך. יש אנשים שעדיין לא השיגו מיומנות בחובה מסוימת, משום שהתנסו בה רק מעט. אחרים, לעומת זאת, עוסקים בעבודה זו שנים רבות והתנסו בה רבות, אך עדיין אינם יכולים להגיע לעקרונות שבית האל דורש. הם לא כל כך מיומנים בתחום זה. אף על פי שהם באמת אוהבים את החובה הזו ונלהבים לבצע אותה, וחשים כבוד ואושר בעשייתה, הם פשוט לא מיומנים בה. לא משנה מהן הדרישות של בית האל, הם פשוט לא יכולים לעמוד בהן. הסיבה אינה מרדנות וחוסר ציות מצדם, או שאינם תורמים את חלקם, אלא שתנאיהם המולדים לא מאפשרים להם להשיג זאת ויש להם מגבלות. אם כן, מה ניתן לעשות? פשוט תן לדברים לקרות מעצמם – אל תהיה שלילי, אל תהיה חלש, אל תתלונן ואל תרגיש בלבך שזה לא הוגן. יש אנשים שאומרים: "אני אוהב לרקוד, אבל נולדתי עם שתי רגליים שמאליות ואני לא אטרקטיבי. אני רוצה לבצע חובת ריקוד אבל לא יכול. אז מה עליי לעשות? אני באמת רוצה לרקוד". רצונך לרקוד הוא רצונך האישי והעדפתך, אבל האם האל חייב לְרַצוֹת את העדפותיך? לא. לבית האל יש את העקרונות שהוא דורש ואת תקנותיו. בחירת האדם שיבצע עבודה מסוימת מבוססת על עקרונות. אינך יכול לדרוש בכוח, על סמך רצונך האישי, העדפתך האישית או מצב הרוח שלך, שבית האל יְרַצֶה אותך – זה לא הולם. אם אינך מתאים לביצוע חובה בתחום זה, אזי בתוך לבך עליך לאחל בשקט ברכות לאלה שיכולים לבצע חובה בתחום זה. פשוט עשה כל מה שאתה יכול, או שתוכל להיות עובד אלמוני מאחורי הקלעים – ותעזור בהנחיה ובבדיקה, בחזרות או בעריכת סרטוני ריקודים לאחר ההפקה, בחיפוש חומרים שונים, או בחיפוש אחר האמת. יש עבודה רבה שאפשר לעשות בתחומים שונים, והיקף העבודה הקשורה לתחומי העניין והתחביבים שלך הוא רחב. אינך חייב בהכרח להיות זה שמופיע על המסך – אתה יכול לקחת על עצמך גם עבודה שנעשית מאחורי הקלעים, במשרה חלקית. גם זה נחשב לביצוע חובתך. כך, גם תספק את משאלותיך האישיות וגם תעמוד בעיקרון ובסטנדרט של ריצוי האל באמצעות ביצוע חובתך – זה כל כך נהדר! האין זה בבחינת 'להרוג שתי ציפורים במכה אחת'? (כן). מכיוון שהאל לא נתן לך חוזקות בתחום זה כחלק מתנאיך המולדים, אין לך ברירה. אינך יכול להתלונן, לרטון או לנטור טינה רק בגלל שאתה לוקה בחסר באופן מולד בתחום זה ואינך יכול לעמוד בסטנדרט של בחירת כישרונות בתחום זה על ידי בית האל, ואז לא לרצות לבצע חובה בתחום זה, ולסרב לעשות זאת גם אם בית האל דורש זאת ממך – זה לא הולם. זו אינה הגישה הנכונה בעת ביצוע חובה. פשוט עשה כל מה שאתה יכול. אינך יכול לסרב לעשות זאת, ולעמוד בסירובך גם אם בית האל דורש זאת ממך, רק משום שאינך מתאים לכך או אינך מיומן בכך. בעשותך כך, אינך מבצע את חובתך – אתה מספק רצונות אישיים ומנהל עסק משלך. אינך מבצע חובה בגישה של התמסרות לאל, וגם לא בגישה של כנות ונאמנות לאל. זה לא הולם. אנשים צריכים להבין זאת. יש להבין נכונה את תחומי העניין, התחביבים והחוזקות; ובנוסף, להתייחס אליהם נכונה.

יש אנשים שאוהבים לכתוב מאמרים ולעסוק בעבודה הקשורה לספרוּת. הם תמיד רוצים לערוך ולהגיה מאמרים, ולהתעסק במאמרים מדי יום. אולם מסיבות שונות – הן סובייקטיביות והן אובייקטיביות – הם לא מתאימים לעבודה זו. מצד אחד, חסר להם ידע בסיסי בתחום הספרות; מצד שני, איכותם ירודה יחסית ואין להם יכולת הבנה. לכן, גם אם הם מלאי תשוקה לספרות ומתאמנים במשך כמה שנים, הם עדיין לא יכולים להגיע לסטנדרט של ניחנות ביכולת כתיבה. אולם בית האל דורש שאנשים יהיו לכל הפחות בעלי איכות בסיסית על מנת לעסוק בעבודה מבוססת טקסט. אם איכותם לא מתאימה לעבודה מבוססת טקסט, ואפילו העריכה וההגהה שלהם לא עומדות בסטנדרט, אזי אין להם ברירה אלא לבחור חובה אחרת. ייתכן שהם יתאימו לעבודה בתחומים כלליים או לאיסוף חומרים מסוימים. בקיצור, את העבודה מבוססת הטקסט שהם אוהבים בלבם הם לא יכולים לעשות – גם אם לא היו מודחים מביצוע עבודה מבוססת טקסט, הם היו רק מחממים את הכיסא ולא היו משיגים תוצאות ממשיות. כיצד על אנשים להבין עניין כזה באופן טהור? (עליהם ללמוד להתמסר לסידורים של בית האל ולהיות הגיוניים). זהו הכיוון הכללי – כיצד על אנשים ליישם בפועל באופן ספציפי? אם מדובר באדם הנוטה לעיוותים, הוא יאמר: "כולם אומרים שתחומי עניין ותחביבים ניתנים על ידי האל, שהם תנאים מולדים. מכיוון שהאל נתן לי את תחום העניין והתחביב האלה, אז בוודאי שהאל ייעד אותי לעסוק בעבודה הקשורה לכך. מכיוון שזה נקבע על ידי האל, אזי העבודה הקשורה לתחום העניין והתחביב האלה בבית האל צריכה להינתן לי – צריך להיות לי חלק בה. אם לא מבקשים ממני לעשות את העבודה הזאת, אז זו בעיה של אנשים – זה אומר שאנשים מזלזלים בי, זה אומר שהמנהיגים והעובדים לא יודעים להעריך אנשים. הנה אני, אדם מוכשר, אבל אין בנמצא מאתר כישרונות שיגלה אותי! אני כל כך אוהב ספרות, ואני ממש בקיא בה – עריכת מאמרים היא עבודה קלה מדי עבורי. לשלוח אותי להטיף את הבשורה או לעשות עבודת כפיים – זה כמו להשתמש בפטיש כדי לפצח אגוז, לא? האין זה בזבוז של אדם מוכשר? האין זה כמו לקבור זהב באדמה? איני יכול לעשות דבר בנוגע לזה – תחת קורת גג נמוכה, אין ברירה אלא להרכין ראש! אבל יש אמרה: זהב אמיתי סופו שינצוץ. חכו חכו – אולי זה האל שמזכך אותי, שבוחן אותי. יום אחד, אין ספק שאעסוק בעבודה שהאל ייעד עבורי, העבודה הקשורה לתחום העניין שלי. לדברים טובים כדאי לחכות. כשכולכם תסולקו, יגיע זמני לזרוח – אז תהיה לי ההזדמנות להשתמש בכישוריי! כמאמר הפתגם, 'לעולם לא מאוחר מדי לג'נטלמן לנקום את נקמתו', ו'במקום שבו יש חיים, יש תקווה'". מה דעתכם על ההשקפות האלה? הן שגויות, נכון? אנשים כאלה בהחלט חושבים על סמך משאלות לב ואף מתכננים לטווח ארוך, אך לא ידוע אם אכן יש להם יכולת אמיתית. יש כאלה שאף חשים מקופחים, ואומרים: "אני כישרון ספרותי מלידה, ובכל זאת נשלחתי לעשות עבודת כפיים, כשאני מכוסה בבוץ כל היום. ולמי אני יכול לפנות בעניין הזה? איני יכול לעשות דבר בנוגע לזה – כך האל תיזמר זאת. איזו ברירה יש לי?" למעשה, צוות ההגהה כבר בחן אותם, וכישורי הכתיבה שלהם אינם מספקים. אין להם שום בסיס ספרותי, הם אפילו לא משתמשים בפיסוק נכון. בכל מקום שבו צריך לקטוע משפט או לעשות הפסקה, הם משתמשים בפסיק. ובכל זאת הם עדיין מחשיבים את עצמם לגאונים ספרותיים ומאמינים שעבודת כפיים היא בזבוז של כישרון. לבם מלא בתלונות: "נולדתי עם אהבה לספרות. בילדותי אהבתי לקרוא סיפורים עלילתיים. כשהתבגרתי, אהבתי לקרוא יצירות של אנשים מפורסמים. קראתי קלאסיקות ספרותיות רבות, הן מקומיות והן זרות; קראתי יצירות רבות מכל הסוגות, כולל דרמות, פרוזה ושירה. עבודה מבוססת טקסט היא קלי קלות בשבילי; כתיבת מאמר היא משחק ילדים. אבל תראו אותי עכשיו – הגעתי למצב שאני עושה עבודה מלוכלכת ומתישה. אהבתי לספרות, שליוותה אותי במשך מחצית חיי, נדחתה בבית האל. כל הידע שצברתי במהלך חיי לא מצא שימוש בבית האל – הקריירה הספרותית שלי הגיעה לסיומה! פעם חשבתי שבית האל הוא מקום שבו האמת שולטת, שבו הגינות וצדק שולטים. בעולם התעלמו מאדם כמוני – כישרון גדול, חובב ספרות – זלזלו בי, ולא ניתנה לי הזדמנות להשתמש בכישוריי. חשבתי שבבית האל אוכל להשקיע את שארית כוחותיי. נרשמתי מלא התלהבות לצוות ההגהה, רק כדי לגלות שלא נבחרתי. תראו אותי – כשאני עומד כאן עכשיו, מי יכול לדעת שאני חובב ספרות, שאני כישרון ספרותי? כל הכישרון הספרותי שלי נשחק על ידי העבודה המלוכלכת והמתישה הזאת. עכשיו, הדברים היחידים שיוצאים מפי הם מילים גסות וכפריות". בליבם הם מרגישים מקופחים מאוד. אף על פי שהם אומרים בקול שהם מתמסרים לתיזמור האל ויעשו כל מה שבית האל יבקש מהם, בלבם יש להם הערכה עצמית לא מדויקת. הם טעו וחשבו שתחומי העניין והתחביבים שלהם הם חוזקות שמתאימות לשימושו של האל, והם לא מצאו את מקומם, לא הכירו במצבם האמיתי, אינם יודעים את ערכם, ואינם יודעים אם תחומי העניין והתחביבים שלהם הם באמת מה שהם מיומנים בו – כל הדברים האלה לא ברורים להם ואין להם מושג לגביהם, ובכל זאת הם טוענים שהם כישרון ספרותי, וכמעט מכנים את עצמם גאונים ספרותיים. מה התוצאה הסופית של הדבר? (הם מלאים בתלונות על סידורי הכנסייה, ובלבם אינם מוכנים להתמסר). בלבם הם כל הזמן מרגישים מקופחים. כאשר הם מבצעים את חובתם הם אמנם לא מתעצלים ויכולים להשקיע מאמץ מלא – כמעט מתמסרים – הרי שבגלל הערכתם העצמית הלא-מדויקת הם מרגישים מקופחים. מחשבה חולפת לעתים קרובות בראשם: "יש סוסים מהירים רבים בעולם, אך מעטים המבינים בסוסים". אילו סוסים מהירים? מי המבינים בסוסים? מכיוון שיש להם קצת עניין בתחום מסוים ותשוקה אליו, ומאוחר יותר הם למדו אותו באופן שיטתי, הם חושבים שאין דומה להם, חושבים על עצמם כ"סוסים מהירים", ומאמינים שהם מוכשרים. האין זה חוסר מוחלט במודעות עצמית? הם מאמינים רק שתחומי עניין ותחביבים ניתנים על ידי האל, אך אינם מכירים באיכות שהאל נתן להם. לא ברור להם אם הם באמת מיומנים בדברים שהם מתעניינים בהם ונלהבים מהם, ואם הם באמת יכולים לבצע היטב את העבודה ואת החובה הקשורות לתחומי העניין והתחביבים שלהם, אם הם מוכשרים בהם, ואם הם יכולים לעמוד בנטל. זה לא ברור להם והם לא יודעים זאת. האין זה בעייתי מאוד? (כן). מכיוון שאינם יכולים להכיר או למצוא את מקומם, הם מרגישים מאוד מקופחים. מה הם מפגינים כלפי חוץ? לעתים קרובות הם נאנחים אנחות עמוקות ולעתים תכופות מביעים את נחישותם בפני האל, בתקווה שיום אחד האל ייצור עבורם הזדמנות, יתקן את העוול שנעשה להם, יעשה עמם צדק, ויאפשר להם להגשים את משאלתם לבצע חובה הקשורה לתחומי העניין והתחביבים שלהם. ראו את השיר שהם שרים לעתים קרובות: "אני לא חושב על הנתיב שלפניי". מהי השורה הבאה? ("חובתי היחידה היא לנהות אחר רצון האל"). עבור אלה שבאמת יש להם שיעור קומה כזה, שבאמת יש להם מציאות כזו, ושבאמת מסוגלים לנהות אחר רצון האל, שירת השיר הזה מתאימה לחלוטין – היא הולמת בדיוק. אבל כשאדם מסוג כזה שר את השיר הזה, מהו מצבו הרגשי? באיזה מצב הוא שר אותו? (כשהוא מתלונן ומרגיש מקופח). אם כך, כשהוא שר, שירתו מלאת מרירות, הלא כן? (כן). שירתו מלאת תלונות, התרסה וחוסר שביעות רצון – אין זה אלא צער ומרירות. כשאתה שומע אותו שר את השיר הזה, הוא במצבו המלנכולי ביותר. יש פתגם בסין – איך הוא הולך? "גברים מביעים צער בשירה, נשים בבכי, וסבתות במלמול שטויות". אתה רואה, סוגים שונים של אנשים מביעים את צערם בדרכים שונות. כשנשים מסוימות מתמודדות עם מצב כזה הן פשוט בוכות וכל הזמן מוחות את דמעותיהן בסתר. הן לא יכולות להרפות מהעניין, ובכל פעם שהן חושבות על כך, עיניהן אדומות מדמעות וליבן חש מקופח ופגוע. הן פשוט לא יכולות להתייחס לעניין הזה בצורה נכונה. למעשה, זהו עניין פשוט מאוד: חוזקות, ותחומי עניין ותחביבים, הם מיסודם שני דברים נפרדים. אם יש לך חוזקה מסוימת, בלי קשר לשאלה אם זהו תחום העניין והתחביב שלך, אתה מתאים מאוד לעבודה הקשורה לאותה חוזקה – כלומר, האיכות, הכישרון או היכולת המולדים שלך הופכים אותך למיומן בעשיית אותו דבר מסוים, ואתה יכול לעשות אותו היטב – במקרה כזה, כאשר אתה עוסק בעבודה זו, אתה יכול להשיג תוצאות מסוימות, ומתאים לך באופן יחסי לעשות זאת. אולם אם יש לך רק עניין ותחביב בתחום זה אך אינך ניחן בחוזקה הקשורה בו, אזי לא בטוח שתוכל לעשות זאת היטב. זהו עניין פשוט מאוד. בגלל עקשנותם של אנשים והבנתם המעוותת, כאשר אינם מסוגלים לעסוק בעבודה שהם מתעניינים בה, בשילוב עם טיפשותם ובורותם, הם מתייאשים, נעשים מדוכדכים ושליליים, ומתלוננים, כשהם מלאים בכל מיני רגשות שליליים. לכן, הכרחי מאוד שאנשים יבינו את המצב האמיתי של תחומי העניין, התחביבים והחוזקות שלהם. ברגע שהם מבינים, עליהם להתייחס אליהם נכון – זהו היבט אחד. ההיבט השני הוא שעליהם להתמסר לסידורים של בית האל ולמלא את חובתם על פי העקרונות שבית האל דורש. אם בית האל דורש ממך לבצע את חובתך בתחום מסוים אך אינך מיומן בתחום עבודה זה, אלא רק מתעניין בו, נלהב ממנו ואוהב לעשות את העבודה הזאת, ובכל זאת, על פי הסטנדרט הנמוך ביותר שבית האל דורש אתה כשיר לכך במידת מה, אזי עליך להתמסר ולשאוף לעשות את חלקך – אל תמצא כל מיני תירוצים אובייקטיביים כדי לסרב או להתחמק. כמובן, אם תנאיך המולדים בתחומים שונים מוגבלים או שיש לך בעיות ממשיות מסוימות, ובית האל לא יכול לאפשר לך לבצע חובה בתחום זה, אזי אל לך להתלונן וגם אל לך להפוך שלילי או חלש. פשוט עשה כל מה שאתה יכול. באשר לתחומי העניין והתחביבים שלך, שמור אותם לעצמך – אנשי הכנסייה לא יתערבו וגם לא ייקחו ממך את הזכות להתעניין בדברים מסוימים או להיות נלהב לגביהם. זהו עניינך האישי. אולם כשמדובר בביצוע חובה, עליך להבחין בבירור בכל הסוגיות השונות הנוגעות לתחומי עניין, תחביבים וחוזקות, ועליך להיות מסוגל להתייחס לכולן נכון – זהו הדבר החשוב ביותר. הבנת? (כן).

לאנשים רבים יש תחומי עניין ותחביבים בתחום מסוים. אך יש גם כאלה שאין להם כלל תחומי עניין או תחביבים. כלומר, אין להם עניין או תשוקה מיוחדים לגבי מקצוע כלשהו או סוג של פעילות מיוחדת, או כלפי אנשים, מאורעות ודברים שונים שאנשים באים איתם במגע תדיר בעולם – הם פשוט אנשים רגילים. לדוגמה, אם ישאלו אותם אם הם נלהבים מספרות, אם הם נוהגים לכתוב יומן או מאמרים, הם יאמרו: "אני לא נלהב מזה ולא מיומן בזה. ברגע שאני מתחיל לקרוא או לכתוב אני מקבל כאב ראש". אם יתנו להם לקרוא יצירות מופת ספרותיות, זה יכביד עליהם ובליבם הם כלל לא יהיו מעוניינים בכך. יש כאלה שאפילו אומרים: "בהייה מתמדת בטקסט מאמצת את עיניי וגורמת לי להזדקן, לכן אני לא אוהב ספרות". אם תשאל אותם אם הם אוהבים לרקוד, הם יאמרו: "ריקוד זה לא עניין ראוי, זה משהו שאנשים עושים כשהם משועממים ואין להם משהו טוב יותר לעשות. אני לא אוהב לרקוד". אתה מבין, הם לא אוהבים לרקוד ואף מוצאים לכך סיבה ואומרים שזה לא עניין ראוי. אחרים רוקדים כדי להלל את האל – כמה חיובי הדבר! שירה, ריקוד, נגינה בנבל ובכינור כדי להלל את האל נהוגים מאז ימי קדם; האל מאשר זאת, ואם כך כיצד ייתכן שזה לא עניין ראוי? אבל הם מזלזלים בכל מה שהם לא אוהבים ומציגים זאת כדבר שלילי. כששואלים אותם: "אתה לא אוהב לרקוד – אז אולי אתה אוהב לשיר?" "מה פתאום לשיר? ברגע שאני מתחיל לשיר אני מזייף. אפילו לי-עצמי קשה לשמוע את זה. אני לא אוהב לשיר. רק עכשיו, כמאמין באל, התחלתי ללמוד כמה מזמורים של דברי האל ומזמורי חוויות. לפני שהאמנתי באל, אף פעם לא שרתי; כשאחרים שרו לא הייתי מוכן אפילו להקשיב". "אז איך אתה מבטא את עצמך כשאתה במצב רוח טוב?" "כשאני במצב רוח טוב אני פשוט תופס תנומה". "ומה אתה עושה כשאתה מתמודד עם עניינים כואבים ואתה במצב רוח רע?" "אני אוכל קצת חטיפים, או פשוט תופס תנומה". "אתה לא אוהב לשיר – אז אולי אתה אוהב להקשיב למוזיקה?" "אין לי עניין בזה, ואני לא מבין מה מוזיקה מביעה. כולכם אומרים שמוזיקה מבטאת רגשות שונים של אנשים, שהיא מבטאת מחשבות ותחושות של אנשים, אבל אני לא מבין את זה ולא יכול להתחבר לזה. מוזיקה היא אמנות גבוהה – אדם פשוט כמוני לא יכול להתחבר למוזיקה, ואני לא אוהב אותה". "אתה אוהב אוכל טוב?" "אני גם לא אוהב אוכל טוב. אני יכול לאכול הכול. נולדתי אדם מחוספס. אני יכול לאכול קמח תירס, אני יכול לאכול עוגה, אני יכול לאכול אוכל סיני או מערבי – הכול. ואם אגווע ברעב ולא יהיה לי מה לאכול, אוּכׇל לאכול אפילו אוכל שמיועד לכלבים". אנשים כאלה הם פשוט כל כך גסים. שאל אישה כלשהי: "את אוהבת מוצרי קוסמטיקה?" היא תאמר: "אין לי עניין בהם. כך נולדתי וכך אני נראית – מי שרוצה להסתכל עליי שיסתכל, ומי שלא רוצה, שפשוט יסיט את מבטו!" שאל גבר כלשהו: "אתה אוהב אלקטרוניקה או דברים מכניים כמו מכוניות?" הוא יאמר: "מה הטעם לאהוב את הדברים האלה? הם מרוקנים את המוח ומעייפים את הראש. אם יש לי זמן אני מעדיף לתפוס תנומה או לשוחח שיחת חולין!" הם לא אוהבים שום דבר ואין להם כלל תחומי עניין או תחביבים. בין אם מדובר בעניינים ביולוגיים, טכנולוגיים, איכותיים או פשוטים, הם לא אוהבים אף אחד מן הדברים האלה. כששואלים אותם: "אינך אוהב אף אחד מן הדברים האלה שקשורים לאנושיות, בין אם הם מעודנים או פונים לקהל הרחב. אם כך, האם אתה אוהב בעלי חיים קטנים, כמו חתולים, כלבים או ציפורים?" "אותם אני אוהב עוד פחות. בעלי חיים לא יכולים לדבר עם אנשים – מה הטעם לאהוב אותם?" יש אנשים שמתעניינים בכלבים. הם מרבים לדבר עם כלבים, וכלבים יכולים אפילו להבין שפת בני אדם. אך יש אנשים שאין להם כלל תחביבים ואינם מתעניינים בשום דבר – יש אנשים רבים כאלה. יש אנשים שאומרים: "נולדנו עם תחומי עניין ותחביבים מסוימים – הם ניתנו על ידי האל. במיוחד אלה מאיתנו שיש להם חוזקה בתחום מסוים, אלה שנולדו עם כישרון יוצא דופן ובולט בתחום זה – הכול הוא חסד האל, רוממות האל, והאל המביט עלינו בחסד. במיוחד כיום, כשאנחנו לוקחים על עצמנו ביצוע חובה בבית האל הקשורה לתחומי העניין, לתחביבים או לחוזקות שלנו, הדבר הופך את הזהות והערך שלנו למכובדים ויוצאי דופן לאין שיעור. אלה שאין להם תחביבים או חוזקות יכולים לעשות רק עבודה בסיסית ועבודה שאינה דורשת מיומנות טכנית, כמו אירוח, בישול, ניקיון, או גידול ירקות, גידול חזירים והאכלת תרנגולות. אם כך, מבחינת תחומי העניין, התחביבים והחוזקות של אנשים, האם אין הבחנה בין אנשים נעלים ופשוטים, אצילים ונחותים? האם אין ביניהם הבדל היררכי?" האם השקפה זו נכונה? (לא). אתה מבין, האל העניק לאנשים מסוימים חוזקות וייעד לאנשים מסוימים תחומי עניין ותחביבים כלשהם, בעוד שלאחרים האל לא ייעד דבר – אין להם כלל חוזקות, הם לא יודעים לשיר או לרקוד, אינם מבינים ספרות, והם בורים לחלוטין בכל מיני מיומנויות מקצועיות. נניח שיש משפחה מארחת המגדלת שני כלבים, ולכן מתאים לתת לאדם ללא חוזקות להאכיל את הכלבים – זו המשימה הפשוטה ביותר. אבל מלבד האכלת הכלבים הוא לא מוציא אותם לטיולים ולא יודע איך לטפל בהם. גם לאחר שהאכיל אותם במשך שנה או שנתיים, הכלבים לא מכירים בו כבעלים שלהם ואינם קרובים אליו. אימרו לי, איזה מין אדם זה? בהשוואה לאלה שיש להם תחומי עניין ותחביבים או חוזקות בתחום מסוים, האם אין ביניהם הבדל? ברור שמדובר בשני סוגים של אנשים עם הבדלים בתנאים המולדים שלהם: סוג אחד חי עם תחושת עליונות חזקה ומנהל חיים עשירים ומלאים, בעוד שהסוג השני מנהל חיים ריקים, ללא כל תחושת עליונות. אם כך, האם ראוי להבחין בין אנשים מבחינת מעמדם וערכם על בסיס עיקרון זה? (לא). אם כך, על פי איזה עיקרון ראוי להבחין ביניהם? אימרו לי, האם יש הבדלים בין אנשים? (כן). היכן טמונים ההבדלים? כיצד יש להבחין בין אנשים? לכל הפחות, יש לבחון אם הם אוהבים את האמת – יש להבחין במהותם, ברוממותם ובשפלותם, באצילותם ובנחיתותם, ובסיווג שלהם על בסיס גישתם לאמת. מבחינה תיאורטית, האם לא ניתן להבחין בין אנשים בדרך זו בקלות רבה? (כן). האם דרך זו להבחנה בין אנשים היא טובה? (כן). אך האם דרך זו אינה פשוטה מדי לצורך הבחנה בין אנשים? יש אנשים שאין להם חוזקות מולדות, וגם לא תחומי עניין או תחביבים – הם אנשים מאוד בינוניים ופשוטים. אולם הם אוהבים את האמת ומבינים אותה, יש להם חוויה והבנה של האמת, וכשהם משתפים על האמת הם יכולים לחלוק את הבנתם לגבי דברי האל; הם טובים יותר מהאדם הממוצע בהיווכחות בחיים. הם יכולים לעזור לאנשים רבים. אם כך, האם אתה יכול לומר שאנשים כאלה הם נחותים וחסרי ערך? (לא). מבחינה תיאורטית יש להבחין במהותם של אנשים, ברוממותם ובשפלותם, באצילותם ובנבזותם ובקטגוריה שלהם, על בסיס גישתם לאמת, אבל איך בדיוק יש להבחין ביניהם? על כך נשתף היום.

האל קובע מראש אם לאדם יהיו תחומי עניין, תחביבים וחוזקות כלשהם באופן מולד. אם האל מעניק לך אותם, יש לך אותם; אם האל לא מעניק לך אותם, אין לך אותם – אינך יכול ללמוד אותם וגם לא לרכוש אותם באמצעות חיקוי. אולם אם אתה ניחן בחוזקה בתחום מסוים, ואתה אומר: "מתיש אותי מדי לבצע חובה הקשורה לחוזקה זו; אני לא רוצה את החוזקה הזאת", גם אם אינך רוצה בה, אינך יכול להסיר אותה ואחרים לא יכולים לקחת אותה ממך. אחרים לא יכולים לקחת מה שיש לך; ומה שאין לך, אינך יכול לתפוס או להשיג על ידי תחרות. כל אלה קשורים לגזירתו מראש של האל. עם זאת, העובדה שהאל העניק לך תחום עניין, תחביב או חוזקה מסוימים אין פירושה בהכרח שהאל מחייב אותך לבצע חובה מסוימת או עבודה כלשהי הקשורה לתחום העניין, לתחביב או לחוזקה שלך. יש אנשים שאומרים: "אם לא מבקשים ממני לבצע חובה בתחום זה או לעסוק בעבודה הקשורה לכך, מדוע ניתנו לי תחום עניין, תחביב או חוזקה כאלה?" האל העניק לרוב המכריע של האנשים תחומי עניין ותחביבים מסוימים על בסיס התנאים השונים של כל אדם ואדם. כמובן, יש שיקולים רבים: ראשית, הם נועדו למען פרנסתם והישרדותם של אנשים; שנית, הם נועדו להעשיר את חייהם של אנשים. לפעמים, בחייו של אדם נדרשים תחומי עניין ותחביבים מסוימים, בין אם לשם בידור והנאה ובין אם כדי שיוכל לעסוק במשימות ראויות, ובכך להפוך את חייו האנושיים למספקים. כמובן, לא משנה מאיזה היבט בוחנים זאת, יש סיבה מאחורי נתינתו של האל, ויש גם סיבות ונימוקים לכך שהאל לא נותן. ייתכן שחייך האנושיים או הישרדותך לא מחייבים שהאל יעניק לך תחומי עניין, תחביבים וחוזקות, משום שאתה יכול לקיים את פרנסתך או להעשיר את חייך האנושיים ולהפוך אותם למספקים באמצעים אחרים. בקיצור, לא משנה אם האל מעניק לאנשים תחומי עניין, תחביבים וחוזקות או לא, זו אינה בעיה של האנשים עצמם. גם אם למישהו אין חוזקות, אין בכך פגם באנושיותו. אנשים צריכים להבין זאת נכונה ולהתייחס לכך כראוי. אם לאדם יש תחומי עניין, תחביבים וחוזקות מסוימים, עליו להוקיר אותם ולהשתמש בהם בצורה נכונה; אם אין לו אותם, אל לו להתלונן. מנקודת המבט של תחומי עניין, תחביבים וחוזקות, זהו המצב בפועל. אולם, עצם קיומם של הדברים האלה לא משקף את ערכו, מעמדו או זהותו של האדם. ומה ניתן ללמוד מכך? גם אם האל העניק לך תחומי עניין, תחביבים וחוזקות מעודנים – אלה הם נכסיך האישיים ותנאים המהווים יתרון עבורך, אך העובדה שיש לך אותם אינה אומרת שאתה נאצל יותר מאחרים, ואינה מקנה לך יתרון או זכות מיוחדת לעשות דבר-מה יותר מכל אחד אחר. זאת משום שבעיני האל כל האנשים הם חלק מהאנושות המושחתת ולא משנה אילו תנאים מולדים יש לאדם. אף על פי שתנאים מולדים לא מכילים יסודות של שחיתות, כל האנשים שיש להם תנאים מולדים הושחתו על ידי השטן וחיים על פי צביונות שטניים. מהות החיים שלהם היא צביונם השטני המושחת. לכן, בלי קשר לטיב תנאיך המולדים ולא משנה אם יש לך תחומי עניין, תחביבים וחוזקות או לא, בעיני האל ערכך שווה לזה של אחרים מכיוון שמהות החיים של כל האנשים זהה. אנשים צריכים לראות בבירור שגם אם יש להם תנאים מועדפים מסוימים או יתרונות כלשהם, הרי שמבחינת המהות האנושית והצביונות המושחתים, המהות של כל האנשים זהה וכולם שווים. כולם צריכים לעבור את הייסור והשיפוט של האל, וכולם אנשים שהאל חפץ להושיע. מבחינת מהות החיים של הבשר, אנשים זהים זה לזה. אולם מנקודת מבט אחרת קיימים הבדלים מסוימים בין אנשים, ועלינו לשתף בפירוט על ההבדלים הללו. כיצד יש לזהות את ההבדלים הללו? יש לבחון אותם על פי המקור של האנשים. למה הכוונה ב"מקור"? הכוונה היא למהות שממנה אדם התגלגל – ההבחנות נעשות על בסיס האופן שבו אנשים התהוו וממה הם באו. באופן כללי, האנושות מחולקת לשלוש קטגוריות. הקטגוריה הראשונה היא אלה שהתגלגלו מבעלי חיים, השנייה היא אלה שהתגלגלו משדים שונים, והשלישית היא אלה שהתגלגלו מבני אדם. שלוש הקטגוריות הללו מבחינות בין אנשים כבר מן השורש. הסיבה שהן יכולות להבחין בין אנשים היא שהמקור של אנשים מקטגוריות שונות אינו זהה. אם כך, איך אפשר לדעת מי התגלגל מבעלי חיים, מי התגלגל משדים, ומי התגלגל מבני אדם? יש לקבוע זאת על בסיס מה שאדם מביא לידי ביטוי ועל פי המאפיינים שהוא מפגין. האם שמעתם אי פעם מידע כזה בעבר, בין אם במסגרת פולקלור ובין אם בערוצים אחרים? (כן). אם כך הנושא הזה לא זר לכם לחלוטין, נכון? (לא, הוא לא זר לנו). על איזו קטגוריה אתם רוצים לשמוע קודם, על אלה שהתגלגלו מבעלי חיים, אלה שהתגלגלו משדים, או על אלה שהתגלגלו מבני אדם? (על הקטגוריה הראשונה). הקטגוריה הראשונה היא אלה שהתגלגלו מבעלי חיים. אם באמת תגיעו לכדי ידיעת האמת לגבי העניין הזה, האם תהיה לכך השפעה על חייכם? האם היא תביא צרות או מכשולים? (יתכן שאתחיל לתהות ממה התגלגלתי). יש אנשים שכאשר הם יודעים באמת לאיזו קטגוריה הם שייכים, והם מתאימים את עצמם לקטגוריה מסוימת, הרי שאם הם אכן התגלגלו מבני אדם, הם מרגישים בני מזל ודי טוב להם עם זה. אבל אם הם לא התגלגלו מבני אדם, האם זה לא ירגיז אותם? (כן). זה יעורר קשיים מסוימים וגם אי-נוחות מסוימת, הלא כן? (כן). מכיוון שהדבר עלול לעורר אי-נוחות וקשיים מסוימים, האם עדיף שאנשים ידעו או עדיף שלא ידעו? (אני מרגיש שעדיף לדעת). באיזה אופן זה עדיף? (כאשר אדם יידע, הוא יוכל להבין את האמת בהקשר זה, ובנוסף הוא יוכל להבחין בחלק מהאנשים, המאורעות והדברים שסביבו). אם כך, הבה נשתף על כך.

הבה נשתף תחילה על אלה שהתגלגלו מבעלי חיים. גלגול מבעלי חיים, כשמו כן הוא, פירושו שאדם כזה התגלגל מבעל חיים. תחום בעלי החיים רחב למדי – באשר לשאלה כמה סוגים בדיוק של בעלי חיים יכולים להתגלגל כבני אדם, זה לא נכלל במסגרת השיתוף שלנו. בקיצור, יש קטגוריה של אנשים שקיומם הקודם היה כבעלי חיים, כלומר, זהותם המקורית או הקטגוריה שאליה נבראו לא השתייכו לקטגוריית האנושות הנבראת. הקטגוריה הביולוגית הראשונית והמקורית שלהם הייתה של בעל חיים. לכן, בעיני האל זהותם בממלכה הביולוגית היא זהות של בעל חיים. בגלגול הזה הם הפכו לבני אדם, כלומר, בעל החיים הזה כבר לא נולד מחדש בקרב בעלי חיים, אלא התגלגל כאדם, ונולד בזמן מסוים, למשפחה, לשושלת ולמדינה מסוימות. בעל חיים שהתגלגל לאדם פירושו שהוא נולד כאדם, אך קיומו הקודם לא היה כאדם – הוא היה כבעל חיים. לפני כן, הוא התקיים בממלכת בעלי החיים, ונולד מחדש בקרב בעלי חיים; כעת, בלידה מחדש זו, הוא כבר לא שייך לממלכת בעלי החיים. זהותו השתנתה והוא הפך לחלק מהמין האנושי. כך מכונה מצב שבו בעלי חיים התגלגלו כבני אדם. כשבעל חיים מתגלגל כאדם, מראהו והאינסטינקטים שלו זהים במהותם לאלה של כל אדם באנושות. כלומר, הוא ניחן במלוא המאפיינים של אדם – הוא יכול ללכת זקוף, יש לו תווי פנים ומראה אנושיים, והוא ניחן בחשיבה אנושית, באינסטינקטים אנושיים ובחיי אנוש רגילים, וכן ביכולת השפה הייחודית לאדם. זה מה שמוכר כבעל חיים שהתגלגל כאדם. כלומר, מצורתו הגופנית, ממראהו החיצוני וממאפייני חייו הגופניים, אתה יכול לראות רק תכונות אנושיות; שום תכונה של בעל חיים לא נראית לעין. אז איך אתה יכול לדעת שהוא התגלגל מבעל חיים? נושא זה מעסיק אנשים יותר מכול. כמובן שאפשר לראות שהוא התגלגל מבעל חיים. אילו לא היו הבדלים בין אלה שהתגלגלו מבעלי חיים לבין אלה שהתגלגלו מבני אדם, אזי לקטגוריה זו של אנשים לא היו שום מאפיינים ברורים. דווקא משום שיש הבדלים ברורים בין אלה שהתגלגלו מבעלי חיים לבין אלה שהתגלגלו מבני אדם אמיתיים, ניתן להבחין בקלות בין שתי קטגוריות האנשים הללו על סמך המאפיינים שלהם. אם כן, מהם המאפיינים של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים? המאפיין הראשון הוא שיש להם הבנה מעוותת. המאפיין השני הוא שהם קהי חושים באופן מיוחד. המאפיין השלישי הוא שהם מבולבלים במיוחד. המאפיין הרביעי הוא שהם טיפשים. די בארבעת המאפיינים הללו כדי להבהיר את ההבדל בין אדם שהתגלגל מבעל חיים לבין אדם אמיתי.

המאפיין הראשון של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים הוא שיש להם הבנה מעוותת. ראשית, למה הכוונה 'מעוותת'? מדובר בבעיות במחשבותיהם ובהשקפותיהם וכן ביכולותיהם הקוגניטיביות לראות, לתפוס ולהבין דברים. אנשים מקטגוריה זו לא יכולים לתפוס נכונה שום דבר, וגם לא לראות נכונה שום דבר. הדרך שבה הם רואים אנשים ודברים, וכן מתנהלים ופועלים, היא אבסורדית, עקשנית ומגוחכת במיוחד – ואינה תואמת לחלוטין את צורת החשיבה של אנושיות רגילה, ואת המחשבות וההשקפות של אנושיות רגילה על דברים. כמובן, אנשים עם הבנה מעוותת רחוקים מלהבין או להכיר את האמת. האמת נמצאת לחלוטין מעבר להישג ידם, וקל וחומר שהם לא מבינים את עקרונות-האמת. השקפותיהם מעוותות לחלוטין כשמדובר באופן שבו הם מתייחסים לכל דבר או אדם. כאשר אתה משתף איתם, הם מבינים זאת במונחים של דוקטרינה, אך לאחר מכן הבנתם נותרת מעוותת באותה מידה. כאשר אתה מסביר דברים בבהירות ובפירוט רב יותר, ואף נותן דוגמאות, ייתכן שהם יבינו באותו רגע, אך מאוחר יותר, כשהם יתקלו בדבר מאותו סוג, השקפתם תיוותר מעוותת באותה מידה, ולא משנה איך ישתפו איתם, השיתוף לא יתקן את השקפתם. יתר על כן, המצב הזה שלהם – דרך זו של תפיסת דברים – יימשך ללא הגבלת זמן וללא שינוי. שיתוף האמת של איש לא יכול לשנות אותם; גם אם אני אשתף ואשא דרשות, עדיין לא אוכל לשנות את מחשבותיהם והשקפותיהם המעוותות ואת דרך תפיסתם המעוותת. אנשים כאלה הם בעייתיים מאוד. לדוגמה, כשהם עושים דבר-מה לא נכון ואתה אומר להם: "מה שעשית היה לא נכון, זה לא עולה בקנה אחד עם העקרונות; היו בזה מניעים אישיים", הם יאמרו: "לא עשיתי את זה בכוונה. לא התכוונתי שזה ייצא ככה. מכיוון שכולכם כל כך טובים, יש לכם את האמת ואתם יודעים איך לעשות דברים, אז למה שלא תעשו זאת בעצמכם במקום להטיל עליי לעשות את זה? אתם אומרים שעשיתי את זה לא נכון – האם אינכם אומרים זאת רק מפני שאני לא מוצא חן בעיניכם? מכיוון שלכולכם יש אנושיות ורק לי אין, אני פשוט אלך לגיהינום וכולכם יכולים ללכת לגן עדן!" הם עשויים אפילו לנסות להגן על עצמם ולהצטדק באמצעות טיעונים, ולמצוא תירוצים כדי להתחמק מאחריות. הם מסרבים להכיר בטעותם, אינם מאמצים גישה נכונה, אינם מתחייבים לתקן את דרכם בעתיד, ולא אומרים שהם מבינים כיצד עליהם לפעול בפעם הבאה. כך הם לעולם לא יבינו ולעולם לא יתפסו את העניין מנקודת מבט אנושית וטהורה. יש אפילו אנשים שכאשר אתה מצביע על בעיות בעבודתם ומשתף איתם על האמת, הם אומרים: "אתה פשוט מזלזל בי, נכון? האם זה לא רק מפני שאני חסר השכלה ובא מהכפר? האם זה לא רק מפני שמעמדי נמוך? אפילו האל לא מזלזל בי, אז איזו זכות יש לך לעשות זאת?" הם לעולם לא יודו שטעו ולא יחפשו את האמת, לא יהרהרו בעצמם כדי לראות היכן שגו, ולא יחפשו את הנתיב הנכון ליישום בפועל כדי לפתור זאת. מדוע הם לא יעשו זאת אף פעם? כי הם לא בני אדם. אין להם חשיבה אנושית רגילה, והם לא יכולים להתמודד עם טעויות כפי שאדם רגיל היה נוהג. אין להם את הגישה שאדם רגיל צריך לאמץ כלפי טעויות. האם נתקלתם אי פעם באנשים כאלה? מוטב שתהרהרו גם בעצמכם כדי שתראו אם ההיגיון שלכם רגיל או לא. לדוגמה, לאחר שמישהו שוטף את הרצפה, המשטח עדיין רטוב למדי. אדם אחר שאינו מודע לכך עובר ומחליק. אותו אדם קם ואומר למי ששטף את הרצפה: "לא ייבשת את הרצפה כראוי אחרי ששטפת. היית צריך לשים שלט עם כמה מילים כדי להזהיר אנשים! למזלי אני צעיר – כשאני נופל אני יכול לקום. אבל אם זה היה אדם קשיש האם הוא לא היה עלול לשבור עצם? באמת שלא התחשבת מספיק!" האם המילים האלה ראויות ורגילות? (כן, הן רגילות). האדם ששטף את הרצפה לא התחשב מספיק כשביצע את המשימה הזו, ולכן בפעם הבאה עליו להתחשב יותר. מכיוון שמישהו נפל כתוצאה מכך, ברור שהוא טעה בעניין הזה. זו הייתה התרשלות, ואיש לא גינה אותו – הוא רק צריך לתקן זאת. אבל הוא לא מסוגל לשקול את העניין או לגשת אליו בצורה נכונה ורציונלית מנקודת מבט אנושית או עם חשיבה של בן-אדם. במקום זאת, הוא מסתובב ואומר: "לא יכולת לראות שהרצפה רטובה? אתה עיוור? החלקת ונפלת – מגיע לך! אתה לא משתמש בעיניים שלך וזו אשמתי? כשמסיימים לשטוף את הרצפה, ברור שהיא תהיה רטובה – למה הלכת עליה? אני לא אמרתי לך לעבור שם. פשוט תודה שזה המזל הרע שלך שנפלת. זה בכלל לא קשור אליי!" האם המילים האלה רציונליות? (לא). הן לא רציונליות – איך אומרים זאת בלשון עממית? הן לא הגיוניות. שטפת את הרצפה אבל לא ייבשת אותה, וגרמת למישהו להחליק – אמנם אין זה הכרחי לחלוטין שתביע אשמה והתנצלות, אך לכל הפחות עליך לקבל את ההערות וההנחיות של אחרים בנוגע לטעותך. עליך לשאול: "האם נפצעת? האם אתה צריך ללכת לבית חולים לבדיקה או לטיפול? אני לוקח אחריות מלאה". זו הגישה הנכונה. כך אדם צריך להתייחס באופן רציונלי ולהרהר בדבר שגוי שעשה מנקודת מבט של אנושיות. אולם לאנשים שהתגלגלו מבעלי חיים אין אנושיות והבנתם מעוותת. הם אף פעם לא מדברים כך ולא שוקלים שום נושא בדרך זו. במקום זאת, הם מתנהגים במכוון בחוסר היגיון. הם לא ייבשו את הרצפה אחרי השטיפה וגרמו למישהו להחליק; בפעם הבאה, אם כן, הם פשוט צריכים לעשות זאת אחרת, לנהוג ביתר תשומת לב ולתקן את הטעות – זה הכול. הבעיה הייתה נפתרת. זהו עניין פשוט מאוד: איש לא אמר על כך דבר, ואיש לא גינה אותם על כך. הם גם לא נדרשו לשאת באחריות משפטית כלשהי. אבל הם מסרבים לקבל את העובדות ובמקום זאת אומרים: "אה, אז כולכם אנשים טובים, אתם היחידים עם אנושיות! אני בטח אדם רע! אני פוגע באחרים בכוונה! יש לי כוונות רעות! כולכם תלכו לגן עדן ואני אלך לגיהנום!" אימרו לי, האם אדם רגיל היה יכול לפלוט שטויות כאלה? (לא). רק סוג האנשים שהתגלגלו מבעלי חיים תופסים ורואים הכול מנקודת מבט קיצונית, עקשנית ומגוחכת במיוחד. הם מסוגלים לפלוט שלל טיעונים לא הגיוניים ומופרכים על העניין הקטן ביותר – על דבר לגיטימי לחלוטין – ואחרים לא יודעים אם לצחוק או לבכות. כיצד הם מתנהגים כאשר גוזמים אותם? הם עושים מאמצים גדולים להצטדק ולהגן על עצמם, מסבירים מדוע פעלו כפי שפעלו וכמה סבלו בשל כך, ומתנצחים עם כל מיני נימוקים. כאשר אתה משתף איתם על הסיבה לכך שנגזמו, כיצד עליהם לתקן את הטעויות שלהם, כיצד עליהם לחפש את עקרונות-האמת ומהם העקרונות לטיפול בעניין, הם מסרבים לקבל ולו מילה אחת. במקום זאת הם אוגרים בתוכם זעם וכעס ומרגישים שנעשה להם עוול ושהשפילו אותם. מאחורי הקלעים הם אפילו מתלוננים בפני אחרים ואומרים: "הממ! לא שקלתי את הנושאים האלה ולא התכוונתי לעשות זאת כך בכוונה, ובכל זאת הם מגנים אותי ואומרים ששיבשתי והפרעתי – האם אני באמת כל כך רע? האם אני אדם רע?" כשמדובר בעקרונות-האמת, הם אף פעם לא יעמדו בהם ולא יבינו אותם; הבנתם תמיד מעוותת ומגוחכת במיוחד. לא משנה על אילו עקרונות-אמת משתפים, כשהדבר נוגע אליהם הוא הופך לביטוי אחד, לדרך פעולה אחת – הוא הופך לפורמליות, לטקס, לתקנה. אין זה רק עניין של תפיסת עקרונות-האמת באופן חד-צדדי; אלא, הבנתם מגוחכת ואבסורדית במיוחד. הדרך שבה אנשים מסוג זה תופסים את האמת נראית מגושמת וטיפשית במיוחד. עד כמה היא טיפשית? עד כדי כך שאנשים אפילו לא מרחמים עליהם, אלא חשים סלידה מוחלטת, לא יודעים אם לצחוק או לבכות, ונותרים חסרי מילים לחלוטין. הדברים כבר הוסברו במידה כזו שכל מילה נוספת מיותרת – כל מילה נוספת תהיה סתם טיפשית. אין טעם להמשיך ולדבר על עקרונות-האמת עם האנשים האלה. לא משנה במה הם מטפלים, אפילו בעניין הקטן ביותר בחיי היומיום, הם עושים זאת בצורה כל כך חריגה, מגוחכת ומעוותת. הם לא מסוגלים לראות דברים ולטפל בהם במסגרת גבולות ההיגיון האנושי. נקודת המבט שלהם על כל דבר היא כל כך עקשנית ומגוחכת – לאחר שתשמע את הדעות שהם מסוגלים להביע על כל עניין, תרגיש סלידה למשך כל החיים. אם במקרה תאכל בזמן שתשמע אותן, ייתכן שתקיא במקום. אימרו לי, עד כמה מעוותים הם חייבים להיות? זהו אחד המאפיינים העיקריים של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים – הם עקשניים ומגוחכים. מנקודת מבט של אנושיות, העקשנות והמְגֻחָכוּת האלה נובעות בעיקר מהיעדר חשיבה אנושית רגילה. הם לא מסוגלים לשקול שום נושא על פי החשיבה האנושית הרגילה – הם קיצוניים, נוטים לעיוותים ועקשניים. לא משנה איך תשתף על האמת, על עובדות אובייקטיביות או על מצבים ספציפיים, הם נצמדים בחוזקה להיגיון שלהם ומסרבים להרפות. הם חושבים: "הצדק איתי ולא נתתי לך שום דבר שתוכל להשתמש בו נגדי. אני פשוט אצמד להיגיון הזה והוא יהפוך לאמת. שום דבר שתאמר לא יועיל!" זהו אחד המאפיינים של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים – הבנתם מעוותת.

ביטוי נוסף של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים הוא שהם קהי חושים במיוחד לנוכח אנשים, מאורעות ודברים רבים. לא זו בלבד שהם מתייחסים לעניינים בצורה עקשנית ומעוותת, אלא שהם גם לא יכולים להבחין כלל מהו טבעו, מהי מהותו או מהו שורש הבעיה של כל דבר שמתעורר, איזו השפעה הוא עשוי להביא, או לאילו השלכות הוא עשוי לגרום. הם עדיין לא יכולים להבחין בדברים האלה ונותרים בבורותם לגביהם. גם כאשר אנשים מסוימים כבר אמרו או עשו דברים מסוימים, או חשפו סימנים ורמזים מסוימים – הם מתנהגים ככסילים. כאשר הם כבר אכן מבחינים בכך, העניין כבר הסתיים וההשלכות כבר התרחשו. גם לאחר ששמעו אמיתות כה רבות, הם לא יודעים ואינם יכולים לחוש איזה סוגי אנשים נמצאים סביבם, מהי מהותם, או מה הם מסוגלים לעשות. יש אנשים שאומרים דברים בעייתיים בעליל, ובכל זאת הם לא יכולים לחוש זאת. לדוגמה, כאשר אנשים מסוימים מתרברבים, מדברים גדולות, מציגים את עצמם לראווה ומתפארים בעצמם, זהו בבירור גילוי של צביון גאוותן, ובכל זאת אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים לא יכולים להבחין בבעיה. במקום זאת, הם חושבים שהאנשים האלה בעלי יכולת, הם מעריצים ומעריכים אותם ואף רוצים ללכת אחר אנשים כאלה. הדבר מראה שהם קהי חושים. אנשים כאלה לא יכולים להבחין באנשים רעים ובמעשים רעים בעליל, בגילויים ברורים של צביונות מושחתים, ובכיוון שאליו הדברים הולכים באופן ברור – הם לא יכולים להבחין בדבר מכל אלה. הם לא יודעים מהי מהות העניין או מהו שורש הבעיה; הם כלל לא יכולים לחוש זאת, אין להם אפילו את המודעות לכך. הם מה שאנו מכנים לעתים קרובות גוף ללא רוח חיים. אנשים מסוג זה לוקים בחסר אף יותר כשמדובר בעניינים הכרוכים בעקרונות-האמת. אתה אומר להם לפי איזה עיקרון עליהם ליישם בפועל, אך הם לא מבינים; הם רק משננים את התקנות שעליהם לדבוק בהן. הם לא יכולים להבין את העקרונות שעליהם אתה משתף, העקרונות האלה מעבר לתפיסתם. אתה מצביע על מצב מסוים אצלם שהוא ביטוי של גילוי צביונם המושחת, אך הם חושבים שאתה מדבר על מישהו אחר. גם אם הם מודים מילולית שגם להם יש סוג כזה של צביון מושחת, הם לא מזהים אילו מילים אמרו או אילו מעשים עשו שתואמים למצב הזה או לביטוי הזה. הם לא מבינים ואינם יודעים על מה אתה מדבר. כאשר משתפים על האמת במהלך כינוסים, בזמן שאחרים כבר עברו לנושא הבא, הם עדיין מחזירים את הדיון לנושא הקודם. האין אלה אטימות וקהות חושים? כאשר אחרים מדברים, הם לא מצליחים לעקוב – לא מפני שהחשיבה שלהם לא מהירה מספיק, אלא מפני שאיכותם לא מספקת ונמוכה. כשאנשים רעים מסוימים מנסים לרמות אותם, לשחק בהם או לייסר אותם, הם לא יכולים לחוש זאת, אלא הם מתייחסים לאנשים הרעים כאחים ואחיות ומסתדרים איתם בקרבה רבה, ורק לאחר שנפגעו מהם הם מבינים שעבדו עליהם. ואז הם חושבים: "אני כל כך טיפש! אני לא יודע לשפוט אנשים, אני לא יודע להבחין באנשים! הפעם באמת למדתי את הלקח שלי – מעכשיו לא אבטח באיש, אסמוך רק על עצמי. זוהי החוכמה הגבוהה ביותר!" לאחר שהונו אותם פעם אחת, הם מאמינים שזכו לתובנה ואף חושבים שכעת הם חכמים יותר, ועוברים מקיצוניות אחת לאחרת. אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים הם קהי חושים לכל עניין. לדוגמה, אדם כזה היה אחראי על גידול בעלי חיים וצמחים. יום אחד הטמפרטורה ירדה, ואמרתי לו: "הלילה יהיו מינוס חמש מעלות. צריך לטפל בצמחים ובבעלי החיים שלא מסוגלים לעמוד בקור, הלא כן?" לאחר ששמע זאת, הוא ענה: "יש לי מעיל מרופד בכותנה ואני ישן בלילה עם שמיכת פוך ושמיכה נוספת, אז לא יהיה לי קר." האם הוא הבין למה התכוונתי? על סמך התשובה הזו, ברור שלא. האין זו קהות חושים? (כן). אם הייתי אומר: "הלילה יהיו מינוס חמש מעלות. אם הפרחים יהיו בחצר הם יקפאו למוות. את בעלי החיים הרגישים לקור והחלשים יש להכניס למבני המשק. עליך לתלות וילון נוסף על הדלת ולסתום פתחים שדרכם נכנסת רוח פרצים." לאחר שהיה שומע זאת, הוא היה מהרהר לרגע וחושב: "אה, דיברת על בעלי החיים והצמחים. אז לא מספיק פשוט להכניס את הפרחים פנימה? יש כל כך הרבה בעלי חיים, ולא אמרת אילו מהם רגישים לקור ואילו לא, אילו יש להכניס פנימה ואילו לא." אכן, לא פירטתי – אבל האם אינך יכול לפעול על פי עקרונות? אתה אפילו לא מבין שפרחים שיישארו בחוץ בחורף עלולים לקפוא למוות, ואם לא אקצה אותך לביצוע הדברים האלה, אתה לא תעשה אותם – איזו מין בעיה זו? האין זו קהות חושים? (כן). זה מראה שהוא קהה חושים. לדוגמה, בחוץ יום שמש ובגדים תלויים בחצר לייבוש, ומישהו אומר: "יתכן שירד גשם אחר הצהריים. האם הבגדים שמתייבשים בחוץ יירטבו?" – מילים אלה נושאות רמז ותזכורת. אדם בעל חשיבה אנושית רגילה ישמע זאת ויהרהר: "אני צריך לשים לב – כשהשמיים יתקדרו אכניס מהר את הבגדים פנימה." אבל אלה שלא ניחנים בחשיבה של אנושיות רגילה לא יהיו מודעים לכך. כאשר אתה אומר שעומד לרדת גשם אחר הצהריים, הם שומעים זאת וחושבים: "מה הטעם לומר זאת? זה לא קשור אליי. אני אהיה בפנים ולא ארטב אם ירד גשם. חוץ מזה, מה אני יכול לעשות בקשר לגשם? אין טעם לומר לי את זה!" הם פשוט לא מבינים מדוע אומרים להם זאת או מדוע מעלים את העניין הזה. אז איך צריך לדבר איתם כדי שהם באמת יבינו? צריך לומר להם: "ירד גשם אחר הצהריים בשעה כזו וכזו. לפני שירד גשם, כשתראה שהשמיים מתקדרים, הכנס מהר את הבגדים פנימה. אם לא תעשה זאת, הם יירטבו ויהיה צורך לכבס אותם שוב. כמו כן, כשאתה אוסף את הבגדים, בדוק אם יש עוד משהו בחצר שאסור שיירטב או שייחשף לגשם, והכנס גם אותו פנימה." כך צריך להדריך אותם. אם לא תדריך אותם בדרך זו, הם לא יבינו שהם צריכים להכניס את הבגדים, וגם לא יבינו שהם צריכים לאסוף כל פריט אחר שאסור שיירטב. הם לא יעשו את הדברים האלה. מדוע? כי הם קהי חושים מדי, הם לא ניחנים בחשיבה של אנושיות רגילה, והם לא עומדים בסטנדרט של אנושיות רגילה. כלומר, האינטליגנציה והאיכות שלהם לא מגיעות לסטנדרט של אנושיות רגילה. כאלה הם האנשים שהתגלגלו מבעלי חיים. כשאני מבקש מאדם כזה לעשות דבר-מה, אף על פי שכבר הדרכתי אותו פעמים רבות, והוא עשה זאת פעמים רבות בעבר, עדיין אני צריך להדריך אותו שוב. אם לא אדריך אותו הוא לא יבין מה צריך לעשות וגם לא יוכל לעשות זאת. לכן בכל פעם שאנשים כאלה נתקלים במשימה מסוג זה, עליך לומר להם בדיוק מה צריך לעשות ואיך לעשות זאת, ולהדריך אותם בכל שלב בתהליך. אם תשמיט ולו דבר אחד, הם לא יעשו את הדבר הזה, ואולי אפילו יקלקלו את כל העניין. ואם אז תצביע על בעיותיהם הם יגיבו בשלל טיעונים מעוותים ויתחילו שוב להתנהג בחוסר היגיון מכוון. זהו ביטוי של היותם קהי חושים.

המאפיין של קהות חושים אצל אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים, ניכר מאוד. לדוגמה, מתוך שיתוף על האמת הם מבינים במונחים של דוקטרינה כיצד להבחין אם מנהיג כנסייה עושה עבודה מעשית, אם הוא מנהיג שעומד בדרישות, או אם הוא מנהיג שקר או צורר משיח. אולם כשמדובר בהבחנה לאיזו קטגוריה משתייך מנהיג הכנסייה שלהם, גם כשהם עדים לביטויים מסוימים שהוא מפגין, הם לא יודעים כיצד להבחין בהם. אם תשאל אותם: "האם מנהיג הכנסייה שלכם עושה עבודה מעשית?" הם יאמרו: "אני רואה שהוא עסוק כל יום בכינוסים ושהוא מתרוצץ ומארגן דברים, הוא חילק ספרים לאחים ולאחיות, והוא עקב אחר עבודת הבשורה." ואז תשאל אותם: "אם כך, עד כמה הוא מבצע את עבודתו היטב? האם הוא אדם שחותר אל האמת?" הם ישיבו: "הוא נטש את הקריירה ואת המשפחה שלו. אפילו כשהוריו באו לבקר הוא היה עסוק מדי בביצוע חובתו מכדי לפגוש אותם. הוא כנראה אדם שחותר אל האמת, נכון?" הם בוחנים רק את הביטויים החיצוניים האלה של מנהיג הכנסייה; אבל לא משנה כמה מעשים רעים המנהיג מבצע בסתר, גם אם הם רואים זאת, הם לא מזהים זאת כבעיה, הם לא יודעים שמדובר בבעיה. לא משנה כמה פעמים דברים כאלה מתרחשים לנגד עיניהם, הם מתנהגים כאילו מעולם לא ראו דבר, כאילו הם לא חיים בקרב אנשים אלא בעולם אחר לגמרי. אנשים כאלה קהי חושים באופן קיצוני, הלא כן? (כן). זוהי קהות חושים. כשהם נתקלים במישהו שפועלות בו רוחות רעות, שתמיד מקדיש תשומת לב לעניינים על-טבעיים ותמיד מדבר על דברים שהוא חש, ותמיד אומר דברים כמו: "שמעתי קול, האל העניק לי נאורות, האל האיר את עיני, האל הנחה אותי, האל שוב גילה לי משהו בתוכי", אנשים קהי חושים חושבים: "הוא באמת אוהב את האל. הוא קיבל התגלויות – למה אני לא קיבלתי?" הם פשוט לא מבינים שזוהי פעולתן של רוחות רעות. רק ביום שבו אותו אדם משתגע לפתע, מתפרע בפני כולם, מתפלש באדמה ורץ עירום ברחובות, רק אז הם מבינים סוף סוף שמדובר ברוח רעה. למעשה, לפני שאותו אדם השתגע, כבר היו סימנים רבים, והביטויים האלה הספיקו כדי לאפיין אותו כמי שפועלות בו רוחות רעות, וכדי לטפל בו מבעוד מועד ולהרחיק אותו. אבל הם קהי חושים, אינם יכולים להבחין בדברים האלה, ואינם מבינים אילו השלכות עלולות להיגרם אם משאירים אדם כזה בכנסייה – האם זה לא עלול לגרום לאסונות? רוחות רעות ושדים רעים מסוימים מגיעים אף למצב של פגיעה באנשים, ובכל זאת אנשים קהי חושים עדיין לא יכולים להבחין בטיבם. הם אפילו מאמינים שאנשים כאלה באמת אוהבים את האל ושהם מלאי להט, ולעתים קרובות נשארים ערים עד שעה מאוחרת בלילה כדי לקרוא את דברי האל וללמוד מזמורים, לא אוכלים ולא ישנים במשך ימים ובכל זאת אינם חשים עייפות. אף על פי שזוהי התנהגות חריגה בבירור, הם טוענים שזו אהבה לאל. האין הם קהי חושים בצורה קיצונית? ראשית, אנשים קהי חושים לא יכולים לראות דברים לאשורם; הם לא מסוגלים לראות מעבר לתופעות השטחיות כדי להבחין במהות הבעיות. לפיכך קשה להם מאוד לאפיין במדויק כל בעיה. בנוסף, לאנשים קהי חושים אין דרכי חשיבה רגילות או יכולת לזהות דברים, ולכן הם נותרים חסרי מודעות לחלוטין כלפי דברים רבים שמתרחשים סביבם. אנשים כאלה יכולים לחיות במקום מסוים במשך כמה שנים, ובכל זאת כששואלים אותם: "איך האקלים שם? מהם הדפוסים העונתיים? האם זה מקום נוח למגורים?" הם לא מסוגלים לענות. הם אומרים: "מה לגבי האקלים? אני לא יודע. בכל אופן, פרחים פורחים באפריל, העלים מצהיבים ומתחילים לנשור בסביבות ספטמבר או אוקטובר, וכשהחורף מגיע, זה הזמן לשלג." אם שואלים אותם: "מהם המנהגים המקומיים? איך מתנהלת המערכת החברתית? האם יש אפליה גזעית? מהי מדיניות הממשלה? איך מתייחסים לאנשים ממקומות אחרים?" אין להם שום מושג, הם בוהים בתדהמה, ואינם מסוגלים לומר דבר. אפילו כשמדובר בעניין החשוב ביותר – גישת הממשלה לאמונה דתית – הם לא יכולים לומר דבר ורק משיבים: "ובכן, אנחנו חיים שם והממשלה אף פעם לא עושה לנו צרות." הם כמו בובות עץ, חסרי מודעות לחלוטין לכל דבר – זוהי קהות חושים קיצונית. יש גם אנשים שאומרים שהם עסוקים מדי בביצוע חובתם ושאין להם זמן לסכם את הדברים האלה – האין זה רק תירוץ? (כן). ברור שזה תירוץ. האם דברים פשוטים כאלה דורשים תשומת לב מיוחדת ותיעוד מכוון? לא, כלל לא. אם אתה ניחן בחשיבה אנושית רגילה, הרי שלאחר שחיית במקום אחד יותר משלוש שנים, אמורה להיות לך הבנה בסיסית לגבי האקלים המקומי, המנהגים, הרגלי החיים, המצב בנוגע לאמונה דתית, ומדיניות הממשלה וגישתה כלפי אנשים ממקומות אחרים. לא היית צריך ללמוד זאת במיוחד, לברר או לאסוף את המידע הזה – פשוט היית יודע. כל אדם בעל חשיבה אנושית רגילה יכול לתפוס את הדברים האלה באופן טבעי מאוד. אם אתה לא מסוגל לתפוס אפילו את העניינים שאנשים רגילים יכולים לתפוס ולראות בבירור, על מה זה מעיד? זה מעיד שאין לך את החשיבה או הרציונליות של אנושיות רגילה ושאינך עומד בסטנדרט של אנושיות רגילה. הסיבה הבסיסית לכך שאנשים מסוג זה לא עומדים בסטנדרט של אנושיות רגילה היא שהם לא התגלגלו מבני אדם אלא מבעלי חיים. האם אתם מבינים? (כן). כאשר המאפיין של קהות חושים של אדם בולט מאוד, הדבר מעיד רבות על הבעיה.

מה הבנתם מהשיתוף שלנו זה עתה בנוגע למאפיינים של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים? האם שמתם לב לעובדה שהן הבנה מעוותת והן קהות חושים, שני המאפיינים האלה בולטים מאוד בקטגוריה זו של אנשים? (כן). מדוע לאנשים האלה יש את שני הביטויים הללו? מה חסר באנושיות שלהם? (חשיבה רגילה). זה די מתאים – אין להם אינטליגנציה אנושית. על פני השטח, נראה שלאנשים אלה יש איכות ירודה – עד כמה היא ירודה? הם גם נוטים לעיוותים והם גם קהי חושים; כשמדובר בבעיות מסוימות שבהן נתקלים אנשים בעלי אנושיות רגילה לעתים קרובות, הם יכולים לטפל בהן ולפתור אותן באופן עצמאי. לעומת זאת, אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים נכשלים ואינם יכולים לפתור אותן, ונראים ילדותיים מאוד, מגוחכים וחסרי בגרות. חמור מכך, לחלק מהאנשים האלה אין יכולת לשרוד באופן עצמאי – הם לא יכולים לכלכל את עצמם, והם חסרי יכולת גם אם הם יוצאים לעבוד או עוסקים בכל סוג של עבודה. לא משנה לאן הם הולכים, מעסיקים לא רוצים בהם ומדיחים אותם. בנוסף, הדבר העיקרי הוא שכאשר הם מתמודדים עם בעיות שונות במסגרת חייהם האישיים, כגון בעיות נפוצות בחיים ואף עניינים של מה בכך, הם לא מסוגלים לטפל בהן היטב. הם יכולים לסבך אפילו עניין פשוט מאוד; הם תמיד רק מיישמים תקנות באופן עיוור. השיטות והגישות שבהן הם משתמשים כדי לטפל בדברים הן טפשיות ומגושמות ביותר; אין להם את השיטות והאמצעים שבהם היה משתמש אדם מבוגר כדי להתמודד עם דברים בעולם. דבר זה מבהיר מאוד שאין להם אינטליגנציה אנושית. לדוגמה, אדם כזה חולה ותמיד חש ברע. הוא מחפש מידע ומוצא שזו עלולה להיות מחלה קשה או חמורה; הוא נבעת וממהר לבית החולים לבדיקה. הרופא אומר: "המחלה הזו חמורה מאוד. שיעור התמותה שלה גבוה ביותר. אם לא תטופל היא תחמיר ואתה עלול למות. ניתוח הוא הדרך היחידה לטפל במחלה. אם לא תעבור את הניתוח, ייותרו לך לכל היותר שלושה חודשים לחיות." כשהוא שומע זאת הוא נבהל מאוד ואינו יודע מה לעשות. הוא פשוט מקשיב לרופא ומחליט לעבור את הניתוח מבלי לעבור בדיקות נוספות כדי לאשר את האבחנה. הוא אפילו לא שואל לפני הניתוח אילו אמצעי זהירות יש לנקוט ואם יהיו תופעות לוואי לאחר הניתוח – הוא אפילו לא יודע לשאול את השאלות האלה, ופשוט מפוחד מדברי הרופא עד שהוא עולה בצייתנות על שולחן הניתוחים. בסופו של דבר, לאחר הניתוח, הוא חש אי-נוחות פה ואי-נוחות שם, ואפילו נטילת תרופות לא עוזרת לו. מאוחר יותר הוא שומע מאחרים שבטיפול במחלה הזו לא נדרש ניתוח, שהיא לא באמת מחלה קשה, ושבאמצעות פעילות גופנית ונטילת תרופות פשוטות המצב יכול להשתפר בהדרגה והמחלה לא תתקדם או תחמיר. לפעמים רופאים אומרים דברים מדאיגים כדי להפחיד אנשים ולהרוויח כסף, ולאדם קהה החושים אין דעות משלו והוא לא יכול להפעיל שיקול דעת; כשהוא שומע מה הרופא אומר, הוא יוצא מדעתו מרוב פחד, וכשהרופא אומר לו שהוא צריך לעבור ניתוח, הוא עושה זאת. כשדברים כאלה קורים לו, אם יש בסביבה אדם בעל דעות משלו, אופי חזק ואינטליגנציה לעזור לו לבחון דברים, הוא יוכל להימנע מטעויות מיותרות ויסבול קצת פחות. אבל אם הוא נאלץ לטפל בעניינים כאלה בעצמו, במיוחד בעניינים חשובים, הוא יסטה לכאן או לכאן, וירמו אותו או יפגעו בו; הוא תמיד נוקט באמצעים קיצוניים. הוא פשוט לא מסוגל למדוד דברים באופן מקיף על בסיס עקרונות או על פי דרכים ושיטות מקובלות לטיפול בעניינים כאלה, ואז למצוא את הדרך הסבירה והרציונלית ביותר לטפל בהם. כל אחד יכול לרמות אותו, לשחק בו, להטות את דעתו ולהוליך אותו שולל. יש אנשים ששואלים: "האם לאנשים האלה אין מחשבות או דעות משלהם?" למעשה, לא נכון לומר שאין להם מחשבות או דעות משלהם – ראה, כשהם מבצעים מעשים רעים ופולטים טיעונים מופרכים, הם בהחלט עומדים על דעתם. לא משנה מי אומר דברים נכונים, הם לא מקשיבים, וגם אם מישהו אומר דברים נכונים, הם מתריסים ופשוט נאחזים בטיעונים המופרכים והמעוותים שלהם. אך כשבאמת צריך להשתמש בהיגיון רגיל ובחשיבה רגילה כדי להתמודד עם עניינים שמתעוררים בחיי היומיום ולגשת אליהם ולטפל בהם בצורה נכונה, הם לא יודעים באיזו שיטה או באיזה הליך להשתמש, אינם יודעים כיצד לגשת אליהם, אין להם דרכים או שיטות, ואין להם מחשבות או דעות משלהם. בסופו של דבר, אחרים פשוט מתמרנים אותם – הם עושים כל מה שאחרים אומרים להם לעשות. העובדה שאין להם אינטליגנציה של אנושיות רגילה היא מאפיין של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים. אם כך, מדוע הם מסוגלים להיאחז בטיעונים המופרכים והמעוותים שלהם, ואף לומר אותם בקול ולהפיץ אותם לכל עבר? הדבר מוכיח שמבחינת האינטליגנציה שלהם, הם לא מסוגלים להבחין מהי האמת ומהו טיעון מופרך, מה תואם לרציונליות רגילה ומה לא – הם לא יכולים להבחין בין הדברים האלה; לכן, כשאתה חולק איתם היגיון נכון, הם לא יכולים לקבל אותו ואינם מבינים אותו. הם פשוט נאחזים בהיגיון המעוות והמסולף שלהם, ומאמינים שהוא נכון. לא משנה באיזו שיטה ישתמש אדם אחר כדי לדבר איתם, לא משנה כמה טובה או מלאת חוכמה תהיה הדרך שבה ידבר, אלה שהתגלגלו מבעלי חיים לא יכולים לקלוט זאת ואינם מבינים זאת – הם אבודים. הדבר מראה שאין להם אינטליגנציה של אנושיות רגילה. אפילו בעניין הרגיל ביותר בחיי היומיום, כשאתה מנסה לדבר איתם בהיגיון, זה לא חודר – הם עדיין נאחזים בהיגיון המעוות שלהם. כשאנשים רואים זאת, הם חושבים: "מדוע האדם הזה כל כך מוזר? מדוע הוא כל כך אטום להיגיון? הוא נראה גם כחולה נפש וגם כמי שטרם התבגר – מדוע הוא מדבר תמיד בצורה ילדותית?" אבל הוא לא צעיר – גם כשהוא בן חמישים או שישים הוא כזה, וכשהוא מגיע לגיל שמונים הוא עדיין כזה. אנשים כאלה הם בעלי אינטליגנציה לקויה במשך כל חייהם; אין להם חשיבה אנושית רגילה או אינטליגנציה אנושית רגילה במשך כל חייהם. זהו מאפיין של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים. האם המאפיין הזה ברור? (כן). לדוגמה, נניח שיש אישה טיפשה שנראית לא רע, ולאחר שנוכל עלוב פיתה אותה, הם עוברים לגור יחד. אותו נוכל עלוב מפלרטט בחוץ כל הזמן, אבל כשהיא מגלה זאת, היא לא כועסת – זה בסדר מבחינתה כל עוד הוא מתייחס אליה יפה. מאוחר יותר, הנוכל העלוב מנהל רומן עם מישהי אחרת, אבל כשהיא מגלה זאת, לא אכפת לה והיא עדיין נשארת עם הנוכל העלוב במסירות בלתי מעורערת. היא אפילו אומרת: "כל עוד הוא לא נוטש אותי, אני בסדר." מישהו מייעץ לה ואומר: "הוא כבר הגיע לשפל כזה – את צריכה לעזוב אותו." היא אומרת: "לא, אני לא יכולה בלעדיו. הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו!" לאישה כזו מגיע להישאר עם הנוכל העלוב הזה ולסבול כל החיים – היא פשוט לא מסוגלת להבחין מהו אדם טוב או הגון. היא מתרועעת עם נוכל עלוב ואף חושבת שהוא באמת אוהב אותה. הנוכל העלוב אומר לה כמה מילים מתוקות וקונה עבורה אוכל טעים, ובדיוק כך הוא מפתה אותה אל זרועותיו. הוא משחק בה כאילו שיחק בפלסטלינה. כשהוא מפלרטט מאחורי גבה והיא מגלה זאת, הוא מסדר את העניינים בכמה מילים חלקלקות ומרמה אותה, והיא פשוט לא יכולה לראות אותו לאשורו. בסופו של דבר, הנוכל העלוב משתלט על כל רכושה וביתה ואז זורק אותה. היא מקללת אותו על כך שאין לו מצפון, אבל היא פשוט לא אומרת שהיא רומתה כי היא לא יכולה לראות אנשים לאשורם. מדוע אותו נוכל עלוב לא רימה אחרים אבל הצליח לרמות אותה? האין זה מפני שהיא טיפשה? המאפיינים העיקריים של אנשים מסוג זה מתבטאים בכך שהם עקשנים ומגוחכים באופן שבו הם תופסים ומתייחסים לכל דבר, ושאין להם אינטליגנציה של אנושיות רגילה. לכן אנחנו אומרים שהם התגלגלו מבעלי חיים. מכיוון שהם בעלי חיים, אין להם אינטליגנציה אנושית. העובדה שאין להם אינטליגנציה אנושית מספיקה כדי להוכיח שהמהות שבתוכם אינה מהות של בני אדם. לכן, הם לא יכולים להתמודד עם עניינים אנושיים ועם בעיות שבני אדם רגילים אמורים להיות מסוגלים לטפל בהן ולפתור אותן. אפילו כשמדובר בגישתם לדברים בחיי היומיום שלהם – ארוחותיהם היומיות, הצרכים הבסיסיים שלהם, וכן יחסים בין-אישיים והסביבה הסובבת – גם אז הם מאוד קהי חושים. יתר על כן, כשהם נתקלים בעניינים מסוימים שהם צריכים להתמודד איתם ולטפל בהם, אין להם אינטליגנציה של אנשים רגילים, וקל וחומר שאין להם חוכמה. כשהם מתמודדים עם הבעיות האלה, הם מטפלים בהן בקושי רב, בעייפות רבה ובגמלוניות קיצונית. הם מבוגרים מאוד וחיו כל כך הרבה זמן: איך ייתכן שהם מטפלים כך בדברים? מדוע הדברים שהם אומרים נשמעים כל כך דוחים ומביכים? מדוע הם לא מדברים כמו אנשים רגילים? הם חיו כל כך הרבה שנים וחוו לא מעט חוויות ובכל זאת, איך יכלו להתנהג כך בטיפול בעניין כה פשוט? אין להם אפילו את הגבולות הבסיסיים ביותר של אנושיות או את העקרונות הבסיסיים ביותר שאמורים להיות לאנשים.

בנוסף לשני המאפיינים – הבנה מעוותת וקהות חושים – לאנשים שהתגלגלו מבעלי חיים יש מאפיין נוסף, והוא שהם מבולבלים במיוחד. בעבר, כששיתפנו על האמת, דיברנו רק על הקווים הכלליים והכיוון – השיתוף היה כללי יחסית. באשר לפרטים השונים של האמת, לא שיתפנו עליהם באופן ספציפי, אלא רק דנו בכמה אמירות ותכנים מושגיים. במהלך שנות השיתוף הללו, שיתפנו על היבטים שונים של האמת באופן ספציפי ובפירוט. אולם כאשר אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים מאזינים לדברים הנאמרים כעת בשיתוף, הם חושבים שדברים אלה זהים פחות או יותר למה ששותף בעבר, ושרק דרכי הביטוי השתנו במידת מה, התוכן נעשה עשיר יותר, והיקף השיתוף גדל באופן משמעותי בהשוואה לעבר. ולכן הם תוהים מדוע, במהלך תקופה כה ארוכה של האזנה, הם רק הולכים ונעשים נבוכים יותר ויותר. הם האזינו לדרשות במשך שנים רבות כל כך, אך לא הפיקו מכך דבר. כשמדובר באופן שבו יש להתנהל, כיצד להתייחס לאחרים, כיצד להכיר את עצמך, כיצד לחוות את עבודת האל כדי לדעת את האל, ובמיוחד כיצד להתייחס לאל ולדבריו – מההתחלה הם לא היו מסוגלים להבין את הדברים האלה, ואפילו עכשיו הם עדיין לא מסוגלים להבינם. זו לא מידה קלה של בלבול, אלא בלבול חמור מאוד. לא משנה עד כמה מסבירים את ההיבטים השונים של האמת באופן ספציפי, הם מערבבים את הכול יחדיו. הם תופסים רק כמה סיסמאות ודוקטרינות, כגון: "עלינו להשקיע מעצמנו למען האל, להיות נאמנים לאל, ולבצע היטב את חובותינו!" הם נאחזים בכמה תקנות, סיסמאות ותיאוריות, וחושבים שבכך הם מיישמים בפועל את האמת. ככל שאתה משתף באופן ספציפי יותר, כך הם נעשים מבולבלים יותר, חשים יותר ויותר שהדברים מעבר ליכולתם, ושהיה טוב יותר קודם, כשהשיתוף היה פשוט. זאת ועוד, ככל שההסבר מפורט יותר, כך יש להם יותר קשיים: "איך אוכל לזכור משהו כל כך מפורט? היישום בפועל היה פעם פשוט למדי. מדוע כעת, ככל שאנחנו משתפים יותר, יש יותר אמירות? מדוע ככל שנאמר יותר, כך אני יודע פחות כיצד ליישם בפועל? ביצוע חובה היה בעבר פשוט למדי – היה עליי רק לנטוש, להשקיע מעצמי, להתרוצץ, להטיף הרבה מהבשורה, ולהעיד הרבה על האל. כעת האמיתות לגבי ביצוע חובה הוסברו בפירוט, וכך גם כל שאר היבטי האמת, אך ככל שמסבירים יותר את הדברים האלה כך אני מבין אותם פחות ומרגיש שהם מעבר להבנתי." ככל שההסבר מפורט יותר, כך האמיתות האלה חורגות יותר מהבנתם – האין זה בלבול? הם מבולבלים באופן חמור, נכון? אף על פי שהיבטים שונים של האמת הוסברו בפירוט, הם עדיין מבולבלים ותמיד שרויים בבלבול לגבי כמה מונחים והגדרות. לדוגמה, הם לא יודעים ואינם יכולים להבחין מהם אנשים רעים או מהם מנהיגי שקר; הם גם לא יודעים מהי אנושיות טובה ומהי אנושיות רעה, וגם אינם יודעים מה ההבדל בין יישום עקרונות-האמת לבין היצמדות לתקנות. בכל הסוגיות הספציפיות הללו, הם שרויים בבלבול גמור. הם אפילו לא מבינים את המושגים הבסיסיים האלה – אין סדר באופן החשיבה שלהם. יתרה מכך, לא משנה מה הם עושים, הם לא יכולים למצוא את העקרונות, אין להם שלבים לפעול לפיהם, אין להם תוכניות קונקרטיות, והם לא יודעים באילו שיטות עליהם להשתמש או אילו תוצאות עליהם להשיג; הם גם לא מסוגלים לראות בבירור אילו השלכות תביא פעולה בדרך מסוימת. הם חושבים בליבם: "למה לי להטריד את עצמי בדברים האלה? אם אני לא יודע איך לעשות משהו, אעשה אותו פשוט בעיוורון – על כל פנים, כל עוד ליבי כן כלפי האל, זה מספיק." אתה מבין, אנשים כאלה מבולבלים במידה שלא תיאמן, הלא כן? הם מאמינים באל שנים רבות, אך אינם יודעים אילו היבטים של האמת הם הבינו, וגם אינם יודעים אם הם יישמו את האמת בפועל. כששואלים אותם אם יש להם היווכחות בחיים, הם אומרים: "ובכן, אני מאמין באל שנים רבות ונטשתי את משפחתי." כל הדברים האלה לא ברורים להם וזהו בלבול חמור. במהלך שירה וריקודים במפגשים הם מלאי אנרגיה, אך כשמגיע הזמן לדרשות ולשיתוף על האמת הם נעשים מנומנמים, העייפות משתלטת עליהם, והם עלולים אפילו להירדם. כשצריך לבצע עבודה הם מוכנים להשקיע מאמץ, והם אומרים: "בואו נבצע היטב את חובותינו ונפגין את נאמנותנו לאל!" אך כשמדובר בשיתוף על האמת, אם שואלים אותם: "האם השגת רווחים כלשהם לאחרונה? האם זיהית אילו צביונות מושחתים חשפת? לאחר שזיהית אותם, האם מצאת נתיב לפתור אותם?" הם עונים: "אין לי מושג. זיהיתי אותם מעט, אבל אני לא יודע אם מה שזיהיתי נכון או לא. כך או כך, פשוט המשכתי ויישמתי כך בפועל, אבל אני לא יודע אם זה מדויק או לא." הם לא יכולים לראות שום דבר לאשורו, ומוחם מבולבל ולא צלול. הם לא יודעים במה הם מיומנים, וגם אינם יודעים במה הם לוקים בחסר. במהלך שיתוף על הכרת צביונות מושחתים, הם מודים שיש להם צביונות מושחתים, שהם גם משקרים, ולפעמים מתנהגים בחלקלקות ומתרשלים. אך כשהם ניצבים בפני מצבים אמיתיים, אם שואלים אותם: "מדוע התנהגת בחלקלקות והתרשלת? מדוע עסקת בתחבולות?" הם אומרים: "לא עשיתי זאת! לא עשיתי זאת בכוונה – חשבתי שזו הדרך המתאימה לעשות זאת, אז כך עשיתי." נניח שמישהו חושף אותם ואומר: "חשבת שמתאים לעשות זאת כך, אך האם היו לך כוונות אישיות או מזימות כלשהן? האם אתה יודע כיצד להרהר בעצמך? האם אתה יודע אילו השלכות יביא מעשה כזה?" הם עונים: "כל עוד לא היו לי כוונות רעות, זה בסדר." "האם היעדר כוונות רעות שווה לפעולה בהתאם לעקרונות-האמת?" "אין לי מושג." הם לא יודעים כלום. הם האזינו לאמיתות רבות כל כך ולשיתופים רבים כל כך, ובחיי היומיום שלהם הם נתקלו בכל מיני סוגיות הנוגעות לאמת, אך כל אמת עדיין נותרה לא ברורה ומעורפלת עבורם. הם לא יכולים להבחין אילו דברים הם אמיתות ואילו לא אמיתות, והם גם לא יודעים כיצד ליישם בפועל את האמת כשהם ניצבים בפני מצבים. לא ברור להם אם המעשים וההתנהגויות שלהם תואמים את עקרונות-האמת, והם פשוט עושים דברים בכל דרך שנראית להם טובה. האם הם לא מבולבלים? (כן). בכל דבר שהם עושים אין להם עקרונות, וגם אין להם עקרונות באופן שבו הם מתייחסים לכל אדם. לדוגמה, כשמדובר ביחס לאנשים רעים, יש אנשים רעים שיש להם חוזקות מסוימות או כישורים מקצועיים, ולעת עתה הם עדיין יכולים לתת שירות – ולכן ניתן לאפשר להם לתת שירות. אך אנשים מסוימים פשוט אינם מצליחים להבין זאת: "האם האל לא סולד מאנשים רעים? אז מדוע עדיין משתמשים בהם?" כשאתה משתף איתם שזוהי חוכמה וגם עיקרון, הם מהרהרים בכך וחושבים: "איזה עיקרון? האם לא מרמים כך אנשים? האם לא מנצלים כך אנשים?" כך הם תופסים זאת. אימרו לי, האם יש להם חשיבה של אנושיות רגילה? הם לא יודעים כיצד לזהות את העקרונות לפעולה בהתאם לנסיבות הממשיות – האם הם יכולים להגיע לרמת האינטליגנציה האנושית הרגילה? (לא). כל אלה שהם בעלי חשיבה אנושית רגילה ואינטליגנציה רגילה יכולים להבין ולתפוס את העניין הזה, אך אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים לא יכולים לתפוס אפילו את העניין הפשוט הזה. אם כך, כיצד יוכלו להבין את האמת? אחד הדברים שהם מרבים לומר הוא: "בפעם הקודמת אמרת כך לגבי העניין הזה. מדוע אתה אומר היום משהו אחר? דבריך אינם אמינים – איך אתה יכול פשוט לשנות אותם בכל עת?" הם לא יודעים שמצבו של העניין שונה כעת, ולכן גם הגישה לטיפול בו חייבת להשתנות. אולם העקרונות והמטרות נותרו זהים. רק שיטת הטיפול בעניין השתנתה – היא מותאמת לנסיבות הספציפיות, תוך הסתגלות ותגובה לפי הצורך, על בסיס מצבו של העניין, כדי להשיג תוצאות טובות יותר. כשאנשים שהתגלגלו מבעלי חיים נתקלים בעניינים כאלה, הם לא יכולים לראותם לאשורם. הם מאמינים שעקרונות-האמת הם תקנות, ושתמיד יש להיצמד אליהם ללא שינוי. לכן, כאשר אתה מתאים את השיטה לביצוע דבר-מה על בסיס עקרונות-האמת, הם לא מבינים זאת, ואינם יכולים לקבל זאת. חלקם אף עלולים לגנות אותך ולמצוא נקודת אחיזה נגדך. בתוכם, הם לא יכולים לראות בבירור את התמצית או את הטבע של דבר כלשהו. מחשבותיהם מבולבלות. כשהם בוחנים דבר-מה, הם פשוט מיישמים תקנות לגביו; אף פעם הם לא יודעים כיצד למדוד אותו על בסיס עקרונות-האמת, וגם אינם יודעים כיצד לאמץ שיטות שונות כדי לפתור את העניין ולהגיב אליו על בסיס חוק התפתחותו. אצל אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים, המאפיין של היותם מבולבלים בולט מאוד, הלא כן? (כן).

אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים לא מסוגלים להבחין באחרים. כשהם רואים מישהו שמדבר בכנות רבה אך עושה דברים באופן עקלקל במידת מה, הם לא יכולים לעמוד על טיבו של אדם זה ולראות איזה מין אדם הוא באמת, ואם הוא באמת אדם שחותר אל האמת. כשהם ניצבים בפני מצבים מורכבים הדורשים חשיבה דיאלקטית הם נבוכים, לא מסוגלים להבין אותם, ולא יודעים כיצד לאמוד אותם. חשיבתם מבולבלת; היא כמו פקעת סבוכה, ואף פעם הם לא מצליחים לעשות סדר במחשבותיהם. לא משנה כמה פעמים אתה מסביר להם את העקרונות, הם לא יודעים כיצד ליישם את עקרונות-האמת כדי להבחין באנשים, במאורעות ובדברים שונים. לדוגמה, כשמדובר בדיווח על בעיות, הם לא יכולים לדווח על דברים במדויק על בסיס המצב הממשי. מנהיגים מסוימים מסוגלים לעשות עבודה ממשית, אך במקרים מסוימים ייתכנו סטיות כלשהן בביצוע עבודתם, והם עשויים לגלות כמה ביטויים של צביונות מושחתים; אולם מבחינת אנושיותם ויכולת עבודתם, ביסודו של דבר הם עומדים בדרישות. אך אנשים מבולבלים מסוימים לא מתייחסים לעובדה שמנהיגים אלה יכולים לעשות עבודה ממשית, וגם אינם בוחנים את המעלות של אנושיותם – אלא הם בוחרים להתמקד אך ורק בפגמים ובליקויים שלהם ובכמה סוגיות טריוויאליות וזניחות כדי לדווח עליהם. לעומת זאת, אותם צוררי משיח ואנשים רעים באמת, אותם אנשים המבצעים מעשים רעים גדולים, אינם מסוגלים לעשות שום עבודה ממשית ומשמיעים רק מילים ודוקטרינות כדי להטעות אחרים. כלפי חוץ הם עושים הצגה גדולה, אך במציאות האנושיות שלהם לא עומדת בדרישות, הנתיב שבחרו שגוי, אנושיותם היא של אנשים רעים וצוררי משיח, והנתיב שבו הם הולכים הוא של צוררי משיח, של אי-חתירה אל האמת, ובכל זאת אותם אנשים מבולבלים לא מסוגלים לראות את הדברים האלה לאשורם. הם רואים שהאנשים האלה עושים הצגה גדולה כשהם מבצעים את עבודתם, ומניחים שיש להם כישרון מנהיגות וכישורים ארגוניים, ושהם יכולים לבצע את העבודה היטב. באשר לתוצאות שעבודתם מניבה בפועל, אם הם התחרטו והשתנו, או אם אנושיותם עומדת בדרישות – הם לא יודעים דבר מכל אלה. גם אם צוררי המשיח יטעו אותם וישלטו בהם, לא תהיה להם כל מודעות לכך; הם ינהו אחר צוררי המשיח ויצייתו להם, אך עדיין יאמינו שהם נוהים אחר האל, שהם מטיפים את הבשורה ומעידים על האל. למעשה, צוררי המשיח כבר מזמן השתלטו עליהם; הם לא יאמינו באל אלא ינהו אחר אנשים ואחר שדים ושטנים – ובכל זאת הם לא יידעו זאת. בתוכם הם כבר מזמן מלאי אפלה, כבר מזמן הם איבדו את נוכחות האל ואת עבודתה של רוח הקודש. מכיוון שהם קהי חושים מאוד, מכיוון שהבנתם מעוותת, ומכיוון שהם לא מבינים עקרונות-אמת כלשהם, הם לא יכולים לראות דברים לאשורם ואינם מסוגלים להבחין באנשים. לא זו בלבד שהם לא מדווחים על בעיות ולא פועלים להרחקת צוררי משיח, אלא שהם אף מגנים עליהם. לעומת זאת, כשמדובר במנהיגים ובעובדים שמסוגלים באמת לעשות עבודה ממשית, אם הם מבחינים בליקויים קלים או בבעיות קטנות, הם מתעקשים לדווח עליהם ולהעלות את הסוגיות הללו, גם אם אין אלה עניינים שבעיקרון. הם מבולבלים באופן חמור! הם לא יכולים לראות לאשורו אף עניין שבעיקרון – אפילו כשמדובר בשאלה עם מי עליהם להתרועע בחיי היומיום, ממי הם יכולים לקבל סיוע ותועלת, או ממי עליהם להתרחק, הם לא יכולים להבחין או לראות לאשורם את הדברים הללו. חלקם מקיימים יחסים טובים מאוד עם חסרי אמונה וכופרים משום שהם חושבים שהאנשים האלה משכילים ובעלי איכות, ולכן יכולים לעזור להם, ושראוי מאוד להתרועע עימם. הם אף מרבים לשבח את אלה שהם מעריצים ואומרים כמה הם מוכשרים וכמה יוקרה יש להם. הם עובדים שדים כאלילים – האין הם מבולבלים? (כן).

למה הכוונה בדיוק כאשר אומרים שאדם מבולבל? (שיש לו איכות ירודה). כך זה במונחים כלליים – באופן ספציפי, אדם מבולבל פירושו שאין לו מחשבות והשקפות מדויקות שבאמצעותן יוכל להבחין בדבר כלשהו, ושכאשר הוא מתבונן בדבר-מה אין לו עקרונות או בסיס, והשקפתו לגבי דבר זה מבולבלת. זהו היבט אחד. בנוסף, אנשים מסוג זה לא יכולים להבחין בין טוב לרע ובין שחור ללבן – הם טועים לעתים קרובות ורואים דברים שליליים כחיוביים ודברים חיוביים כשליליים. הם לא יכולים להבחין מהם דברים חיוביים ומהם דברים שליליים. לדוגמה, אנשים מסוימים אומרים: "האל שבו אתם מאמינים הוא בסך הכול אדם." הם מהרהרים בכך ואומרים: "לא, זה לא נכון. זה שאני מאמין בו הוא אל. אם הוא היה רק אדם, איך הוא היה יכול לבטא את האמת? זה שאני מאמין בו הוא האל – אני בטוח בכך." בנקודה זו, הם לא מבולבלים. אך כשמישהו אומר: "האל שבו אתם מאמינים נמלט לארצות הברית עם סכום כסף גדול כדי לחיות שם חיי נהנתנות", הם מתבלבלים והולכים שולל אחר השקר. אם אדם בעל אינטליגנציה היה שומע את הדברים האלה, הוא היה מבחין שזוהי שמועה חסרת בסיס. איך אפשר לומר עליו שהוא "נמלט עם סכום כסף גדול"? הרי במעבר המכס כולם עוברים בדיקה קפדנית, וכמות המזומנים שכל אדם יכול לשאת מוגבלת. האם נשיאת סכום כסף קטן כזה תיחשב ל"נמלט עם סכום כסף גדול"? יתרה מכך, של מי הכסף הזה? אם מישהו מעל בכספם של אחרים או גזל אותו, אפשר לומר על כך "נמלט עם סכום כסף", אך אם זה הכסף שלו, האם אפשר לומר על כך "נמלט עם סכום כסף"? זו לא "הימלטות עם סכום כסף", אלא נשיאת כסף באופן רגיל. זהו היבט אחד. יתר על כן, מה פירוש "נמלט"? עבריין הבורח לאחר ביצוע פשע נקרא "נמלט". האם המשיח בהתגלמותו ביצע פשע? הוא פשוט ביטא אמיתות רבות וביצע את עבודת השיפוט שלו בסין, והשיג קבוצת אנשים שהלכה אחריו, ובשל כך סבל מדיכוי אכזרי וממעצרים פרועים מצד המפלגה הקומוניסטית הסינית. בסופו של דבר לא הייתה לו ברירה אלא להוביל חלק מהאנשים אל מחוץ למדינה כדי להמשיך את עבודת האל מעבר לים. איך אפשר לקרוא לזה "נמלט עם סכום כסף"? זו הייתה יציאה רגילה מהמדינה, מעבר במכס וטיסה לארצות הברית באופן רגיל לחלוטין. הוא עזב את המדינה מכיוון שנרדף על ידי המק"ס, ולא היה לו מקום מנוחה ומקום לשהות בו. תחת שלטונה הדיקטטורי של המק"ס, לא זו בלבד שאין חופש דת, אלא שהאמונה באל גם מובילה למעצר ולרדיפה; באשר למשיח המבטא את האמת כדי להושיע את האנושות, אילו היה נתפס, היה צפוי לעונש מוות ולצליבה. רק מתוך צורכי העבודה בחר המשיח לעבור למדינה דמוקרטית וחופשית, ולפני שהגיע לארצות הברית הוא השיג דרכון וויזה בערוצים רגילים. בארצות הברית אין לו חברים או קרובי משפחה, הוא לא מכיר את המקום, והוא חי חיים פשוטים, אוכל ארוחות ביתיות פשוטות ואין לו "חיי נהנתנות" כלל וכלל. הביטוי "חיי נהנתנות" הוא רק ניסוח של בעלי מניעים נסתרים, הלא כן? האין זה שקר? המשיח חי בארצות הברית חיים של אדם רגיל: הוא אוכל ארוחות ביתיות, מעולם לא סעד במסעדת יוקרה כדי ליהנות מארוחה מפוארת, קל וחומר שמעולם לא שהה במלון יוקרה, ולעתים רחוקות מאוד הוא יוצא לטייל – די לו בטיולים באזורים סמוכים. אף אחד מהדברים האלה לא מושך אותו במיוחד. יש אנשים שאוהבים לאכול ורוצים לנסות כל דבר שטרם טעמו, ואף מרחיקים לכת ומזמינים מזון במשלוח אווירי רק כדי לנסות אותו. האם אני עשיתי זאת אי פעם? מעולם לא. ובכל זאת, אנשים מסוימים בעלי מניעים זרים המציאו יש מאין בעניין זה! האנשים האלה הם שדים. הם נולדו כאויבי האל, והתנהגותם זו היא טבעם המולד; הם מסתמכים בעיקר על שקרים כדי לרמות אנשים ולהכפיש את האל. אין ספק שהם שדים. אם כך, איזה מין אדם הוא זה שיכול להאמין לשקרים של השדים האלה? כמובן, גם הוא חייב להיות שד – רק שדים מאמינים לדברי שדים. אנשים מסוימים אומרים: "המשיח שבו אתם מאמינים נמלט עם סכום כסף גדול" והם מיד מאמינים ומקבלים זאת ללא כל ספק. אנשים מסוימים אומרים: "המשיח שבו אתם מאמינים ברח לארצות הברית וחי שם חיי נהנתנות, ואוכל כל כך הרבה מעדנים עד שנמאס לו מהם. הוא שוהה במלונות פאר, נוסע במכוניות יוקרה עם שף אישי ומלווים, ונוסע לארצות אחרות ומטייל באתרים מפורסמים – הוא מבלה את כל זמנו בחיי נהנתנות." לאחר שהאנשים המבולבלים האלה עברו שטיפת מוח על ידי השטן, הם מאמינים לכך מיד. אני אומר שיש למסור אנשים כאלה לידי השטן – הם לא ראויים להאמין באל. לא משנה כמה דרשות הם שמעו, הם פשוט לא מבינים, והם עדיין מסוגלים להאמין לשמועות האלה. אנשים כאלה אינם אנושיים. אם הם לא אנושיים, מה הם? הם בעלי חיים. אף על פי שאינם אנשים רעים, הם מבולבלים בצורה חמורה, אינם מסוגלים להבחין בין טוב לרע, בין חיובי לשלילי, בין נכון ללא נכון, בין האמת לבין רשעות, ויש להם היגיון מעוות. יש לטהר מהכנסייה אנשים כאלה – אם הם לא יעזבו מרצונם, יש לטהר אותם משם. יש לסלק אותם לאלתר, ובשמחה לשלוח אותם לדרכם. למק"ס יש דרך משלה לתאר את טיהור האנשים מהכנסייה; היא טוענת שטיהור וגירוש אנשים זו הפגנת כוח. אתה מבין, שדים ושטנים מבינים כל עניין באופן מגוחך כל כך. דבר זה פשוט חושף שרבות מפעולותיה של המק"ס נעשות למען הפגנת כוח; לפיכך, היא מפרשת את טיהור האנשים מהכנסייה כהפגנת כוח. היא מניחה שאחרים חושבים כמוה. המק"ס לעולם לא תבין שהכנסייה עושה זאת אך ורק על בסיס האמת ודברי האל – טיהור הכנסייה הוא חלק מהצווים המנהליים של הכנסייה. האם השדים אינם מרושעים? (הם מרושעים). הם באמת מרושעים! ויש הרבה אנשים מבולבלים – לא משנה כמה מרושעים השדים, אנשים מבולבלים לא יכולים לראות שהם מרושעים. כשהשדים מפיצים שמועות על האל, מעליבים את האל ומנאצים את שמו, הם מאמינים לכל מילה. אך לא משנה כמה אמיתיים וחיוביים דברי האל, הם לא מאמינים להם. לא משנה כמה תועלת דברי האל מביאים לאנשים, הם לא יכולים לראות זאת. אך ברגע שהשטן אומר מילה אחת, הם הולכים שולל אחר דבריו ומאמינים להם ללא עוררין. אפשר לומר שהם בני מינו של השטן, אך השטן לא רוצה בהם באמת. מדוע? כי טיפשים כמוהם, אווילים גמורים כאלה, מטופשים מדי אפילו עבור השטן. אינך מסוגל לעשות דבר, ולכן כל מה שהשטן עושה הוא להטעות אותך כדי שלא תאמין באל ותבגוד בו – השטן לא רוצה אדם כמוך. מה כבר תוכל לעשות? האם יש לך את הכישורים להיות מרגל? אין לך אפילו אינטליגנציה אנושית. היית חושף את זהותך לפני שהיית מסיים שלושה משפטים. גם אם היית רוצה להיות מרגל עבור המק"ס, המק"ס לא הייתה רוצה בך. מכיוון שאתה טיפש, מבולבל, כל כך קל לרמות אותך, ואין לך אינטליגנציה אנושית, אפילו השטן מזלזל בך ואינו רוצה בך. לכן, כשבית האל מבקש ממך לבצע את חובתך, זהו האל המרומם אותך – אל תרגיש מקופח. אתה מאמין לכל מה שהשטן אומר, אך לא משנה כמה עבודה האל עשה או כמה דברים האל אמר, אתה לא מאמין בהם. אין לך אמונה אמיתית באל ואתה מלא ספקות. השטן אומר מילה אחת, והוא שובה את ליבך. איזה מין יצור עלוב אתה? איזה כבוד יש לך? איזה ערך יש לך? אינך אלא אדם מבולבל, ובכל זאת אתה חושב שאתה די טוב ומאמין שאתה נאצל. אינך יכול להבחין אפילו בשקרים כה ברורים של השטן, ואינך יכול לזהות את מטרתו של השטן מאחורי שקריו – האין זה בלבול קיצוני? המק"ס אומרת: "המשיח שבו אתם מאמינים נמלט עם סכום כסף גדול וחי חיי נהנתנות בארצות הברית." כשהאנשים המבולבלים האלה שומעים זאת, ליבם מחסיר פעימה: "באמת? איך לא ידעתי על זה? האם הוא נמלט עם כל הכסף שהעליתי כמנחה? הכסף הזה לא שימש לעבודת הכנסייה, נכון? המשיח הוציא אותו להנאתו האישית, הלא כן? הוא השתמש בו לקניית אוכל טוב, בגדים יפים ותכשיטים יקרים לעצמו, הלא כן? אני אפילו לא זכיתי ליהנות מהכסף – הוא השתמש בו להנאתו. אני מסרב לחלוטין לקבל זאת. אני לא מאמין יותר! אני צריך לקבל את הכסף שלי בחזרה!" אם אתה מתחרט על מנחה שהעלית, בית האל יכול להחזיר לך אותה, אך מאותו רגע ואילך תהיה מנותק לחלוטין מבית האל. האזנת לדרשות במשך שנים כה רבות – כמה אמת קיבלת בחינם? נהנית מחסד האל, מברכותיו, מהגנתו ומדאגתו במשך שנים רבות כל כך – האם הוצאת אגורה שחוקה אחת? האם האל ביקש ממך כסף אי פעם? חסד האל, ברכותיו, דאגתו והגנתו – כולל חייך-שלך – כולם הוענקו לך על ידי האל. האם אתה יכול לקנות בכסף את מה שהאל מעניק? מה תוכל לתת בתמורה לכך? האם תוכל להמיר את המטבעות המטונפים המעטים שלך תמורת זאת? אלה הם אוצרות שלא יסולאו בפז – אינך יכול להחליף שום דבר תמורתם; איש אינו יכול! הם מוענקים לך כי האל חפץ בכך, כי האל מעניק לך חסד ומתייחס אליך כיציר בריאה. אלה לא דברים שקנית בכסף, וגם לא דברים שקיבלת בתמורה לתשלום מחיר. אנשים מבולבלים לא יכולים לראות את הדברים האלה לאשורם. בליבם הם תמיד מבולבלים; הם תמיד חושבים: "האם לאל יש סוד אפל כלשהו? מלבד מתן דרשות, האם אין דברים רבים אחרים שהאל צריך להבהיר ולהסביר לנו? האם לא צריך להיות הסבר כלשהו, דין וחשבון כלשהו? האם לא צריך לחשוף בפני כולם את חייו הפרטיים, דבריו ומעשיו מאחורי הקלעים?" לאנשים מבולבלים רבים יש הלך רוח זה – הם אולי לא אומרים דברים כאלה בקול, אך זה מה שהם חושבים בליבם. האם האל צריך לחשוף בפני האנושות המושחתת את כל מה שהוא עושה? האל כבר ביטא כל כך הרבה אמיתות, וזהו סוג החשיפה הגדול ביותר – הוא חושף את כל האנשים. אם אינך מאמין שכל מה שהאל עושה הוא האמת, אזי אין לך כלל ידיעה על האל. אם אתה משמיע הערות שרירותיות על האל, הרי שאתה תוקף את האל ומתנגד לו. האל כבר פרסם את כל האמת על מנת שאנשים יוכלו להשתמש בה כדי להתייחס דברים. כיצד יש להתייחס לאנשים, כיצד יש להתייחס לדברים, ואילו השקפות ועקרונות צריכים להיות להם בהתנהלותם ובמעשיהם – כל אלה נמצאים בדברי האל. אם עדיין אינך יודע והדברים האלה לא ברורים לך, זה מפני שאתה מבולבל – אתה אדם מבולבל. אנשים מבולבלים לא ראויים לדעת על ענייני האל ובית האל – קל וחומר ששדים לא ראויים לכך – כי לאנשים מבולבלים ולשדים אין כל הבנה של האמת; הם נוטים ליישם תקנות על העניינים הללו באופן עיוור, לחרוץ עליהם משפט ולגנות אותם באופן עיוור. אין להם יכולת הבחנה ואין להם עקרונות. ניתן לומר בוודאות: אנשים מבולבלים ושדים לא ראויים להישאר בבית האל – עליהם להסתלק! אנשים מבולבלים ואנשים מגוחכים לא ניחנים בתנאים הבסיסיים להבנת האמת, וגם אינם ניחנים בתנאים הבסיסיים להשגת ישועה – השטן יכול לקחת אותם בשבי בכל עת ובכל מקום. אימרו לי, מתי האל נתן דרשות או הסביר את האמת לבעלי חיים? לפיכך, היכולת של אנשים לשמוע כל כך הרבה דרשות, בין אם הם יכולים להבין את האמת ובין אם לאו, נובעת כולה מחסד האל ומרוממותו. אם אתה תמיד מפקפק באל וחושב: "האם זה שאני מאמין בו הוא באמת האל האמיתי? האם האל באמת קיים? האם האל באמת ריבון על כל הדברים? האם האל באמת טוב לאנשים, או שהוא רק מעמיד פנים? האם האל הוא באמת האמת, והאם הוא באמת יכול להושיע אנשים?" – אם אתה חושב כך ומתייחס לאל בגישה כזו, אזי דינך למות. במוקדם או במאוחר האל יסדר סביבה מסוימת שבאמצעותה ימסור אותך לשטן, ויחסיך עם האל ינותקו לחלוטין. היחסים בינך לבין האל לא יהיו עוד יחסים בין יציר בריאה לבורא, ומאותו רגע ואילך לא יהיה לך שום קשר עם האל.

זה עתה שיתפנו על הביטוי השלישי של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים – היותם מבולבלים. יש ביטוי נוסף, והוא שהם טיפשים. טיפשות קשורה גם לאינטליגנציה – אם כך, עד כמה טיפשים האנשים האלה? אילו ביטויים מעידים על טיפשות? יש אנשים שכאשר הם מטיפים את הבשורה, הם אומרים: "התחשבו בכוונות האל! לאל אין אפילו מקום להניח בו את ראשו. כוונותיו של האל קפדניות! עבודת האל אינה קלה – היא מפרכת!" כופרים ששומעים זאת אומרים: "אילו דברי הבל אתה מדבר?" הדברים האלה לא מובנים לכופרים. הם לא מאמינים באל ולכן אינם יודעים למה מתייחסים הדברים האלה או מה הרקע שלהם. אם כן, האין זה טיפשי מצדך לומר את הדברים האלה? (כן). באיזה מובן זה טיפשי? הדברים מופנים לקהל הלא נכון, נכון? (כן). לאחר שאנשים מבולבלים מסוימים נעצרים, הם נחקרים על ידי השוטרים המרושעים: "אתם מאמינים באל – מה האל אומר לכם לעשות? האם אינך יודע שהאמונה באל אינה חוקית? הפרתם את החוק. המדינה לא מתירה אמונה כזאת!" למעשה, השוטרים המרושעים האלה פשוט מחפשים חומר מפליל שיוכלו להשתמש בו נגד המאמינים באל, אך אנשים טיפשים מסוג זה לא מצליחים לראות את הדבר לאשורו. הם אומרים: "אמונתנו באל אינה בלתי חוקית. האל אומר לנו להיות אנשים כנים, ללכת בדרך הישר ולהיות אנשים טובים." כשהשדים שומעים זאת הם אומרים: "מכיוון שהאל אומר לכם להיות אנשים כנים, אימרו לנו – מיהם מנהיגי הכנסייה שלכם? היכן נשמר כספה של הכנסייה שלכם? דבר בכנות! אם לא תדבר בכנות האל שלך יגנה אותך!" כאשר אדם טיפש מסוג זה שומע זאת, הוא המום. האין זו טיפשות? כיצד אפשר לדבר בכנות עם שדים? כיצד אפשר לומר את האמת של האל לשדים? בשום פנים ואופן אסור לומר להם. יש גם אנשים טיפשים ששואלים את המשטרה: "מדוע אתם תמיד עוצרים אותנו? מדוע אתם תמיד מקשים עלינו, המאמינים באל? מדוע אתם תמיד ממציאים עלינו שמועות חסרות בסיס?" האם הם באמת לא יודעים מדוע? האם הם מצפים לקבל מהם תשובה? האם יקבלו תשובה? האין זה מגוחך וטיפשי לשאול אותם מדוע? אך האנשים הטיפשים הללו אכן יכולים לשאול דברים טיפשיים כאלה. הם פשוט לא מבינים וממשיכים לשאול: "מדוע המק"ס תמיד רודפת אותנו? מדוע הם תמיד עוצרים אותנו, המאמינים באל, ואף ממציאים עלינו שמועות חסרות בסיס? ברור שאנחנו נרדפים ואיננו יכולים לחזור הביתה, ובכל זאת הם אומרים שנטשנו את משפחותינו. השדים האלה לא מבססים את דבריהם על עובדות! האין זו המצאה גמורה? אנחנו בסך הכול יוצרים כמה סרטונים אומנותיים כדי להעיד על האל ולהפיץ את דבריו – מדוע שדים ושטנים שונאים זאת כל כך? הם תמיד הולכים לביתי כדי לאיים על משפחתי וקרוביי ולהפחיד אותם, ואף מתקינים מצלמות מעקב – מדוע?" האם יש בכלל צורך לשאול זאת? האין זו אמירה טיפשית? אילו רק התחלת להאמין באל, זה היה נורמלי לא להבין מה קורה. אבל אתה מאמין באל כל כך הרבה שנים – איך ייתכן שאתה עדיין לא מבין? ואם אתה כן מבין, מדוע אתה שואל? יש אנשים שעדיין לא מצליחים להבין זאת: "מעולם לא התנגדנו למפלגה או למדינה, מעולם לא עסקנו בפעילות פוליטית, מעולם לא ניסינו להפיל את הממשלה או את שלטונה, מעולם לא הִוִּינוּ איום כלשהו על שלטונה – אז מדוע המק"ס תמיד עוצרת ורודפת אותנו? אנחנו נאלצים תמיד להסתתר, איננו יכולים לחזור הביתה או להתקשר למשפחותינו למרות רצוננו. אני פשוט לא מבין – מדוע המק"ס תמיד מקשה עלינו?" אם אתה באמת לא יכול להבין את הדבר לאשורו, אזי אתה נבער מדי – אתה באמת טיפש. נניח שיש אישה שנישאה לכופר. כשהם יצאו לדייטים הוא אמר לה: "אני אאמין יחד איתך – ניכנס יחד למלכות השמיים." הוא דיבר כל כך יפה, אבל למעשה, הוא היה חסר אמונה, שד – הוא פשוט הוליך אותה שולל. אך כשהיא נטשה הכול כדי להשקיע מעצמה למען האל, הוא התמלא חמה. הוא לא הרשה לה להשתתף בכינוסים, לבצע את חובתהולקרוא את דברי האל. האישה הטיפשה הזאת עדיין תהתה: "הוא לא היה כזה בעבר. הוא אהב אותי כל כך, דאג לי כל כך, הבין אותי כל כך טוב, ותמך לחלוטין באמונתי באל. מדוע הוא נראה עכשיו כאדם אחר לגמרי? הרי גם הוא האמין בעבר – מדוע הוא הפך לאדם כזה?" במהלך מספר השנים שבהן היא רחוקה מהבית ומבצעת את חובתה, היא מהרהרת ללא הרף בעניין הזה: "לא ייתכן שבעלי יחפש אישה אחרת. הוא אוהב אותי יותר מכול. אני האחת והיחידה שלו, אני אהבתו הראשונה. הוא לעולם לא יאהב אישה אחרת. חוץ מזה, בעלי הוא אדם תמים ואין לו יכולות או כישורים גדולים – מי תרצה להיות איתו?" למעשה, גם כשהיא חושבת כך היא חשה אי-נוחות בליבה. היא מקווה שבעלה עדיין מחכה לה. אך האמת היא שעוד כשהייתה בבית הוא כבר מצא אישה אחרת כי היא הייתה עסוקה כל יום באמונתה באל ובביצוע חובתה. ובכל זאת היא חושבת שזה בלתי אפשרי: "כל גבר אחר אולי יחפש אישה אחרת, אבל לא הוא. הוא לא אדם כזה! כשהייתי עדיין בבית, הוא אפילו אמר שהוא רוצה להאמין באל!" אימרו לי, האם היא לא טיפשה בצורה קיצונית? (אכן). כל השנים האלה היא לא הייתה בבית, ולא זו בלבד שבעלה מצא אישה אחרת, אלא שאפילו ילדיה והוריה התכחשו לה. מזמן חדלה להיחשב כבת משפחה. מי יודע איך הם מעליבים אותה מאחורי גבה ועד כמה עמוקה שנאתם כלפיה. ובכל זאת היא לא יכולה לראות את הדבר לאשורו – אימרו לי, האין זו טיפשות? (כן). עד כמה גדולה טיפשותה? עד כדי כך שהיא לוקה לחלוטין באינטליגנציה אנושית רגילה; ולכן היא לא יכולה להשתמש בחשיבה אנושית רגילה כדי לבחון אנשים ודברים. היא תמיד משתמשת במחשבות ובהשקפות הילדותיות, המעוותות והאוויליות שלה כדי לבחון ולמדוד דברים. בסופו של דבר, לעתים קרובות היא נקלעת למצבים קשים, הופכת לפסיבית מאוד, ופועלת בבורות רבה. האין זו טיפשות? (אכן). יש אנשים טיפשים כאלה. המשמעות של היותם טיפשים היא שאין להם את האינטליגנציה של אנושיות רגילה, ולכן כאשר הם בוחנים אנשים ודברים או מטפלים בעניינים, אין להם את העקרונות הבסיסיים כמשענת שתאפשר להם להשיג תוצאות טובות, נכון? (כן).

לסיכום, אם מודדים אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים לפי קנה המידה של האמת, המאפיין העיקרי שלהם הוא שלמעשה הם לא עומדים בקנה המידה של האמת – זהו רף גבוה. אם מודדים אותם לפי האינטליגנציה של אנושיות רגילה, הם לא מסוגלים אפילו לבחון אנשים, מאורעות, דברים או מצבים שמתעוררים בחיי היומיום שלהם באמצעות חשיבה של אנושיות רגילה. אם נדייק, אנשים כאלה לא יכולים לנהל באופן עצמאי אפילו את צרכי המזון, הלבוש, המגורים או התחבורה בחיי היומיום שלהם, וגם לא להגיב לעניינים האלה ולטפל בהם בכוחות עצמם. גם אם אנשים כאלה מצליחים בקושי לשרוד מבלי לגווע ברעב, הרי שעל פי הביטויים שלהם באופן שבו הם מטפלים בעניינים שונים, הם נראים אווילים ומגושמים מאוד, ורחוקים מלהחזיק באנושיות רגילה אמיתית. קחו לדוגמה בעלי חיים – הם לא יודעים בעצמם אפילו מהי כמות המזון המתאימה עבורם. הם יכולים לאכול בצורה בריאה רק כאשר אנשים מאכילים אותם בזמנים קבועים ובכמויות מדודות. כלבים לדוגמה, אם יניחו להם לאכול ללא הגבלת הכמות, הם יאכלו יותר מדי. הם ימשיכו לאכול עד שיהיו מלאים לגמרי ולא יוכלו עוד, פיזית, להמשיך. לכן, מאפיין בולט מאוד של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים הוא חוסר היכולת שלהם לנהל באופן עצמאי היבטים רבים בחייהם. מדוע אינם יכולים לעשות זאת באופן עצמאי? משום שהם אף פעם לא יודעים מהם העקרונות לביצוע דברים כאלה, מהם התנאים הבסיסיים, או אילו גבולות אסור להם לחצות. הדבר דומה לבעלי חיים מסוימים שכאשר הם אוכלים, הם לא יודעים מהי כמות המזון המתאימה עבורם. אם אנשים לא ינהלו אותם, הם יאכלו עד שימלאו את עצמם יתר על המידה וימותו. אם יש אדם שמנהל ומאכיל אותם, הם עשויים לשמור על בריאות טובה. מאפיין זה בולט למדי גם אצל אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים. בדיוק כפי שאומרים אנשים מסוימים: "הם אוכלים מבלי לדעת אם הם רעבים או שבעים, וישנים מבלי לדעת אם זה יום או לילה". אם כן, האם אנשים כאלה ניחנים באינטליגנציה של אנושיות? ברור מאוד שלא. יתכן שאנשים רגילים בני עשרים לא יודעים לשקול כיצד עליהם לאכול כדי לווסת את בריאותם לאורך ארבע עונות השנה בהתאם למצב המשתנה של גופם, אילו מזונות בריאים ואילו מזונות לא בריאים בכל עונה, איזה אורח חיים בריא ואיזה לא בריא. אך אדם בן שלושים יודע חלק מהדברים הללו, ובגיל ארבעים הוא יודע עוד יותר. בגיל חמישים הוא יגבש לעצמו אוסף כללים לחיים מתאים על סמך מצבו הגופני הממשי, וזה יהיה פחות או יותר מבוסס וקבוע, ללא שינויים משמעותיים נוספים. אך אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים, גם אם יחיו עד גיל שמונים, עדיין לא יוכלו לגבש לעצמם כללים לחיות לפיהם. הם אוכלים יותר מדי או פחות מדי וסובלים מקלקול קיבה או מקשיי עיכול. אין להם מושג אילו בעיות בריאות נגרמות מהרגלי חיים או ממזונות מסוימים – הם פשוט אוכלים ללא הבחנה. אם תבקש מהם לגבש משטר תזונתי או גישה תזונתית שמתאימה להם על סמך המזונות שמתאימים או שלא מתאימים לגופם, ועל סמך פיסות מידע שונות, הם לא יוכלו לעשות זאת. לדוגמה, מישהו אומר באינטרנט שקליפות ביצים עשירות בסידן ושאכילתן יכולה להשלים את צריכת הסידן. אדם שהתגלגל מבעל חיים מהרהר בדבר: "אני לא גבוה במיוחד כי חסר לי סידן, אז אוכל קליפות ביצים כדי להשלים את צריכת הסידן שלי." אך מסתבר שלאחר שאכל אותן במשך זמן מה, לא נראה שיפור ברמות הסידן שלו. אימרו לי, האין זה מעוות? כשאתה נתקל במידע באינטרנט שאומר שקליפות ביצים עשירות בסידן ויכולות לשמש כתוסף סידן, כיצד עליך להבין זאת? ברור מאוד שאנשים שאוכלים קליפות ביצים נוטים להבנה מעוותת. הבנתם שגויה, ולכן הם מיישמים בפועל באופן מעוות, קיצוני ואווילי. אם כך, מהי הדרך הנכונה להבין זאת? אמנם קליפות ביצים עשויות להיות עשירות בסידן, אך הן לא ראויות למאכל. עדיין לא ידוע אם הן יכולות באמת לשמש כתוסף סידן, וגם אם הן יכולות להשלים את רמות הסידן שלך, לא בטוח שתוכל לספוג אותו בגופך. יתר על כן, האם יש הוכחה כלשהי שקליפות ביצים יכולות לשמש כתוסף סידן? האם טענה זו אומתה? למעשה, יש דברים רבים שיכולים לספק סידן חסר, וכולם הוכחו מבחינה רפואית. אם אתה מסרב לקבל את השיטות המוכחות הללו, אזי אתה אדם מגוחך. האם אינך יכול פשוט ליטול טבליות סידן כדי להשלים את צריכת הסידן שלך? זוהי השיטה הפשוטה ביותר. הטבליות לא מזיקות לקיבה או לשיניים, יש להן טעם טוב, וניתן להרגיש את ההשפעות שלהן. האין זו ההבנה הנכונה? (כן). אך אלה שהבנתם מעוותת לא מבינים זאת כך – הם לוקחים דברים לקיצוניות. הם מאמינים ש"אם מישהו אומר שקליפות ביצים יכולות להשלים את צריכת הסידן שלך, אז זה בטח בסדר לאכול קליפות ביצים. אם אתה צריך להשלים את צריכת הסידן שלך, אתה חייב לאכול אותן." הם אפילו לא שוקלים אם הגוף יכול לספוג אותן. דבר זה משקף הבנה מעוותת, זה קיצוני. אם מישהו היה אומר: "קליפת בננה עשירה בוויטמינים ואכילתה יכולה לשפר את יופייך" האם הייתם אוכלים אותה? (לא). מדוע לא? (מכיוון שיש מזונות שהאל ברא כך שצריך לקלף אותם לפני אכילתם, על פי הסדר הטבעי. מי שמתעקש לאכול את הקליפה, לוקח את הדברים לקיצוניות. אם אדם רוצה להשלים את צריכת הוויטמינים שלו כדי לשפר את יופיו, עליו לאכול מזונות שהם גם ראויים למאכל באופן טבעי וגם בעלי השפעות מיטיבות מבחינת היופי). זוהי ההבנה הנכונה. אך ראו את אותו טיפש קיצוני – הוא לא מבין זאת כך. הוא מתעקש להכריח את עצמו לאכול את הקליפה ואף אומר: "אני חייב למרוד בבשרי. אני חייב לאכול קליפת בננה כדי להשלים את הרמות של רכיב תזונתי מסוים." אך הוא לא חושב: "קליפת בננה היא לא טעימה. היא לא מזון. אני לא אוכַל אותה. מדוע שבמקומה לא אוכל משהו אחר שמכיל את הרכיב התזונתי הזה?" האין זו ההבנה הנכונה? (כן). אם אתה יכול להבחין ולהבין דברים בדרך זו, הדבר מוכיח שאתה ניחן באינטליגנציה אנושית. אך אם אינך יכול להבחין בדרך זו, וברגע שאתה שומע שקליפת בננה מכילה רכיב תזונתי מסוים אתה מתעקש לאכול אותה גם אם היא לא טעימה – אזי אתה טיפש, אתה אדם שהתגלגל מבעל חיים, ואין לך את החשיבה של אנושיות רגילה. כל כפירה או אמירה מופרכת יכולות להטעות אנשים כאלה, והם פשוט לא מסוגלים להבחין אם פיסות מידע שונות נכונות או אמיתיות – הם תמיד נופלים בפח. כל אלה מהווים ביטוי לאופן שבו אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים מתייחסים לעניינים ספציפיים שונים – הם טיפשים ביותר, הבנתם מעוותת ומגוחכת, והם לוקחים הכול לקיצוניות. כשאנשים אומרים שמחקרים מראים שדבר-מה ראוי למאכל, זה לא אומר שאתה חייב לאכול אותו, וזה גם לא אומר שאין לו שום תחליף. אם אתה אומר ששום תיאוריה לא יכולה להחליף את האמת, זו אמירה אובייקטיבית ומדויקת. אך הרכיבים התזונתיים הללו הם חומרים פיזיים – לא ייתכן שאין להם תחליפים. האל ברא מגוון עשיר של מזונות, וקיימים מזונות רבים המכילים רכיבים תזונתיים שונים. אנשים יכולים לעשות בחירות מדויקות על סמך גופם, קבוצת הגיל שלהם ומצבם הבריאותי הנוכחי – אין צורך להיצמד לתקנות. אנשים הנוטים לקיצוניות לא יכולים להתייחס נכון לפיסת מידע ששמעו, וגם לא מסוגלים להבחין בה. הדברים האלה תמיד מטעים אותם, ובסופו של דבר הם אומרים: "כל מה שיש באינטרנט הוא שקר – אף מילה אינה אמת!" אתה מבין, עכשיו הם נוטים לקיצוניות השנייה. אתה יכול לחפש מידע באינטרנט, אך עליך לדעת כיצד להשתמש באינטליגנציה אנושית ובדרך החשיבה האנושית הנכונה כדי להבחין בו, כדי לבצע בחירה נכונה – במה להשתמש ומה לזנוח. אם דבר-מה מועיל לך, אתה יכול להשתמש בו; אם הוא לא מועיל או לא מתאים לך, אתה יכול להתייחס אליו כאל מקור עזר או כסוג של ידע כללי. אנשים בעלי חשיבה אנושית מיישמים בפועל בדרך זו. אלה שאין להם חשיבה אנושית מיישמים בפועל בדרך שסוטה ימינה או שמאלה – או שהם נופלים קורבן למרמה או שהם לחלוטין לא מאמינים לשום דבר. הם לא מסוגלים להבחין בעניינים כאלה בזהירות. אנשים כאלה נראים עקשנים, מגוחכים, מבולבלים ואווילים במיוחד באופן שבו הם מתייחסים לסוגים שונים של מידע או מטפלים בעניינים בחיים האמיתיים. כיצד מצליחים אנשים שהם כל כך אווילים, שלא יכולים להבחין בין נכון לשגוי או בין צדק לעוול – להסתדר בכל יום בחייהם? רק מהתבוננות בהתנהגותם אתה מתחיל לדאוג – האם יכולה עדיין להיות לך תקווה כלשהי שהם יוכלו להיכנס אל מציאות-האמת?

אישה שנישאה לנוכל עלוב חושבת: "בעלי אוהב אותי כל כך. מצאתי אהבת אמת, התאהבתי," והיא מרגישה אושר גדול. אך אחרים מתבוננים בבעלה ורואים שהוא אפילו לא אנושי – שהוא שד – ותוהים כיצד היא עדיין יכולה להיות כל כך מסוחררת וליהנות כל כך. אפילו הם חרדים לגביה ודואגים לה. בסופו של דבר, לאחר שהביאה איתו ילדים לעולם, הוא משליך אותה ואין לה כל תמיכה – חייה הופכים לקשים מנשוא! מתוך הדברים הטיפשיים שעושים אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים, ניתן לראות בבירור שהעובדה שהם מצליחים לחיות ולשרוד נובעת במידה רבה מחסד האל. האל מעניק להם נשימה כדי שיוכלו להישאר בחיים, ומעניק להם מזון כדי שיוכלו לשרוד. אם לעופות השמיים, לחיות הקטנות ואפילו לנמלים על האדמה יש מזון לאכול – על אחת כמה וכמה הדבר נכון לגבי בני אדם. מכיוון שהתגלגלת כאדם, האל נותן לך את האמצעים לשרוד. בין אם מישהו מספק את צרכיך ובין אם יש לך חוזקה מסוימת שמאפשרת לך להתקיים – זהו חסד האל. האל לא יאפשר שתגווע ברעב אלא נותן לך דרך לשרוד, כך שתוכל להגיע לשיבה טובה, לחיות עד הסוף. ללא חסד האל, בהתחשב באיכות שאיתה נולדו אלה שהתגלגלו מבעלי חיים, בהיעדר החשיבה הרגילה שלהם, ובהיעדר היכולת המועטה ביותר לטפל בבעיות, הם לא היו יכולים אפילו להרוויח את לחמם. מנקודת מבט אחרת, אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים למעשה מבורכים למדי. בהתחשב ביכולותיהם בכל ההיבטים ובאינטליגנציה שלהם, יהיה זה כמעט בלתי אפשרי עבורם להרוויח את לחמם בעולם המורכב והרע הזה. אך מכיוון שהאל מפגין חסד ורחמים לכל יצירי הבריאה, הרי שלא משנה אם התגלגלת מבעל חיים או מאדם – בעיני האל, אם אתה יציר בריאה והוא העניק לך נשימה, אזי הוא מספק לך בדרך כלל את צרכיך כדי שתוכל לחיות ולשרוד, ומאפשר לחייך להמשיך ולהתקיים. לכן, אם אתה אומר: "יצאתי ונאבקתי כדי להרוויח כסף, פרנסתי את עצמי כך שאני שבע ובריא – האם אני לא מסתדר מצוין? האם אינך מעליב אותי בכך שאתה מכנה אותי טיפש?" אזי אתה טועה. יכולתך להרוויח כסף ולפרנס את עצמך אינה נובעת בהכרח מהיכולת שלך – תשעים ותשעה אחוזים ממנה הם חסד האל. האל מעניק לך מעט מרץ ובכך מאפשר לך לעמול ולהרוויח כסף למזון; הוא נותן לך חוזקה מסוימת יחד עם גוף בריא, ובכך מאפשר לך לעבוד, להרוויח כסף, לפרנס משפחה ולשרוד. על מה מבוססת יכולתך לעשות את הדברים האלה? הכול מבוסס על כך שהאל העניק לך את התנאי המולד הבסיסי ביותר שמאפשר לך לעסוק בעבודה אנושית רגילה, ובסופו של דבר מאפשר לך לפרנס את עצמך ולקיים את מחייתך. בקיצור, לא משנה אם אתה טיפש או מבולבל, כרגע, כיציר בריאה בעל מראה חיצוני של אדם, עליך לדעת את זהותך ואת ערכך. יתר על כן, עליך להבין נכון את מה שהאל העניק לך, את מה שהאל סיפק לך, ואת חסד האל ורחמיו. אם קיימת בך התאמה לכמה מהמאפיינים של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים ואתה מרגיש שללא ספק אתה שייך לקטגוריה זו של אנשים, מה עליך לעשות? קל לטפל בזה: לא משנה מה מקורך, לא משנה אם אתה ניחן באופן טבעי באינטליגנציה אנושית ובחשיבה אנושית, העובדה היא שכעת יש לך זהות אנושית. מכיוון שיש לך זהות אנושית, עליך למלא את חובתו של אדם – עשה ככל יכולתך, כמיטב יכולתך, ובמידה המרבית האפשרית, השלם ועשה היטב את מה שאדם צריך לעשות. יש אנשים שאומרים: "אמרת שאנשים שהתגלגלו מבעלי חיים מאופיינים בהבנה מעוותת, בקהות חושים, בבלבול ובטיפשות – זה אומר שאין להם אינטליגנציה אנושית. הרוב המכריע של האנשים האלה לא מבין כלל את האמת – כיצד הם יכולים לבצע את חובתם היטב ובאופן הולם?" אם אינך נדרש לעמוד בסטנדרטים מחמירים, אתה יכול להשיג את ביצוע חובתך היטב ובאופן הולם, כי בסופו של דבר יש לך כעת זהות אנושית; כל עוד אתה צייתן ואינך משמיע טיעונים מעוותים, אתה יכול להשיג זאת. אם אינך יכול לעמוד אפילו בשתי הנקודות הללו, אזי אני אומר שאתה באמת בסכנה, ויהיה צורך לטהר אותך מהכנסייה. אם תאמר: "אני יכול לעמוד בשתי הנקודות הללו. לא אשמיע טיעונים מעוותים ואני מקבל אמירות נכונות. כל מה שיאמרו לי לעשות, אעשה; ואיך שיאמרו לי לעשות זאת, כך אעשה" – אם באמת תוכל ליישם בפועל בדרך זו, תוכל להשיג את ביצוע חובתך היטב ובאופן הולם. יש אנשים שאומרים: "ביצעתי את חובתי היטב ובאופן הולם, ואני רוצה לעשות זאת גם על פי עקרונות-האמת." אם באמת יש לך כוונה לשאוף לעבר עקרונות-האמת על בסיס היכולת לבצע את חובתך היטב ובאופן הולם, אזי כל רמה שתוכל להגיע אליה היא בסדר – אין דרישות נוספות. כל עוד אינך נוהג בעיקשות, אינך משמיע טיעונים מעוותים, אינך ממשיך להדגיש את הטיעונים שלך, אינך פועל בבלבול, ואינך מסרב להודות כשאתה עושה מעשה טיפשי, די בכך. באשר לפעולה על פי עקרונות-האמת, אתה יכול לעשות ככל יכולתך; כל מה שאתה חושב שאתה יכול לעשות, פשוט עשה זאת. הדרישות מאדם מסוג זה אינן גבוהות כי קשה לו במידת מה להגיע לעקרונות-האמת. לכן, על בסיס תנאיו המולדים, אין דרישה מחמירה כלפיו לפעול על פי עקרונות-האמת. מדוע אין דרישה כזו ממנו? כי הוא לא מסוגל לכך. אם תתעקש לדרוש ממנו לפעול על פי עקרונות-האמת, זה יהיה כמו להכריח דג לחיות על היבשה. קחו לדוגמה בעלי חיים – אם תדרוש מהם לאכול בכל ארוחה את הכמות הנכונה ולא לאכול יותר מדי ולמלא את קיבתם, האם הם יוכלו לעשות זאת? הם לא יוכלו. הם אוכלים כמה שהם יכולים בבת אחת עד שאינם מסוגלים לאכול עוד. כך גם אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים. אם תדרוש מהם לפעול על פי עקרונות-האמת, הם לא יוכלו לעשות זאת. האם זה אומר שאנשים כאלה ננטשים? לא, הם לא ננטשים. אך העובדה שהם לא ננטשים אין פירושה שנדרש מהם להבין ולתפוס את עקרונות-האמת. פירוש הדבר הוא פשוט שיש להתייחס אליהם נכון ולאפשר להם לעשות את מה שהם מסוגלים לעשות. אין זו שלילת כשירותם לבצע את חובתם, וגם לא שלילת כשירותם לחתור אל האמת, וקל וחומר שלא שלילת כשירותם להשיג ישועה. פירוש הדבר הוא רק שאין דרישה מחמירה כלפיהם ליישם בפועל על פי עקרונות-האמת, וגם לא להגיע לעקרונות-האמת בכל דבר ועניין. כלומר, עליהם לעשות ככל יכולתם. כל עוד הם לא מנסים במכוון לגרום להפרעות, לא משמיעים טיעונים מעוותים ולא מבצעים מעשים רעים בפזיזות כשמדובר בעניינים עקרוניים וקריטיים, די בכך. הדרישות מאנשים כאלה אינן גבוהות. האם אתם מבינים? (כן).

באשר לאנשים שהתגלגלו מבעלי חיים, שיתפנו על כמה מהביטויים של מהותם. כמובן, יש כמה ביטויים שלא דיברנו עליהם בפירוט רב. אילו היינו מדברים עליהם באופן ספציפי יותר, ייתכן שאנשים מסוימים לא היו מסוגלים לשאת זאת, ולכן דיברנו באופן כללי יותר והותרנו דברים מסוימים מבלי שנאמרו. לא משנה ממה התגלגלת, בסופו של דבר יש לך כעת זהות אנושית. מכיוון שיש לך זהות אנושית, אכפת לך מהתדמית ומהכבוד שלך, ולכן נחוס מעט על כבודך ולא נדבר בפירוט רב מדי על ההיבט הזה. קיימנו כבר דיון שמשקף ביסודו של דבר את המצב – השווה את עצמך אליו. נניח שהביטויים שלך תואמים לאלה של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים, ואתה חש מוטרד מאוד בליבך – אתה מרגיש שמכיוון שיש לך זהות כזו, מצד אחד ערכך ירד, ומצד שני היושרה שלך נפגעה וכבודך אותגר. אתה לא יודע כיצד לטפל ביחסיך עם האל, ולפתע אתה מרגיש שמעמדך צנח לשפל, שאתה נחות מאחרים, אינך מרגיש עוד שיש בך משהו מכובד, אינך מרגיש עוד שאופייך נאצל או שיש לך ערך של כבוד, ולפתע אתה חש בליבך שאין לך כל תקווה או משענת, ושהיעד העתידי שלך לא ברור. האם אלה יהיו ביטויים טובים? (לא). אם כן, האם אינך צריך לשנות כיוון? (כן). מכיוון שהביטויים הללו והבנה מסוג זה אינם טובים, מה צריך לעשות? עלינו למצוא מוצא עבור אנשים כאלה כדי לגרום להם להרגיש קצת יותר טוב. אין זה כדי לפייס אותם או להשלות אותם, אלא לאפשר להם להתייחס לעניין הזה בצורה נכונה ולשאוף ליישם בפועל לפי עקרונות-האמת. אם כן, מה עליהם לעשות? כיצד אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים צריכים להבין את העניין הזה? קודם כל, מנקודת מבטו של האל, לא משנה ממה אדם התגלגל, הדבר נקבע על ידי האל – הוא לא נתון להחלטתם של אנשים. נניח שאתה אחד מהאנשים האלה. אילו היו מבקשים ממך לבחור, האם היית בוחר להתגלגל כחיה, או כאדם? (להתגלגל כאדם). מדוע תבחר בכך? (כי רק אם נתגלגל כאנשים תהיה לנו ההזדמנות לשמוע את דברי האל ולהבין אותם). ואם הייתם מתגלגלים כחיה? (לא הייתה לנו הזדמנות לשמוע את דברי האל). פירוש הדבר שלעולם לא תהיה לך הזדמנות לשמוע את קולו של האל. אם כן, מכיוון שאתה יודע שכחיה, להתגלגל כאדם זה דבר טוב, על אחת כמה וכמה שעליך להודות לאל – אל לך להתלונן עליו. עליך להודות לאל על שנתן לך הזדמנות להיות אדם – מה גם שזו הזדמנות של פעם באלף שנה. אחרי הכול, האל התגלם כבשר ודם כדי להושיע אנשים, ובעוד שרוב האנשים לא זכו בחסד הישועה הזה, אתה זכית – היה לך המזל הטוב לשמוע את קולו של האל ולשמוע אותו מבטא את האמת. זו ברכתך. זהו דבר שכצורת חיים נבראת לא היית יכול להשיג אפילו על פני כמה גלגולי חיים ועידנים רבים, גם אם היית מתחנן לכך. האל בחר בדיוק בך בעידן הזה, והרשה לך להתגלגל כאדם, לחיות בבית האל ולבצע את חובתו של יציר בריאה יחד עם המין האנושי, לשנות את זהותך מזהות של חיה לזו של בן המין האנושי ואיפשר לך לבצע את חובתו של אדם. איזה כבוד גדול וזכות גדולה הם אלה! זהו דבר שצורות חיים נבראות רבות היו יכולות רק לייחל לו, אך לעולם לא להשיגו – ובכל זאת אתה השגת זאת ואתה נהנה ממנו היום. הזדמנות זו נדירה להפליא; זוהי הזדמנות של פעם באלף שנה עבור כל צורת חיים נבראת. לכן, לא זו בלבד שאתה לא אמור לשקוע בדכדוך ולהתלונן, ולא להרגיש מוטרד או לחשוב שמעמדך נחות מזה של אחרים, אלא להפך, למעשה עליך להרגיש בר-מזל. עליך להודות לאל – להודות לאל על ההזדמנות שהוא העניק לך, להודות לו על שרומם אותך, שכן מעשה האל הוא כה כביר: מעשיו הם באמת מעשי חסד ורחמים כלפי יצירי בריאה. לאחר קבלת החסד הזה מהאל, עליך להיות אסיר תודה על כך שהוא שינה את זהותך ואת סיווגך. אך אינך יכול פשוט להסתפק בכך שתודה לו ובכך לסיים את העניין – מעבר להודיה, עליך גם לחשוב כיצד לנצל את ההזדמנות הזו. לא משנה מה הייתה זהותך המקורית, כעת כשאתה יכול לבצע את חובתך כאדם, זו הזדמנות טובה לשנות את זהותך ואת סיווגך כיציר בריאה. כיצד תוכל לחולל את השינוי הזה? הנקודה המרכזית הראשונה היא לבצע את חובתך היטב. אם אתה מסוגל רק לעמול ולבצע עבודת כפיים, ולעשות רק עבודה מלוכלכת ומעייפת בשל המגבלות השונות של תנאיך המולדים, ובהתבסס על זהותך וערכך, החובה שאתה מבצע תישאר תמיד רק במסגרת הזו ללא אפשרות להקלה או לשיפור, מה עליך לעשות? באיזה עיקרון עליך לדבוק? לא משנה אילו ביטויים נבחן, בין אם את האינטליגנציה שלך, אופייך, או תנאיך המולדים, אם ערכך בקרב אנשים תמיד יהיה כזה – תמיד תהיה אדם חסר ערך, טיפש, מבולבל, קהה חושים, קשה-תפיסה ובעל הבנה מעוותת, וערכך לעולם לא יעלה – כיצד עליך להתייחס לחובתך? זהו עניין בעל חשיבות עליונה. הבה נניח שהערך שלך לעולם לא יעלה, ואף פעם לא יהיה לך כבוד כלשהו בקרב אנשים. בעיני האל, מקומך קבוע לנצח – זה בדיוק מה שאתה. ייתכן שלמעמדך יש מאפיינים ברורים הנראים על פני השטח, ולעולם לא תשתנה מחיה לאדם אמיתי. אין לך תקווה להשגת ישועה כי אינך יכול להבין את האמת, ואף אין לך אינטליגנציה אנושית. אינך מבין את אמיתות החזונות, ובבית האל אינך יודע כיצד להטיף את הבשורה. אינך עומד ברף של שום חובה הכרוכה בכישורים מקצועיים ותמיד תהיה תקוע בביצוע עבודות מלוכלכות ומעייפות. אין לך שום דרך לשנות את מצבך. נניח שכך אתה, מה היית עושה? האם היית מפסיק להאמין באל? האם היית מוותר על עצמך? האם אנשים מסוימים אף היו שמים קץ לחייהם? האם היו אומרים: "אני לא רוצה לחיות יותר. בכל מקרה אין לי מוצא – מה הטעם לחיות כך?" גם אם תשקיע מאמץ רב, תפגין חריצות, תשתדל, או תשלם מחיר כבד, ערכך לעולם לא ישתנה, ובבית האל תמיד תהיה רק אדם שעמל ומזיע, אדם נחות ללא כבוד שכולם בזים לו. לכן, כשמדובר באופן שבו אתה מתייחס לביצוע חובתך, לשליחות האל ולדרישות השונות של הבורא, באיזו דרך של יישום בפועל עליך לבחור? זהו הדבר המכריע ביותר. באופן עקרוני ותיאורטי, ערכך וזהותך נקבעו, אך למעשה, כרגע, בקרב אנשים ובעיני האל, זהותך האמיתית היא של אדם. מדוע אני אומר שהיא של אדם? כי החובה שאתה יכול לבצע, גילוייך היומיומיים, והיכולות האינסטינקטיביות השונות של תנאיך המולדים, כל אלה קיימים במסגרת הבסיסית של מה שרגיל עבור אדם – אתה ניחן בתנאים הבסיסיים הללו של היותך אדם. רק מבחינת נקודה זו, כיצד עליך להתייחס לביצוע חובתך? בעלי חיים לא מבינים את עקרונות-האמת, הם לא יודעים כיצד לבצע את חובתם היטב, כיצד לדבוק בחובתם, או כיצד לבצע את חובתם במסירות ולהתמיד במתן שירות עד הסוף – בעלי חיים לא מבינים את הדברים הללו. אך כעת, אתה כאדם מבין, אתה יודע, ולכן עליך להשיג את הדברים הללו. מכיוון שאתה מסוגל להשיג את הדברים הללו, האל יציב עבורך דרישות על בסיס עיקרון זה. אולם, אם תתייאש, תתלונן על האל ותרגיש שחייך משפילים וחסרי כבוד מכיוון שאינך מרוצה מזהותך ומרגיש שהאל לא הוגן, ואז תוותר על ביצוע חובתך, ותסרב לעשות אפילו את מה שאתה מסוגל לעשות – הרי שזו מרדנות מוחלטת. בעיני האל אינך עומד בדרישות כיציר בריאה; אתה חריג. אם כן, מה עליך לעשות? לא משנה אם ערכך מכובד או נחות, ובלי קשר למקור שממנו באת או אילו בעיות יש בתנאיך המולדים, בקיצור, כל מה שאתה מסוגל לעשות, עשה כמיטב יכולתך, ועשה זאת היטב. אם גם לאחר שעשית כמיטב יכולתך אתה עדיין לא עומד בעקרונות-האמת, לאל יש רף דרישות מינימלי לכל סוגי האנשים: כל עוד תיתן את כל-כולך, תפגין את כנותך ואת נאמנותך, תעמוד בדרישות. האל לא דורש מכל אדם להגיע למאה אחוז – שישים אחוז זה מספיק. מה האל רוצה? האל רוצה גישה – אם גישתך היא לרצות לבצע את חובתו של יציר בריאה, לעשות היטב את הדברים שעליך לעשות ולהשיג מבלי להותיר חרטות, אזי גישה זו מקובלת על האל. האל יאשר את הגישה הזו והיא תגן עליך כך שתגיע לסוף הנתיב. יש אנשים שאומרים: "מה יקרה כשאגיע לסוף הנתיב?" לא אגיד לך עכשיו – אגיד לך בהמשך. כשתגיע לסוף הנתיב, תדע. בקיצור, הדבר החשוב ביותר כרגע הוא כיצד אתה מתייחס לעניין הזה, כיצד אתה מתייחס לחובה שהאל נתן לך וכיצד אתה ממלא אותה. לא משנה מהי החובה הזו, כל עוד היא הוטלה עליך על ידי בית האל, עליך לתת את כל כולך בביצועה. כשאתה מזהה את בעיותיך האישיות עליך לעשות כמיטב יכולתך לא להשמיע טיעונים מעוותים, לא לעשות דברים שפוגעים באל ולא לומר דברים שפוגעים באל; במקום זאת, עליך לעשות דברים שמועילים לאנשים ולבית האל, ולומר דברים שמועילים לאנשים ולבית האל. יש ביניכם האומרים: "כרגע אני עדיין לא מסוגל לכך". קח את הזמן – אל תהיה חסר סבלנות. אם אינך יכול לעשות זאת היום, עשה זאת מחר. אם אינך יכול לעשות זאת השנה, נסה לעשות זאת בשנה הבאה. פשוט קח את הזמן. אך אם לא תשיג זאת עד למועד שבו יוכרז סופם של אנשים, אזי פשוט תצטרך לשאת בתוצאות בעצמך. איש לא יכסה את החשבון על התנהגותך. מובן? (כן). עניין זה אמור להיות קל לפתרון – הכול תלוי ברציונליות של האדם ובשאלה אם הוא יכול להבין את הדברים הללו. אם אתה יכול להבין אותם, הרי שהדברים הללו יהיו די קלים לפתרון. גם אם כמה אנשים יאמרו שזה קצת קשה, כל עוד הם ישאפו לכיוון הזה, הם ישיגו בסופו של דבר תוצאות כלשהן. אם לא תלך בדרך זו, ייתכן שתוכל לשרוד, אך באשר לקץ שיחכה לך בסוף – קשה לומר; איש לא יכול להבטיח זאת, ואיש לא ייתן לך כל ערובה לכך.

איך אתם מרגישים לאחר ששמעתם את הנושא של היום? אתם בוודאי חשים סערת רגשות, נכון? זהו אחד הנושאים שאיתו אנשים מתקשים במיוחד להתמודד מאז שהחלו להאמין באל, האין זאת? האם נושא זה לא מכאיב וקשה לקבלה אף יותר מהנושא של היותך נותן שירות? האם קשה לקבל זאת? למעשה, אתם מסוגלים לקבל, נכון? (נכון). אם אנשים בטוחים בזהותו של האל ומצאו את מקומם, אזי הדברים הללו והסוגיה הזו לא אמורים להיות קשים מדי עבורם – רק מעטים עלולים להתקשות בכך. אך רוב האנשים, לאחר שישמעו זאת, לא סביר שימשיכו לחקור מה ערכם וזהותם באמת. גם אם הם באמת תואמים לחלק מהביטויים של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים, הם יוכלו להתייחס לכך בצורה נכונה, ואחרי זמן מה ירגישו טוב, נכון? (כן). אם כן, נסיים כאן את השיתוף להיום. להתראות!

20 בינואר 2024