כיצד לחתור אל האמת (13)

הנושא שעליו שיתפנו בפעם הקודמת היה האופן שבו יש להבחין באנשים והאופן שבו יש לראותם. אפשר לומר שנושא מסוג זה מעורר עניין באנשים, אך מכיוון שהוא מיוחד במידת מה ונוגע לסוגיה המשמעותית של עתידם וגורלם של אנשים, הוא מעורר אצל השומעים רגשות שונים מאלה שמעוררים היבטים אחרים של האמת. עבור חלק מהאנשים, הרגשות האלה לא נעימים במיוחד. יש אנשים שלאחר שיקשיבו לנושא הזה, ייתכן שיחוו סערת רגשות פנימית משמעותית, וגם אלה שהם קהי חושים עשויים לחוות סערת רגשות פנימית קלה. נכון? (כן). בלי קשר לתגובותיהם של האנשים, בכל מקרה, לאחר השיתוף על הנושאים האלה, אנשיו הנבחרים של האל מקבלים סיוע מסוים בהבחנה באנשים ובהבנת עניינים שונים לאשורם, והם מסוגלים לרכוש תובנה מסוימת והבחנה מסוימת. נכון? (כן). בפעם הקודמת שיתפנו על כמה ביטויים ומאפיינים של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים. אם כן, מהם המאפיינים העיקריים של אנשים מסוג זה? (בפעם הקודמת שיתפנו שלאנשים שהתגלגלו מבעלי חיים יש ארבעה מאפיינים: ראשית, יש להם תפיסה מעוותת; שנית, הם קהי חושים במיוחד; שלישית, הם מבולבלים במיוחד; ורביעית, הם טיפשים במיוחד). ארבע התכונות האלה הן המאפיינים המהותיים של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים. אם כן, האם סיכמתם מהם בדיוק הביטויים המהותיים של אנשים מסוג זה? במילים אחרות, אם שופטים על פי חיצוניותם – אופן הדיבור שלהם והתנהלותם, והביטויים השונים של אנושיותם – אילו ביטויים יש להם, הקשורים לארבעת המאפיינים האלה? לדוגמה, מהם המאפיינים של גישתם לאמת ושל המצפון וההיגיון של אנושיותם? כמובן, תכונות אלה כלולות באופן בסיסי במסגרת ארבעת המאפיינים של תפיסה מעוותת, קהות חושים, בלבול וטיפשות, נכון? (כן). כעת, בהתבסס על כמה מהביטויים שאתם יכולים לראות ולפגוש בחיים האמיתיים, הסבירו את ארבעת המאפיינים האלה בפירוט רב יותר. אילו עוד ביטויים אתם מכירים? לדוגמה, אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים הם קהי חושים מאוד. אם תצביע על בעיה שלהם רק באמצעות דוגמה סמלית, הם עדיין לא יבינו גם אם תדבר איתם על הבעיה הזאת כמה פעמים. לכן, עליך לומר במפורש: "אני מדבר עליך", כדי שהם יבינו שמדובר בהם. אחרת, הם יניחו שמדובר בבעיה של מישהו אחר, שזה לא קשור אליהם, ויחשבו שמצבם בסדר גמור. האין זו קהות חושים? (כן). אתה צריך להניח את זה ממש מול פניהם כדי שהם יגיבו ולו במעט. אם כך, האם הם יכולים להבין את האמת? (לא). מדוע הם לא יכולים להבין את האמת? (מכיוון שהם איטיים בתגובתם ואינם יכולים להבין את משמעות דברי האל. כשאחרים מצביעים על בעיותיהם, הם תופסים רק דוקטרינה או תקנה; הם לא יכולים להבין זאת מנקודת מבט חיובית, ולכן בלתי אפשרי עבורם שתהיה להם כניסה חיובית). כך הוא אדם נטול יכולת הבנה. מבחינת קהות חושים, כאשר מישהו מצביע על סוג של מצב, הם פשוט לא יכולים להבין מה הקשר בינו לבינם, אם באמת יש להם מצב כזה או לא, ואם באמת יש להם בעיה כזאת בעצמם – הם לא יכולים להבין את הדברים האלה וגם לא להבין מה האדם האחר אומר. גם אם אתה מציין איזה מעשה הם עשו, אילו מילים הם אמרו, או איזה ביטוי הם הפגינו ביום מסוים, והם יודעים שאתה מדבר עליהם, מה שהם תופסים הוא רק עניין, אמירה או משפט, והם משננים זאת באופן עמום ושטחי. לאחר ששיננו זאת, הם פשוט נצמדים לתקנה: אל תאמר את המילים האלה ואל תעשה את המעשים האלה; עשה את הדברים האלה ופעל בדרך ההיא. הם יכולים לדבוק בתקנה זו כל חייהם, לסרב לקבל שיתוף מאיש, ואפילו סוסי פרא לא יוכלו להזיז אותם ממנה. כשהמצב מתפתח, עקב שינויים בזמן, בסביבות גיאוגרפיות, באנשים, במאורעות ובדברים וכן הלאה, אתה אומר להם שהתנהגותם הקודמת כבר לא מתאימה ושהם צריכים להתאים את גישתם או את האסטרטגיה שלהם – אף על פי שהעיקרון לא השתנה למעשה – אך הם לא יכולים להבין זאת. הם אומרים: "אני מיישם בפועל כך כבר שנים רבות, ואני מרגיש שזה בסדר. אני מיישם בפועל על פי מה שהמנהיגים והעובדים שיתפו עליו לפני שנים רבות. מדוע עליי לשנות את הדרך בה אני מיישם בפועל?" יש להם אפילו בסיס, אך למעשה, הם פשוט דבקו בתקנה במשך שנים מבלי שהם עצמם ידעו או הבינו זאת.

מבחינת המאפיין של תפיסה מעוותת, רוב האנשים שהתגלגלו מבעלי חיים מפגינים ביטויים של תפיסה מעוותת. דרך חשיבתם שונה מזו של אנשים רגילים. רעיונותיהם תמוהים מאוד, מוזרים, ולפעמים אפילו מפתיעים באופן מדהים – אתה פשוט לא יכול לדמיין מדוע הם יחשבו כך, ומעולם לא דמיינת שמישהו בעולם הזה ישקול סוגיות באופן כה מוזר. רעיונותיהם עלולים להותיר אותך המום. זאת מכיוון שאנשים בעלי חשיבה רגילה שוקלים סוגיות בדרך כלל על פי אופן חשיבה רגיל, בעוד שאופן החשיבה של אלה שהתגלגלו מבעלי חיים הוא מוזר מאוד. הם מרבים להשמיע אמירות מוזרות ותמוהות, וכאשר אדם בעל חשיבה רגילה שומע אותן, הוא נבהל. אם תנסה לעקוב אחר אופן חשיבתם כדי לשקול סוגיה מסוימת, תגלה שהוא מוזר מאוד ומוביל למבוי סתום. מכיוון שיש להם אופן חשיבה כזה, בחיים האמיתיים – בין שהם מבצעים את חובותיהם, מקיימים אינטראקציה עם אחרים, או מתמודדים עם נסיבות, אנשים, מאורעות ודברים מסוימים – רעיונותיהם תמיד מוזרים מאוד, והם לא יכולים להסתדר עם רוב האנשים. הם לא נראים כיצורים החיים בעולם האנושי, אלא כיצורים החיים בעולם אחר. אף פעם אינך יכול להבין מדוע הם חושבים כפי שהם חושבים או מדוע הם מעלים מחשבות כאלה. דרך התייחסותם לסוגיות חורגת לעתים קרובות מתחום החשיבה של אנושיות רגילה וסוטה מהמסלול התקין שלה. התוצאה הסופית היא שבעיני כולם, דרך התייחסותם, עמדתם ועקרונותיהם לשקילת סוגיות הם מוזרים מאוד. אם אדם כזה נוכח בזמן שכולם שוקלים סוגיה או משתפים עליה, ורוב האנשים שם חסרי הבחנה, אין להם דעות משלהם, או שהם לא מבינים את עקרונות-האמת, לעתים קרובות קורה שקו המחשבה נתקע, או שיש הפרעות ושיבושים לדיון רגיל עקב אחת המחשבות וההשקפות המעוותות של אותו אדם. ומהי התוצאה הסופית? לאחר דין ודברים, אנשים מגלים שההשקפה שאותו אדם הציג סוטה מהנתיב הנכון, שהיא לא אובייקטיבית ולא מעשית, ויתרה מכך, היא תמוהה מאוד, ושהאופן שבו הוא מתייחס לסוגיות הוא אפילו מוזר ביותר. כאשר אנשים רגילים משוחחים ומדברים, השיחה נעשית ערה יותר, כולם מבינים טוב יותר את הסוגיות הנדונות, והנושא מתקדם ככל שהם משוחחים יותר. אך אם אדם זה מתערב, השיחה סוטה מהנושא. אנשים אחרים נותרים ללא מילים, כולם חשים שדבריו של אדם זה מוזרים מדיוהם לא יכולים להגיב. נושא הדיון נקטע אפוא. אף על פי שלאדם מסוג זה יש מחשבות והשקפות "ייחודיות", הן שונות באופן עקבי מההשקפות שמציגים בעלי חשיבה רגילה. מחשבותיו והשקפותיו אינן אלה שאנושיות רגילה צריכה להחזיק בהן, והן לא מצויות בתחום החשיבה של אנושיות רגילה. לכן דבריו נשמעים מוזרים לאנשים אחרים ואפילו בלתי נתפסים, והפתרונות והנתיבים שלו לא מועילים לאנשים, ויתרה מכך, יש להם טבע של שיבוש, הפרעה, ערעור וחבלה. זה בסדר אם הוא שותק, וקווי המחשבה של כולם נשארים ברורים במידה מסוימת, אך ברגע שהוא מתערב ומביע את דעתו או מציע הצעה, הדבר מפריע לכולם ומהווה שיבוש, נוצרות סטיות מהנושא הנדון וקשה להשיג תוצאות טובות. אדם בעל איכות טובה באמת, לעומת זאת, יכול לאתר את לב הבעיה, לתפוס את הנקודה המכרעת שלה ולשתף את הנתיב הנכון לפתרון הבעיה. לכל הפחות, הוא יכול לספק כמה הצעות משמעותיות ובעלות ערך המתבססות על קווי המחשבה של אנשים אחרים. אם הוא מציע הצעה וכולם חושבים שהיא מתאימה ומוכנים לקבלה, פירוש הדבר שאדם זה בעל האיכות הטובה הציע הצעה שקלעה לנקודה המכרעת, מכיוון שאדם זה מסוגל לראות דברים לאשורם. אם הוא לא ידבר, כולם עשויים לדון במשך שלושה ימים מבלי להגיע למסקנה. אתם רואים, לשני סוגי האנשים האלה יש השקפות ייחודיות השונות מאלה של אנשים אחרים, אך ההשקפות שמציג אדם בעל איכות טובה יכולות לעזור לאחרים לראות לאשורה את מהות הסוגיה, ולסייע לאנשים למצוא את הכיוון הנכון ואת הנתיב ליישום בפועל כשהם אבודים. אדם בעל תפיסה מעוותת הוא שונה. להשקפותיו ולדרך חשיבתו המעוותת יש לעתים קרובות השפעה מפרקת ומפריעה כאשר אנשים דנים בעניינים או מנהלים שיחות רגילות. לכן, אם אדם בעל תפיסה מעוותת שהתגלגל מבעל חיים מעורב בכנסייה כלשהי או בהיבט כלשהו של העבודה, סביר להניח שהוא יגרום להפרעות ולשיבושים, וכולם יחושו כלפיו מיאוס עמוק, ויחשבו לעצמם: "רק שיסלקו אותו כבר – הוא מעצבן מדי! כל יום הוא פולט שטויות לא רלוונטיות ועדיין חושב שהוא כל כך עמוק, כשבמציאות כל הדברים שהוא אומר מופרכים." בהתחלה, אנשים מסוימים עשויים להעריץ אותו, אך עם הזמן הם יראו אותו כהווייתו ויאמרו: "לאדם הזה אין שום תובנות עמוקות. כל היום הוא פשוט מעמיד פנים בצורה מעושה שהוא אדם חכם. למעשה, ההשקפות והרעיונות שהוא מציג אבסורדיים לחלוטין ופשוט אין להם שום קשר לסוגיות שצריך לטפל בהן." הם יתחילו לחוש רוגז כלפיו ולסלוד ממנו. לכן, אם אדם מסוג זה אחראי על עבודה טכנית או מקצועית מאוד או שהוא נוטל על עצמו עבודה חשובה כלשהי בעת ביצוע חובתו, הוא יעורר במהירות רוגז אצל אחרים מכיוון שההשקפות והדרישות שהוא מציג תמיד מותירות אנשים המומים וחסרי ודאות לגבי דרך הפעולה המתאימה. אם הוא רק חסיד רגיל, שרק מציית להוראות ולפקודות, אזי לעתים קרובות יופיעו סטיות מסוימות בדברים שהוא עושה. המנהיגים, העובדים והסובבים אותו יצטרכו לעקוב אחריו ולפקח עליו כל הזמן. ברגע שיסירו ממנו את עיניהם הוא יעשה טעויות, ואחרים ייאלצו תמיד לעזור לו לתקן את שגיאותיו ולפצות עליהן, ולנקות את הבלגן שעשה. בסופו של דבר, כאשר כולם יראו שאדם מסוג זה הוא מקרה אבוד, הם יאמרו: "הוא תמיד גורם להפרעות כאן ואף אחד לא יכול למצוא קצת שקט. אי אפשר לסלק אותו מכאן? שילך לאן שהוא רוצה!" זו התגובה שתהיה לכולם. בהתחלה הם יגלו כלפיו סבלנות ויחשבו: "כולנו אחים ואחיות, לאף אחד מאיתנו אין שיעור קומה גדול, ואנחנו מבינים את האמת באופן שטחי – בואו נתמוך ונעזור זה לזה." אך במהלך קשר ארוך טווח איתו, הם יראו אותו כהווייתו. מסתבר שהבעיה שלו אינה שיעור קומה נמוך – יש בעיה באיכותו ובהבנתו. לא מדובר בכך שהבנתו שטחית או שחשיבתו ילדותית; אלא שהבנתו מעוותת. דרך התבוננותו בדברים ומחשבותיו והשקפותיו חורגות מתחום החשיבה הרגילה, ודעותיו שונות לעתים קרובות מאלה של כל השאר. הוא מסרב לקבל את דבריהם של האחרים גם כשהם נכונים, והוא לא יקשיב לשום סוג של הסבר. ברגע שהוא ננעל על רעיון משלו, אפילו סוסי פרא לא יוכלו להזיזו ממנו. כלומר, הוא לא יכול להבחין בין טוב לרע. הדברים שהוא מחשיב כטובים במחשבותיו ובהשקפותיו הם לא יותר מדברים מעוותים עבור אנשים בעלי חשיבה של אנושיות רגילה, ודברים שאי אפשר להציג בגלוי. השקפותיו לא רק ילדותיות, בזויות וחסרות ערך; הן פשוט מחשבות או השקפות שלא נובעות מחשיבה של אנושיות רגילה. לכן, אדם מסוג זה לא יכול להסתדר עם רוב האנשים. אין זה נובע מצביון מושחת, או ממחסומים הנגרמים מהבדלים בהרגלי חיים או ממכשולים לשוניים, ובוודאי שלא מכך שהוא מבצע מעשים רעים כלשהם או מתנהג באופן מוזר. הוא לא יכול להסתדר עם רוב האנשים בעיקר בגלל המאפיינים שהאנושיות שלו מפגינה: תפיסה מעוותת, קהות חושים, בלבול וטיפשות. כמובן, גם אנשים רעים וצוררי משיח לא יכולים להסתדר עם רוב האנשים, אך אף על פי שיש להם אותה תכונה, המהות או התופעה של חוסר יכולתם להסתדר עם אחרים שונה מזו של אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים. אנשים רעים וצוררי משיח לא יכולים להסתדר עם אחרים מכיוון שהם שדים במהותם, בעוד שאנשים שהתגלגלו מבעלי חיים חסרים לחלוטין את החשיבה והאינטליגנציה של אנושיות רגילה, וכן את המצפון וההיגיון של אנושיות רגילה, ולכן קשה מאוד לאנשים רגילים לשוחח איתם – הם יכולים לדבר רק על עניינים טריוויאליים ויום-יומיים שאינם כרוכים בעקרונות, וכך תחום השיחה מוגבל מאוד. אחרי הכול, אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים אינם אלה שהתגלגלו משדים; הם נבדלים מאנשים מסוג זה והם גם שייכים לקטגוריה של יצורים חיים. ולכן, כל עוד לא מעורבים בדבר עקרונות מרכזיים, הם עדיין יכולים להתרועע, לתקשר ולקיים אינטראקציה עם אחרים בחיי היומיום שלהם או בעת ביצוע חובותיהם. עם זאת, ברגע שמעורבים בדבר עקרונות-אמת מרכזיים או בחירות לגבי הנתיב שבו יש ללכת, אדם מסוג זה הופך לחלוטין בלתי-תואם לרוב האנשים ואינו יכול להסתדר איתם עוד. לדוגמה, אתה משוחח עם אדם מסוג זה על נושאי חיי היומיום – אילו מאכלים אתם אוהבים, איך לבשל אותם היטב, עניינים הקשורים לעיר הולדתכם, וכן הלאה. ככל שאתם מדברים יותר, יש לכם יותר מה לומר והשיחה נעשית חמימה יותר. האם זה אומר שאתם תואמים זה לזה? האם זה אומר שאתם שייכים לאותה קטגוריה? (לא). אינך יכול לדעת את הדברים האלה רק על סמך שיחה כזאת. אך כאשר אתם מדברים על נושאים כמו מדוע אתם מאמינים באל והשקפותיכם על האמונה באל, נושאים הכוללים מחשבות והשקפות, עקרונות-אמת, השקפות על החיים, ערכים, הנתיבים שבהם אנשים הולכים, חתירותיהם של אנשים, וכן הלאה, מחשבותיכם והשקפותיכם ואופן החשיבה שלכם הולכים ומתרחקים, והם כבר לא על אותו מסלול, והשיחה נתקעת. ומדוע זה כך? מכיוון שהבנתו מעוותת. כשאתה שומע את דבריו לראשונה, אתה חושב שהוא די פיקח, אך עם הזמן אתה מגלה שהוא מדבר רק מילים ודוקטרינות ושהוא יהיר למדי. הרגשתך כלפיו משתנה, היא כבר לא כל כך חמימה, נוצרים מחסומים, והקטגוריות שכל אחד מכם שייך אליהן נבדלות זו מזו. ראו, כאשר אתם דנים בחיי משפחה או בעברכם האישי, או משוחחים על נושאים בתחום חיי היומיום כמו אוכל, שתייה, פנאי, תחומי עניין ותחביבים, אתם עדיין יכולים לשוחח. אך ברגע שהשיחה נוגעת למחשבות ולהשקפות, לעקרונות-אמת, להשקפות על החיים, לערכים, לנתיבי חיים, או לגישות כלפי האל וכלפי ביצוע חובה, היא נתקעת. השקפתך על אנשים מסוג זה משתנה, וגם השקפתם עליך משתנה. אתה מתחיל לחוש בליבך רוגז מסוים כלפיהם, ובליבם נוצרים מחסומים כלפיך. הם לא אוהבים אותך ואתה אינך אוהב אותם. אתם מתרחקים בהדרגה זה מזה ואין לכם כבר שפה משותפת. קטגוריות שונות של אנשים נבדלות כך זו מזו. לכן, כדי להבחין לאיזו קטגוריה אדם שייך, יש לבחון את יכולת ההבנה שלו, אם הוא ניחן במצפון והיגיון של אדם רגיל, ואם יש לו חשיבה ואינטליגנציה רגילות. באשר לאדם מסוג זה שהתגלגל מבעל חיים, לא נשתף עליו עוד באופן ספציפי. מכאן נמשיך ונשתף על שני סוגי האנשים האחרים. לאחר שנסיים זאת, נחזור ונשווה בין שלושת הסוגים האלה. באמצעות השוואה זו, האופן שבו יש להבחין בין שלושת סוגי האנשים האלה יהיה ברור ומובהק יותר ויותר.

בפעם הקודמת הזכרנו שבאופן כללי אנשים נחלקים לשלוש קטגוריות. כיצד נבדלות שלוש הקטגוריות האלה? הן נבדלות על פי מוצאם של אנשים. הקטגוריה הראשונה היא אלה שהתגלגלו מבעלי חיים, הקטגוריה השנייה היא אלה שהתגלגלו משדים, והקטגוריה השלישית היא אלה שהתגלגלו מבני אדם. סיימנו לדון במאפיינים של אלה שהתגלגלו מבעלי חיים, וכעת נדבר על המאפיינים של אלה שהתגלגלו משדים. אילו מאפיינים עיקריים של אנשים שהתגלגלו משדים עולים בדעתכם? (הם מתנגדים לאמת ולאל). זוהי אמירה כללית למדי; עליכם לתאר את ביטוייהם המהותיים, ולסכם את המאפיינים של אנשים מסוג זה באמצעות גילוייהם היומיומיים וביטוייהם הספציפיים בחיים. האם אתם יודעים מהו מאפיין? מאפיין הוא ביטוי המייצג את המהות של סוג מסוים של אנשים. אם לאדם יש מאפיינים של סוג מסוים של אנשים, יש לו את המהות של אותו סוג של אנשים, ואם אדם הוא מאותו סוג של אנשים, יהיו לו באופן טבעי אותם מאפיינים – אין יוצאים מן הכלל. זהו מאפיין. האם אתם יכולים לחשוב על המאפיינים של אנשים שהתגלגלו משדים? (הם סולדים במיוחד מהאמת ושונאים אותה. הם מגיבים בזעם ובסלידה למשמע האמת). תגובה בזעם ובסלידה כלפי האמת היא ביטוי ספציפי. על מה עוד אתם יכולים לחשוב? (הם מרושעים ובוגדניים. אני לא יודע אם זה נחשב למאפיין). זה קשור במידה מסוימת. (הם גם אכזריים וגאוותנים). אכזריות היא ביטוי ספציפי נוסף. גאוותנות היא מאפיין נפוץ של בני אדם מושחתים, והיא לא נחלתם הבלעדית של אלה שהתגלגלו משדים; מחזיקים בה גם שני הסוגים – אלה שהתגלגלו מבעלי חיים ואלה שהתגלגלו מבני אדם. מלבד אותם צביונות מושחתים שטניים ספציפיים, אילו מאפיינים ספציפיים יש לאלה שהתגלגלו משדים מבחינת אנושיותם? כלומר, מהם המאפיינים העיקריים של מה שהם חושפים, אומרים ועושים בחיי היומיום שלהם? (רשעות). זהו מאפיין אחד. אילו עוד מאפיינים יש? לאלה שהתגלגלו משדים וגם לאלה שהתגלגלו מבעלי חיים יש כמה מאפיינים מיוחדים ומהותיים, אך המאפיינים של שני הסוגים האלה שונים לחלוטין. המאפיינים של אלה שהתגלגלו מבעלי חיים הם תפיסה מעוותת, קהות חושים, בלבול וטיפשות. מדוע דווקא המאפיינים האלה? המאפיינים האלה מספיקים כדי להוכיח שמבחינת מהותם, לאנשים מסוג זה אין מאפיינים אנושיים, ושהם לוקים בחסר באינטליגנציה ובדרך החשיבה הראויות שיש לבני אדם. לכן, המאפיינים הטיפוסיים מאוד האלה מוכיחים שאנשים מסוג זה התגלגלו מבעלי חיים. אלה שהתגלגלו משדים שונים מאלה שהתגלגלו מבעלי חיים. מהם המאפיינים שלהם? מכיוון שהם התגלגלו משדים, הם שדים שהפכו לבני אדם. מהותם הפנימית היא של שד. אף על פי שהם לא בעלי חיים – הם לא טיפשים ולא קהי חושים, וייתכן שאין להם תפיסה מעוותת – הם גם לא בני אדם ואין להם חשיבה רגילה של בני אדם. מכיוון שהם התגלגלו משדים, הם בהחלט תואמים לשדים וזהים להם לחלוטין מבחינת מהותם וצורתם האמיתית, ללא כל הבדלים. אם כן, מהם המאפיינים של אלה שהתגלגלו משדים? המאפיין הראשון הוא שהם שקרנים מושבעים. לא משנה איך הם משקרים, פניהם לא מאדימות, ליבם לא מחסיר פעימה, והם מתנהגים באופן רגיל וטבעי ביותר, מבלי למעוד או להסגיר את עצמם. איש לא יכול להבחין אילו מדבריהם אמיתיים ואילו שקריים. המאפיין השני הוא סטייה. הזכרתם זה עתה את המאפיין השלישי, והוא רוע. לאנשים שהתגלגלו משדים יש שלושה מאפיינים – אף על פי שיש מאפיין אחד פחות מאשר לאלה שהתגלגלו מבעלי חיים, כוח ההרס ומידת הנזק החמור שהם גורמים לאנשים, גדולים בהרבה מהפגיעה או הנזק הנגרמים על ידי אלה שהתגלגלו מבעלי חיים, מכיוון שהם שדים. מבחינת העוצמה, האמצעים שבהם משתמשים שדים כדי להסב לאנשים נזק גדול הם חמורים בהרבה מאלה של בעלי חיים הפוגעים באנשים. לכידה, רמיסה, טשטוש, הולכת שולל וגרימת נזק חמור לאנשים – כל אלה טבועים בשדים; זוהי מהות טבעם. באשר לבעלי חיים, כל עוד הם לא חיות פרא, בדרך כלל אין להם כוח הרס גדול מבחינת בני אדם; רק בעלי חיים מסוימים גורמים נזק חמור במידה מסוימת לאנשים, אוכלים בשר אדם או פוגעים באנשים מתוך אינסטינקט. שדים הם שונים. לא משנה אם הם שדים גדולים או קטנים – אין צורך להבחין בין סוגים שונים של שדים – כולם גורמים לאותה פגיעה באנשים ולאותו נזק חמור. כל ההבדלים כביכול מתבטאים רק באמצעים או בשיטות, אך מבחינת מהותם של שדים, מטרתם היא תמיד לגרום נזק חמור לאנשים. לא משנה אם הרגזת אותם, מהות טבעם היא תמיד לפגוע באנשים. כל עוד אתה מתקרב אליהם, כל עוד יש בחייך עניינים גדולים או קטנים שקשוריםאליהם, סביר להניח שתיפגע מהם. אם אתה מבין כמה אמיתות, ניחן בכמה מציאויות-אמת, ויש לך הבחנה לגבי השדים האלה, אזי מידת הפגיעה שתספוג מהם תהיה קטנה או מופחתת יחסית. אך אם שיעור קומתך נמוך, אינך מבין את האמת, ואתה אדם ללא האמת והחיים, אזי ניתן להסיק בקלות את מידת הפגיעה שתספוג – הם יפגעו בך כפי שירצו לפגוע בך, ובכל מידה שירצו לפגוע בך, וכך תיפגע. זהו הנזק הנגרם לאנשים על ידי אלה שהתגלגלו משדים. אתה מבין, כאשר שדים שולטים, אפילו אם אתה תומך בהם, עדיין תיפגע מהם, ואם אינך תומך בהם או שאתה מתנגד להם, עדיין תיפגע. כל עוד הם שולטים בך, כל עוד אתה תחת השפעתם, כל עוד אתה נוהה אחר האל אך לא השגת את האמת או לא נפלת לחלוטין בנחלתו של האל, אזי ללא ספק אתה יריב המובס על ידי השדים, קורבנם, ואין יוצא מן הכלל. דברים אלה מתייחסים לשדים גדולים. באשר לאלה שהתגלגלו משדים, הם שדים קטנים בחיים האמיתיים, הם סוגים שונים של שדים. אם אתה חי במחיצתם, אחד המקרים הנפוצים ביותר יהיה שהם ישקרו ללא הרף. תמיד הם ירמו אותך ותמיד יוליכו אותך שולל; לא תדע אילו מדבריהם אמת ואילו שקר, והדבר יפריע לך עד כדי כך שתרגיש חוסר שקט מדי יום. "האם הדבר הזה שהם אמרו אמיתי או שקרי? האם הם מנסים לרמות אותי שוב? איך אוכל להבחין אם מה שהם אומרים נכון או לא?" אתה מבין, אם אתה חי במחיצתם, תסבול עמוקות מהנזק שהם גורמים. עניין השקרים הבלתי פוסקים שלהם לבדו יפריע לך עד כדי כך שתהיה במצב של אי-סדר מוחלט, ובכל יום לא יהיו בליבך שלווה, רוגע או שמחה.

באשר לאדם שהוא גלגול של שד, הוא שקרן מושבע וכל מעשיו עקלקלים מאוד. הוא לא יספר את האמת על מה שאמר בסתר לאחרים או על מה שעשה מאחורי הקלעים, אלא יציג גרסה אחרת. הוא משמיץ אחרים באוזניך, ואותך – באוזניהם. כתוצאה מכך נוצרים מחסומים בינך לבין אותם אנשים, ואתם מפתחים טינה זה כלפי זה. למעשה, אתם כלל לא מכירים זה את זה ואינכם יודעים הרבה זה על זה. דווקא משום שהשד הזה בדה דברים כדי לסכסך ביניכם, הפכתם לאויבים. השד שיטה בך, ואתה עדיין לא מבין מה קורה וסבור שדברי השד נכונים ושהוא מיטיב עימך. אתה מבין, אדם שהוא שקרן מושבע יכול לשטות באנשים עד כדי כך. הוא משקר ללא הרף כשהוא איתך; הוא מרבה לרכל, לסכסך, ולבדות שמועות באופן שרירותי תוך שהוא מגזים, מייפה את הסיפור וטוען טענות חסרות בסיס. הדבר מפריע לך עד כדי כך שאתה חש אי-שקט, ואתה נאלץ להבחין ולהישמר ללא הרף: "אילו דברים רעים אמר עליי פלוני? כיצד עליי להתייחס אליו?" הוא מפריע לך עד כדי כך שאתה שרוי בבלבול מוחלט, והוא משבש את קצב חייך, את דפוסי חייך ואת מצבך הנוכחי. כששיעור קומתך נמוך ואינך מבין את האמת, וכשטרם השגת את האמת, אתה נתון לעתים קרובות להשפעתו, ושקריו אף מוליכים אותך שולל, מטרידים, מגבילים וכובלים אותך. לדוגמה, נניח שנבחרתָ למנהיג כנסייה, והוא אומר לך, "פלוני אמר עליך: 'הבחור הזה חושב שהוא יכול להיות מנהיג? הוא בעצם כלום ובכל זאת יש לו את החוצפה לשתף עם אנשים על האמת!'" במציאות, אותו אדם כלל לא אמר זאת; זה מה שהשד הזה רצה לומר, והוא מטיל את האשמה על מישהו אחר. הערה אחת בלבד מצידו גורמת לך להרגיש חלש, ואתה בא בפני האל ומתפלל, "הו, אלי, שיעור קומתי באמת נמוך ואיני יכול לשאת בעבודה הזו. אני חב לך, לא ביצעתי את עבודתי היטב. אני רוצה להתפטר אך אני חושש שזה יהיה חוסר נאמנות. מה עליי לעשות?" הוא הפריע לך עד כדי כך שאינך יכול להמשיך בעבודתך; גם אם תמשיך, תעשה זאת מתוך סוג של רגש שלילי, ותאבד בהדרגה את תחושת העול שלך כלפי עבודת הכנסייה, עד שלבסוף העבודה תיעצר. הדבר הפריע לך, הלא כן? (כן). באמת בעייתי לחיות, לבוא במגע ולעבוד עם אדם מסוג זה. יש יותר מדי שקרים בדבריו, יותר מדי זיוף, יותר מדי מרצונו האישי, ויותר מדי ממניעיו האישיים; כל דבריו שקריים. אתה צריך להבחין ללא הרף: "אילו מדבריו אמיתיים ואילו שקריים? מה הוא באמת עשה מאחורי הקלעים ומה לא? האם הוא מאמין אמיתי באל? הוא אומר שבעתיד הוא בהחלט יבצע את חובתו היטב ושהוא בהחלט יעמוד בציפיות בגין הקידום שבית האל העניק לו – האם המילים האלה נאמרות באמת מכל הלב? האם הוא יפעל על פי השבועה שנשבע והנחישות שהביע?" כשאתה רואה כיצד הוא מתנהג, ראשך מוצף בשורה של שאלות. לעתים קרובות אתה מרגיש שהוא מפחיד, אך דבריו נשמעים אמינים והגיוניים למדי. ובכל זאת, בלילה בחלומותיך, אתה רואה שפניו הפכו לפני שד, שהוא חושף את ניביו ושולף את טפריו, ואתה תוהה: "האם הוא בכלל אנושי? אילו מדבריו אמיתיים ואילו שקריים? איך ייתכן שאיני יכול לעמוד על טיבו? אדם מסוג זה מפחיד מדי!" אתה מרגיש שהוא מפחיד ולא אמין, אך כשאתה בודק את עבודתו, באופן בסיסי היא סבירה, וכשאתה מקשיב לדבריו, אינך מבחין בסתירות כלשהן. עם זאת, אתה פשוט לא מסוגל לעמוד על טיבו – יש חשד עלום ברוחך, ואתה תמיד מרגיש בליבך שהוא יכול לגרום לצרות, תמיד מרגיש שדבריו לא כנים ואינם אמיתיים לחלוטין. יתכן שיום אחד טבעו השקרי ייחשף והרגשתך לגביו תתאמת: תגלה שהחשד וההרגשה שהיו לך לגביו אז היו נכונים, ושאף על פי שדבריו נשמעו נחמדים ואמינים מאוד, הם היו שקריים ומטעים; מאחורי הקלעים הוא פשוט לא עשה שום עבודה אמיתית. אם כן, האם עדיין ניתן לבטוח באדם מסוג זה? (לא). אף על פי שבליבך אתה מרגיש שכבר אי אפשר לבטוח בו, כשאתה פוגש אותו שוב ומקשיב לו, הבנתו נראית טהורה למדי, דבריו נשמעים נעימים לאוזן, ואינך יכול למצוא שום בעיה בדבריו, וכלפי חוץ הוא גם יכול לסבול קשיים ולשלם מחיר. אתה מהרהר: "מה קורה כאן? אולי שפטתי אותו לא נכון, אולי הייתי קטנוני. אתן בו אמון פעם נוספת. בכל מקרה, כרגע אני לא מוצא אדם מתאים שיחליף אותו בעבודה הזו, אז אשתמש בו פעם נוספת." ואז אתה ממשיך להשתמש בו, והתוצאה הסופית עדיין זהה: אתה מגלה ששוב הוא הוליך אותך שולל. הוא מדבר יפה, אך למעשה, מאחורי הקלעים הוא עוסק רק בענייניו האישיים ואינו עושה שום דבר ממשי. אם הוא משיג עשרה אנשים בחודש של הטפת הבשורה, הוא מתעקש לומר שהוא השיג חמישים. הוא פשוט לא יאמר את האמת. הוא שקרן מושבע, מומחה בשקרים. אתה בוטח בו ומשתמש בו פעם אחר פעם, וכתוצאה מכך הוא משטה בך שוב ושוב. ומי הוא זה שבסופו של דבר סופג הפסד? כמובן, דרך התנסות בדברים האלה, אנשים מפתחים הבחנה לגבי אחרים, התובנה שלהם גדלה, ניסיונם רב יותר, והם משתפרים בשיפוט אנשים, אך מה באמת סופג הפסד? זוהי עבודת הכנסייה. אם כן, אימרו לי, האם עצם מהות הטבע הזו לבדה של אנשים שהם גלגול של שדים – היותם שקרנים מושבעים – מסבה נזק רב לאחרים או לא? (כן). עד כמה גדול הנזק הזה? האם הם יכולים להוליך אותך שולל? (כן, ניתן להטעות אותנו ולנצל אותנו). אפשר להטעות ולנצל אתכם ולהפריע לכם – האם זה יכול להגיע עד כדי כך שתהיו נתונים למניפולציה? (כן). אם אתה צעיר וחסר ניסיון, ואינך מבין את האמת ואינך יכול לעמוד על טיבם של עניינים, הם יכולים להפעיל עליך מניפולציה. מה פירוש הדבר שהם יכולים להפעיל עליך מניפולציה? פירוש הדבר שאתה חסר אונים מולם, הם שולטים בך, כובלים את ידיך ורגליך, משפיעים על אופן החשיבה שלך על דברים ועל מחשבותיך והשקפותיך ומטים אותם, כך שמה שתעשה לאחר מכן יתנהל לחלוטין על פי תוכניתם, ואתה תיפול לחלוטין למלכודת שהם תכננו עבורך – זה מה שנקרא להיות נתון למניפולציה. הם מתכננים הכול מראש מאחורי הקלעים, תוך שימוש בכל מיני טקטיקות כדי לרקום מזימות נגדך. הם רואים אותך לאשורך – הם יודעים מה אתה מבין ומה אינך מבין, באילו עניינים יש לך הבחנה ובאילו לא, מהם גבולותיך, כיצד ניתן לנצל אותך, ואילו מילים יכולות להוליך אותך שולל. בסופו של דבר, הם מנצלים את פגמיך ואת נקודות התורפה השונות שלך כדי לבדות שקרים ולשטות בך. בליבך, אתה יודע בבירור שמה שהם עשו היה שגוי, או שיש בעיה במה שאמרו ושהם שיקרו, אך אין לך את החוכמה להתמודד עם זה; אתה חש מצוקה אך חסר אונים מולם, והם פשוט מובילים אותך באף. כך אתה נתון למניפולציה על ידם, הלא כן? (כן). בסופו של דבר, הכיוון שאליו המצב מתפתח עד לתוצאה הסופית, מתקדם על פי תוכניתם – פירוש הדבר שהם הפעילו עליך מניפולציה. כלומר, אתה מאבד לחלוטין את היכולת לשלוט בכיוון של התפתחות המצב, והם מובילים אותך באף לחלוטין. בסופו של דבר הם משיגים את מבוקשם בכל הנוגע למטרה שהם רוצים להשיג, למה שהם רוצים להשלים, למי שהם רוצים לנצל, ולאופן שבו הם רוצים לעשות דברים. אימרו לי, האם אין זו מניפולציה מצידם? (כן).

אימרו לי, רק מבחינת טבעם של אנשים שהם גלגול של שדים ושקרנים מושבעים, האם הנזק שהם מסבים לאנשיו הנבחרים של האל, ובמיוחד לעבודת הכנסייה, גדול או לא? (הוא גדול). הנזק עצום! אם כן, מלבד ההשפעה על חיי היומיום של אנשים מסוימים, איזה נזק גדול נוסף הם מסבים לאנשים? (ההפרעה שנגרמת כתוצאה ממעשיהם של אנשים שהם גלגול של שדים לסובבים אותם חמורה מאוד. נתקלתי בעבר באדם כזה; בכל מקום שבו הוא היה, המקום היה מלא בתככים ובמאבקים על כוח ומעמד, נוצרו מחסומים בין אנשים, וגם האחים והאחיות חשו אפלה בליבם). זה יצר כאוס, נכון? (כן). כאשר גורמים לאנשים לחשוד זה בזה, להילחם זה בזה ולהיכנס למצב של כאוס – זהו נזק עצום! ולאחר מכן, האם כולם השיגו הבחנה לגבי השד הזה? (כן). האם הוא טוהר משם? (הוא טוהר משם). לאחר שטוהר משם, האם כולם סיכמו את הדברים? הביטויים הספציפיים העיקריים של שקריו, השקרים שאמר, הדברים שלמענם שיקר, השיטות וטון הדיבור שבהם השתמש כששיקר, המטרה שרצה להשיג – האם כולכם סיכמתם את השיטות והביטויים הספציפיים הללו? (סיכמנו. לדוגמה, הוא שקרן מושבע; לדבריו יש טבע של בלבול בין טוב לרע, הוא הופך שחור ללבן, ודמויות חיוביות לשליליות ולהיפך. הוא היה מאשים באשמות חסרות בסיס כל אדם שעורר בו שנאה או קנאה, וגם הסית את האחים והאחיות להתנגד לו, ובכך יצר כאוס. הוא גם דיכא אנשים טובים מסוימים או כאלה שהשיגו תוצאות בביצוע חובותיהם, ולעומת זאת קידם את אלה שמצאו חן בעיניו ואת אלה שהתחנפו אליו). זהו צורר משיח, נכון? (כן). מהן שיטות השקר העיקריות שבהן משתמש אדם מסוג זה? להמציא דברים יש מאין, לייפות סיפורים ולהגזים בהם, להטיל אשמה על אחרים, לספר דברי רכילות כדי ליצור סכסוכים, ולזרוע מחלוקות – מה עוד? (ליבוי יצרים). ליבוי יצרים והחרפת סכסוכים. לדוגמה, שני אנשים מסתדרים די טוב, אינם רוצים להתווכח על שום דבר או להפוך לאויבים של אף אחד, אך אדם מסוג זה מלבה את היצרים ביניהם כדי לגרום להם להתחיל לריב. אם הוא יראה את שני האנשים האלה רבים, הוא ישמח ומזימתו הצליחה. בכל קבוצה יש כמה אנשים מסוג זה. לכולם יש צביונות מושחתים, אך האם אנשים שהם גלגול של בני אדם יעשו את הדברים האלה? (לא). מדוע לא? מה ההבדל בינם לבין אנשים שהם גלגול של שדים? (לאנשים רגילים יש רף מינימלי של מצפון). נכון. יש להם רף מינימלי של מצפון; בהתנהלותם, הם מרוסנים על ידי המצפון. הם לא יעשו דברים מושחתים כאלה מבחינה מוסרית, דברים שמשמעותם אובדן יושרה וכבוד, או דברים שמזיקים לאחרים ומועילים לעצמם. כשיש לאנשים מצפון פירוש הדבר שיש להם רף מינימלי, ולכן מעשיהם מרוסנים. אם כן, האם לאנשים האלה שהם גלגול של שדים יש מצפון? (לא). אז איזה מין לב יש להם? (לב זדוני). יש להם לב זדוני ומרושע, ולכן הם יכולים לשקר ללא הרף, ולא משנה איך הם משקרים, הם לא חשים אי-נוחות פנימית. מדוע הם לא חשים אי-נוחות? מכיוון שהם שדים ואין להם מצפון, ולכן כשהם משקרים ועושים רע, הם לא חשים אי-נוחות, וגם לא חשים תוכחה. לעומת זאת, אם הם לא משקרים, ואם הם לא עושים רע ולא גורמים למהומה ולכאוס במקום שבו הם נמצאים, וכולם חיים בשלווה ובשמחה, וכולם חיים בפני האל, הם חשים כעס ואי-נוחות פנימית. מדוע הם חשים אי-נוחות? מכיוון שכולם באים בפני האל, מהרהרים בדבריו, פועלים על פי דבריו ועל פי עקרונות-האמת, חיים בתוך אנושיות רגילה, ואינם סוגדים להם; הם לא בולטים בין האנשים ואינם מרגישים שהם חשובים, ולכן הם חושבים: "לחיות כך זה כל כך משעמם, זה לא כיף!" כדי ליהנות, להפוך את החיים למעניינים, לחיות בכבוד ובתחושת חשיבות, הם צריכים לעורר צרות ובעיות, לעורר מהומה ולגרום לאי-שקט ולכאוס בקרב אנשים. איך אומרים? לחולל מהומה. אדם מסוג זה אוהב לחולל מהומה בכל מקום שבו הוא נמצא; הוא לא אוהב להישאר במקומו הראוי. אנשים רגילים רוצים לשמור על מקומם הראוי – לחיות חיים יציבים ולעשות את מה שעליהם לעשות באופן שגרתי – הם לא אוהבים לחולל מהומות. אך אנשים שהם גלגול של שדים אינם נשארים במקומם הראוי. מדוע הם לא נשארים במקומם הראוי? מכיוון שבתוך אדם מסוג זה חי שד, ושדים אוהבים לגרום לבעיות בכל קבוצה שבה הם נמצאים. גם אם לא הרגזתָ אותם ולא הטרדתָ אותם, הם פשוט מתחילים לעורר צרות בעצמם – זה נקרא לחולל מהומה. לא משנה באיזו קבוצה נמצא אדם מסוג זה, בין אם אתה מסתכל עליה מרחוק ובין אם אתה מברר על נסיבות חבריה, אתה תמיד מרגיש שיש שם אווירה שטנית. מדי פעם אתה שומע שלאדם א' יש סכסוך עם אדם ב', שאדם ג' לא מסתדר עם אדם ד' והם מתעלמים זה מזה, שלאדם ה' יש מחלוקות עם אדם ו' בעבודתם, שאדם ז' תמיד מתחרה על מעמד, ושעבודתו תמיד צריכה להיעשות מחדש. אם אתה רואה כנסייה כלשהי שבה שוררת תמיד אווירה כאוטית ועכורה, שאין בה שלווה, שאנשים שם לא מסוגלים אף פעם להסתדר או לשתף פעולה בהרמוניה, הרי שיש בתוכה שד אחד או אפילו כמה שדים שגורמים להפרעות. לא משנה כמה שדים גורמים להפרעות בכנסייה, כל אותם אנשים אחרים שיש להם רף מינימלי של מצפון ורוצים לפעול על פי עקרונות-האמת, נפגעים מהם קשות. ברגע שמטהרים משם את כל סוגי השדים, כאשר כולם חיים חיי כנסייה ושוב מבצעים את חובותיהם יחד, האווירה שונה. אף על פי שאי אפשר לומר שכולם בוערים מתשוקה, לפחות כולם מרגישים שלאנשים שם יש חום אנושי והם לא מעוררים צרות; האווירה שם אינה שטנית, היא אווירה אנושית. במקומות שבהם האווירה שטנית, כשאנשים משוחחים, יש משהו לא תקין במבטיהם וכן בטון הדיבור שלהם ובאווירה של השיחה. הם לא יוצרים קשר עין כשהם מדברים; יתר על כן, דבריהם פשוטים מאוד, איש מהם לא מוכן לדבר מהלב, ואין ביניהם תקשורת מילולית. כאילו יש קיר ביניהם. אין תקשורת ביניהם; הם נוטרים שנאה בליבם. ייתכן שאנשים אלה הם הקורבנות. לא משנה אם האנשים האלה הם קורבנות או הגורמים לסבל, כך או כך, יש שדים המעורבים בקבוצה הזו וגורמים להפרעות בתוכה, ומפריעים לליבם של אנשים עד כדי כך שהם שרויים בבלבול ואינם יכולים למצוא שלווה. כשאנשי הקבוצה הזו חיים יחד, הם תמיד מרגישים שהדברים לא משביעי רצון ואינם מתנהלים כשורה, הם לא יכולים להתגורר יחד בהרמוניה, וכמובן, שיתוף פעולה הרמוני כלל לא אפשרי. כשאנשים מדברים, פועלים ומבצעים את חובותיהם בקבוצה זו, הם תמיד חשים בתוכם אי-שביעות רצון, וגם יש מחסומים ביניהם. זאת מכיוון שיש שדים שגורמים להפרעות בקבוצה זו, ולכן כולם מוגבלים ומרגישים אומללים.

יש אנשים שחוו הפרעה חמורה מצד שדים ובעצם היו נתונים למניפולציה מצידם. כשראיתי אותם אחרי חודש או חודשיים, פניהם נראו משונים מעט, כאילו שיטו בהם. האם ייתכן שחסרה להם עבודת רוח הקודש ונוכחות האל? איך ייתכן שהם נראו כל כך מוזר? מאוחר יותר, לאחר בירור קפדני, גיליתי שאכן קרה משהו: שני שדים שלטו בכל האנשים האלה. עד כמה שלטו בהם השדים? השדים עשו ככל העולה על רוחם; לא ניתן היה להטמיע את סידורי העבודה שהונפקו על ידי העליון ואת העקרונות ששותפו על ידי העליון – כולם היו שם רק על הנייר. כששני השדים האלה עמדו כמכשול, איש לא העז להביע דעה או לדווח על בעיות. לאחר מכן, כאשר שני השדים הללו הוזכרו, היו אנשים שהתרגזו עד כדי כך שפרצו בבכי. מדוע לא חשפתָ אותם אז? גם כאשר נכחו שם כל כך הרבה אנשים, איש לא העז לקום ולחשוף את השדים – כמה כוח היה לשדים האלה! כלפי חוץ הם נראים אנושיים, אך למעשה מהותם היא של שד. אדם מסוג זה מעורר פחד באנשים אחרים בכל מקום שאליו הוא הולך. די בכך שאנשים באים איתם במגע והם מרגישים פחד, כדי להרגיש צמרמורת. אם ילד יפגוש אדם כזה, הוא יבכה מרוב פחד. כאשר אנשים תמימים פוגשים אדם מסוג זה, עד כמה הם פוחדים? כשהם עומדים מולו, הם לא מעזים לנשום עמוק או לדבר בקול רם, ואף ממהרים לחמוק ממנו ולהתרחק. מישהו ראה שהשדים האלה לא מטמיעים את העבודה על פי סידורי העבודה ואמר: "לא נכון לעשות זאת כך; זה לא עולה בקנה אחד עם העקרונות ששותפו על ידי העליון". אחד השדים האלה השיב בחדות: "אני קובע כאן. אם תסטה מהקו, תאמין או לא, אני יכול לגרש אותך מיד!" האדם נבהל כל כך עד שפניו החווירו, והוא לא העז להביע דעה שוב, ואמר בדמעות: "טעיתי. פשוט תתייחס לזה כאילו לא אמרתי כלום. בבקשה, בבקשה אל תגרש אותי!" האחרים ראו זאת ואמרו: "הוא מטיל אימה, כוחו גדול מדי! הוא יגרש כל מי שלא יציית לו! ההזדמנות שלנו לבצע את חובותינו בבית האל הושגה בעמל רב. אם הוא יגרש אותנו, לאן נוכל לפנות? האם זה לא יהיה סופנו? האם תקוותנו לישועה לא תאבד? באמת אסור לנו להביע את דעתנו; אסור שנגורש בגלל רגע של חוסר זהירות". אתם מבינים, הם פחדו עד כדי כך. לבסוף, כשהשדים נחשפו, כמה אנשים חשפו כיצד השדים זרעו מחלוקות והקימו סיעות, בעוד אחרים חשפו את הדברים המופרכים שהשדים הפיצו כדי להוליך שולל אנשים. למעשה, האנשים האלה ראו בבירור את הרע שעשו השדים באותו זמן; פשוט איש לא העז לומר מילה או להתנגד. היו כאלה שאף בכו תוך כדי דיבור ונראו מעוררי רחמים למדי. אך מדוע הם לא התנגדו כשהשדים תמרנו אותם ושלטו בהם? מדוע הם היו נטולי כוחות אז? כעת, כשהעליון עמדו לטפל בשדים, הם מצאו את כוחם. אימרו לי, אילולא האל השגיח והגן על האנשים האלה ששיעור קומתם היה נמוך ושלא הבינו את האמת, ואילולא הייתה להם הגנת האל, האם הם לא היו נפגעים קשות על ידי השדים עד כדי כך שהיה בא עליהם הקץ? האין זה כך? (כן). אתה מבין, אנשים לא יראים כל כך את האל, אך כששדים ושטנים מייסרים אותם, הם נבהלים כל כך עד שהם רועדים בכל גופם ואף לא יכולים לשלוט בבכי שלהם – עד כדי כך הם מבועתים! כשהעליון חשפו את שני השדים האלה וטיפלו בהם, אותם אנשים שמעו את החדשות והרגישו סוף סוף שחרור. במשך אותם חודשים ספורים הם נשלטו על ידי שדים וחיו תחת השפעתו של השטן, הם נפלו לאופל ללא אור בקצה המנהרה, והם זעקו אל הריק. חייהם היו כל כך עלובים! לבסוף, שני השדים האלה הורחקו, וכולם היו משוחררים ומאושרים. ואני תהיתי: "הפעם העליון הרחיקו את שני השדים האלה, ואם האנשים האלה ייתקלו שוב בשדים שעושים רע ושולטים באנשים, האם הם יוכלו להבחין בהם? האם הם יוכלו להדיח את השדים מתפקידם מבלי שהעליון יצטרכו להתערב ולפתור את העניין? האם כולם יוכלו לחשוף את השדים באופן קולקטיבי, לסכם את כל מעשיהם הרעים ואז להדיחם מתפקידם, ולא להקשיב להם, לא להיות מוגבלים על ידם בביצוע חובותיהם, ולגרשם מהכנסייה?" אך אם לשפוט על פי שיעור קומתם, אני חושש שהם לא יכולים להשיג זאת. אף על פי שהאנשים האלה מאמינים באל בכנות, יש להם את הנחישות לסבול, הם מוכנים לבצע את חובתם במסירות ולחתור אל האמת, הם פשוט פחדנים מדי. כששד קטן אחד בלבד הופיע וגרם להפרעות, לא משנה בני כמה האנשים האלה היו, הם נרתעו ופחדו, השדים שלטו בכולם והם לא העזו להתנגד. כשראיתי זאת הכתה בי המחשבה כמה עלובים היו האנשים האלה. אילולא האל הגן על האנשים, דאג להם והשגיח עליהם, למין האנושי הזה לא הייתה דרך לשרוד. התבוננו בדברים האלה שמתרחשים בחיים האמיתיים: באופן בסיסי, התנהגותם של שדים שונים, מטרותיהם, שיטותיהם והטקטיקות שלהם לביצוע דברים עקביות וקלות להבחנה, ובכל זאת, כששדים שונים מופיעים וגורמים לשיבושים ולהפרעות, ומגבילים את אנשיו הנבחרים של האל, שולטים בהם, כובלים אותם ופוגעים בהם קשות, מעטים האנשים שמעזים לקום ולהתנגד. איש לא נוקט יוזמה לחשוף את השדים האלה, להדיחם מתפקידם ולטהר אותם מהכנסייה; הם פשוט מאפשרים לשדים לשלוט באנשיו הנבחרים של האל ולהפריע ולחבל בעבודת הכנסייה. האנשים העלובים האלה פשוט סובלים הכול; הם מרגישים כעס בליבם, והם בוכים בדמעות מרות תוך כדי תפילה לאל, אך אין להם פתרונות; אין להם שיטות חכמות, והם לא משתמשים באמת כנשק רב עוצמה כדי להתנגד לשדים, ולהילחם ולטפל בהם. איש אינו עושה זאת, וגם לא מעז לעשות זאת; אין להם אפילו את האומץ להילחם בשדים. אם אנשים רעים או שדים מופיעים בכנסייה כלשהי כדי לשלוט באנשים ולהפריע לעבודת הכנסייה ולשבש אותה, רוב האנשים פשוט משלימים עם המצב. בסופו של דבר, בית האל הוא זה שמתערב כדי לטפל בסוגים השונים של השדים האלה, מביא לידי סיום את דרכם בכנסייה, ומאפשר לאחים ולאחיות להיות מוגנים, לחיות חיי כנסייה באופן רגיל, לאכול ולשתות את דברי האל באופן רגיל, ולבצע את חובותיהם באופן רגיל, ומאפשר לפריטים השונים של עבודת הכנסייה להמשיך ולהתנהל באופן מסודר. אך ורק בזכות האל השולח אנשים, ובזכות בית האל שמסדר ומנחה באופן אישי את ביצוע העבודה הספציפית הזו, שהאנשים האלה שהם לא-בוגרים, בורים וחלשים, מוגנים מפני הטעייה ופגיעה קשה על ידי אנשים רעים וצוררי משיח. כמה עלובים הם האנשים הטיפשים והבורים האלה שלא מבינים את האמת! בסביבה הרחבה יותר, המין האנושי כולו הושחת על ידי השטן; בסביבות חיים ספציפיות, שדים שונים מפריעים לאנשים, שולטים בהם ופוגעים בהם קשות. יש אנשים בעלי שיעור קומה נמוך ובסיס רדוד, ולכן כשהם נתקלים בהפרעות של אנשים רעים, הם לא יכולים לעמוד על טיבם של הדברים האלה. הם תמיד חושבים שאנשים רעים לא צריכים להתקיים בכנסייה, ושאין אהבה או חום אנושי בין אנשים. יש כאלה שאף לא רוצים עוד לבצע את חובותיהם, ואומרים: "עדיף להאמין באל בבית. מדוע מותר לאנשים כאלה להתקיים בכנסייה?" אנשים שלא מבינים את האמת לא יכולים לעמוד על טיבם של דברים אלה. הם לא מסוגלים ללמוד לקחים מהעניינים האלה; הם לא יודעים שכוונותיו הטובות של האל עומדות מאחורי התקלותם בדברים כאלה; הם לא יודעים לצד מי עליהם לעמוד או כיצד לגשת לעניינים אלה באמצעות עקרונות-האמת; הם לא מסוגלים להתאחד עם האחים והאחיות האמיתיים כדי להתנגד לשדים ולהילחם בהם. האין זה אומר ששיעור קומתם נמוך? האין זה מעורר רחמים? (אכן).

המאפיין הראשון הנחשף בחיי היומיום של אדם שהוא גלגול של שד, הוא היותו שקרן מושבע. בלי קשר לגיל, למין או לרקע, בלי קשר למספר השנים שאדם האמין באל, כל עוד דבריו מכילים תמיד שקרים, כל עוד הוא מלא בשקרים והוא שקרן מושבע, הרי שהוא גלגול של שד; הוא לא אנושי. גם בני אדם משקרים מכיוון שיש להם צביונות מושחתים; הערמומיות והרשעות שבתוך הצביונות המושחתים יכולות לגרום לבני אדם לשקר. אך מידת השקרנות האנושית שונה מזו של אנשים שהם גלגול של שדים. כאשר אדם הוא שקרן מושבע, עובדה זו לבדה מספיקה כדי להוכיח שבמהותו הוא לא אנושי, אלא שד. בגלל השפעת המצפון, בלתי אפשרי לחלוטין שבני אדם יגיעו לנקודה שבה הם שקרנים מושבעים. אף על פי שיש גם זמנים שבהם בני אדם משקרים ועוסקים ברמיה, שקרנותם היא רק גילוי רגיל של צביון מושחת; היא כוללת שקרים מזדמנים בנוגע לעניינים מסוימים. אף על פי ששקרים של בני אדם ושקרים של שדים עשויים להיראות זהים כלפי חוץ, במהותם יש הבדל. כאשר שדים משקרים, הם לא חשים אף פעם תוכחה עצמית או חרטה. להיפך, הם מרוצים מעצמם, שבעי רצון, ויש להם תחושת הישג לגבי השקרים שהם מספרים ומעשי הרמיה שהם מבצעים. אם שקר לא מצליח, הם יגבירו את מאמציהם לספר שקרים נוספים ולהשתמש בטקטיקות רמיה מתקדמות יותר כדי להוליך שולל אנשים נוספים. אך לאחר שבני אדם רגילים בעלי צביונות מושחתים משקרים, המצפון שלהם לא שקט והם חשים תוכחה פנימית, והם מושפלים מכדי לחיות. אם הם רימו מישהו, הם מרגישים מבוכה מסוימת כשהם פוגשים אותו שוב. אם יתבקשו להודות בפומבי ששיקרו ולהבטיח שלעולם לא ישקרו שוב אלא יאמרו רק את האמת, שיעור קומתם הנוכחי עדיין לא יאפשר זאת. עם זאת, יש להם מודעות פנימית; הם חשים בושה, אשמה ואי-נוחות על השקרים שסיפרו; הם חשים האשמה פנימית. אך אדם שהוא גלגול של שד, הוא שקרן מושבע. לאחר שהוא משקר, הוא לא חש שום האשמה פנימית ושום תחושת אשמה. מדוע הוא לא חש אשמה? מכיוון שהוא שד. תחושת אשמה כלפי אנשים או כלפי האל, תחושת האשמה בליבו של אדם – זוהי המודעות הרגילה של בן אנוש. מכיוון שהוא שד הוא נטול מודעות כזו. לכן הוא יכול להמשיך לשקר ואף להגביר את מאמציו; הוא ימשיך לשקר ולעולם לא ישתנה. בסופו של דבר, מתי הוא מפסיק לשקר? רק לאחר נשימתו האחרונה של חייו הגשמיים, כשלא יוכל עוד לדבר, שקריו ייפסקו. אך רוח השד השקרן שבתוכו תתגלגל לאדם אחר, ואותו אדם ימשיך לשקר. לכן, טבעם השקרני של השדים לעולם לא משתנה. הם שקרנים מושבעים. אנשים שהם גלגול של שד מרמים כל אחד ויכולים לשקר בכל עניין. הם יכולים לשקר בכל מצב ובכל עניין, וטקטיקות השקר שלהם מתוחכמות במיוחד; איש לא יכול להבחין שהם משקרים. אתה מבין, כשאנשים שמשקרים לעתים קרובות אומרים דבר שקר, זה כמו שאדם רגיל אומר את האמת – זה נשמע טבעי מאוד, ללא שום פגמים נראים לעין. אתה עשוי לחשוב שהם דוברי אמת. אם תתייחס לשקריהם כאמת, הם יצחקו עליך בליבם ויחשבו: "טיפש, סתם התלוצצתי ואתה התייחסת לזה ברצינות? אתה באמת טיפש גמור!" בפעם הבאה שהם יפגשו אותך, הם עדיין ישקרו וישתעשעו בך, רק כדי לראות מה תהיה תגובתך לאחר שתשמע את השקר. אם שוב תתייחס לזה כאמת, הם ישמחו עוד יותר, תהיה להם תחושת הישג גדולה יותר, וירגישו שהם מצליחים עוד יותר בהתנהלותם. אימרו לי, האם הם אנושיים? האם יש להם מודעות אנושית? האם יש להם חוש מצפון אנושי? ברור שלא. ככל שהשקרים שלהם יעילים יותר, כך הם מרוצים ושמחים יותר בתוכם, תחושת ההישג שלהם גדולה יותר, והם מרגישים שהם מוכשרים יותר. אם עובר יום שבו הם לא שיקרו או השתעשעו במישהו, הם מרגישים שהיום הזה היה מעיק וחסר טעם, ושהם צריכים למצוא הזדמנות לרמות אנשים. לדוגמה, אם שד רואה שני אנשים שיש ביניהם יחסים טובים והם משתפים פעולה בהרמוניה בביצוע חובותיהם, הוא מרגיש מועקה ומהרהר: "כדאי שאזרע קצת מחלוקת ואפיץ כמה שמועות כדי לגרום לשניכם להסתכסך, כך שלא תוכלו לחזור ולקיים יחסים טובים גם אם תרצו". במילים ספורות בלבד השד הזה לוכד את שני האנשים האלה ברשת של בלבול, ואז יש ביניהם חילוקי דעות ומחלוקות והם כבר לא פועלים בהרמוניה כבעבר, מה שגורם לשד הזה להרגיש עונג ושמחה יוצאת דופן. השדים החבויים בכנסייה עושים תמיד דברים מסוג זה. שדים מהעולם הכופר עוצרים באכזריות אחים ואחיות. כל עוד אתה אומר שאינך מאמין עוד באל ושאינך נוהה אחריו, או אם אתה מתלונן על האל או בוגד בו, הם שמחים. אתה יכול לעשות כל דבר – אתה יכול לאכול, לשתות, לעסוק בזנות ולהמר; אתה יכול לבצע הצתה, רצח ושוד; אתה יכול לבצע כל פשע – כל עוד אינך מאמין באל, הם שמחים. האם יש קשר בין הדברים ששדים עושים בקרב בני אדם לבין הדברים שהשטן עושה בממלכת הרוח? האם יש קווי דמיון? השדים האלה שונאים במיוחד את כל מי שמאמין באל והולך בנתיב הנכון. כל מי שחותר אל האמת, או מתעקש תמיד לפעול על פי עקרונות, או נושא עדות לאל לעתים קרובות, או מבצע את חובתו במסירות – כשהם רואים אנשים כאלה, הם מתרגזים ורואים בהם אויבים. זו לא קנאה; זו שנאה. כדי להשיג את מטרת ההרס, אחת השיטות שהם מאמצים היא מרמה ושקרים כדי להפריע לך, להוליך אותך שולל ולגרור אותך מטה. גם אם הדבר לא מביא להם שום תועלת, ברגע שגררו אותך מטה כך שאיבדת את אמונתך באל, נעשית שלילי וחלש ואינך מוכן לבצע את חובתך, או שאינך יכול עוד לשתף פעולה בהרמוניה עם אחרים, הם השיגו את מטרתם, הם שמחים, ודאגותיהם נעלמות. זה מה ששדים עושים, הלא כן? (כן). העובדה ששדים הם שקרנים מושבעים ודאית מעל לכל ספק. קחו כל אדם – בלי קשר לגזעו, להופעתו, בין אם הוא גבוה או נמוך, שמן או רזה, מכוער או יפה, בלי קשר לרמת השכלתו או לאישיותו, לא משנה אם כישרונותיו גדולים או קטנים, אם יש לו חוזקות, מהם תחומי העניין והתחביבים שלו – הוא צריך רק מאפיין אחד; שהוא יכול לשקר כשקרן מושבע ולעולם לא להשתנות. לא מדובר בשקר מזדמן, גם לא בחוסר ברירה, וגם לא בצורך להשתמש בחוכמה בעניין מסוים, אלא, בלי קשר לצורך, למצב או לרקע, ובלי קשר לעניין הנדון, הוא מתעקש לשקר, לבדות דברים, להשתמש בתחבולות ולעסוק בתמרונים קטנוניים. אם יש לו מאפיין זה, הרי שסוג זה הוא שד מובהק. בשום אופן אל תאמינו שהוא יכול להפוך לאדם טוב, ובשום אופן אל תאמינו למילים הנעימות שיוצאות מפיו. גם אם הוא מביע נחישות או נשבע שבועות נוראות, אל תאמינו לו מכיוון שהוא שד ולא אדם. גם אם שדים נשבעים שבועות נוראות, זה רק כדי להתמודד זמנית עם המצב; הכול מרמה. ביסודו של דבר הם לא מסוגלים לפעול על פי השבועות שהם נשבעים. אם תאמין להם, הרי שאתה טיפש; אינך יכול לעמוד על טיבם של שדים. הם מסוגלים לשקר לגבי כל דבר, ולכן גם השבועות הנוראות שהם נשבעים הן שקרים. מכיוון שהם אף פעם לא מאמינים שהאל בוחן הכול, ואינם מאמינים שהאל ייתן גמול לכל אדם על פי מעשיו – הם לא מאמינים שהאל יכול לפעול כך, ולכן הם פשוט פועלים על פי רצונם במעשיהם, משקרים ומרמים ככל העולה על רוחם; הם מסוגלים לעשות הכול כדי להשיג את מטרותיהם. זהו מאפיין של שדים, וזוהי גם מהות טבעם. אתם רואים את העניין הזה בבירור עכשיו, נכון? (כן).

אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים גם משקרים בדיוק כמו שדים מכיוון שיש להם צביונות מושחתים, אך כאשר מוכיחים אותם, הם יודו בכך במידה מסוימת בליבם. אף על פי שהם יכולים להודות בכך, בשל איכותם החייתית הם לא יכולים להבין את האמת, ולכן אף פעם הם לא מבינים בדיוק מה פירוש לא לשקר או מה פירוש לפעול על פי עקרונות. גם אם הם אומרים: "לעולם לא אשקר עוד, אני רוצה לומר את האמת", כשהם מנסים ליישם זאת בפועל הם נראים מגושמים וטיפשיים מאוד. הדבר נראה מגוחך בעיני אחרים, והם אומרים: "מי מיישם את האמת בפועל כך? זו הפעם הראשונה שאני רואה דבר כזה – זה באמת הרחיב את אופקיי!" הדבר דומה לחיה שקמה על רגליה והולכת זקוף כמו אדם; זה נראה מביך ומוזר מאוד. יש אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים שרוצים גם הם להיות ישרים ולעשות כמה דברים טובים, אך הם לא יכולים למצוא את העקרונות המדויקים ליישום בפועל. כשהם מיישמים בפועל, הדבר אבסורדי מאוד והופך לבדיחה. זה נראה מגוחך בעיני אחרים, ובכל זאת האנשים האלה עדיין חושבים שהם נוהגים ביושר. האם זה לא מגוחך? נניח שאתה אומר להם: "אם אתה רוצה להיות אדם ישר, עליך להקפיד לא לשקר, לא לתרץ תירוצים, לא לנסות להצדיק את עצמך ולא להתווכח בחוסר היגיון. די בכך. זוהי כנות. אם עשית דברים שמפרים את האמת ובכך עברת עבירה, אתה יכול להיפתח ולחשוף את עצמך. פשוט קבל כל דבר שנאמר ועולה בקנה אחד עם האמת. אל תעשה דברים חסרי היגיון או מגוחכים". אך הם לא מבינים זאת. כשהם מיישמים זאת בפועל, הם טועים. מהי, לדעתכם, הבעיה הגדולה ביותר אצל אנשים מסוג זה? הבעיה היא שהם לא עומדים בסטנדרט של בני אנוש רגילים. האם יש הבדל בין אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים לבין אנשים שהתגלגלו משדים? (כן). היכן טמון ההבדל? (כאשר שדים מיישמים בפועל באופן מעוות, הדבר לא נובע מכך שהם בעלי טבע שטני, אלא בעיקר משום שהם נטולי איכות ואינם יכולים להגיע לחשיבה ולהיגיון הרגילים שבהם בני אדם צריכים להחזיק). נכון, איכותם לוקה בחסר. אנשים בעלי איכות ירודה עשויים לרצות באופן סובייקטיבי ליישם את האמת בפועל, אך הם לא יכולים לתפוס את העקרונות; הם יכולים רק לדבוק בתקנות. לכן הם מיישמים בפועל באופן קיצוני, אווילי וטיפשי. אנשים רוצים לעזור להם אך לא יודעים מאיפה להתחיל והם אובדי עצות משום שצביונם הוא כשל קיפוד שכולו קוצים. לא משנה כיצד משתפים איתם על האמת, נראה שהם לא מסוגלים להבין או לתפוס אותה. לאחר חמש או שש שנים של עזרה ותמיכה, הם מבינים רק כמה מילים ודוקטרינות ועדיין לא מסוגלים ליישם את האמת בפועל. איכותם ירודה מדי. ובכל זאת, האנשים הטיפשים האלה עושים תמיד דברים דוחים. כשלא מדובר בעניינים מהותיים או ראויים, מתוך נימוס או דאגה לכבודם, אתה עוד מצליח לכפות על עצמך לדבר איתם. אך כאשר מדובר בעניינים ראויים, לדוגמה, כשדנים בביצוע חובות או בעבודה, אתה חש מבוכה ואי-נוחות, מחשש שהם יתקוממו או יביעו התנגדות כלשהי ויביכו אותך. אנשים מסוג זה לא ראויים לקחת חלק בדיונים מהותיים. פשוט אי אפשר להתעסק איתם; התעסקות איתם תיצור יותר מדי בעיות ואף תשפיע על העניינים הראויים. הם תמיד פולטים טיעונים מעוותים והערות שאינן קשורות לנושא, שפשוט דוחה לשמוע אותם. אילו עוד דברים מעוותים עושה אדם מסוג זה? אם הוא מפתח רגשות כלפי מישהו מהמין השני ויש לו תאווה מרושעת, הוא חושב שעליו להיות אדם כן ושעליו להיפתח בנוגע לכך, ושאסור לו לשמור זאת בבטן. לכן במהלך כינוס הוא מדבר בפומבי על העניין הזה. האדם שכלפיו יש לו רגשות חש מבוכה ואי-נוחות למשמע הדברים, ומתבייש. אם תנסה לעצור אותו, הוא ייעלב ויאמר: "אני מדבר מהלב ובכנות. באיזו זכות אתה עוצר אותי מיישום האמת בפועל? זו זכותי! סוף סוף אזרתי אומץ לדבר על זה ואתה מגביל אותי! אפילו האל לא מגביל אותי, אז באיזו זכות אתה עושה זאת? האל עצמו נותן לי הזדמנות להיות אדם כן ורק אתה הוא זה שמזלזל בי ולא מאפשר לי לדבר בכנות. אם אשמור את העניין הזה בבטן ולא אדבר עליו, האין זו הסתרת עובדות? האם לא אהיה כך אדם ערמומי? כך לא אהיה אדם כן. אם לא אהיה אדם כן, האם האל עדיין יושיע אותי?" כפי שאתה רואה, כל המאזינים מרגישים מבוכה ומתביישים, ובכל זאת האדם הזה מתעקש להיכנס לפרטים, ואתה אפילו לא יכול להגביל אותו. אמור לי, בנוגע לעניין זה האם יש לנהוג בסובלנות ובסבלנות, או שיש לשתף על עקרונות-האמת כדי להגביל אותו? (עלינו לשתף על עקרונות-האמת כדי להגביל אותו). אם מנסים תחילה לעזור מתוך אהבה, ומפצירים בו לא לומר דברים כאלה שלא יועילו לאחרים בעתיד, האם הוא יוכל להבין ולקבל זאת? (לא). אם כן, אדם מסוג זה נוטה לעיוותים, הוא טיפש במידה מסוימת, וההיגיון שלו לא תקין במיוחד, ולכן אין ברירה אלא להגביל אותו. לכל אחד יש תאווה מרושעת, ומדי פעם אדם עלול לחוש רגשות כלשהם או להרהר במחשבות כלשהן כלפי אדם מהמין השני. די להכיר בכך באופן אישי. אם הדברים מתקדמים לכיוון רע, יש למזער את הקשר עם אותו אדם ולהימנע מלהיות איתו לבד בעתיד. אנשים בעלי אנושיות רגילה ישתמשו בשיטות חכמות ויפעלו על פי עקרונות כשהם מתמודדים עם עניינים כאלה. הם יודעים שאי אפשר לטפל בעניין מסוג זה רק על ידי החלת העקרונות ליישום כנות בפועל, ושיש ליישם גם כמה עקרונות של חוכמה. אך אנשים שהתגלגלו מבעלי חיים לא יודעים כיצד לטפל בעניינים כאלה, והם אף רואים בחשיפה של דברים כאלה באופן פומבי מעשה של כנות. הם לא יודעים אילו השלכות יהיו לכך. כשהם מנסים להיות כנים, הם פשוט דבקים בתקנה ובפורמליות. ומה התוצאה? הם מביאים צרות על עצמם, על האדם שיש להם רגשות כלפיו ועל כל השאר. האדם שיש להם רגשות כלפיו נפגע וחש כבול בשל העניין, ואינו יכול להתמודד עם המצב. כל האחרים חשים גם הם מבוכה כלשהי למשמע הדברים, וחושבים: "אם נקשיב, זה כאילו שאנחנו חודרים לפרטיות של מישהו; אך אם לא נקשיב, אותו אדם עדיין יתעקש לדבר מתוך אמונה שהוא נוהג בכנות". אתה מבין, בעיני כולם העניין הזה סבוך ובעייתי. האינך סבור שאדם מסוג זה הוא צרה צרורה? אם תשתף על העקרונות, הוא לא יקבל אותם, ויאמר: "כשאתם נוהגים בכנות ונפתחים, אתם יכולים לומר כל דבר, אבל כשאני אומר משהו, זה לא בסדר. האם אני לא נוהג בכנות כמוכם? מדוע אין לי זכות לדבר?" הוא אפילו לא שם לב למה שאחרים אומרים. האם העניין שלו מתאים לשיתוף פומבי? אדם מסוג זה פשוט לא יכול לראות את העניין לאשורו ואינו מבין את העקרונות לגבי כנות. בסופו של דבר הוא גורם לכולם להרגיש שקשה למדי להתמודד עם המצב הזה. אנשים מאותו סוג יחקו אותו ויאמרו: "תראו, הוא יכול לשתף אפילו על דברים כאלה. באמת יש לו נחישות, הוא באמת נוהג בכנות!" אלה שיש להם הבנה טהורה יודעים מיד שהאופן שבו הם מיישמים בפועל שגוי ושהם סטו מהדרך. אם אתה רוצה לעזור להם, הם פשוט לא יקבלו זאת. מה הם יאמרו? "אתה לא תוכל לעזור לי. ההבנה שלי שונה משלך. אני פשוט אמשיך ליישם בפועל כך". אם כך, מה ניתן לעשות? האם תהיה מסוגל לעזור להם? (לא). אם באמת תנסה לעזור להם רק תחמיר את המצב; לא זו בלבד שהם לא יקבלו זאת, אלא שהם גם יתווכחו ויסתבכו איתך. האין זה בעייתי? (כן).

גם אלה שהתגלגלו מבעלי חיים מפגינים ביטויים של שקר, אך השקרים שלהם לא באים לידי ביטוי בדיוק באותו אופן כמו אצל אלה שהתגלגלו משדים. גם גישותיהם כלפי שקרים והשיטות שהם מאמצים כדי לשקר הן שונות. כאשר נחשפים שקרים של השדים, גם אם מתוך חוסר ברירה הם מודים כלפי חוץ ששיקרו, הם עדיין מרגישים צודקים לחלוטין. הם חושבים שזה לא עניין גדול. וגם אם הם מביעים את עמדתם ומודים בפני כולם שטעו כששיקרו, מאחורי הקלעים הם עדיין משקרים ומרמים באותו אופן, מבלי להשתנות כלל וכלל. הם פשוט לא רואים בשקר עניין מרושע או דבר שלילי. זהו הנשק שלהם להישרדות – כיצד יוכלו לוותר עליו? אלה שהם שקרנים מושבעים מאמינים: "בעולם האנושי הזה, אם אדם לא היה משקר, אם היה נפתח וחושף הכול בפני אחרים, ואם הכול היה ידוע ונתפס על ידי אחרים, האם עדיין הייתה לו ישות עצמית? האם לחיים עדיין היה טעם? האם עדיין היה לו כבוד? מעבר לכך, אם אדם תמיד היה אומר את האמת הפשוטה לגבי כל דבר, כמה תפלים ומשעממים היו החיים! פשוט חייבים לשקר, בין אם יש סיבה ובין אם לאו". מכל נקודת מבט, בין אם הם משקרים במכוון ובין אם לאו, זהו גילוי טבעי של טבעם. בקיצור, מאפיין בולט של שדים הוא שהם שקרנים מושבעים – זה ודאי מעבר לכל ספק. אם נבחן זאת מנקודה זו בלבד, בלתי אפשרי לחלוטין שאנשים מסוג זה יקבלו את האמת ויהיו אנשים ישרים; הם לחלוטין לא מסוגלים לכך. יתר על כן, הם חשים בוז כלפי דרישתו של האל שאדם יהיה ישר. בין אם הם מתמודדים עם עניין ספציפי ובין אם לאו, גישתם כלפי דרישתו של האל מאנשים שיהיו ישרים היא תמיד גישה של בוז, לעג, דחייה ותיעוב. הם מתייחסים בבוז לדרישת האל ולעקרון ההתנהלות העצמית בנוגע לכך שאנשים יהיו ישרים. הם סולדים מהאמת מעומק ליבם ואינם מקבלים אותה; הם אפילו מתנגדים בגלוי ומסרבים מכל וכל להיות אנשים ישרים.

לאלה שהתגלגלו משדים יש מאפיין בולט מאוד והוא שהם שקרנים מושבעים. כל עוד יש לך קשר קרוב איתם, כל עוד אתה מתקשר, מקיים אינטראקציה ומתרועע איתם בעבודה או בחיים, המאפיין הזה והפרצוף האמיתי של היותם שקרנים מושבעים ייחשפו אט אט. לכן, קל מאוד להבחין באדם מסוג זה. אינך צריך לבחון את מחשבותיו ודעותיו על אנשים, מאורעות או דברים אחרים. כל עוד אתה מגלה שהוא שקרן מושבע, על סמך נקודה זו בלבד, אתה יכול לומר בוודאות של מאה אחוזים שהוא שד, לא אדם. יש אנשים ששואלים: "האם יש סיכוי ולו של אחוז אחד שאדם שהוא שקרן מושבע אינו שד ועדיין יש לו תקווה להשיג ישועה?" אני אומר לכם, אין שום אפשרות כזו. כל מי שהוא שקרן מושבע הוא שד במאה אחוז; אין אפילו סיכוי של אחוז אחד שהוא לא שד. מובן? יש אנשים שאומרים: "האם ייתכן שאנשים מסוימים הם שקרנים מושבעים מכיוון שהושחתו באופן עמוק ביותר, הושפעו קשות מהמגמות הרעות של החברה, והמצפון וההיגיון של אנושיותם נקברו, או שהם נטמעו לחלוטין בקרב שדים, ולכן הם שקרנים מושבעים? לאחר תקופה של עזרה ותמיכה מצד האחים והאחיות, ולאחר שישתו ויאכלו את דברי האל, אם המצפון שלהם יוכל להתעורר בהדרגה וההיגיון שלהם ישוב בהדרגה, האם הם לא ישתנו ויפסיקו להיות שקרנים מושבעים?" אני אומר לך, אין אפשרות כזו, אפילו לא סיכוי של אחד לעשרה מיליון. לכן, כל מי שהוא שקרן מושבע הוא שד, הוא בהחלט לא אדם, ואין לו ולו שמץ של אנושיות רגילה. מובן? (מובן). זה ודאי; אין יוצאים מן הכלל ואין נסיבות מיוחדות. עליכם להבין את העניין הזה בבירור. יתכן שתראה מישהו שכאשר יטפל בעניין מסוים, יאמר לכופרים דבר-מה שאינו אמת – מעין שקר – כדי להגן על האינטרסים של בית האל ועל האחים והאחיות. יהיה לך ספק לגבי העניין הזה ותחשוב: "קודם חשבתי שהוא אדם שחותר אל האמת, אז איך הוא יכול לשקר בנושא כה חשוב? אם הוא יכול לשקר בנושא חשוב זה, האם הוא שד? האם חתירתו אל האמת היא למראית עין בלבד?" האם זו הבנה נכונה? (לא). מה לא בסדר בזה? כיצד יש לראות את העניין הזה נכונה? (הוא לא הבחין בכוונה שמאחורי מעשיו של אותו אדם או בתוצאה שהושגה. אם מישהו אומר דבר שאינו אמת, אך עושה זאת כדי להשיג תוצאה חיובית – להגן על האינטרסים של בית האל ועל האחים והאחיות – זה לא שקר; זה סוג של חוכמה. הוא לא הבחין בהבדל בין שקר לבין שימוש בחוכמה). עליך לראות בבירור את טבע השקר. בחן על איזה עיקרון מבוסס השקר ואיזו מטרה הוא נועד להשיג. אם מישהו אומר דבר שאינו אמת כדי להשיג תוצאה חיובית ולדבוק בעקרונות, זה לא שקר – זו חוכמה. בנוסף, הבחן אם הוא שקרן מושבע בחיי היומיום. אם הוא שיקר רק במקרה אחד, אינך יכול לקבוע שהוא שקרן או שהוא שקרן מושבע, נכון? (כן). אם הוא אמר דבר שאינו אמת בעניין חשוב כדי להגן על האינטרסים של בית האל, ואתה תגדיר אותו כשקרן מושבע, זוהי התנהגות מעוותת. דרך זו לאפיין אנשים ולהתייחס אליהם לא עולה בקנה אחד עם העקרונות. אם הוא שיקר במקרה אחד כדי להגן על כבודו ועל המוניטין שלו, אך בדרך כלל אינו משקר ברוב העניינים, וגם אם הוא כן משקר, הוא יכול לתקן זאת לאחר מכן, אזי גם לגבי אדם כזה אי אפשר לקבוע שהוא שקרן מושבע. רק אלה שהתגלגלו משדים הם שקרנים מושבעים. יש אנשים שאומרים: "אתה אומר שהם שקרנים מושבעים, אבל לפעמים הם אומרים גם את האמת. לדוגמה, הם קנו משהו, וכשמישהו שאל מה המחיר, הם אמרו את האמת; הם לא שיקרו. איך אתה יכול לומר שהם שקרנים מושבעים?" כאשר הפרטיות, האינטרסים, המעמד או הכבוד שלהם לא מעורבים, אין להם צורך לשקר. השקר מעייף גם אותם ולכן כדי לחסוך בטרחה הם לא משקרים לגבי דברים קטנים. עם זאת, רק מכיוון שהם לא משקרים במקרה אחד או אינם משקרים לגבי דברים קטנים, אין זה אומר שהם לא שקרנים מושבעים. עליך לבחון רק אם הם משקרים כשהם מתקשרים עם אחרים, כשהם מתארים מאורעות חשובים או מדווחים עליהם, כאשר מעורבים בכך האינטרסים שלהם, תהילתם ורווחיהם, מעמדם, סיכוייהם לעתיד או אחריותם, או אם דעותיהם האישיות מעורבות. במצב כזה, בחן כמה אי-אמת יש בדבריהם, כמה אמת וכמה אמינות. אם דבריהם מכילים יותר מדי שקרים, ולמעשה הופכים שחור ללבן, בודים דברים יש מאין, מטילים אשמה על אחרים; אם הם מייחסים לאחרים את הדברים הרעים שעשו ולוקחים קרדיט על הדברים הטובים שאחרים עשו; אם הם טעו בעניין כלשהו והיה עליהם לשאת באחריות, אך התחמקו מכך בדיבורים, התנערו לחלוטין מאחריותם והטילו אותה על אחרים; אם הם לא ביצעו את עבודתם היטב, לא שילמו מחיר ולא מילאו את אחריותם, או שלא עשו זאת כי פחדו מסכנה, ואז שיקרו וסיפקו תירוץ "סביר יחסית" כדי להסתיר את האמת ולפטור את עצמם מאחריות – האין אלה שקרים? (כן). כל אלה הם שקרים. הם שקרנים מושבעים. כלומר, בכל פעם שעניינים נוגעים לאינטרסים האישיים שלהם, לאחריותם, לכבודם, למעמדם וכן הלאה, הם משקרים בכל העניינים הללו. לדוגמה, מישהו קנה כיסא למשפחה מארחת. הכיסא עלה שבעים יואן. לאחר שחזר, כשדיווח על ההוצאה, הוא חשב: "הנסיעה הזאת הייתה די מעייפת ואין סיבה שאני אתרוצץ בלי להרוויח כלום. אני חייב להרוויח שלושים יואן איכשהו. השלושים האלה הם עבור העבודה, עבור ביצוע השליחות". לכן הוא אמר שהכיסא עלה מאה יואן. אתה מבין, הוא שיקר, הלא כן? מדוע הוא שיקר? (הוא רצה להרוויח קצת). הוא רצה להרוויח קצת. נניח שהוא מבצע חובה יחד עם אחים ואחיות, וכשהוא רואה שני אנשים מסתדרים היטב, הוא חושב: "אף אחד לא חבר שלי, כולם מזלזלים בי ואף אחד לא מסתדר איתי. אני אסכסך קצת את העניינים ביניכם ואזרע קצת מחלוקות במערכת היחסים שלכם". וכך, הוא אומר לאחד מהם: "פלוני אמר שאתה חושב שאתה משכיל, ואם אתה כל כך משכיל, איך זה שאתה לא יכול לכתוב מאמרים?" ואז הוא הולך לאדם השני ואומר: "פלוני אמר שאף על פי שאתה גבוה, מבנה גופך לא פרופורציונלי, שאין פרופורציה בין החלק העליון והחלק התחתון של גופך". במילים ספורות אלה הוא זורע ריב בין השניים. כשהשניים נפגשים שוב וזוכרים את המילים המסכסכות הם מביטים זה בזה באיבה ומרגישים מבוכה. איזו תועלת הפיק המסית? כלפי חוץ נראה שהוא לא הרוויח כלום, אך כשראה שהשניים מתרחקים זה מזה ושמערכת היחסים שלהם מתערערת הוא הרגיש בתוכו סיפוק ולא הרגיש עוד קנאה. ואז הוא האמין שהשיג רווח. לכן הוא שיקר אפילו בעניין זה. מישהו עשוי לומר: "האין זו גרימת נזק לאחרים מבלי להועיל לעצמך? אם השניים האלה ידברו זה עם זה, האם הם לא יידעו שאתה הוא זה שסכסך ביניהם? האם לא תביא על עצמך אסון?" האם אכפת לו מכך? לא אכפת לו. כל עוד קיים נתק בין השניים, הוא לא מקנא ומאמין שהשיג רווח. כך פועלים שדים, הלא כן? (כן). כך בדיוק פועלים שדים.

אלה שהתגלגלו משדים עשויים לדבר אמת בעניינים שוליים וחסרי חשיבות, אך אין זה אומר שאין להם טבע של שקרנים. בכל העניינים, בין אם הם חשובים ובין אם לאו, כל עוד הם מאמינים שתדמיתם מעורבת, כל עוד הם מרגישים אי-נוחות, או שהם רוצים להשיג תועלת כלשהי או מטרה כלשהי – כל עוד יש להם כוונה והם רוצים לפעול – גישתם תהיה בוודאות להשתמש בשקרים כדי להשיג זאת. הם שקרנים מושבעים. יתכן שהם לא ישקרו בענייני אוכל, לבוש או מגורים; בדרך כלל, הם לא יטרחו להשקיע מאמץ מחשבתי כדי לשקר למען דברים פעוטים. יתר על כן, בעיניהם, אנשים מסוימים פשוט אינם באותה רמה או דרגה כמותם, הם אפילו לא טורחים להכיר בהם, והם לא יפיקו שום תחושת הישג אם ישתעשעו בהם או יתמרנו אותם, ולכן הם לא טורחים לפעול נגדם בשום דרך. אם הם מתכוונים לפעול נגד מישהו, הוא חייב להיות אדם שבעיניהם הוא שווה להם, מישהו שהם יכולים להשתעשע בו, כיריב שלהם – רק אז הם יכירו באותו אדם. זהו מאפיין נוסף של שדים. אם אתה אדם רגיל, הם חושבים שאתה חסר אינטליגנציה, שאינך מסוגל או ראוי לשחק איתם משחקים, וזה לא מעניין אותם, ולכן הם מתעלמים ממך. שדים בוחרים בקפידה את מי שישתעשעו בו. ייתכן שאתה חי לצידם אך מעולם לא ראית אותם משקרים או שאף פעם לא הבחנת שהם משקרים במכוון לגבי דבר-מה, אך כל עוד הם שדים, הם בוודאי ישקרו; זהו טבעם המולד של שדים. אם הם לא משקרים לך, ייתכן שזה מפני שאינך נחשב בעיניהם כראוי לכך. הם חושבים: "הממ! לא אטרח אפילו לשקר לך, ובכל זאת אתה חושש שאשתעשע בך. מי אתה בכלל? אתה חושב שאתה מישהו?" הם פשוט לא מייחסים לך שום חשיבות; לא זו בלבד שאין להם עניין לשקר לך, הם אפילו לא טורחים לדבר איתך. הדבר דומה למצב שבו אתה שואל אדם מבולבל על יחסיו עם מישהו, והוא אומר: "אני לא בליגה שלו. יש לו איכות טובה משלי, יש לו ראש טוב על הכתפיים. אני אדם פשוט, לא נאצל כמוהו. הוא לא רוצה שום קשר איתי". אפילו אנשים מבולבלים מרגישים כך. עכשיו בואו נבחן במי שדים אוהבים להשתעשע, עם מי הם אוהבים להתעמת, את מי הם אוהבים להוליך שולל, לנצל ולתמרן. גם כאן יש להם סטנדרטים וטווח מסוים, הלא כן? (כן). כשהם בוחרים קבוצת אנשים, אותם אנשים חייבים להיות כאלה שעוסקים במשחקי מוחות ובתחבולות כמוהם. רק כשהם מקיימים אינטראקציה עם אנשים כאלה הם מרגישים שמחה והנאה, ורק אז הם יכולים לקבל תחושת הישג כלשהו מהמשחקים שלהם. לכן, כשמדובר באלה שהתגלגלו משדים, יש לראות לאשורם את המאפיין והמהות שלהם כשקרנים מושבעים. העובדה שלא שיקרו לך, לא אומרת שהם לא משקרים, ואין זה אומר שאין להם טבע של שקרנים. אם הם לא התרועעו איתך מקרוב, ואפילו לא מכירים בך, והם פשוט חושבים שאתה מאמין מן השורה, שאינך אדם משכיל במיוחד – רק עקרת בית או חקלאי – והם לא מייחסים לך כל חשיבות, הרי שהם יחשבו שהם ישפילו את עצמם אם ישקרו לך, שזה יהיה בזבוז של תאי המוח שלהם, והם אפילו לא יטרחו לשקר לך. אם כן, כיצד תוכל לראות אנשים מסוג זה לאשורם? מכיוון שהם שדים, ושדים הם שקרנים מושבעים, טבעם יתגלה במצבים מתאימים אחרים גם אם לא התגלה במצב זה. העובדה שלא שיקרו לך, אין פירושה שהם לא ישקרו. כל עוד יש להם מהות של שד, טבעם לשקר בוודאי ייחשף; הוא לא יכול להישאר חבוי. בין אם הם מסתירים אותו היטב ובין אם לאו, לא משנה כמה ממנו נחשף, כל עוד יש להם טבע של שקרנים והם משקרים לעתים קרובות, אזי הם שדים; הם בהחלט לא בני אדם. בני אדם אמיתיים לא משקרים לעתים קרובות; כלומר, אלה שהתגלגלו מבני אדם לא משקרים לעתים קרובות. מדוע אני אומר שהם לא משקרים לעתים קרובות? כי ברגע שהם משקרים, מצפונם מוכיח ומאשים אותם. אם ישקרו שקר גדול אחד שיהיו לו השלכות, הם יחושו סלידה מעצמם במשך כל חייהם; הם יתחילו לחוש בליבם דחייה כלפי השקר ויימנעו משקרים מיותרים. כך הם ישקרו פחות ופחות. מכיוון שמצפונם יוכיח אותם, הם ירסנו את עצמם כך שיבצעו פחות עוולות דומות, ובסופו של דבר יגיעו לנקודה שבה לא יבצעו אותן כלל. זה משהו שבני אדם יכולים להשיג. אך שדים לא יכולים להשיג זאת. לאחר שהם משקרים, הם לא חשים תוכחה, ולכן כשהם רוצים לשקר, אין עליהם שום רסן; שום דבר לא יכול לרסן אותם – שום סביבה לא יכולה לרסן אותם, וגם לא אף אדם בעל מעמד או סמכות, וכמובן שלאמת גם אין כוח שיכול לרסן אותם. חשיפתם על ידי אנשים אחרים לא יכולה לרסן אותם, וקל וחומר שהאמת, שעבורם היא רק טקסט כתוב על נייר, רק דוקטרינות ותקנות, לא יכולה לרסן אותם כלל. ללא רסן, השקר הוא הגילוי הטבעי שלהם; בכל עת ובכל מקום הם יכולים לשקר שקרים שונים ומגוונים לפי הצורך. זהו טבעם והוא לעולם לא ישתנה. כיצד, אם כן, אפשר לראות את טבעם לאשורו? יש לבחון כיצד הסובבים אותם מעריכים אותם. אם אנשים שמכירים אותם יאמרו: "הבחור הזה שקרן מושבע, כל מה שיוצא מפיו הוא שקר, הוא משקר בלי להסמיק ובלי שליבו יחסיר פעימה, הוא מסוגל לשקר לגבי כל דבר; אף אחד לא מעז להאמין למילה אחת שלו", אז אפשר לקבוע שהוא שד, לא אדם. כעת, לאחר שאמרתי כל כך הרבה, האם תוכלו לראות לאשורו את המאפיין הזה אצל אלה שהתגלגלו משדים – שהם שקרנים מושבעים – ולאשר את נוכחותו בהם? בכל עת, הכלל הזה, המסקנה הזאת – "אלה שהם שקרנים מושבעים שקולים לשדים" – נשאר ללא שינוי. מובן? (מובן).

האם המאפיין הראשון של אלה שהתגלגלו משדים – שהם שקרנים מושבעים – הובהר היטב בשיתוף? (כן, הוא ברור). קל לקבל ולהבין את התוכן הזה. מדוע? כי בחיי היומיום שלכם אתם רואים לעתים קרובות אדם מסוג זה; אלא שבעבר, ראיתם בביטויי השקר שלו גילויים רגילים של שחיתות. עכשיו, באמצעות השיתוף, למדתם מדוע טבעו לשקר וביטויי השקר שלו לא ישתנו אף פעם – מסתבר שהדבר נקבע על ידי תכונה שלו, ולכן אדם מסוג זה לא יכול להשתנות. מה ניתן לעשות אם תתקלו באנשים כאלה בעתיד? (אין צורך לשתף עם אנשים כאלה או לעזור להם. אם הם מפקחים, יש להדיחם. אם הם כבר הראו כמה ביטויים של מעשים רעים והחלו להפריע לעבודת הכנסייה ולשבש אותה, אזי יש לטהר אותם משם לפי הצורך, ולא לאפשר להם להישאר בכנסייה ולו יום אחד נוסף). שדים הם שקרנים מושבעים; אין ספק שהם לא יכולים להשתנות. עם זאת, יש סוג של שדים בעלי כישרונות או חוזקות מסוימים בתחומים מסוימים. אם הם מוכנים לתת שירות, אפשר להשתמש בהם לשירות. האל משתמש בכל הדברים שישרתו את עבודתו; הדרקון הגדול האדום כאש הוא כלי שרת וניגוד שכזה. כדי לעבוד בבית האל, יש צורך בחוכמה; זהו גם עיקרון. אם אלה שהתגלגלו משדים מוכנים או מתאימים לתת שירות, השתמשו בהם לשירות. אם הם לא יכולים אפילו לתת שירות, או שהשירות שלהם גורם יותר נזק מתועלת ויוצר הפרעה רבה, ובית האל לא מפיק מהם שום תועלת חיובית אלא נאלץ לדאוג בגללם, אזי הם לא מתאימים לתת שירות, ויש לשלול את זכאותם לתת שירות. האם פעולה כזו הולמת? (כן, פעולה כזו מבוססת על עקרונות). יש להתייחס אליהם על פי העקרונות. הבחנה היא דבר אחד, אך כשמדובר באופן הטיפול בהם עליך להיות בעל חוכמה ועקרונות ולפעול על סמך המצב בפועל. מטרת השיתוף על עניינים אלה היא כדי שתשיג הבחנה, כדי שתדע בבירור מהן המהויות של סוגים שונים של אנשים, ובאמצעות מהותו של אדם, תקבע אם הוא יכול לקבל את האמת ולהשיג ישועה. עם זאת, אין זה אומר שעליך להחיל גישה אחידה ולהרחיק את כל אלה שאופיינו כשדים. אלא, המטרה היא שתוכל להשתמש ביעילות בשדים לשירות על פי העקרונות ועל פי צורכי עבודתו של בית האל. נניח ששדים מסוימים אומרים: "מכיוון שאתם רואים בי שד, אתם רוצים להשתמש בי למתן שירות. אם לא אוכל להשיג ישועה, לא אתן שירות!" מה צריך לעשות במצב זה? (אם הם לא מוכנים לתת שירות, יש להניח להם ללכת). אם הם לא מוכנים אפילו לתת שירות, הניחו להם לעזוב במהירות. יש שדים שאומרים: "אתה רוצה להשתמש בי למתן שירות? אין סיכוי! לא אתן לך שירות! לא אעשה שום דבר רע, פשוט אתבטל בבית האל. כשיגיע הזמן לעבוד, אעשה זאת כלאחר יד, רק כדי לצאת ידי חובה; לא אעשה זאת בהקפדה עבורך!" מה צריך לעשות כשמגלים אנשים כאלה? (יש לטהר אותם משם). ברגע שמזהים שד בבירור, צריך פשוט לטהר אותו משם במהירות; אל תגלו רחמים. אם יש שדים שמתנהגים יפה, והם יודעים שהם שקרנים מושבעים ושהם שדים, ושהם לא יכולים להיות אנשים ישרים ואינם יכולים להשיג ישועה כי טבעם קובע זאת, אך לאחר שהקשיבו לאמת במשך כל כך הרבה שנים, הם גם רוצים לנהות אחר האל ובסופו של דבר לזכות בברכות, והם עושים כל מה שבית האל מבקש מהם לעשות – אם אנשים כאלה לא גורמים להפרעות ויש עבודה מתאימה עבורם, אפשר לתת להם את ההזדמנות לתת שירות. כשמדובר בחובה שניתנה על ידי הבורא, כל יצירי הבריאה, ללא קשר למהות הקטגוריה שאליה הם שייכים, צריכים להתייחס אליה כאל חובתם האישית; זהו דבר שאין להתחמק ממנו. גם אם מישהו הוא שד ושטן, אם הוא נותן שירות למען האל מרצון, האל לא יתייחס אליו בחוסר הוגנות; זהו עקרון של האל ביחסו לכל יצירי הבריאה. אם אתה מחשיב את עצמך כיציר בריאה, וללא קשר לתכונתך אתה מוכן לעבוד את הבורא, מוכן להיכנע לריבונותו של הבורא ולמלא את חובתך כיציר בריאה, ואתה מוכן לתת שירות גם אם לא יהיו לך תוצאה טובה או יעד טוב בסופו של דבר, גם זה מותר. האל לא דוחה זאת; האל מעניק לאנשים את ההזדמנות לתת שירות. הדבר תלוי רק באופן שבו אנשים ניגשים לעניין זה. יש אנשים שאומרים: "מכיוון שתכונתי המולדת אינה טובה, ואין תקווה שאשיג ישועה ולא משנה איזו חובה אבצע, לא אבצע שום חובה, לא אתן שירות! אתם רוצים להשתמש בי למתן שירות, ובסופו של דבר אתם תזכו בברכות ותיכנסו למלכות השמיים, אך לי לא יהיה בכך חלק, אז אני לא מתכוון להאמין יותר!" זה מושלם. אם שדים רוצים לעזוב, הניחו להם לעזוב. אם הם לא יעזבו, הרחקתם עולה לחלוטין בקנה אחד עם העקרונות. יש שדים שאומרים: "אני לא יכול להכחיש שאני שקרן מושבע, אני משקר לכולם, אפילו לאל. אבל, בין אם בית האל יטיל עלי לתת שירות או לשמש כניגוד – לא משנה איך יתייחסו אליי, גם אם לא יתייחסו אליי כאל אדם, לא יהיו לי תלונות. אי אפשר לשנות את העובדה שאני שד, נכון? אהיה מוכן לתת כל שירות שיבקשו ממני, ולהשקיע כל מאמץ שאתבקש להשקיע". האם יש לקבל אנשים כאלה? (כן). באופן עקרוני, אפשר לקבל גם אותם. כל עוד קיים שביב של תקווה לישועתם, יש לקבלם. אין זה משנה אם הם מודים שהם שדים, לפחות יש להם מעט מודעות עצמית, הם מוכנים לתת שירות, ויש להם מעט התמסרות; די בכך כדי לעמוד בתנאי הקבלה. באשר לשאלה אם הם יוכלו לבצע את חובתם באופן שיעמוד בסטנדרט, את זה ימים יגידו, נכון? (כן). בקיצור, כל סוג של אדם, גם אם תכונתו הובחנה, עדיין יש לפעול על פי העקרונות ביחס אליו. כמובן, אין כאן רק עיקרון אחד – אין לדחות ולהרחיק את כל השדים, זה לא שצריך להשליך לגיהינום את כל השדים; זה לא העיקרון היחיד. האל ריבון על כל הדברים ומשתמש בכל הדברים למתן שירות. מי יכול לתת שירות, איזה שירות ניתן, כיצד הוא ניתן, באיזה שלב, לאורך כמה זמן, כמה שירות ניתן, באילו נסיבות לא נעשה יותר שימוש בשדים, ובאילו נסיבות אפשר להמשיך להשתמש בהם – יש עקרונות לכל אלה, ויש בהם חוכמת האל. אנשים לא יכולים לגשת לעניין זה בפזיזות; עליהם לחפש את העקרונות. אם כולם מאמינים שפעולה בדרך מסוימת היא נכונה ועולה בקנה אחד עם העקרונות, אזי פעלו בדרך זו; פעלו בכל דרך שעליכם לפעול. הפרת העקרונות, טיפול עיוור וחסר בסיס באדם על סמך כעס רגעי, זו גישה של חוסר הקפדה כלפי האמת ודברי האל; ליתר דיוק, זהו גם ביטוי של לב נטול יראת-אל, ולכן אל תפעלו כך בשום אופן. זה בעיקרו של דבר מה שיש לשתף על המאפיין הראשון של אלה שהתגלגלו משדים – שהם שקרנים מושבעים; העקרונות בכל ההיבטים הוסברו בבירור.

המאפיין השני של אלה שהם גלגול של שדים הוא "סטייה". מאחר שזהו מאפיין, אין זה ביטוי זמני אלא דבר שנחשף לעתים קרובות מתוך טבעם, ויכול לייצג באופן מלא את מחשבותיהם והשקפותיהם, ואת צביונם ומהותם. אם כן, מהם הביטויים הספציפיים של מאפיין ה"סטייה" של אלה שהם שדים? מהי סטייה? איזו מילה משולבת לעתים קרובות עם המילה סטייה? (רשעות). מה עוד? (טבע סוטה). טבע סוטה, תאווה מרושעת. אילו ביטויים נוספים יש לסטייה? התנהגות עקלקלה וחריגה, נכון? (כן). מלבד התנהגות עקלקלה וחריגה, מה עוד? (גם התנהגות מחושבת באופן קיצוני שלא ניתנת לפענוח, התנהגות של רב-נוכל, תחושה של דבר שלא ניתן להבינו). בעצם, כל אלה כלולים. אדם שהוא עקלקל, בוגדני, ערמומי, מחושב ובלתי ניתן לפענוח, ורב-נוכל – כל אלה הם ביטויים ומאפיינים ספציפיים של סטייה. אם כן, באילו עניינים שדים מבטאים את המאפיינים האלה? במהות, מלבד הדברים שעליהם אנשים חושבים, הקשורים לצביון או באים לידי ביטוי בשיטות של התנהלות עצמית וטיפול בעניינים – העקלקלות, הבוגדנות, הערמומיות וכולי – איזה סוג נוסף של סטייה קיים? זוהי תאווה מרושעת של אנשים; סוג זה של סטייה צריך להיקרא זימה. מאחר שהשתמשנו במילה "סטייה", איננו מדברים על הצרכים והתגובות הפיזיולוגיים הרגילים של הבשר, אלא על זימה – גם זו נקראת סטייה. העקלקלות, הבוגדנות וכולי, שהוזכרו זה עתה, קשורות לצביון; זימה היא סטייה הקשורה לבשר. המילה "זימה" מתאימה למדי, הלא כן? (כן). הנה מונח נוסף שמתאים עוד יותר – פרובוקטיביות מינית. כופרים אומרים לעתים קרובות על מישהו שהוא תאב בשרים בסתר, מופקר; כל המונחים האלה מתייחסים להיבט של תאווה מרושעת. מלבד זימה ופרובוקטיביות מינית, האם יש מונחים נוספים? (האם נבזות היא אחד מהם?) נבזות אינה אחד מהם; נבזות שונה מזימה. נבזות קשורה לכבודו וליושרתו של אדם, בעוד שזימה ופרובוקטיביות מינית קשורות בעיקר לבעיות בהתנהלות בין-אישית. זה עתה דיברנו על שני היבטים של סטייה: האחד קשור לצביון, והאחר קשור לתאוות בשרים. ישנו היבט נוסף, והוא שאנשים מסוג זה חווים לעתים קרובות הזיות שמיעה והזיות של חושים אחרים – תמיד יש להם ביטויים חריגים מסוימים. לדוגמה, הם אומרים לעתים קרובות: "האל גילה לי שבשש בבוקר עליי ללכת מזרחה; מקבל בשורה פוטנציאלי רוצה לפגוש אותי שם". "אתמול בלילה חלמתי חלום; ייתכן ששני אחים או שתי אחיות יבואו היום לביתי". לעתים קרובות יש להם הזיות שמיעה והזיות של חושים אחרים, הם תמיד מנהלים את חייהם על בסיס תופעות כגון חלומות מוזרים, חזיונות או הבלחות פתאומיות של מילים, וכשקורה משהו יוצא דופן, הם פועלים בצורה חריגה – הם קיצוניים במיוחד. לפעמים הם קמים בשלוש או בארבע לפנות בוקר כדי להתפלל ולקרוא את דברי האל; לפעמים בלילה, כשכולם ישנים, הם מעבירים חצי מהלילה ללא שינה, ומתעקשים לקרוא את דברי האל או ללמוד מזמורים. הם ישנים כשאחרים אוכלים או עובדים, ומתעוררים לחיים כשאחרים נחים; הם תמיד חריגים, תמיד שונים מאנשים רגילים. האם גם זה יכול להיחשב כביטוי של סטייה? (כן). האם יש מילה מתאימה לתאר את החריגות הזו? נניח שאדם נראה רגיל כלפי חוץ, אך הוא תמיד עושה ומבין דברים בצורה מעוותת וקיצונית במיוחד; לא משנה איך תשתפו איתו, הוא לא מסוגל להבין. לפעמים הוא חווה הזיות שמיעה וחושים אחרים; בפעמים אחרות, אף על פי שהוא לא שומע קול או משפט ברור, יש בתוכו מחשבות מוזרות שאומרות לו לעשות כך או אחרת. אך לא משנה מה הוא עושה, אין לזה שום קשר לאמת, וזה אפילו לא מגיע לרמה של ציות לתקנות. אינכם יכולים לחשוב על מילה מתאימה כדי לתאר אנשים מסוג זה, נכון? (נכון, אנחנו לא יכולים). האם המילה "מוזר" מתאימה? התנהגותם החיצונית נראית מוזרה וחריגה במיוחד, והם תמיד הפכפכים וקופצניים. אך אם תגנה אותם, לא תוכל להצביע על בעיות מהותיות אצלם, ואם תתייחס אליהם כאל אנשים טובים, הם עדיין ייראו תמהוניים במידת מה – אתה לא מצליח לעמוד על טיבם. כשאתה שומע אותם מדברים רק מדי פעם, הם נשמעים בסדר, אך אם תצפה בהם בסתר, תגלה שמעשיהם תמהוניים וחריגים מאוד. זה לא סימן טוב; אי אפשר לדעת מה הם עלולים לעשות. מאוחר יותר מתגלה שהם מתפללים וממלמלים בשפה חסרת פשר; בדרך כלל הם גם מדברים לעצמם ללא הרף, כאילו הם משוחחים עם מישהו, ואף צוחקים תוך כדי כך, וזה די מצמרר. גם זהו ביטוי של סטייה. לעת עתה, הבה נשתמש במילה "מוזר" כדי לתאר את ההיבט הזה. בקיצור, סיכמנו את ביטויי הסטייה של אלה שהם שדים. יש שלושה היבטים בסך הכול: האחד הוא תאוות הבשרים המרושעת; השני הוא ביטויים חריגים והתנהגות מוזרה במיוחד; והיבט נוסף קשור לצביון – היותם עקלקלים מאוד. עקלקלות פירושה שאדם מסוג זה הוא בוגדני וערמומי במידה מסוימת, ושאנשים רגילים לא יכולים לעמוד על טיבו. כשאנשים מתרועעים עם אדם מסוג זה, הם חשים לעתים קרובות דאגה, חרדה ופחד; הם חוששים לעתים קרובות שייפלו בפח שהוא טומן להם, ואף יסייעו לו מבלי להיות מודעים לכך – הם חוששים ליפול למלכודות שלו. אדם מסוג זה הוא בוגדני וערמומי במיוחד. הוא עשוי לדבר אליך פנים אל פנים בצורה מנומסת ומעודנת מאוד, אך מאחורי גבך הוא זומם ונלחם נגדך במשך זמן רב מבלי שתדע על כך. כשתגלה זאת, תתכסה בזיעה קרה ותחשוב: "למרבה המזל האל הגן עליי! אלמלא האמנתי באל, הוא היה פוגע בי; ייתכן אפילו שהייתי מאבד את חיי!" זוהי רשעותו של שד מסוג זה. מדוע אני אומר שאנשים כאלה הם סוטים? באמת שלא קל לדעת זאת מהופעתם החיצונית; עליך להתחיל מהדברים שהם מתכננים לעשות ומהמילים שהם חושפים מדי יום – די בכך כדי שתראה בבירור את המהות והטבע הסוטה של אדם מסוג זה.

על מה מהרהרים מדי יום אלה שהם גלגול של שדים? לדוגמה, נניח שמקדמים אחות לתפקיד מנהיגה. הם מהרהרים אז: "קידמו את הבחורה הזאת לתפקיד מנהיגה בגיל צעיר כל כך. במה היא טובה ממני? פעם זלזלתי בה, מעולם לא התחנפתי אליה ולא יצרתי איתה קשר טוב. עכשיו היא מנהיגה, הממונה הישירה שלי, אז אני חייב להתחנף אליה. אני צריך לראות אם היא זקוקה לעזרה בחיי היומיום שלה, או מבחינה חומרית או רוחנית. אם זה לא יעבוד, אם לא אוכל לרכוש את אמונה, אנסה גישות רכות אחרות – אומר כמה מילים רכות, מילים של התמסרות, מילים שמתרפסות בפניה. קודם כל אני צריך לבדוק איזו גישה עובדת עליה. האם חנופה עובדת עליה, או טקטיקות ערמומיות של אנשים רעים? האם היא אוהבת לצאת לאכול או לבלות? האם היא אוהבת בגדים או תכשיטים? מה היא אוהבת? אני חייב לפענח אותה, להתקרב אליה, להתחנף אליה, ליצור איתה קשר טוב ולנסות לעמוד על קנקנה". לא משנה מי נעשה מנהיג, הם מהרהרים כיצד להתקרב לאותו מנהיג וליצור איתו קשר טוב. קודם לכן, כשהאחות הזאת לא הייתה מנהיגה, הם התריסו נגד כל מה שאמרה. לדוגמה, אם היא אמרה: "מעכשיו נקיים כינוס פעם בשבוע", הם היו מהרהרים: "כנסיות אחרות מקיימות כינוסים פעמיים בשבוע, אבל אנחנו נתכנס רק פעם אחת? למה שנעשה מה שאת אומרת? מי את בכלל?" עכשיו כשהאחות הזאת מנהיגה, כשהיא מדברת תגובתם שונה; הם כבר לא מפריכים את דבריה כפי שעשו קודם, אלא אומרים: "דבריה של האחות הם האמת!" כלפי חוץ הם מתנהגים בהכנעה רבה, כאילו שהם צייתנים, אך בתוכם הם אומרים: "מה את יודעת? את מנהיגה רק כמה ימים! אני כבר עשיתי את העבודה הזאת, אבל עכשיו את מנהיגה. בסדר, למנהיגה יש המילה האחרונה. אסכים איתך עכשיו, אבל איך שאפעל מאחורי גבך, זו החלטה שלי. אני פשוט אשתעשע בך!" יש אנשים שנבחרים למנהיגים, וכששואלים אותם: "האם בחירת המנהיגים בכנסייה שלכם נערכה על פי העקרונות?" הם מהרהרים: "אם הבחירות היו נערכות על פי העקרונות, האם הייתי יכול בכלל להיבחר כמנהיג? אבל אני לא יכול לומר על כך את האמת". ולכן הם אומרים: "הן נערכו על פי העקרונות. כיהנתי שתי קדנציות כמנהיג כנסייה. מלכתחילה לא רציתי להמשיך בתפקיד; חששתי שהאחים והאחיות יתנגדו ולכן הסרתי את מועמדותי. אך בסופו של דבר, האחים והאחיות בכל זאת בחרו בי, ולכן אני עושה זאת באי-רצון. כאשר יהיה מועמד חדש לתפקיד המנהיג, אפנה את מקומי". זה נשמע נחמד, אך האם הם באמת מתכוונים לעשות זאת? אין להם שום כוונה כזאת. הם פשוט משקרים ומשחקים בך, אומרים רק דברים שנשמעים נחמדים, שמספקים אותך, שיכולים להונות ולהוליך אותך שולל. כשמדובר במנהיגים הבכירים, הם מהרהרים כיצד להתחנף אליהם ולשאת חן בעיניהם, וכיצד להוליך אותם שולל, כדי שהמנהיגים האלה יעריכו ויקדמו אותם. אם לא מקדמים אותם, הם מהרהרים כיצד להסתיר מהמנהיגים את הפגמים, הסטיות והטעויות שעשו בעבר בעבודתם, וכן את העבירות והתנהגויות הרמיה שביצעו מאחורי הקלעים, כדי שהם לא יתגלו, וכדי שיוכלו להתחמק מהדברים האלה מבלי לשאת באחריות כלשהי. האם אלה ביטויים שאנושיות צריכה להחזיק בהם? האם הם חיוביים או שליליים? (שליליים). עד כמה הם שליליים? עד כדי כך שאפילו לפני שמישהו עוקב אחר עבודתם או בודק אותה, הם כבר תכננו את הדברים האלה מראש במוחם, הם כבר היו מוכנים נפשית לפני זמן רב – מוחם היה מלא בדברים האלה כבר לפני זמן רב. אימרו לי, האין זו התנהגות עקלקלה? (כן). אדם מסוג זה מדבר בערמומיות כדי להתאים את עצמו לקהל שלו, ואומר דברים שונים למנהיגים שונים. אם המנהיגה היא אישה, הוא מהלל אותה כאלילה; אם המנהיג הוא גבר, הוא משבח אותו כבחור נאה, "חתיך". האין זו התנהגות עקלקלה? (כן). זהו מאפיין עיקרי של סטייה. כאלה הם גישתם וביטוייהם כלפי מנהיגים – עקלקלים מאוד ובוגדניים מאוד. עולמם הפנימי מורכב ביותר; יש בו כל כך הרבה מחשבות, אך אף אחת מהן אינה חיובית. הם לא מהרהרים על אנושיות, על האמת או על הנתיב הנכון; הם מהרהרים רק כיצד להתחנף למנהיגים וכיצד למצוא חן בעיניהם, כיצד לשמר את מעמדם, כיצד להתחמק מדברים, כיצד להמשיך להתבטל, כיצד להמשיך לחיות על חשבון הכנסייה, לאכול ולשתות ולא לתת דבר בתמורה מבלי להתגלות, מבלי לשאת באחריות כלשהי. במוחם, הם רק מתכננים, זוממים וחושבים על הסוגיות האלה; הם מבצעים כל מיני תעלולים ומצפונם לא חש אף פעם שום נקיפות או האשמה. כשהם מגיעים לקבוצת אנשים, הם סורקים אותם בעיניהם: "לעקרות הבית האלה אין תובנה; אין סיכוי שתהיה להן הבחנה כלשהי לגביי. הן לא יצליחו להבין את התחבולות שאני עושה. גם אם יצליחו, הן לא יוכלו להפיל אותי. דגיגונים לא יכולים לחולל גלים גדולים; הן לא יהוו בעיה. אין צורך להתייחס אליהן. באשר למעטות הנותרות, אחת היא מנהיגת כנסייה, אחרת היא אחות מבוגרת שהאמינה באל שנים רבות, ועוד אחת היא אחות צעירה שככל הנראה למדה פסיכולוגיה באוניברסיטה. הנשים המעטות האלה מהוות איום מסוים עליי. במי עליי לטפל קודם? עם מי עליי להתרועע קודם ולרכוש את אמונה? איך אוכל להפוך לאחת מהן? איך אוכל לבסס את היוקרה שלי? מי תהיה העוזרת שלי ומי תהיה היריבה שלי? עם מי עליי להתיידד, ממי עליי להתרחק, וממי עליי להיזהר? עניינים אלה דורשים תכנון ארוך טווח; אני צריכה לחשוב עליהם". לאחר כמה ימי תצפית, הם מבינים עם מי עליהם להתרועע ולשתף פעולה, את מי ניתן למשוך ולנצל, מי מהווה את הכוח המתנגד להם, ומי מבין את האמת ודבק בעקרונות ויש להיזהר ממנו – הם מבינים את כל הדברים האלה. הם מהרהרים בליבם: "אני חייב להיזהר מאלה שיש להם הבחנה לגביי. אסור לי לפגוע בהם וגם לא להתקרב אליהם. אני חייב להתרחק מהם לחלוטין פן אמעד והם יעמדו על טיבי. בנוכחותם, אסור לי בשום אופן לדבר בפזיזות, פן ימצאו דבר-מה שיוכלו להשתמש בו נגדי כדי לחשוף ולנתח אותי בכנסייה. אם האחים והאחיות ירכשו הבחנה, הם יטהרו אותי משם. זה לא בא בחשבון!" מדי יום הם חושבים רק על הדברים האלה. עם מי להתמודד וכיצד להתמודד כדי לזכות בתהילה ולהיראות טוב, עם מי להתרועע כדי שיוכלו להפיק תועלת מבלי לספוג הפסדים, כיצד לתקן את ההפסדים שספגו בעניינים מסוימים – כל היום הם מהרהרים רק בדברים האלה. הם עשויים אפילו להקדיש חצי יום להרהור על מבט שמישהו הביט בהם: "אתמול פלוני הביט בי במבט חודר למדי. מה זה אומר? האם יש לו הבחנה לגביי? זה לא סימן טוב. איזו בעיה הוא ראה בי? אני צריך להיזהר בימים הקרובים ולא לאפשר לשום דבר לחמוק ממני. כמו כן, אני צריך ללמוד לקרוא דברים ממבטיהם של אחרים, ואסור לי להיות רשלן. העפעף שלי רועד ביומיים האחרונים; נראה שמשהו רע עומד לקרות. אני חייב להיזהר, אני באמת מקווה ששום דבר לא ישתבש; אם לא אזהר, עלולים לטהר אותי משם". כלפי חוץ לא ניתן לראות שום בעיה באופן שבו הם מתקשרים עם אנשים. הארוחות, השינה והעבודה שלהם – הכול נראה רגיל. אך מה שבליבם ובמוחם אינו רגיל. מהם הביטויים של החריגות הזו? הביטויים לכך הם שכל מחשבותיהם עקלקלות מאוד, ואחרים לא יכולים להבין אותם.

לאלה שהם גלגול של שדים יש אורח חיים אפל מאוד. כל מחשבותיהם נתונות להרהורים, לחישובים, לתכנונים ולמזימות שנרקמים בפינות אפלות. ליבם מלא עד גדותיו בדברים כמו תחרות על תהילה ורווח, תככים, השוואות, קנאה, מאבק, נקמה וכן הלאה. הם אף פעם לא מחפשים את האמת ולו במעט. לא משנה באיזה עניין הם מטפלים, הם לא מביאים אותו לשיתוף ולהחלטה לגביו באופן גלוי וישר; במקום זאת, הם מחפשים בחשאי כמה אנשים ומקבלים את ההחלטה יחד איתם. בכל כנסייה יש כמה אנשים מסוג זה. הם שתקנים ולא מפגינים רגשות; לא משנה במה הם נתקלים, הם בוחרים לשתוק ואף פעם לא ממהרים להביע את עמדתם. כלפי חוץ הם מדברים בנימוס, אך אף פעם הם לא אומרים את האמת ולא חושפים מה באמת בליבם; אין בפיהם מילים כנות כלפי אף אחד. לדוגמה, יש אנשים שאף פעם לא חושפים את מחשבותיהם הכמוסות ביותר, ולא משנה עם מי הם מתרועעים; אפילו בני משפחתם הקרובים ביותר לא יודעים על מה הם חושבים מדי יום ולא מבינים אותם, קל וחומר שזרים לא מבינים אותם. גם אם אתה החבר הטוב ביותר שלהם, חבר ילדות, חבר ותיק מזה שנים רבות או עמית טוב לעבודה, אתה עדיין לא יודע מה הם מחשבים; איש לא יכול לעמוד על טיבם. לא משנה איך הם מדברים או פועלים, איש לא יכול לעמוד על טיבם. אך מדי פעם הם עלולים לפלוט כמה מילים: "פלוני טוב ממני, אז מה! יום אחד אתעלה עליו, חכה ותראה!" יש משמעות עמוקה יותר מאחורי המילים האלה "חכה ותראה"; פירוש הדבר שהם מהרהרים וחושבים על כך בליבם ובמוחם מדי יום. כלפי חוץ הם נראים רגועים ושלווים, אך בתוך ליבם משתוללת סערה ויש בהם אי-שקט. על מה הם חושבים? אם היו אלה עניינים גלויים וישרים, דברים חיוביים כמו הנתיב הנכון בחיים, יישום האמת בפועל, פעולה על פי המצפון, כיצד להתנהל, כיצד לאהוב את האל וכיצד לבצע את חובתם במסירות – אם היו חושבים בליבם על הדברים האלה לעתים קרובות, מחפשים אותם, מהרהרים בהם, בוחנים אותם ומנסים להבין אותם, אזי ליבם הפנימי היה רגוע מאוד, היו בו שלווה ושמחה, והם היו חיים באופן רגיל יותר ויותר, ולא באופן עקלקל. אנשים החיים במצבים החיוביים האלה יחוו מעת לעת תהודה רוחנית ותקשורת עם הסובבים אותם ועם אלה שקרובים אליהם יחסית. אך הדברים שעליהם שדים מהרהרים וחושבים בליבם הם רק דברים עקלקלים. עֲקַלְקַלּוּת מתייחסת לדברים בלתי מוחשיים שאנשים רגילים לא יכולים לראות; היא מתייחסת לדברים חריגים, דברים המוסתרים בפינות אפלות שקשה לאנשים לגלות ולהבחין בהם, ולדברים שאינם נחוצים לאנשים רגילים. הפינות האפלות האלה הן עולמם הפנימי של השדים. ליבם מלא בדברים העקלקלים האלה. מדי יום הם משווים את עצמם לאחרים, מתחרים באחרים, זוממים מזימות ותחבולות עם אחרים, ונאבקים על מעמד, על כבוד ועל המילה האחרונה; הם חושבים רק על העניינים האלה. אם תשאל אותם אם יש להם כעת נתיב להיות אנשים כנים, הם לא יענו לך, לא יתייחסו אליך ואף לא ירצו להזכיר זאת, מכיוון שליבם מלא בעניינים השליליים והעקלקלים הללו; הם חושבים רק על הדברים האלה. כשהם נאלצים מדי פעם לחשוב מעט על סוגיות הקשורות להיבטים טכניים או מקצועיים, הם עושים זאת רק באופן זמני, בשל צורכי עבודתם או חייהם. ברגע שעבודתם בהיבט זה מסתיימת, הם מיד מתחילים לחשוב שוב על אותם עניינים עקלקלים, ומהרהרים: "למי יש כישרונות גדולים משלי? באיזה היבט אני חזק ממנו, באיזה היבט הוא נחות ממני? האם פלוני לא נראה כאילו זלזל בי במכוון בפעם האחרונה שדיבר אליי? נראה ששני האנשים האלה לא תקשרו כרגיל במשך זמן רב – מה קרה ביניהם? אם התעורר ביניהם סכסוך או שיש בעיה ביניהם, האם אוכל להפיק מכך תועלת כלשהי? אחד מהם מועיל לי ויכול לעזור לי, ואני באמת רוצה להתרועע איתו, אך הוא לא מתייחס אליי אף פעם. אם יש ביניהם סכסוך, האם אוכל לנצל את הפרצה הזו ולהשתמש בהזדמנות הטובה הזו כדי ליצור קשר עם אותו אדם?" לכל ההרהורים והמחשבות שיש בליבם אין שום קשר לדברים חיוביים, ושום קשר לאמונה באל ולחתירה אל האמת. האם אדם מסוג זה מפחיד? (כן). אם תתרועע איתו, הדבר שקול להתרועעות עם שד. אתה לא זומם נגדם, אך הם זוממים נגדך וצופים בך מדי יום, מהרהרים עליך ולומדים אותך מאחורי גבך: "מה הוא התכוון בזה? האם זה מכוון אליי? איך אוכל להגיב כך שהוא לא יעמוד על טיבי? איך אוכל להגיב באופן שיועיל לי? אם לא אגיב, האם הוא יחשוב שאני טיפש, שקל להתעמר בי, או שאני לא מאמין באמת באל? האם הוא עלול לחשוב כך? אני צריך להבין מה באמת קורה בראשו". כשאתה חי כל הזמן בתוך התככים שלהם, האם אתה מרגיש בנוח בליבך? (לא). זה כאילו שיש שד בלתי נראה לצידך; אינך יכול לחוש שלווה או שמחה. כשאתה מתרועע איתם, יש לך רק תחושה אחת: תחושת אי-נוחות מתמדת. אי-הנוחות הזו נורמלית מאוד, מכיוון שהאינטואיציה או החוש השישי של אנשים רגילים גורמים להם לחוש אי-נוחות כלפי שדים, כלפי יצורים חריגים שנמצאים סביבם. גם אם אינך מכיר אותם היטב ואינך יכול להסביר בדיוק מה לא בסדר, אתה תמיד חש אי-נוחות כשאתה בנוכחותם, כאילו משהו רע עומד לקרות. די בכך כדי להעיד שיש להם כוונות רעות, שהם זוממים נגדך ושיש להם תוכניות לגביך. אתה חי תחת עיניהם המרגלות, והם לומדים אותך מדי יום – הדבר גורם לך לחוש אי-נוחות רבה יותר מאשר מצב שבו היה לידך נמר או אריה. אם היית מגדל את הנמר או האריה, אף על פי שמדובר בחיה טורפת, לעולם לא היית חש אי-נוחות. אך כשיש שד לצידך, אתה חש אי-נוחות מכיוון שיש לו מהות של טבע סוטה. אי-הנוחות הזו היא תחושה ברוח; היא נובעת מפעולתו של שד. ייתכן שלשד אין כוונה סובייקטיבית להזיק לך קשות במידה כלשהי, אך עצם התככים המתמידים שלו נגדך והריגול שלו אחריך יגרמו לרוחך אי-נוחות. עם שד לצידך, לעולם לא תחיה בשלווה ובשמחה, אלא אם כן הוא לא שד, או שיש לך שיעור קומה מספיק ואמונה מספקת באל, או שיש לך את האמת כחייך – אם אחד מהתנאים האלה מתקיים, הוא לא יהווה שום איום עליך, לא תהיה לו שום השפעה עליך, ולא תחוש אי-נוחות. אם אף אחד מהתנאים האלה לא מתקיים, כאשר שד ירגל אחריך ללא הרף, תחוש אי-נוחות. לאיזו רמה זה יתפתח בהדרגה? תחוש דחייה כלפיו ותיזהר ממנו, תהיה מוטרד בתוכך, ותהיה מודאג, מוגבל וכבול בעניינים רבים. אם הוא יהיה בקרבת מקום, כשתעשה דברים או תדבר, תמיד תצטרך להתחשב במבט שבעיניו, בהתנהגותו או בדעותיו. ייתכן אפילו שתנסה כל הזמן להבין: "מה הוא יחשוב עליי? איך זה שאני לא מצליח לעמוד על טיבו? למה אני מרגיש שהוא מחושב ובלתי ניתן לפענוח? למה החיוך הזה לא נראה כחיוך של הסכמה? למה אני כל כך פוחד? למה אני כל כך מושפע ממנו?" אם אינך מבין את האמת ואין לך הבחנה, אזי לאחר שתתרועע עם אדם מסוג זה במשך תקופה מסוימת, תהיה מושפע ממנו באופן טבעי ותגיע למצב כזה, שהוא מפחיד מאוד.

אם נשפוט על פי מה שהם חושפים באופן טבעי בחיי היומיום שלהם ולפי מה שהם חושבים בליבם, ניתן לאפיין את אלה שהתגלגלו משדים כבעלי מהות סוטה. אם לא היה לך מגע עמוק ומתמשך איתם, אולי אינך מבין את עולמם הפנימי, אך הדרך הישירה והברורה ביותר להבחין באדם מסוג זה היא מאפיין בהופעתם החיצונית: לעתים קרובות הם חושפים מבט מרושע בעיניהם וחיוך ערמומי. אותו מבט מרושע בעיניהם פירושו מבט חמקמק, מבט שאינו נקי וצלול או כן וישר כל כך, אלא מבט שלא ניתן לפענוח. אתה מרגיש שיש משמעות נסתרת במבט הזה, אך הם פשוט לא יאמרו לך מהי. יתר על כן, כשהם מדברים הם גורמים לך לשער השערות באמצעות רמיזות קלות, ומשתמשים במילים כדי לרמוז על דברים ולגרום לך להאמין בטעות שהם חושבים בצורה מסוימת, אך למעשה זוהי הטעיה. מה שאתה מבין אינו כלל כוונתם האמיתית; הם רק רוצים להשתעשע בך עם תחבולות וללעוג לך. אינך יכול למצוא שום כנות במבט שבעיניהם; המבט הזה חמקמק ונודד, יש בו תחושה מעורפלת ומתעתעת. ברגע שאתה רואה את המבט שבעיניהם, מתעורר לפתע ספק בליבך, ואתה חושד שמה שאמרת או עשית היה שגוי. אם לא היית רואה את המבט שבעיניהם, היית מרגיש שדעתך נכונה, שהבנתך טהורה, שהדברים האלה תואמים את עקרונות-האמת, שעליך לפעול בצורה מסוימת, והיית משוכנע שכך יש לעשות זאת. אך ברגע שאתה פוגש את מבטם או שהם נועצים בך את אותו מבט מרושע שבעיניהם, מבלי דעת אתה חש צמרמורת בגבך. אף על פי שלא נאמרות מילים מפורשות, אותו מבט מרושע בעיניהם משפיע עליך מבחינה פסיכולוגית, הוא מוליך אותך שולל וגורם לך לפקפק בעצמך באופן מיידי: "האם אמרתי משהו לא נכון? עשיתי משהו לא בסדר? איפה טעיתי?" העניין והעיקרון המדוברים ברורים וחד-משמעיים, והיית בטוח שיש לעשות זאת כך ושזה נכון, אך לאחר שפגשת את מבטם, אתה נעשה ספקן. מבט מסוג זה הוא מבטו של שד. זהו היבט אחד: המבט המרושע שבעיניהם גורם לך לפקפק. היבט נוסף הוא שלפעמים יש משמעות מסוימת בתוך אותו מבט מרושע שבעיניהם – בוז. אתה צעיר, בעל ניסיון שטחי, חסר ניסיון חיים, ואולי אפילו יש לך כמה פגמים באנושיות, כך שכאשר הם מביטים בך, אתה מאבד מיד את הביטחון העצמי, אתה מתמוטט ומיד מפקפק בעצמך, מרגיש חסר חשיבות, נחות מהם, ומתגמד בפניהם. זהו מבטו של שד. המבט המרושע הזה מבלבל לפעמים את מחשבותיהם של אנשים, לעיתים מפריע לביטחונם העצמי ואף גורם לאנשים לחוש שליליות ודכדוך.

כשמדובר בהבחנה באלה שהם גלגול של שדים, אם אתה עדיין חסר ניסיון בהבחנה בהם באמצעות התבוננות במבט שבעיניהם, בחן את הדברים שעליהם הם חושבים מדי יום, על מה הם משוחחים עם אנשים מדי יום, ואם הם מקיימים תקשורת תקינה. אם אין תקשורת תקינה ורוב האנשים לא מבינים אותם, ואם העיקרון שלהם בהתרועעות עם רוב האנשים הוא להיות שתקנים, ואפילו הקרובים אליהם ביותר לא יודעים על מה הם חושבים מדי יום, ואינם יכולים לתפוס בקלות את מחשבותיהם וגישותיהם המדויקות או להבין לעומק על מה הם באמת חושבים, אזי ברור שאנשים כאלה הם באמת מחושבים ובלתי ניתנים לפענוח. שתיקתם לא אומרת שאין להם מחשבות וגישות; למעשה, המחשבות האמיתיות שלהם חבויות במוחם, הם פשוט לא מבטאים אותן. אם הם לא מבטאים אותן, כיצד תוכל לגלות שהם ערמומיים? יש להם סוג של חיוך ערמומי; לעתים קרובות עולה על פניהם חיוך מזויף. כשהם פונים אליך, הם מציגים חיוך מזויף, אך כשהם מסתובבים, פניהם נעשים חסרי הבעה, נטולי כל חיוך. אדם מסוג זה הוא מחריד, מפחיד; הוא שד. מובן? (מובן). לדוגמה, נניח שאתה דן איתם על נושא מסוים. לאחר שאתה מביע את השקפתך, הם לא מביעים את עמדתם אלא חושפים חיוך ערמומי. האם אתה יודע מה פירוש חיוך ערמומי? פירושו שאתה לא יודע אם החיוך הזה הוא חיוך של הסכמה או של אי-הסכמה, ואתה לא יודע אם הם באמת מבינים את כוונתך. הם פשוט מצחקקים סוג של "חה-חה". בנוגע למה שאמרת, הם לא אומרים אם דבריך נכונים או לא נכונים, הם לא אומרים שהם מבינים אותם או שהם לא מבינים אותם, ולכן אתה לא יכול להבין מה באמת פירוש הצחוק הזה. הם הגיבו לדבריך, אבל התגובה הזאת שקולה לאי-תגובה. אילו לא היו מגיבים, היית מנחש שאולי הם לא הבינו; אך תגובתם באופן הזה מבלבלת אותך. אינך יודע אם הצחוק הזה מבטא לעג, בוז, גיחוך, או הסכמה ואישור. אם תשאל אותם לדעתם, הם שוב יצחקקו "חה-חה", יאמרו "בסדר, בסדר", ולאחר מכן הבעת פניהם תתקדר לפתע. מבלי משים, הדבר מפעיל עליך לחץ עצום. אם שיעור קומתך נמוך ואם אין לך עמדה אמיתית או מחשבות וגישות נכונות, אתה עלול לפחד מפניהם. לכן החיוך שלהם נקרא חיוך ערמומי – עקלקלות ותחבולנות, זוהי המשמעות של ערמומיות. הם לא חושפים את דעותיהם בקלות. הם מאמינים שלומר מילה אחת זה מעט מדי, שתי מילים זה יותר מדי, ושברגע שדעה נאמרת בבירור או מתייחסת למשהו ספציפי, זהו כישלון, זו טעות. לכן השיטה הטובה ביותר עבורם היא לחייך ולאפשר לך לשער – תוכל לשער ולתת כל משמעות שתרצה, תוכל לשער איך שתרצה, אבל לפחות תרגיש שהם לא עוינים כלפיך, וכך מטרתם תושג. התבונן באותם שועלים זקנים שזוממים מזימות והם ערמומיים ביותר, ובאותם אנשים שהם בוגדניים, ערמומיים ונוקטים טקטיקות אכזריות: הם לא מדברים הרבה, וגם הבעות הפנים שלהם לא בולטות, אבל המבט שבעיניהם והחיוכים שעל פניהם נראים סוטים. כל בני האנוש המושחתים הרגילים וכל אלה שהם גלגול של חיות נמלטים מאלה שהם גלגול של שדים; הם לא מוכנים להתרועע עם אנשים כאלה והשהייה במחיצתם מפחידה ומצמררת אותם. מדוע זה מעביר בהם צמרמורת? כי אנשים כאלה אינם בני אנוש, הם שדים, ושדים מסוגלים לכל דבר. כשבני אנוש רגילים מתקשרים עם מישהו, הם לא גורמים לכך שאותו אדם ירגיש צמרמורת. לאנשים רגילים יש מצפון והיגיון, הם פועלים במתינות ובריסון, ויש להם אמות מידה מינימליות. לכל היותר, כשהם כועסים הם עשויים לקלל אותך קצת ולומר כמה דברים לא נעימים שיפגעו במידת מה בהערכה העצמית שלך. אבל שדים הם שונים; הם לא מקללים אותך ולא פוגעים בהערכה העצמית שלך, אבל הם בהחלט מזיקים לך. הם מהרהרים מאחורי גבך כיצד להוליך אותך שולל; הם חופרים בור וגורמים לך לקפוץ לתוכו בעצמך. אחרי שאתה קופץ פנימה, הם צופים בך מלמעלה, שמחים לאידך, ובו בזמן גם מעמידים פנים שהם אנשים טובים ואומרים: "אני אציל אותך! איך נפלת פנימה? חשבתי שכולם יודעים שיש כאן בור". הם אפילו רוצים לשחק את תפקיד האדם הטוב ולגרום לך להאמין להם. אדם מסוג זה מפחיד, הלא כן? הם אלה שחפרו את הבור הזה והתאימו אותו במיוחד עבורך; אם אתה לא תקפוץ לתוכו, מי יקפוץ? אחרי שאתה קופץ לבור, הם מושיטים יד כדי להציל אותך, ותוך כדי שהם מצילים אותך הם אומרים: "למה קפצת?" בעודם שמחים לאידך, וגם גורמים לכך שלא תבין שהם אלה שחפרו את הבור. ברור שהם הזיקו לך, ובכל זאת הם גורמים לך להרגיש כלפיהם הכרת תודה עמוקה. האין זו סטייה? (כן). זוהי סטייה מוחלטת!

יש דבר אחד שאלה שהם גלגול של שדים עושים לעתים קרובות, וכולם ראו זאת: שדים מצטיינים במיוחד באמירת דברים שנשמעים יפה כדי להתחנף לאנשים. לדוגמה, כשאדם כזה רואה שאתה עובד, הוא מסתתר בצד ומתבונן. כשסיימת את העבודה הוא יוצא ואומר: "הו, עבדת! למה לא אמרת לי? יכולתי לעזור לך ולחלוק איתך בנטל. אם העבודה מעייפת, אפשר להתמודד איתה יחד. בפעם הבאה שתעבוד פשוט תודיע לי – הרי זה עניין פעוט. אל תתבייש לבקש ממני עזרה!" כשאתה שומע זאת אתה מרגיש חמימות בליבך ואתה חושב שאף על פי שהוא לא עזר לך, הייתה לו הכוונה לעשות זאת, ודי בדבריו. הוא מרמה אותך במילים שנשמעות יפה. ראה, הוא באמת מסוגל לומר דברים כאלה, והוא לא חש בושה באומרו אותם. אם כך, כיצד תוכל לדעת שדבריו שקריים? בפעם הבאה שתסיים את משימותיך, הוא יבוא ויאמר שוב מילים שנשמעות יפה: "למה לא הודעת לי שאתה עובד? אף פעם אתה לא מבקש ממני לעזור; אתה באמת מתייחס אליי כאל זר. למה אתה כל כך מרוחק ממני?" אחרי שזה יקרה פעמיים או שלוש, תדע שלמעשה הוא לא רוצה לעזור לך בעבודה, ושהוא רק אומר כמה דברים שנשמעים יפה כדי לרמות אותך ולהתחנף אליך. כשיש באמת משהו שדורש את עזרתו, הוא נעלם. איזה מין אדם זה? זהו שד, בהחלט לא אדם. אלה שהם גלגול של שדים יאמרו דברים שנשמעים יפה לכל מי שיפגשו כדי לרמות אותם וכדי להשיג את מטרותיהם. הם מלאים בתחבולות ערמומיות; הם לא בני אנוש, אלא שדים. האם יש ערך כלשהו בהתרועעות עם אנשים כאלה? אל לך אפילו להקדיש להם תשומת לב כלשהי. האם יש אנשים כאלה בחיי היומיום שלכם? (כן). כך מתנהג אדם כזה בעניין זה, והוא מתנהג באותו אופן בעניינים אחרים – הוא תמיד מרמה אנשים. עד כדי כך אנשים כאלה סוטים; הם לא כנים כלפי אנשים.

האם כולכם מסוגלים להבחין במידת מה בביטוי אחד של מאפיין ה"סטייה" של אלה שהם גלגול של שדים – כלומר, עקלקלות? (כן). אדם מסוג זה הוא רמאי במיוחד, עקלקל במיוחד, ובוגדני וערמומי במיוחד. אם אתה עדיין מתייחס לביטויים שלהם כאל גילויים רגילים של שחיתות ועדיין עוזר להם ותומך בהם כאחים ואחיות, האין זה ביטוי של טיפשות? (כן). אל לך לעשות את הדברים הטיפשיים האלה שוב בעתיד; הם לא בני אנוש, אלא שדים, ואינם כאלה שאתה צריך לעזור להם ולתמוך בהם. הם יודעים בליבם מהי האמת ושטוב להיות אדם כן. אבל ידיעה היא דבר אחד; אין להם דרישה כזאת מעצמם והם אף פעם לא מיישמים בפועל התנהגות של אדם כן. זה לא שהם רוצים ליישם זאת בפועל אך לא יכולים; אלא הם אף פעם לא מתכוונים ליישם זאת בפועל. חשוב על כך – מה הם זוממים ומתכננים בליבם? הם לא חושבים אף לא על דבר אחד שקשור לדברים חיוביים, ואין להם אף לא מחשבה אחת הקשורה למחשבות ולגישות חיוביות. הם לא מתכוונים ליישם את האמת בפועל וגם לא מתכוונים ללכת בנתיב הנכון, ולכן אף פעם הם לא מחפשים את עקרונות-האמת בליבם, וגם לא מחפשים כיצד לפעול בהתאם לכוונותיו של האל. הם גם לא מתכוונים למלא את חובתו של יציר בריאה, או להיות מסורים ולנהוג בכנות. כל מה שהם מחשבים אלה דברים עקלקלים. יש אנשים שאומרים: "מה שהם מחשבים הוא עניין של עולמם הפנימי – לא קל להבחין בכך. כיצד אחרים יכולים לדעת מה הם חושבים כשהם לא נפתחים ולא משתפים על כך? הם מתנהגים די יפה כלפי חוץ, והם גם עסוקים במשימות שלפניהם. מדוע אתה אומר שהם עקלקלים ומאפיין אותם כשדים?" אחרים אומרים: "הם רק חושפים מעט מבט מרושע בעיניהם, מעט חיוך ערמומי; אנחנו עדיין לא יכולים לראות לאשורן את המחשבות שבעולמם הפנימי". אז כיצד אפשר להבחין שהם שדים? מחשבותיו של אדם הן דבר בלתי מוחשי; אם הוא לא מבטא אותן, לא תוכל להבין או לגלות אותן, ולא תוכל להבחין בהן. עם זאת, לא משנה אילו מחשבות וגישות יש לאדם, לא משנה למה הוא מייחל או מה הוא מחשב בעולמו הפנימי, הוא בוודאי יפעל להשיג את מטרותיו, ולכן תמיד יהיו לו כמה דברים שהוא יביא לידי ביטוי, ביטויים מסוימים. כל עוד הוא חי בקרב אנשים, אחרים יוכלו לראות את הדברים שהוא עושה או לבוא איתם במגע. ייתכן שאינך יודע מה הוא מחשב, זומם ומתכנן בעמקי ליבו, אבל יגיע היום שבו הוא יגלה ויבטא את הדברים שהוא זומם, מתכנן ומחשב; הוא יהפוך אותם למציאות, והוא ינקוט כמה פעולות בקרב אנשים. כשהדברים האלה יקרו לנגד עיניך, האם לא תוכל לראות אותם? האם לא תוכל להבחין באותו אדם? יש אנשים שאומרים: "גם אם אני רואה את ביטוייהם, אני עדיין לא יודע כיצד להבחין או לאפיין אנשים מסוג זה". קל לטפל בזה; לאנשים מסוג זה יש כמה מאפיינים, ואתה יכול להבחין בהם באמצעות המאפיינים האלה. המאפיין הראשון הוא שהם תמיד פועלים על פי רצונם האישי ואף פעם לא מחפשים את עקרונות-האמת. לא משנה מה הם עושים, הם מתכננים זאת מראש בעצמם ופועלים לחלוטין על פי תוכניותיהם, קווי מחשבתם וכוונותיהם, לחלוטין על פי רצונם האישי. הם לא מבקשים לשמוע את הדעות של כולם, וכמובן, קל וחומר שהם לא מחפשים את עקרונות-האמת ולא פועלים על פי סידורי עבודה. אם תוכל לראות את הביטויים האלה, האם השדים לא ייחשפו אז לחלוטין? (כן). יש אנשים שאומרים: "אולי הם מבינים את האמת ואת עקרונות-האמת, ולכן הם יודעים מה לעשות מבלי לדון בכך עם אחרים". אמירה זו שוב שגויה; היא משקפת חוסר יכולת לראות דברים לאשורם. עבורכם, הדברים ששדים אומרים ועושים הם סדרה של משוכות קשות. בלי קשר לשאלה אם הם חיפשו את דעותיהם של האחים והאחיות, עליך לראות בבירור אם המטרה, המניע, נקודת המוצא והעיקרון של פעולותיהם הם לשמור על המוניטין, המעמד והכבוד שלהם, או לשמור על עבודת הכנסייה, ואם התוצאה הסופית שהושגה שומרת על האינטרסים של בית האל, או אם היא מביאה הפסדים, נזק וחבלה או תועלת לרוב האנשים. לא משנה מה עושים אלה שהם גלגול של שדים, מטרתם היא תמיד לשמור על האינטרסים האישיים שלהם; זהו מאפיין נוסף של אלה שהם גלגול של שדים. בעיניהם, האינטרסים שלהם הם מעל לכול, בדיוק כמו סוחר שעושה עסקים: האינטרסים הם החשובים ביותר. האינטרסים של מי הם החשובים ביותר? האינטרסים של השדים עצמם הם החשובים ביותר. אם פעולה כלשהי יכולה לשמור על האינטרסים שלהם, על כבודם, מעמדם, על המוניטין שלהם, או על הרכוש החומרי והכסף שלהם, הם בהחלט לא יהססו, אלא יבצעו זאת עד הסוף המוחלט. גם אם המנהיגים בדרגים הגבוהים או האחים והאחיות יתנגדו לכך ואי אפשר יהיה לבצע זאת עוד, והם ייתקלו במבוי סתום, הם עדיין ישתמשו בטקטיקות עקיפות וינסו כל אמצעי כדי לחסל את כל המתנגדים ולהסיר את כל המכשולים, כדי שיוכלו להמשיך במה שהם רוצים לעשות. הם בהחלט לא יהססו; הם שומרים רק על האינטרסים האישיים שלהם. עכשיו אתה יכול לראות זאת בבירור: בין אם אלה התוכניות, או האמצעים, או הצעדים, או השלבים שהם זוממים, מתכננים ומגבשים, הם חישבו במוחם את כל הדברים האלה; כל מה שהם חושבים עליו הוא אינטרסים, ומוחם מלא במחשבות על אינטרסים; במי להשתמש, אל מי להתקרב, ממי להתרחק, במי לתמוך, למי להתנגד, את מי להדיח – הם מתכננים את כל הדברים האלה על פי האינטרסים שלהם. אם הם מגיעים לנקודה זו בביצוע עבודתם ובמילוי חובתם, הרי שהם צוררי משיח, שדים החושפים את פרצופם האמיתי. אנשים כאלה הם בלתי ניתנים לפענוח ומחושבים ביותר; הם מהרהרים בדברים האלה יום-יום. אילו היו משיגים הבנה מלאה של כל אחד בכנסייה, כמה זמן זה היה לוקח? רק לאחר שיש להם הבנה ברורה כשמש של המצב של כל חברי הכנסייה, של הבעיות הממשיות והקשיים האמיתיים של כל אדם, וכשהזמן בשל, הם מתחילים לפעול ועושים ככל העולה על רוחם – הם לא מגלים סלחנות כלפי איש, ואיש לא יכול לעצור בעדם. הם עוסקים במיזם משלהם במסווה של עבודת כנסייה, ושואפים להשיג הטבות לעצמם. בסופו של דבר, עבודת הכנסייה וההיווכחות בחיים של האחים והאחיות הן שסופגות הפסדים. הם משיגים את מטרתם להפוך את סיפוק האינטרסים האישיים שלהם לדבר החשוב ביותר, במחיר הקרבת ההיווכחות בחיים של כל האחים והאחיות ושל האינטרסים של בית האל. בשלב זה, האם אינך יכול לראות אותם בבירור? אם נשפוט על פי דרך פעולתם והתוצאות הסופיות, הם שדים; הם לא בני אנוש. נדמה שהם אומרים מעט מאוד במשך היום ולעתים רחוקות מביעים את דעותיהם, אך למעשה הם מעבירים כל יום בחישוב כיצד לפעול כדי שיוכלו להשיג הטבות. אף על פי שכלפי חוץ הם נראים רגועים, מעודנים, עדינים ומנומסים למדי, ולא דברנים, בתוכם ליבם סוער כים רוגש. הם משיגים הבנה מלאה של הדברים האלה, ואז הם מיישמים את התוכניות שהגו, והתוצאה הסופית היא שהם מצליחים בדיוק כפי שזממו. האין זו עבודתו של שד? (כן). זוהי עבודתו של שד. בשלב זה, האם אינך יכול לראות אותם לאשורם?

בשנה שעברה התעוררה בעבודת הבשורה בעיה מאוד גדולה שהייתה קשורה ישירות לכמה שדים, קשורה ישירות למעשיהם של שדים. אותם שדים לא חיפשו אף פעם את עקרונות-האמת כשפעלו. לאחר שהעליון הטילו עליהם עבודה, הם קיבלו אותה ברצון פנים אל פנים, אך כשהלכו לעבוד בכנסיות הם פשוט השתוללו ועשו מעשים רעים. הם לא שמרו על האינטרסים של בית האל, וכתוצאה מכך מנחות האל ספגו הפסדים, עבודת הבשורה ספגה הפסדים, וחיי הכנסייה ספגו הפסדים; נגרמו הפסדים בכמה תחומים, והם גם גרמו לתוהו ובוהו בעבודת הכנסייה. יתכן שאינך רואה את מחשבותיו של שד לאשורן, וגם אינך יודע אם הם חיפשו את העקרונות. אך כשהם יפעלו, ותראה את הסימנים הראשונים, תדע שהשיטה והמקור של פעולותיהם שגויים, שהם רק מתרברבים, עושים דברים על פי רצונם האישי, ופועלים בשרירותיות ובזדון ומקימים מלכות עצמאית. יתר על כן, כנופיות של שדים מגינות זו על זו; אף אחד מהשדים לא שומר על האינטרסים של בית האל. השדים הקטנים ואלה שהולכים אחרי השדים עושים כל מאמץ להחמיא לשדים הגדולים ולהתחנף אליהם, ולא משנה מה הם עושים. השדים הגדולים פועלים בפזיזות ובזדון, והשדים הקטנים הולכים בעקבותיהם ומלקקים את מגפיהם – הם משתפים פעולה זה עם זה. יש אנשים שאומרים שהם עדיין לא יכולים לראות לאשורה את העובדה שמהותו של מישהו היא מהות של שד. במקרה כזה, התבונן בטבע של דבר-מה שהוא עושה ובתוצאותיו. אם הטבע והתוצאות חמורים מאוד, אפשר להיות בטוחים שזוהי עבודתו של שד. לדוגמה, בנוגע לעניין הדיווח על מספרים כוזבים של אנשים שהושגו בהטפת הבשורה, יש אנשים שאמרו: "האם דיווח על מספרים כוזבים לא נוגד את העקרונות? עלינו לדווח על המספרים הממשיים; עלינו לדווח בדיוק על מספר האנשים שהושגו. איך אפשר לשקר בדיווחים? איך אפשר לדווח על אלף כשהושגו מאה, או על עשרת אלפים כשהושגו אלף?" מה אמר אחד ממנהיגי השקר האלה? "אתם חייבים לדווח כך; כולם מדווחים כך. זהו השטף של רוח הקודש!" האם אתם יכולים להבחין באמירה הזאת? דיווח על מספרים כוזבים ובדויים הוא בבירור ניסיון להונות את האל. כיצד ייתכן שזהו השטף של רוח הקודש? זוהי מגמה מרושעת. רוח הקודש מעולם לא אמרה לאנשים לשקר או לדווח על מספרים כוזבים; רק שדים יכולים לומר דברים כאלה. האם אתם יכולים להבחין בכך? מכיוון שאותו מנהיג שקר היה מסוגל להשמיע מילים כה אבסורדיות, הוא לא אדם רגיל; אותו מנהיג שקר שייך גם הוא לקטגוריה של שדים. האם אתם יכולים לראות את העניין הזה לאשורו? האם אתם יכולים להבחין שמילים כאלה נאמרות על ידי שדים? רק שדים ושטנים יכולים לומר דברים כאלה. אם אינכם יכולים לראות את העניין הזה לאשורו, הרי שאתם חסרי הבחנה לחלוטין. אם אלה שהם גלגול של חיות לא יכולים לראות את העניין הזה לאשורו, זה נסלח במידת מה כי הם לא בני אנוש; אין להם רוח אנושית. אם באמת יש לך הבחנה ואתה יכול לראות את העניין הזה לאשורו, האם מילאת את אחריותך? האם קמת כדי לעצור ולחשוף את העניין הזה? נניח שאתה אומר: "ראיתי את העניין לאשורו, אבל לדבריי יש משקל מועט בשל מעמדי הצנוע, ואני חלש ובודד; איני מעז לעצור או לחשוף את זה!" במקרה כזה, אתה פחדן חסר תועלת! לא עמדת על שלך ולא עמדת איתן בעדותך; אינך משרתו הנאמן של האל, לא מילאת את אחריותו של אדם. אתה סתם אדם מבולבל ופחדן חסר תועלת. אמור לי, האם האל אוהב פחדנים חסרי תועלת? (לא). האל מעניק לך חיים, מספק לך את האמת, ומגן עליך מפני פגיעתו של השטן בחיי היומיום שלך. אך מסתבר שאתה לא מקבל את האמת ובמקום זאת הולך אחר השטן ועושה רע, חי בקרב שדים ומאפשר לשטן לפגוע בך. אתה רואה בבירור את פרצופיהם האמיתיים של השטנים, ובכל זאת אינך חושף אותם. זהו צעד המזמין צרות; מגיע לך שהשטן ישטה בך. האל מספק לך את האמת כדי לאפשר לך לצמוח ביכולת ההבחנה. אם יש לך הבחנה אך אתה עדיין מעמיד פני חירש ואילם ואינך קם לחשוף מנהיגי שקר וצוררי משיח, הרי שאתה פחדן חסר תועלת! לא מילאת את האחריות שאדם צריך למלא; אתה מזניח את אחריותך, אתה פסולת, פחדן חסר תועלת, אוכל חינם, חדל אישים! שדים שכופים על אנשים לדווח על מספרים כוזבים בהטפת הבשורה – נוהג זה צריך להיות ברור למדי ולא קשה להבחנה. נניח שמישהו בועט בך או מכה אותך באגרוף. אתה לא יודע מדוע הוא מתייחס אליך כך ואינך יכול להבחין מה כוונתו בכך. ואז הוא דוקר אותך בצווארך בסכין, ורק אז אתה מבין: "הוא מנסה להרוג אותי!" אמור לי, עד כמה אתה טיפש? הוא בועט בך בכוונה זדונית, ובכל זאת אינך מבין שהוא אדם רע, ואתה עדיין מנסה לדבר אליו בהיגיון: "לא פגעתי בך, מדוע אתה בועט בי? האם יש לך אנושיות כלשהי?" אם הוא בועט בך ללא סיבה, האם הוא לא אדם רע? האם יש טעם לדבר עם אדם רע בהיגיון? אילו היה מתנפל עליך עם סכין, היה מאוחר מדי לחרטות. עד שהיית זועק לעזרה, זה היה מאוחר מדי; חייך היו מסתיימים. ראה כמה נמוך אתה בשיעור קומתך, כמה טיפש אתה! כשאתה נתקל בשטנים, עליך ליזום התקפה, אל תהיה פסיבי. אם תהיה תמיד פסיבי, ותגיב ותזעק לאל שיושיע אותך רק כשהשטנים עומדים ליטול את חייך, אתה פסיבי מדי, קשה תפיסה מדי! האל לא אוהב אנשים כאלה.

יש אנשים שמדווחים בדרך עקיפה מאוד על בעיות הנוגעות למנהיגי שקר ולצוררי משיח. הם לא מעיזים לדווח עליהם בכנסייה המקומית שלהם, ובמקום זאת הולכים לכנסיות באזורים אחרים, מחשש שמישהו באזור שלהם יפיץ את הידיעה, והאנשים הרעים יגלו זאת ויתנכלו להם. שיעור קומתם של האנשים האלה נמוך כל כך. אתה מאמין באל, ובכל זאת אתה פוחד כל כך מאנשים רעים ומשדים? האם לשדים יש כוח גדול כל כך? האם שדים יכולים ליטול את חייך? האם ייעודך נתון בידי שדים? מדוע אתה פוחד מהם כל כך? הם בסך הכול אנשים רעים; מה הם יכולים לעשות לך? אפילו בתרחיש הגרוע ביותר, למדינה הזאת יש חוקים – ממה אתה פוחד? זו לא סין שבה שדים משתוללים; זוהי מדינה דמוקרטית תחת שלטון החוק. וזאת עוד מבלי להזכיר את העובדה שיש לך אחים ואחיות בכנסייה – מה כבר יכולים אותם אנשים רעים לעשות לך? יש אנשים שהדיווח על בעיות עם מנהיגים ועובדים לבדו מפחיד אותם כל כך. זו לא בעיה של אמונה חלשה; אלה הם פחדנים חסרי תועלת ואנשים רכרוכיים שלא ראויים אפילו לחיות! אתה מבזבז את הנשימה שהאל העניק לך; עדיף היה לתת אותה לבעל חיים. אפילו חיה, כשדוחקים אותה לפינה, יכולה לנשוך אדם. אתה חי ובכל זאת אין לך אפילו מעט מהתעוזה הזאת; אתה פחדן מדי! אף על פי שיש אנשים שלא מעיזים להילחם באנשים רעים פנים אל פנים כשהם נתקלים בהם, הם משתמשים בחוכמה כדי לשמור על עבודת הכנסייה. הם מדווחים לממונים עליהם על הבעיות של האנשים הרעים ומשלבים כוחות עם אנשים שאוהבים את האמת כדי להדיח את אותם אנשים רעים מתפקידם. יש להם נחישות כזאת: "אתה אדם רע, אבל אני לא פוחד ממך. לא אתן לך לעשות רע כדי לשבש את עבודת בית האל ולחבל בה. לא אתן לך להצליח במזימתך. אסכן את חיי כדי להילחם בך – מה תוכל לעשות לי? במקרה הגרוע ביותר, תיטול את חיי, אבל כל עוד נשימה באפי, אלחם בך עד הסוף!" האם יש לכם את האמונה הזאת? לאותם פחדנים חסרי תועלת אין אמונה כזאת. כשהם רואים שדים המשבשים את עבודת הכנסייה, הם יודעים בליבם שזה שגוי, שאלה שדים וצוררי משיח שעושים רע. אבל הם חושבים: "אני לא יכול לחשוף אותם או לדווח עליהם; אני לא צריך לחפש צרות. ככל שיהיו פחות צרות, כך יהיה יותר טוב; היכולת שלי להגן על עצמי היא קריטית. אם אנשים רעים יגרשו אותי מהכנסייה בגלל שחשפתי אותם, ותישלל ממני אפילו ההזדמנות להאמין באל ולהשיג ישועה, ואפילו לא אוכל לבצע את חובתי, האם לא יסלקו אותי לחלוטין?" הם לא מעיזים לחשוף אנשים רעים וחוששים מאוד מנקמתם. לכן, כשהדרקון הגדול האדום כאש מדכא ורודף בפראות את אנשיו הנבחרים של האל, הם בוודאי גם פוחדים, ואם ייעצרו, הם בוודאי יבגדו באל. לכן, אם אתה פוחד מאנשים רעים בכנסייה ואינך מעז לחשוף אותם כשאתה רואה שהם עושים רע, האין זו כניעה לשטן? האל מספק לך את האמת, מעניק לך אמונה, מגן עליך ושומר על חייך עד עכשיו. אתה נושם את הנשימה שהאל העניק לך, נהנה מהאמת שהוא מספק לך, ונהנה מחסדו. יש לך תנאים טובים כל כך של חיי כנסייה ואתה חי בנוחות רבה. אבל כשיש אנשים רעים הגורמים להפרעות בבית האל, אתה רואה זאת ומבחין בכך, ובכל זאת אינך מעז לומר אפילו מילה אחת, אתה אפילו לא מעז לנשום בכבדות – איזה מין יצור אתה? אתה לא ראוי אפילו לחיות! אינך מדווח למנהיגים המקומיים על בעיות בכנסייה המקומית שלך, ובמקום זאת הולך לכנסיות באזורים אחרים כדי לדווח עליהן. עם הלך רוח קטנוני ופחדני שכזה, האם תוכל להשיג דברים גדולים? ובכל זאת אתה אומר שאתה רוצה לשאת עדות לאל ולהיות מתגבר – אתה לא-כלום, אתה גרוע מבהמה! אפילו כלב יודע להגן על בעליו. אם זר מתקרב, הכלב נובח בכל כוחו מחשש לאיום על ביטחון בעליו. יש כלבים לא גדולים שניתן להפילם ארצה בבעיטה אחת, אך הם לא פוחדים ועדיין נובחים בכל כוחם – הם עושים זאת כדי להגן על בעליהם. יש כלבים שאף מסכנים את חייהם כדי להגן על בעליהם. לאנשים האלה אין אפילו מעט מהאמונה הזאת והם פחות נאמנים מנאמנותו של כלב שמירה לבעליו – הם כולם עלובים וחסרי תועלת! הם נהנים מחסדו של האל וממה שהוא מספק בחינם, אך אינם נותנים דבר בתמורה, ואף רואים זאת כמובן מאליו שהאל צריך לאהוב אנשים ולרחם עליהם. כשהם רואים שמשבשים את עבודת הכנסייה ומחבלים בה הם לא חשים צער בליבם. פירוש הדבר שהם גרועים מבהמה, גרועים בהרבה מכלב שמירה. מה עליך לעשות כשבעתיד תיתקל שוב בשדים? אם לא תוכל לעמוד על טיבם, ולא תדע אילו דברים רעים הם מתכננים לעשות תוך כדי שהם מחייכים, או אילו כוונות מרושעות מסתתרות במבטם, אזי תוכל תחילה להתבונן בהם. מצא אדם אמין שישגיח עליהם, וראה מה הם אומרים ועושים בסתר, ומה הם זוממים עם שותפיהם. עליך לקטוע את כל מזימותיהם ותחבולותיהם בעודן באיבן, מבלי לאפשר להם להצליח, ומבלי לאפשר שהאינטרסים של בית האל יספגו הפסדים. יש אנשים שיש להם נחישות כזאת: "אני חייב לשמור היטב על השער של בית האל, אני חייב להיות כלב שמירה טוב. איני יודע כיצד אחרים היו מתייחסים לעניין זה, אבל באשר אלי, לא אעלים עין; אלחם בשדים עד הסוף!" זו נקראת נאמנות לאל; אין זה ניסיון מצידם להוכיח למה הם מסוגלים. "אני אסתמך על האל כדי לעשות זאת; אין שום סיכוי ששד כלשהו יצליח במזימתו או ישיג את מבוקשו כשאני כאן! אני אשמור על השער למען בית האל, אגן על האחים והאחיות, אגן על האינטרסים של בית האל, ואשמור על עבודת בית האל. אין שום סיכוי שמישהו יגרום להפרעות או לחבלות – אם אראה מישהו עושה את הדברים האלה, לא אנהג בו בסלחנות. אם צריך להדיחו, הוא יודח, אם צריך לגרשו, הוא יגורש, ואם צריך להרחיקו, הוא יורחק. בהחלט לא אוותר להם!" האם יש לכם את האמונה הזאת? (כן). אם אתה מוכשר למדי בלחימה בבני אדם או בבעלי חיים, אך כשעליך להילחם בשדים אתה נרתע ופוחד, ומסתגר בשריון שלך כמו צב, אזי האל אומר שאתה גמור, שאתה חסר תועלת, שלא תוכל לזכות באמת ושלא תוכל להשיג ישועה. מלחמה בשדים היא מאבק אמיתי; זהו מאבק לשאת עדות למען האל. זהו קרב שמתגברים, קדושים ונוהים אחר האל חייבים להשתתף בו, זו העמדה שעליהם לנקוט, והנחישות וההחלטיות שחייבות להיות להם. "להילחם בשדים עד הסוף! זה או הם או אני! אני בהחלט לא אפחד, אני בהחלט לא אסוג, ואני בהחלט לא אתייאש!" האם יש לכם את הנחישות הזאת? (עכשיו יש לנו).

יש אנשים ששיעור קומתם נמוך מדי. כשהם נתקלים באנשים בעלי כוח ומעמד, במיוחד כאלה בעלי מראה מאיים, מנוסים וערמומיים ביותר, וכן בוגדניים ותחבולנים, הם חשים פחד בליבם. אף על פי שהם יודעים היטב שהאנשים האלה הם שדים, הם עדיין מתעקשים להתחנף אליהם, לשדל אותם ולהתאים את עצמם אליהם, ואינם מעיזים לפגוע בהם ולו במעט, קל וחומר לחשוף אותם. כשהם רואים שדים ושטנים, הם לא מעיזים לקיים שום עיקרון, ואין בהם שמץ מההתנהגות הראויה לקדוש. יש כאלה שאף אומרים: "עלינו להשתלב עם האנשים האלה ולבנות איתם יחסים טובים, אחרת עבודת הכנסייה לא תוכל להתקדם". ברור שהאנשים האלה לא משרתים שום מטרה טובה בבית האל, וברור שהם נמנים עם אלה המאופיינים כשדים וצוררי משיח, שאותם יש לגרש או להרחיק, ובכל זאת יש אנשים שמגלים כלפיהם סובלנות. אנשים אלה חשים שאינם יכולים לנצח את אותם שדים; הם פוחדים ומבועתים בליבם, מודאגים ממצבם שלהם, ומודאגים מכך שיבודדו אותם או שיתנכלו להם. חסרה להם החוכמה להתמודד איתם, אין להם שיעור קומה מספק כדי להילחם בהם, והם נסוגים שוב ושוב, ומוותרים ומתפשרים שוב ושוב. כתוצאה מכך חולפים שלושה חודשים, ואז שישה חודשים, עבודת הכנסייה מגיעה למצב של שיתוק, ובחיי הכנסייה שורר אי-סדר. הם רואים בבירור שהאנשים הרעים והשדים האלה גורמים להפרעות, הם רואים את הבריונים המקומיים האלה משתוללים בכנסייה, ובכל זאת לא מעיזים לחשוף אותם או לטפל בהם, מחשש שהדבר יפגע בביטחונם האישי, במעמדם, במוניטין ובאינטרסים שלהם. איך יכול להיות שמעמדך, המוניטין שלך וביטחונך האישי כה חשובים? הרי כל פריט עבודה בבית האל חשוב יותר מחייך הקטנים, הלא כן? בתרחיש הגרוע ביותר, גם אם תיקח על עצמך כמה סיכונים מתוך נאמנות לאל, האם האל לא יגן עליך? אם תשתמש בחוכמה ותפעל על פי העקרונות כדי להגן על האינטרסים של בית האל, האם האל ימסור אותך לידי שטנים כדי שיתעללו בך ויפגעו בך קשות כרצונם? (לא). האל מוקיר אדם כזה מאוד, הוא מוקיר אותו ללא גבול; איך יתכן שימסור אותך לידי שטנים? אמונתך חלשה מדי. אתה בדיוק כמו פטרוס באותם ימים – האדון ישוע קרא לו מהים ואמר, "בוא", כלומר, פטרוס צריך ללכת על הים כאילו היה קרקע יבשה, אך ככל שפטרוס הלך, כך פחד יותר ואיבד את אמונתו באל. אם האל מבקש ממך לבוא, הוא נותן לך הבטחה ובוודאי יכול להגן עליך; הוא לא יאפשר שתיתקל בסכנה. גם אם חייך בסכנה, כיצד עליך לגשת לכך? עליך פשוט להפקיד את חייך בידי האל ברצון, הלא כן? מה הסיפור הגדול? האם שדים באמת כל כך מפחידים? הדרקון הגדול האדום כאש מדכא ועוצר מאמינים, ובכל זאת אתה מסוגל להתמיד באמונתך; הסביבה הזאת קשה כל כך, אך היא לא מרתיעה אותך. עם זאת, כאשר כמה שדים קטנים מופיעים בכנסייה, אתה כל כך פוחד עד שאתה מסתגר מיד בשריון שלך, וחש שאתה מחויב ללכת אחריהם ולעשות רע. האם בכך לא איבדת את עדותך? (כן). ניתן לומר שהצלחתם של שדים בכנסיות מסוימות ובסביבות עבודה מסוימות, שגרמה לכך שבעבודת הכנסייה ישרור כאוס כה גדול, ושהותירה הרס בדיוק כפי שרצו, והובילה למצב שבו לאחים ולאחיות אין סביבה מתאימה לביצוע חובותיהם – הצלחתם זו קשורה לכך שיש אנשים שעומדים על טיבם של השדים האלה אך לא קמים להילחם בהם, ובמקום זאת מתפשרים עם השדים והשטנים האלה כדי להגן על עצמם. אפשר לומר שהאנשים האלה מאפשרים במכוון לשדים לעשות רע ולהפריע לעבודת הכנסייה. אם אתה עומד על טיבם של שדים המפריעים לעבודת הכנסייה אך אינך נלחם בהם ולא חושף אותם, האם בכך אינך מאפשר לשדים לעשות רע? אם תחשוף שדים, תטפל בהם ותעצור בעדם מיד כאשר תגלה שהם עושים רע, ניתן יהיה להפחית את ההפסדים ולמתן את הכאוס במידה מסוימת. האם זה לא יועיל הן לעבודת בית האל והן להיווכחות בחיים של האחים והאחיות? אז מדוע אינך עושה זאת? אם אינך עושה זאת, אין לך נאמנות לאל. אין זה משנה אם אתה מנהיג או עובד בדרג כלשהוא, או שאתה חסיד מן השורה, כל עוד אתה עומד על טיבם של שדים העושים רע ומפריעים לעבודת הכנסייה אך אינך חושף אותם כדי להגן על האינטרסים של בית האל, אזי לא עמדת איתן בעדותך, אתה אדם מבולבל, ואינך ראוי לחיות! לא מילאת את אחריותו של בן אנוש, ולכן אינך ראוי לנשום את הנשימה שהאל העניק לך. האם אתם מבינים? (אנו מבינים). מה אנשים צריכים לעשות בעניין זה? לא משנה עם איזה סוג של שד אתה מתמודד – בין אם שד סוטה, רע, בוגדני, אכזרי או ערמומי – ובלי קשר למטרתו, כל עוד אתה רואה שהוא מפריע לעבודת הכנסייה ואתה מבחין בכך, אזי עליך לקום כדי לחשוף ולעצור אותו. כאן טמונה אחריותך. יש האומרים: "אני לא יודע מה לומר כדי לעצור בעדם". אם כך, התפלל לאל והתמודד איתם בשיטות חכמות. לעת עתה, אל תתגרה בהם; אל תתגרה בהם על ידי חשיפתם באופן ישיר. במקום זאת, נסה בכל דרך למנוע מהם להצליח במזימותיהם ובמטרותיהם. ראשית, הגן על עבודת הכנסייה במידה המרבית והבטח שהאינטרסים של בית האל מוגנים. לאחר מכן, מצא הזדמנות להתייעץ עם אלה שמבינים את האמת, או עם מנהיגים ועובדים, לגבי הדרך המתאימה ביותר לטיפול בשד. עבודה זו חייבת להיעשות בחוכמה. במובן אחד, עליך להילחם בשטן, לעצור את מעשיהם הרעים של שטנים ושדים, לעזור לאחים ולאחיות להשיג הבחנה, ולהגן עליהם וכן על עבודת בית האל. במובן נוסף עליך להגן גם על עצמך במידה המרבית. אם באמת עליך להתמודד עם סכנה או מצוקה, אזי עליך לעשות זאת כחובתך המוחלטת, מבלי לחשוב על דרך מוצא או על ביטחונך. הדבר נובע מהצרכים של עבודת הכנסייה וכאן טמונה אחריותך. אתה חייב לעשות זאת, וראוי שתעשה זאת; אחרת, לא תהיה ראוי לחיים שהאל העניק לך ולאספקה שהוא סיפק לך במשך שנים כה רבות. האין זה כך? (כן). לכולם צריכה להיות עמדה כזאת בכל הנוגע ליחס לשדים. אתה יציר בריאה שנוצר בידי האל. אין זה משנה אם אתה שייך לקטגוריה של בני אדם או לקטגוריה אחרת של יצורים חיים, כל עוד זהותך הנוכחית היא אנושית, בן אנוש נברא, אזי עליך לשאת באחריותו של בן אנוש נברא, ואינך יכול להתחמק ממנה. נניח שאתה יודע שמישהו גונב מנחות אך אינך מתעניין ולא שואל על כך, ואומר: "אני פוחד לפגוע בו. אם אחשוף אותו ואפגע בו, לא רק שהוא יקשה עליי מאחורי גבי, אלא שהוא גם לעולם לא יניח לזה. הוא אדם רע! אני לא מעז לחשוף אותו או לדווח עליו!" במקרה כזה, אתה גמור, אתה פחדן חסר תועלת, ונכשלת במילוי אחריותך. אם כך, מה עליך לעשות אם ברצונך למלא את אחריותך? מצא הזדמנות לכתוב הודעה למנהיג שלך, אל תחתום את שמך, וציין בבירור את העובדות כדי שהמנהיג יידע ויוכל לטפל בכך ולעצור זאת מיד, ובכך להגן על המנחות מפני הפסדים. המנהיג לא צריך לדעת מי דיווח על כך; די בכך שהאל יודע. אם כן, מהו העיקרון שיש לדבוק בו בעניין הגנה על המנחות? מהי הגישה הנכונה? הגישה הנכונה היא להגן על המנחות מפני הפסדים ולא לאפשר לאנשים רעים להצליח. זוהי אחריותך. בית האל לא מבקש מכולם לקחת סיכונים כדי להגן על האינטרסים שלו ועל האחים והאחיות, לשמור על עבודתו ולהגן על מנחות האל; הוא לא מבקש מכולכם לפגוע באנשים אחרים או להעמיד את עצמכם במצבים קשים למען הדבר. זו לא כוונתו של בית האל. אם אתה פוחד מאנשים רעים או מפגיעה באנשים, אתה יכול לדווח על בעיות באופן אנונימי; אתה יכול גם לחשוף אנשים רעים ושדים באופן אנונימי. בדרך זו, אף על פי שלא חתמת את שמך, עדיין מילאת את אחריותך ואת מחויבותך, ולא התחמקת מאחריותך. אם יכולת לעשות זאת, אזי לא הזנחת את אחריותך. זאת מכיוון שיש לך את הלב הזה, התחושה שכאן טמונה אחריותך, ושעליך למלא את האחריות הזאת, לשמור על עבודת בית האל ולהגן על האינטרסים שלו. זהו מעשה טוב, והאל יזכור זאת. הנה האמת הפשוטה עבורכם: אין צורה קבועה למאבק בשדים; היכולת להביס שדים, להגן על האינטרסים של בית האל, להגן על פריטי העבודה השונים של הכנסייה, להגן על חיי הכנסייה ולשמור על ההיווכחות בחיים של האחים והאחיות – זהו העיקרון העליון. האם אתם מבינים? (אנו מבינים). אין צורה קבועה למאבק בשדים; אפשר להשתמש בשיטת הגיזום, אפשר להשתמש בשיטת החשיפה, וכמובן, אפשר גם להשתמש בשיטת ההדחה והקצאת תפקידיהם מחדש, וכן בשיטת השיחה והנחמה כדי לעכבם – שימוש בדרכים חכמות שונות כדי להגביל שדים ובמקביל לשמור על פריטי העבודה השונים של הכנסייה. זוהי חוכמה. אתה יודע בליבך שאנשים אלה הם שדים, ושלא משנה כיצד תתייחס אליהם, אין בכך כל פסול, כי הם לא אחים או אחיות אמיתיים, הם לא בני אנוש אמיתיים, והם לא נבחרו על ידי האל. הם באו לבית האל כמשרתי השטן כדי להפריע לכנסייה. עליך לאמץ גישה זו כלפי שדים: "אם באת לכאן כדי לגרום להפרעות, לא אנהג בך בסלחנות. אם באת לכאן כדי לחבל, זה אסור בהחלט! אם לא תגרום להפרעות ולא תחבל, ותשב בשקט בכנסייה, אתעלם ממך. אבל ברגע שתעשה מהלך או תאמר דבר-מה מתוך כוונה לעשות רע, לא אנהג בך בסלחנות! כל דבר רע שתרצה לעשות, כל דבר מופרך שתרצה להפיץ, תצטרך לעבור דרכי קודם – נראה אם אחוס עליך או לא. אחרת, אל תחשוב אפילו להפריע לעבודת הכנסייה!" זוהי הגישה וזהו העיקרון שאנשים צריכים לאמץ ביחסם לשדים, וזוהי גם העדות שאנשים צריכים לשאת.

מדוע האל מבטא את האמת ומספק אותה לאנשים? כדי שהמאמינים באל יוכלו לזכות באמת כחייהם, וכדי שאנשים יוכלו להבחין בשדים, להיפטר מהם, ולמרוד לחלוטין בשטן, השד הרע. אנשים שמעו כל כך הרבה אמיתות וקיבלו כל כך הרבה אספקה של האמת, ובכל זאת, בסופו של דבר, כשהם נתקלים בשדים העושים רע וגורמים להפרעות, הם לא מצליחים להבחין בהם. יש אנשים שיש להם הבחנה מסוימת בשדים אך אינם מעיזים לחשוף אותם, וקל וחומר שאינם מעיזים לטפל בהם – אנשים מסוג זה הם חסרי תועלת. אין לך עדות ולא עמדת לצד האל – שברת את ליבו של האל. מטרתם של אנשים בחתירה אל האמת ובהבנתה, שהם יסורו משדים, ידחו שדים, ויוכלו להשיג התמסרות אמיתית לאל, לעמוד לצד האל, ולמלא את שליחות האל. כשמדובר בשדים, בכל פעם שמתגלה שד, הרחיקו אותו, ובכל פעם שמתגלים שניים, הרחיקו את שניהם, כדי שהכנסייה תישאר טהורה. בדרך זו, השטן והשדים יושפלו לחלוטין ולא יוכלו עוד להפריע לעבודת הכנסייה. אין זה מענייננו כיצד הם גורמים להפרעות בעולם החילוני; אילו מעשים בלתי חוקיים הם מבצעים, אילו דברים רעים הם עושים, ועם מי הם נלחמים בעולם החילוני אין לכך שום קשר אלינו. איננו מתערבים בכך ואיננו חוקרים זאת, וגם לא אכפת לנו מכך. אבל יש רק דבר אחד: אסור להם לגרום להפרעות כאלה בבית האל ויש לטפל בהם, לעצור בעדם ולהרחיקם. ראשית, מנהיגים ועובדים צריכים להוביל בביצוע עבודה זו; עליהם להתייחס אליה כאל אחריות שאין להתחמק ממנה. שנית, כל המפקחים, ראשי הצוותים והאחים והאחיות מן השורה צריכים להיות בעלי שיעור קומה זה וגם לשאת את העדות הזאת. יש האומרים: "האם בית האל פותח בתנועה כלשהי? האם זה ייסור אנשים?" זה לא ייסור אנשים; זהו ייסור שדים. ייסור שדים זה מה שצריך לעשות; איננו מייסרים אנשים. לאחים ולאחיות יש גילויים של שחיתות, אך הם אנשים רגילים ויש להם מצפון והיגיון, וכן סטנדרטים מינימליים בפעולותיהם ובהתנהלותם. גם אם חתירתם אל האמת והיווכחותם בחיים ירודות במקצת, ושיעור קומתם נמוך והם לא ניחנים בהרבה ממציאות-האמת, עלינו להיות סובלניים וסבלניים כלפיהם, להתייחס אליהם כראוי, ולטפל בהם על פי העקרונות. אך העיקרון לאופן הטיפול בשדים שונה. אם הם מוכנים לתת שירות, נוכל להשתמש בהם כדי לתת שירות. אם אינם מוכנים לתת שירות, אזי עלינו לטפל בהם על ידי הרחקתם; אל לנו להיות סלחניים כלפיהם כלל וכלל! זהו העיקרון לטיפול בשדים. כשיש לאחים ולאחיות חולשות או גילויים של צביונות מושחתים, ניתן לסלוח להם ולמחול להם, ולהתייחס אליהם בסובלנות ובהבנה. אך שדים אינם אחים ואחיות. אם הם רק אומרים כמה דברים שליליים או חסרי אחריות אך אינם מפיצים דברי כפירה ורעיונות כוזבים כדי להוליך שולל אנשים, ואם לא גרמו לשום שיבושים או הפרעות, אזי ניתן לחוס עליהם, ואפשר להעלים עין מהם. אם אתה רואה שהם עומדים לגרום לבעיות כלשהן ולעשות רע, והדבר מגיע להיקף מסוים, אזי יש לחשוף ולהגביל אותם. אם לא ניתן להגבילם, יש להרחיק אותם ישירות. שדים חושבים שהכנסייה היא מקום קל להסתדר בו; הם חושבים שכל אחד יכול לחולל סערה בכנסייה, בדיוק כמו בחברה. הם טועים לחשוב כך. הכנסייה היא מקום עבור אנשיו הנבחרים של האל כדי שיוכלו לחתור אל האמת ולהשיג ישועה, זה לא מקום עבור שדים כדי שיוכלו לחולל בו סערה, וגם לא מקום שבו שדים יעסקו במיזמים משלהם או יגשימו את חלומותיהם, וזה גם לא מקום שבו שדים יוכלו לספק את שאיפותיהם ורצונותיהם. ברגע ששדים מסגירים את העובדה שהם עומדים לבצע את המיזמים שלהם, להקים מלכויות עצמאיות משלהם, ולהפריע ולחבל בעבודת הכנסייה – ברגע שפרצופם האמיתי נחשף – מה עליך לעשות אז? פעל על פי העקרונות; האחים והאחיות חייבים לקום ולהילחם בשדים האלה, ואסור להם בהחלט להפגין רחמים או להיות סלחניים. אם תמיד תהיה סלחני כלפי שדים, אזי תהיה אכזרי כלפי עצמך. הם תמיד מוליכים שולל ומפריעים לאנשים בכנסייה, ומחבלים בעבודת הכנסייה. בנסיבות כאלה, האמונה באל וידיעתו שרכשת במשך שנים רבות של אמונה יתכלו תוך ימים ספורים בלבד באמצעות ההטעיה וההפרעה של השדים האלה. לכן, אם ברצונך לזכות באמת, עליך לקום ביוזמתך כדי להילחם ולהתעמת עם שדים. כשתראה את פרצופם האמיתי חשוף לחלוטין וכשפניהם המבחילות יתגלו, עליך לחשוף אותם ולאפיין את מהותם, ואז לטהר אותם משם. זה מה שאנשיו הנבחרים של האל צריכים לעשות וזו האחריות שעליהם למלא, הלא כן? (כן). זוהי בדיוק העדות שמתגברים צריכים לשאת. על כולם להבין זאת ולעולם לא לשכוח זאת. לא לפחד משטנים ומשדים אין פירושו להתנתק מהם באופן פורמלי, אלא פירושו לקום ולהיאבק בהם כשמדובר בסוגיות מרכזיות של טוב ורע, בעניינים של עיקרון, בעניין בחירת נתיב, ובעניינים הנוגעים לאינטרסים של בית האל, פירוש הדבר הוא לעצור את מעשיהם הרעים, להגן על האינטרסים של בית האל, ולשמור על סביבה תקינה שבה האחים והאחיות יוכלו לבצע את חובותיהם. זוהי מחויבותו של כל אחד מאנשיו הנבחרים של האל.

כאן סיימנו פחות או יותר את השיתוף שלנו על שני הביטויים של אלה שיש להם מהות של שד – הם שקרנים מושבעים וסוטים. נקודת המבט והעמדה שאנשים צריכים לאמץ כלפי אדם מסוג זה ברורות, והאחריות שאנשים צריכים למלא ברורה גם היא. אם כן, איזו בעיה עומדת בפניכם עכשיו? הבעיה היא כיצד לקחת את הביטויים והגילויים ששיתפנו עליהם ולהתאים אותם לאנשים האלה, ואז להבחין בהם, ולראות לאשורה את מהותו של אדם מסוג זה. ברגע שתהיה לך הבחנה, יהיה לך ברור בליבך מהן באמת תכונותיהם של אנשים מסוגים שונים, עקרונותיך לאופן הטיפול באנשים יהיו מדויקים יותר, ולא תעשה דברים טיפשיים או אוויליים, או שלפחות תעשה אותם הרבה פחות. בזה מסתיים השיתוף שלנו היום. להתראות.

27 בינואר 2024