תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (10)

פריט תשיעי: להסביר, להפיץ ולהטמיע את סידורי העבודה השונים של בית האל באופן מדויק ובהתאמה עם דרישותיו, תוך מתן הדרכה, פיקוח ודרבון, וכן לבדוק את מצב ההטמעה ולעקוב אחריו (חלק ב')

מתן הדרכה, פיקוח ודרבון לצורך הטמעת סידורי העבודה, וכן בקרה וביצוע מעקב על מצב הטמעתם

היום נמשיך לשתף על תחום האחריות התשיעי של מנהיגים ועובדים: "להסביר, להפיץ ולהטמיע את סידורי העבודה השונים של בית האל באופן מדויק ובהתאמה עם דרישותיו, תוך מתן הדרכה, פיקוח ודרבון, וכן לבדוק את מצב ההטמעה ולעקוב אחריו". בפעם הקודמת שיתפנו בעיקר על התכנים השונים ועל הפריטים הספציפיים בסידורי העבודה שאנשים צריכים להבין, וכן על תחומי האחריות הבסיסיים ביותר של מנהיגים ועובדים, שהם להסביר, ליזום ולהטמיע את סידורי העבודה. היום נשתף באופן ספציפי על האופן שבו מנהיגים ועובדים צריכים לספק הדרכה, פיקוח ודרבון, וכיצד עליהם לבדוק את מצב ההטמעה של סידורי העבודה ולעקוב אחריו לאחר שהפיצו אותם. כיצד על מנהיגים ועובדים להתייחס לסידורי העבודה, וכיצד עליהם להטמיע ולהוציא לפועל את סידורי העבודה בדייקנות בהתאם לדרישות של העליון ובהתאם לשלבים, לאחר שהם מבינים את חשיבותם של סידורי העבודה – אלה הם עקרונות-אמת שמנהיגים ועובדים חייבים להבין באמצעות שיתוף, ועליהם לתפוס את העקרונות הללו כדי לבצע היטב את הפריטים השונים של עבודת הכנסייה. על מנהיגים ועובדים לדעת שהדרישה הבסיסית של בית האל מאלה המשרתים בתפקיד זה היא בעיקר למקד את עבודתם סביב סידורי העבודה השונים. אין זה מתפקידם לעסוק במיזם אישי משלהם או לפעול על פי רצונותיהם, ובוודאי שאין זה מתפקידם לגשש באפלה בכל עבודה שהם עושים. כמובן, אין זה גם מתפקידם להמציא או ליצור דבר כלשהו. במקום זאת, עליהם לעבוד באופן ספציפי ומפורט על בסיס סידורי העבודה של בית האל. כיצד יש לבצע את העבודה באופן ספציפי? אילו פרטים כרוכים בכך? התשובה לשאלות אלו נמצאת בדרישות של תחום האחריות התשיעי: מלבד הסברה, ייזום והטמעה של סידורי העבודה השונים של בית האל, על מנהיגים ועובדים גם לספק הדרכה, פיקוח ודרבון, ולבדוק את מצב הטמעתם ולעקוב אחריו. אלה הם הנתיבים הספציפיים ליישום בפועל עבור מנהיגים ועובדים להטמעת סידורי העבודה. כעת, נדון בהם בזה אחר זה.

לאחר ייזום סידורי העבודה, על מנהיגים ועובדים להרהר ולשתף תחילה על הדרישות והעקרונות השונים המפורטים בהם. לאחר מכן, עליהם למצוא נתיבים ותוכניות ליישום בפועל כדי להטמיע את העבודה באופן ספציפי. ראשית, עליהם לדעת מה דורשים סידורי העבודה, איזו עבודה ספציפית יש לבצע, ומהם העקרונות הכרוכים בכך, וכן לאילו אנשים ולאיזה היבט של העבודה מתייחסים סידורי העבודה. זה מה שמנהיגים ועובדים חייבים לעשות קודם כול לאחר קבלת סידורי העבודה. אל להם רק לעיין כלאחר יד בסידורי העבודה ואז להקריא אותם לכולם, או להעביר אותם הלאה ולהודיע לכולם על העבודה, ובזאת לסיים את העניין. זהו רק הסבר וייזום של סידורי העבודה; זו לא הטמעה שלהם. המשימה הספציפית הראשונה בהטמעתם היא שמנהיגים ועובדים ילמדו על התוכן הספציפי של סידורי העבודה, על דרישותיו ומטרותיו של האל לגבי חלקי העבודה האלה של הכנסייה, ועל החשיבות של ביצוע עבודה זו, ולאחר מכן יפתחו תוכניות ביצוע והטמעה ספציפיות. זהו הצעד הראשון. האם קל להשיג את הצעד הראשון? (כן). כל עוד אתה יכול להבין מילים כתובות ושפת אנוש, הצעד הראשון אמור להיות קל להשגה. כמובן, השלמת הצעד הראשון גם דורשת ממנהיגים ועובדים גישה רצינית, כנה, אחראית וקפדנית כלפי העבודה, במקום לנהוג בבלבול ובשטחיות או לצאת ידי חובה. בין שסידור העבודה הוזכר בעבר ובין שלא, בין שקל לאנשים להשיגו ובין שקשה במידת מה, בין שאנשים מוכנים לעשותו ובין שלא, בכל מקרה, אל למנהיגים ולעובדים לגלות גישה שטחית כלפי עבודת הכנסייה, לומר רק כמה דוקטרינות, להשמיע סיסמאות או לעשות מאמצים שטחיים כדי לטפל בכך כלאחר יד. מהי הגישה שאנשים צריכים לאמץ? ראשית, עליהם לאמץ גישה רצינית, כנה, אחראית וקפדנית. האם קיומה של גישה זו מבטיח שאדם יוכל להטמיע היטב את הפריטים הספציפיים בסידורי העבודה? לא, זוהי רק הגישה שאדם צריך לאמץ בעת ביצוע כל עבודה; היא אינה באה במקום ההטמעה הממשית של משימות ספציפיות. לאחר שהמנהיגים והעובדים אימצו גישה זו וגם הבינו את התוכן, את הדרישות ואת העקרונות הספציפיים של סידורי העבודה, עליהם לעבור לשלב הבא, והוא אופן ההטמעה של המשימות הספציפיות שבסידורי העבודה. מה צריך לעשות תחילה? עליהם לבצע כראוי את עבודת ההכנה; זה חשוב מאוד. ראשית, עליהם לכנס את המנהיגים, העובדים והמפקחים כדי לשתף על העקרונות הספציפיים ליישום בפועל עבור משימות אלו. לאחר מכן, עליהם לפתח סידורים ותוכניות ספציפיים. בה בעת, עליהם לחפש את ההצעות או הרעיונות של אנשיו הנבחרים של האל בנוגע לתוכניות אלו. על כולם לחפש ולשתף יחד עד שכל הדרישות והעקרונות שהוצגו בסידורי העבודה יובנו ויהיו ברורים, וכולם יידעו כיצד להטמיע את סידורי העבודה הללו וליישם בפועל – ואז, הצעד הראשוני של הטמעת סידורי העבודה ייחשב כמשימה שהושלמה. אם כן, ברגע שכולם יודעים כיצד להטמיע את סידורי העבודה, האם פירוש הדבר הוא שמשימת ההטמעה של סידורי העבודה הושלמה? לא. יש נושאים מפורטים ומצבים מיוחדים מסוימים שאינם מוזכרים בסידורי העבודה, אך אלה בעיות שלמעשה אכן צריך לפתור. תוך כדי שיתוף על סידורי העבודה, על מנהיגים ועובדים לחשוף את המצבים המיוחדים הללו, את הבעיות שיש לפתור, ולחפש את האמת כדי לפתור אותן ביסודיות, ובה בעת עליהם גם לפתח עבורן תוכניות הטמעה ספציפיות. כך, כאשר מנהיגים ועובדים בכל הדרגים יטמיעו את סידורי העבודה, הם יידעו על פי אילו עקרונות לנהוג ואילו בעיות לפתור. אלה הן ההבנה והגישה המינימליות שמנהיגים ועובדים צריכים להפגין כלפי סידורי העבודה. ניתן לראות במשימה זו את נקודת המוצא עבור מנהיגים ועובדים ללמוד כיצד לבצע את עבודת הכנסייה. באמצעות חיפוש, שיתוף, מתן הדרכה ועריכת סידורים, הם ילמדו להתייחס לקשיים ממשיים ולמצבים מיוחדים ולטפל בהם בהתאם לעקרונות-האמת. רק אז הם יוכלו להטמיע באמת את סידורי העבודה.

1. מתן הדרכה

בעת מתן הדרכה ראשונית למשימה, מלבד הצעת תוכניות הטמעה ספציפיות למצבים מיוחדים, יש לתת הדרכה ספציפית ומפורטת יותר למנהיגים ועובדים בעלי איכות ממוצעת ויכולת עבודה ירודה יחסית. אף על פי שאנשים אלה עשויים להבין את העקרונות ואת תוכניות ההטמעה הספציפיות למשימה במונחים של דוקטרינה, הם עדיין אינם יודעים כיצד ליישם אותם בפועל כשמדובר בהטמעה ממשית. כיצד עליך להתייחס למנהיגים ולעובדים המעטים שהם בעלי איכות ירודה וחסרי יכולת עבודה? יש האומרים: "אם אדם בעל איכות ירודה אינו יכול לבצע את העבודה, מדוע לא למצוא פשוט מישהו בעל איכות טובה יותר שיחליף אותו?" הקושי טמון כאן: יש כנסיות שאינן יכולות למצוא מישהו טוב יותר. בכנסיות האלה, כולם מאמינים באל בערך אותו מספר שנים והם פחות או יותר באותו שיעור קומה; בפרט, האיכות ויכולת העבודה של כולם ממוצעות. כדי למצוא מישהו טוב יותר, תצטרך להעביר אנשים מכנסיות אחרות, אך לא נוח במיוחד לעשות זאת שם, ואין מועמדים מתאימים באמת. ניתן לבחור רק מועמדים מתאימים יחסית מהכנסייה המקומית. אם עבודתם אינה עומדת בסטנדרטים הנדרשים, מה צריך לעשות במצבים כאלה? עליך לומר להם באופן ספציפי כיצד לבצע את העבודה וכיצד להטמיע אותה. עליך לומר להם את מי צריך למנות למשימה זו כדי שיהיה אחראי עליה, ואילו אנשים יש לבחור כדי שישתפו פעולה בביצועה. הסבר להם את כל הפרטים הללו ותן להם לבצע זאת. מדוע צריך לעשות זאת כך? מכיוון שלחברי הכנסייה המקומית יש בדרך כלל ניסיון שטחי מאוד והם חסרי יכולת עבודה, מה שהופך את הבחירה של מנהיגים ועובדים מתאימים לבלתי אפשרית. רק על ידי עבודה באופן זה ניתן להטמיע את סידורי העבודה. אם לא תעבוד באופן זה ותתייחס לאנשים אלה כמו למנהיגים ועובדים אחרים, ותאמר להם רק מהם העקרונות והתוכניות הספציפיים, ותהיה חסר אבחנה, סידורי העבודה לא יוטמעו. אם לא תשים לב לכך, האם זו לא תהיה הזנחת אחריות? (כן). זוהי אחריותם של מנהיגים ועובדים. יש מנהיגים ועובדים שאומרים: "אחרים יודעים כיצד להטמיע את סידורי העבודה וליישם בפועל; מדוע האדם הזה לא יודע? אם הוא לא יודע, לא אטריח את עצמי איתו. זו לא אחריותי. בכל מקרה, אני עשיתי את חלקי". האם צורת החשיבה הזו מחזיקה מים? (לא). לדוגמה, נניח שלאמא יש שלושה ילדים, ואחד מהם חלש, תמיד חולה ואינו רוצה לאכול. אם האם תרשה לילד הזה לא לאכול, ייתכן שהוא לא ישרוד זמן רב. מה עליה לעשות? כאם, עליה להעניק טיפול מיוחד לילד החלש הזה. נניח שהאם אומרת: "זה כבר מספיק טוב שאני מתייחסת לילדיי באופן שווה. ילדתי את הילד הזה והכנתי לו אוכל. מילאתי את אחריותי. לא אכפת לי אם הוא אוכל או לא. אם הוא לא אוכל, שיהיה רעב, וכשהוא יהיה מספיק רעב, הוא יאכל". מה דעתכם על אם כזאת? (היא חסרת אחריות). האם יש אימהות כאלה? רק אישה רפת-שכל או אם חורגת תתנהג כך. אם היא האם הביולוגית ואינה רפת-שכל, היא לעולם לא תתייחס לילדהּ כך, נכון? (נכון). אם ילד חלש, תמיד חולה ואינו אוהב לאכול, על אמו להשקיע יותר טיפול ומאמץ. עליה למצוא דרכים לגרום לילד לאכול, עליה לבשל כל מה שהילד רוצה לאכול, להעניק לו יחס מיוחד, וכשהילד אינו רוצה לאכול, עליה לשדל אותו. כשהוא יגיע לגיל שמונה עשרה או תשע עשרה וגופו יהיה בריא כמו של מבוגר רגיל, האם תוכל להירגע ולהרפות, ולא תצטרך עוד להעניק לילד הזה טיפול מיוחד. אם אמא יכולה להתייחס כך לילד בעל נסיבות מיוחדות ולמלא את אחריותה, מה לגבי מנהיג או עובד? אם אין לך אפילו אהבה של אם כלפי האחים והאחיות, אזי אתה פשוט חסר אחריות. עליך למלא את האחריות שמוטלת עליך; עליך להתחשב בכנסיות שבהן ממונים אנשים חלשים יחסית ובעלי יכולת עבודה ירודה יחסית. על מנהיגים ועובדים להקדיש תשומת לב מיוחדת ולספק הדרכה מיוחדת בעניינים אלה. למה הכוונה ב'הדרכה מיוחדת'? מלבד שיתוף על האמת, עליך גם לספק הכוונה וסיוע ספציפיים ומפורטים יותר, מה שדורש מאמץ רב יותר מבחינת ההסברה. אם אתה מסביר להם את העבודה והם עדיין אינם מבינים, ואינם יודעים כיצד להטמיע אותה, או אפילו אם הם מבינים אותה במונחים של דוקטרינה ונראה שהם יודעים כיצד להטמיע אותה, אך אתה עדיין לא בטוח וקצת מודאג לגבי אופן ההטמעה בפועל, מה עליך לעשות אז? עליך להיכנס אישית לעובי הקורה בכנסייה המקומית כדי להדריך אותם ולהטמיע יחד איתם את המשימה. אמור להם את העקרונות תוך כדי עריכת סידורים ספציפיים בנוגע למשימות שיש לבצע בהתאם לדרישות של סידורי העבודה, כגון מה לעשות תחילה ומה לעשות לאחר מכן, וכיצד להקצות אנשים כראוי – ארגן את כל הדברים הללו כראוי. זוהי הדרכה מעשית שניתנת להם בעבודתם, בניגוד להשמעת סיסמאות או מתן פקודות אקראיות והטפת דוקטרינות, ואז לראייה של עבודתך ככזו שהושלמה – זה אינו ביטוי של ביצוע עבודה ספציפית, והשמעת סיסמאות והתנשאות על אנשים אינם תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים. לאחר שמנהיגי הכנסייה המקומית או המפקחים יוכלו לשאת בעול העבודה והעבודה תיכנס למסלול הנכון, ובעיקרון לא יהיו בעיות גדולות, רק אז יוכל המנהיג או העובד לעזוב. זוהי המשימה הספציפית הראשונה המוזכרת בתחום האחריות התשיעי של מנהיגים ועובדים להטמעת סידורי העבודה – מתן הדרכה. אם כן, כיצד בדיוק יש לספק הדרכה? על מנהיגים ועובדים ראשית ליישם בפועל הרהור ושיתוף על סידורי העבודה, ללמוד ולהבין את הדרישות הספציפיות השונות של סידורי העבודה, ולהבין ולתפוס את העקרונות שבתוך סידורי העבודה. לאחר מכן, עליהם לשתף יחד עם מנהיגים ועובדים בכל הדרגים על תוכניות ספציפיות להטמעת סידורי העבודה. בנוסף, עליהם לספק תוכניות הטמעה ספציפיות למצבים מיוחדים, ולבסוף, עליהם לתת סיוע והכוונה מפורטים וספציפיים יותר למנהיגים ועובדים חלשים יחסית ובעלי איכות ירודה יחסית. מה צריך לעשות במצבים שבהם מנהיגים ועובדים אינם מסוגלים כלל להטמיע את המשימה? על המנהיגים והעובדים הבכירים להיכנס לעומק הדברים בכנסייה ולהשתתף אישית במשימה, לפתור את הבעיות הממשיות באמצעות שיתוף על האמת, וללמד אותם כיצד לבצע את העבודה וכיצד להטמיע את העבודה בהתאם לעקרונות. צעדים אלה נוסחו בבירור במילים, אך האם קל להטמיע אותם? האם יש בכך קשיים כלשהם? יש שיאמרו: "אתה גורם לזה להישמע פשוט, אבל ההטמעה אינה כה קלה. לפעמים סידורי העבודה מסובכים מאוד, ואיש אינו יודע כיצד להטמיע אותם!" יש מנהיגים ועובדים שעבורם אפילו המשימה הראשונה – שיתוף על הדרישות הספציפיות של סידורי העבודה ומתן הדרכה באופן מעשי – היא משימה מתישה למדי. הם אומרים: "מעולם לא ביצעתי את המשימות הספציפיות הללו, ולכן איני יודע כיצד לשתף ולספק הדרכה עליהן. עליהם פשוט לפעול לפי המילים המדויקות של סידורי העבודה – על מה יש לשתף? האין זו רק פורמליות?" הם לא יודעים כיצד לשתף, הם יודעים רק להשמיע סיסמאות: "עלינו להטמיע את העבודה הזו היטב! זוהי דרישתו של האל מאיתנו. עלינו לעמוד איתן בכל מחיר, לעמוד בדרישותיו של האל ולא לאכזב את ציפיותיו מאיתנו. באשר לאופן הביצוע, עליכם להבין זאת בעצמכם". מהי הבעיה עם אנשים שאומרים דברים כאלה? האם הם יכולים לבצע את העבודה? האם יש להם יכולת עבודה? האם האיכות שלהם ירודה? (כן, היא ירודה).

לא משנה מה קורה, בין אם זה עניין גדול או קטן, עליך להתפלל לאל ולחפש אצלו, וכן לחשוב ולשקול היטב ובזהירות לפני שתגבש דעה. אם לאדם אין חשיבה רגילה, חיוני עוד יותר שיתפלל לאל, יבקש את עזרתו, ויחפש יותר אצל מי שמבינים את האמת. בנוסף, בעניינים מרכזיים בעבודת הכנסייה ובעניינים מרכזיים שנתקלים בהם בעת ביצוע חובות, עליך לשתף ולדון בהם עם האנשים הרלוונטיים כדי להגיע להסכמה ולבסוף לפתח תוכנית יישום בפועל ספציפית וישימה. תוכנית זו צריכה להיות הסכמה שהושגה באמצעות שיקול דעת והתייעצות קפדניים, והיא צריכה לעמוד במבחן בפני מנהיגים ועובדים מכל דרג. מי שמסוגלים לפתח תוכניות ספציפיות ליישום בפועל שעומדות במבחן נחשבים לבעלי חשיבה רגילה. כאשר אדם מתמודד עם בעיות, בין אם גדולות ובין אם קטנות, אם אין שום דבר קונקרטי במחשבותיו, והוא לא יכול לחשוב על עקרונות ספציפיים ליישום בפועל, ורק משתמש בסיסמאות תיאורטיות פשוטות כתחליף לעקרונות לטיפול בבעיות, האם הוא יכול לבצע את עבודתו היטב? האם לאדם כזה יש יכולת חשיבה ויכולת לחשוב לעומק? (לא). לאיזה מין אדם חסרה יכולת חשיבה? (לאדם בעל איכות ירודה). זו המשמעות של להיות אדם בעל איכות ירודה. הבה ניקח דוגמה. נניח שאתה גר בארץ זרה ויום אחד אתה מקבל לפתע זימון לבית משפט. זה די בלתי צפוי ופתאומי, לא? ראשית, לא עשית שום דבר בלתי חוקי. שנית, לא הגשת שום תביעה, וגם לא שמעת שמישהו מאשים אותך במשהו. אתה מקבל את הזימון בלי לדעת שום דבר על הנסיבות סביבו. מהי התחושה הראשונה שתהיה לאדם ממוצע כשיעמוד בפני מצב כזה? הסתבכות בעניינים משפטיים תגרום לו לבהלה, לדאגה ולפחד; היא תגרום לו להרגיש מופתע, ולא ממש במצב רוח לאכול. בין אם אדם חשוב או לא, אמיץ או ביישן, מבוגר או קטין, איש אינו רוצה להיתקל במצב כזה כי זה לא דבר טוב. לנוכח מצב זה, אנשים מגיבים בשתי דרכים שונות. אדם מהסוג הראשון חושב: "לא עשיתי שום דבר בלתי חוקי, וגם לא הפרתי תקנות ממשלתיות כלשהן. ממה יש לי לפחד? זוהי חברה שנשלטת על ידי חוק, שבה הכול מבוסס על ראיות. מכיוון שלא עשיתי שום דבר רע, לא יהיו להם שום ראיות נגדי גם אם הם יתבעו אותי. אין לי ממה לפחד. מה זימון יכול לעשות? אדם ישר אינו צריך לפחד מהאשמות. אשכור עורך דין שיגן עליי; לא יהיו שום בעיות". לאחר שחשב על כך, הוא לא מרגיש שום לחץ בליבו, וחיי היומיום שלו נשארים ללא שינוי. זוהי תגובתו של אדם מסוג אחד. כעת הבה נבחן את תגובתו של אדם מהסוג השני. לאחר קבלת הזימון, הוא חושב: "לא הפרתי שום חוקים, וגם לא ביצעתי שום פשע, אז על מה זה יכול להיות? האם זה יכול להיות בגלל שאני מאמין באל? להאמין באל זה לא בלתי חוקי. האם ייתכן שמישהו העליל עליי במכוון ודיווח עליי? זה נראה סביר יותר. אבל האם זה יכול להיות משהו אחר? אני צריך להתייעץ עם עורך דין ולבקש ממנו ללכת לבית המשפט כדי לברר מדוע קיבלתי את הזימון ומי התובע. אני צריך לרדת לשורש העניין לפני שאחליט על דרך פעולה. אם עורך הדין יאמר שזה קשור לאמונתי באל, אצטרך למצוא במהירות אנשים כדי לגבש דרך פעולה וגם למהר להחביא כל ספר או דבר אחר הקשור לאמונתי, כדי למנוע מהאויב שלי למצוא משהו להשתמש בו נגדי". לאחר המחשבות הראשוניות הללו, אף על פי שהוא לא הגיע למסקנות סופיות כלשהן או להערכות מדויקות לגבי קבלת הזימון, כבר יש לו מושג ברור לגבי התוכנית הספציפית ליישום בפועל: מה לעשות בתוכנית א', מה לעשות בתוכנית ב', ואם שתיהן אינן ישימות, מה עליו לעשות הלאה. הוא שוקל כל צעד ביסודיות ובזהירות; קודם כל הוא מרגיע את מחשבותיו ומתפלל במהירות בליבו, ואז, לאחר שנרגע, הוא ניגש מיד לטפל בעניין. בתוך יום הוא הבין את כל הדברים הללו ויודע כיצד להמשיך. ללא קשר לתוצאה הסופית של עניין זה, הבה נבחן תחילה את שני סוגי האנשים הללו. לאיזה מהם יש את היכולת לחשוב לעומק על בעיות? לאיזה מהם יש איכות? (לאדם השני). ברור שלאדם השני יש איכות. אומץ ונחישות בלבד כאשר נתקלים במצב אינם שקולים לאיכות. על אדם להיות מסוגל לחשוב, להיות בעל הבחנה ויכולת לטפל בבעיות. בתהליך החשיבה עליו להיות מסוגל לגבש הערכות ספציפיות ולפתח תוכניות פעולה ספציפיות. רק אדם כזה הוא בעל איכות. על פניו, הוא עשוי להיראות מהוסס מאוד, נוהג בזהירות ובדקדקנות אפילו בעניינים קטנים, ומתייחס לעניינים קטנים כאל משמעותיים. עם זאת, השיטה והדרך שבאמצעותן הוא מטפל בבעיות מוכיחות שלאדם זה יש יכולת חשיבה ויכולת לחשוב לעומק ולטפל בבעיות. לעומת זאת, אדם מהסוג הראשון אמיץ מאוד ואינו מפחד מכלום. כשהוא נתקל במצב, הוא חושב בפשטות: "לא עשיתי שום דבר רע. לא משנה מה ישתבש, תמיד יהיה שם אדם מוכשר יותר שיתקן את זה. ממה יש לי לפחד?" הוא חסר דאגות וחי חיים קלים, אבל האם הוא לא קצת פזיז באומץ שלו, ורפה-שכל? אדם מסוג זה משמיע סיסמאות בקול רם, ומה שהוא אומר אינו שגוי, אבל מה חסר לו? (אין לו חשיבה רגילה והוא חסר את היכולת לחשוב לעומק על בעיות). היכן מתבטא חוסר החשיבה הרגילה שלו? כאשר הוא נתקל במצב, בין אם זה משהו שהתרחש בפתאומיות ובין אם זה משהו שהוא כבר ידע עליו, הוא לא יכול לחשוב עליו לעומק או לגבש דעה, ולכן באופן טבעי לא תהיה לו תוכנית לטפל בבעיה או יכולת לפתור אותה. זה ברור מאוד. כלפי חוץ, אדם מסוג זה נראה רהוט, הוא יכול לומר דוקטרינות, והוא יכול גם להעלות את המורל; נראה שיש לו את האיכות להיות מנהיג. עם זאת, כאשר הוא מתמודד עם בעיות, הוא לא יכול לראות את מהות הבעיות לאשורה ואינו יכול לשתף על האמת כדי לפתור אותן. הוא יכול רק לומר כמה מילים ודוקטרינות ולהשמיע סיסמאות. על פניו הוא נראה ממולח, אך כאשר הוא נתקל בבעיות הוא לא יכול לנתח או לקבוע את הגורמים לבעיות, וגם לא להעריך את ההשלכות החמורות שיתרחשו אם הבעיות ימשיכו להתפתח. הוא לא יכול לסדר את העניינים הללו במחשבותיו, לא כל שכן לפתור את הבעיות. אדם כזה נראה רהוט אך למעשה הוא בעל איכות ירודה ואינו יכול לבצע עבודה אמיתית. באופן דומה, כאשר מנהיגים ועובדים מקבלים סידור עבודה, אם הם יכולים רק לקרוא אותו ולהסביר אותו מילולית, ואף על פי שהם עשויים ליזום את סידור העבודה ולשתף על נקודות המפתח שלו בכינוסים, הם לא יודעים כיצד לערוך סידורים ספציפיים ולספק הדרכה ספציפית לדרישות, לעקרונות, לעניינים הדורשים תשומת לב, למצבים מיוחדים וכדומה של סידור העבודה, ואין להם תוכניות, רעיונות ויכולת לפתור בעיות, הרי שהם בעלי איכות ירודה. בעת הטמעת סידורי עבודה, המשימה הראשונה שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע – מתן הדרכה – אינה קלה או פשוטה. משימה ראשונה זו בוחנת אם למנהיג או לעובד יש את האיכות ואת יכולת העבודה שבהן הם צריכים להיות ניחנים. אם למנהיגים ולעובדים אין את האיכות ואת יכולת העבודה הללו, הם לא יוכלו לספק הדרכה ספציפית לסידורי העבודה או להטמיע אותם.

2. פיקוח ודרבון

כעת, הבה נשתף על משימת ה"פיקוח". על פי משמעותו המילולית, פיקוח הוא בדיקה: כלומר לבדוק אילו כנסיות הטמיעו את סידורי העבודה ואילו לא, מהי התקדמות ההטמעה, אילו מנהיגים ועובדים מבצעים עבודה אמיתית ואילו לא, ואם ישנם מנהיגים או עובדים שרק מחלקים את סידורי העבודה בלי להשתתף במשימות ספציפיות. פיקוח הוא משימה ספציפית. בנוסף לפיקוח על הטמעת סידורי העבודה – האם הוטמעו, באיזו מהירות ואיכות, ומהן התוצאות שהושגו – על המנהיגים והעובדים הבכירים לבדוק אם המנהיגים והעובדים מצייתים בקפדנות לסידורי העבודה. ישנם מנהיגים ועובדים שאומרים כלפי חוץ שהם מוכנים לציית לסידורי העבודה, אך לאחר שהם מתמודדים עם סביבה מסוימת, הם חוששים להיעצר ומתמקדים רק בהסתתרות, לאחר שכבר מזמן דחקו את סידורי העבודה לשולי מחשבתם. בעיותיהם של האחים והאחיות נותרות ללא פתרון, והם אינם יודעים מה מפרטים סידורי העבודה או מהם העקרונות ליישום בפועל. הדבר מראה שסידורי העבודה לא הוטמעו כלל. למנהיגים ועובדים אחרים יש דעות, תפיסות והתנגדות לחלק מהדרישות שבסידורי העבודה. כשמגיע הזמן להטמיע אותם, הם סוטים מהמשמעות האמיתית של סידורי העבודה ופועלים על פי רעיונותיהם, כלאחר יד ובשטחיות, רק כדי לסיים את הדברים, או שהם סוללים לעצמם נתיב משלהם ועושים ככל העולה על רוחם. כל המצבים הללו דורשים פיקוח מצד מנהיגים ועובדים בכירים. מטרת הפיקוח היא להבטיח הטמעה טובה יותר של המשימות הספציפיות הנדרשות בסידורי העבודה, ללא סטייה ובהתאם לעקרונות. בעת ביצוע הפיקוח, על המנהיגים והעובדים הבכירים לשים דגש מיוחד על זיהוי כל מי שאינו מבצע עבודה אמיתית או שהוא חסר אחריות ואיטי בהטמעת סידורי העבודה; כל מי שמפגין גישה של התנגדות כלפי סידורי העבודה ואינו מוכן להטמיעם או מטמיע אותם באופן סלקטיבי, או פשוט אינו מציית כלל לסידורי העבודה ובמקום זאת פשוט מנהל מיזם משלו; כל מי שמסתיר את סידורי העבודה ומסביר אותם רק על פי רעיונותיו-שלו, ואינו מאפשר לאנשיו הנבחרים של האל לדעת את המשמעות האמיתית ואת הדרישות הספציפיות של סידורי העבודה – רק באמצעות פיקוח ובדיקה של סוגיות אלה יכולים המנהיגים הבכירים לדעת מה באמת קורה. אם המנהיגים הבכירים לא יבצעו פיקוח ובדיקה, האם ניתן יהיה לזהות את הבעיות הללו? (לא). לא ניתן יהיה לזהותן. לפיכך, לא זו בלבד שעל המנהיגים והעובדים להסביר את סידורי העבודה ולספק הדרכה לכל דרג ודרג, אלא עליהם גם לפקח על העבודה בכל דרג ודרג בעת הטמעת סידורי העבודה. על מנהיגי האיזורים לפקח על עבודתם של מנהיגי המחוזות, על מנהיגי המחוזות לפקח על עבודתם של מנהיגי הכנסיות, ועל מנהיגי הכנסיות לפקח על עבודתה של כל קבוצה. יש לבצע את הפיקוח בכל דרג ודרג. מהי מטרת הפיקוח? מטרתו היא לאפשר הטמעה מדויקת של התוכן של סידורי העבודה בהתאם לדרישות הספציפיות שלהם. לכן, משימת הפיקוח חשובה מאוד. בעת ביצוע הפיקוח, אם הסביבה מאפשרת זאת, על המנהיגים והעובדים להיכנס לעובי הקורה בעבודת הכנסיות כדי לקיים אינטראקציה עם אלה שמבצעים את העבודה המעשית. עליהם לשאול שאלות, להתבונן, לברר, ללמוד ולהבין את מצב הטמעת העבודה. בה בעת, עליהם ללמוד אילו קשיים ומחשבות יש לאחים ולאחיות בנוגע לעבודה זו, ואם הם הבינו את העקרונות של העבודה הזו. כל אלה הן משימות ספציפיות שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע. על המנהיגים והעובדים לפקח במיוחד על עבודתם של אלה שיש להם איכות ואנושיות ירודות יחסית, שהם חסרי אחריות במידת מה, לא נאמנים ורשלנים יחסית בעבודתם, ולכוון אותם עוד יותר. כיצד יש לבצע פיקוח והכוונה? נניח שאתה אומר: "מהרו! העליון מחכים לדוח העבודה שלנו. לעבודה הזאת יש תאריך יעד; אל תתמהמהו!" האם דרבון כזה יעבוד? האם דרבון פירושו רק לדחוק בהם קצת, ותו לא? מהי הדרך הטובה יותר לדרבן? כשאתם עובדים, האם אתם כוללים דרבון כחלק מהמשימות שלכם? (כן. אם אני רואה שמשימות מסוימות לא מבוצעות בזמן, אנסה להבין מדוע הן לא מבוצעות ואעקוב אחר עבודתם). אם אתה רואה מישהו שלא יודע איך לבצע את העבודה, עליך לספק לו הדרכה ועזרה ספציפיות ולכוון אותו. אם אתה רואה מישהו שמתרשל, עליך לגזום אותו. אם הוא יודע איך לבצע את העבודה אבל עצלן מכדי לעשותה, מתנהל בעצלתיים ומתמהמה, ומתענג על נוחות גשמית, אזי יש לגזום אותו לפי הצורך. אם הגיזום לא פותר את הבעיה וגישתו לא משתנה, מה צריך לעשות? (לא לאפשר לו לבצע את העבודה הזאת). ראשית, תן לו אזהרה: "העבודה הזאת חשובה מאוד. אם תמשיך להתייחס אליה בגישה כזאת, חובתך תילקח ממך ותינתן למישהו אחר. אם אינך מוכן לעשותה, מישהו אחר יהיה מוכן. אינך נאמן לחובתך; אינך מתאים לעבודה הזאת. אם אינך עומד במשימה הזאת ואינך יכול לשאת קושי גופני, בית האל יכול להחליף אותך במישהו אחר, ואתה יכול גם להגיש התפטרות. אם אינך מתפטר ועדיין מוכן לעשותה, אז עשה אותה היטב, ועשה אותה בהתאם לדרישות ולעקרונות של בית האל. אם אינך יכול לעשות זאת, ואתה ומעכב שוב ושוב את ההתקדמות וגורם הפסדים לעבודה, בית האל יטפל בך. אם אינך יכול למלא את החובה הזאת, אז לצערנו תצטרך לעזוב!" אם לאחר האזהרה הוא מוכן להכות על חטא, ניתן להשאירו. אך אם לאחר אזהרות חוזרות ונשנות גישתו לא משתנה והוא אינו מראה שמץ של חרטה, מה צריך לעשות? יש להדיחו מיד – זה יפתור את הבעיה, הלא כן? זה לא שאנחנו מייחסים חשיבות יתר לפגמים קטנים או לבעיות שוליות של אנשים כשאנחנו מבחינים בהם; אלא שאנחנו נותנים לאנשים הזדמנויות. אם הם מוכנים להכות על חטא והם משתנים, ונעשים טובים בהרבה מבעבר, אזי יש להשאירם במידת האפשר. אם מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות, שיתוף על האמת, גיזום ואזהרות אינם מועילים, ועזרתו של איש אינה יעילה, אזי זו אינה בעיה רגילה: האנושיות של אדם זה ירודה מדי והוא אינו מקבל את האמת כלל. במקרה כזה, הוא לא מתאים לחובה זו ויש לשלוח אותו לדרכו. הוא לא מתאים למילוי חובה. כך יש לטפל בעניין.

בעת פיקוח על עבודת הכנסייה, המנהיגים והעובדים צריכים לא רק להיות מיומנים בזיהוי בעיות שונות, אלא גם להקדיש תשומת לב מיוחדת למנהיגי כנסייה מסוימים שגורמים להם אי-נוחות או נראים להם בלתי אמינים. יש לפקח על אנשים אלה ולעקוב אחריהם במשך תקופה ממושכת; אי אפשר רק לשאול אותם מדי פעם על המצב או לפטור את העניין בכמה מילים ולראות את העניין כסגור. לעיתים יש צורך לשהות במקום כדי לפקח על עבודתם. מהי מטרת השהייה במקום? המטרה היא לגלות ולפתור בעיות במהירות רבה יותר ולדאוג שהעבודה תתבצע היטב. לעיתים אינך יכול לגלות בעיות ברגע שאתה מגיע לאתר העבודה. אלא, באמצעות הבנה מפורטת, בדיקת העבודה והתבוננות קפדנית, בעיות מסוימות צפות ועולות בהדרגה וניתן לגלותן. שהייה במקום לצורך פיקוח אינה ניטור או השגחה על אנשים. מה פירוש פיקוח? פיקוח כולל בדיקה ומתן הכוונה. פירושו לשאול באופן ספציפי על העבודה בפירוט, ללמוד ולהבין את התקדמות העבודה ואת החוליות החלשות בעבודה, להבין מי אחראי בעבודתו ומי לא, ומי מסוגל לבצע את העבודה ומי לא, בין היתר. פיקוח דורש לעיתים התייעצות, הבנה ובירור של המצב. לעיתים הוא דורש תשאול פנים אל פנים או בדיקה ישירה. כמובן, לעיתים קרובות יותר הוא כרוך בשיתוף ישיר עם האחראים, בשאלות על הטמעת העבודה, על הקשיים והבעיות שנתקלו בהם, וכן הלאה. בעת ביצוע הפיקוח, ניתן לגלות אילו אנשים משקיעים בעבודתם רק למראית עין ועושים דברים באופן שטחי, אילו אנשים אינם יודעים כיצד להטמיע משימות ספציפיות, אילו אנשים יודעים כיצד להטמיע אותן אך אינם מבצעים את העבודה האמיתית, ובעיות נוספות כאלה. אם ניתן לפתור במהירות את הבעיות שהתגלו, זהו המצב הטוב ביותר. מהי מטרת הפיקוח? מטרתו היא להטמיע טוב יותר את סידורי העבודה, לראות אם העבודה שסידרת הולמת, אם יש דברים שנשכחו או שלא לקחת בחשבון, אם ישנם תחומים שאינם תואמים לעקרונות, אם ישנם היבטים מעוותים או תחומים שנעשו בהם טעויות, וכן הלאה – את כל הבעיות הללו ניתן לגלות במהלך הפיקוח. אך אם אתה נשאר בבית ואינך מבצע את העבודה הספציפית הזו, האם תוכל לגלות את הבעיות הללו? (לא). בעיות רבות מחייבות שאילת שאלות, התבוננות והבנה בשטח על מנת להתוודע אליהן ולתפוס אותן. בעת ביצוע הפיקוח, עליך לדרבן את אלה שבעבודתם הם חסרי אחריות ורשלנים, מרמים את הממונים עליהם ומסתירים דברים מהכפופים להם, ופועלים בשטחיות ובאיטיות. זה עתה דנו בכמה שלבים בנוגע לאופן הדרבון שלהם: ניתן לספק הכוונה, לשתף, לגזום, להזהיר ולהדיח אותם. האם שלבים אלה קלים לביצוע? (כן).

3. בקרה וביצוע מעקב

לאחר שהמנהיגים והעובדים מדרבנים את העבודה, השלב הבא הוא לבדוק אותה. מהי בדרך כלל המטרה של בדיקת העבודה? בדיקת העבודה נועדה לקבוע את התקדמות המשימות שסודרו, לזהות בעיות שיש לפתור בדחיפות, ובסופו של דבר להבטיח שהעבודה תבוצע היטב במלואה. לאחר סידור העבודה, יש צורך לבדוק כמה היבטים: לאיזה שלב הגיעה העבודה הבאה, האם היא הושלמה, מהי יעילותה, מהן התוצאות, האם זוהו בעיות ספציפיות, האם ישנם קשיים כלשהם, האם ישנם תחומים שאינם תואמים לעקרונות, וכן הלאה. בדיקת העבודה שסידרת היא גם משימה ספציפית והכרחית. חלק מהמנהיגים והעובדים טועים לעיתים קרובות: הם חושבים שברגע שסידרו את העבודה, תפקידם הסתיים. הם מאמינים: "המשימה שלי הושלמה, מילאתי את אחריותי. בכל מקרה, אמרתי לכם איך לעשות זאת. אתם יודעים מה לעשות, והסכמתם לעשות זאת. איני צריך לדאוג לאופן התקדמות הדברים; פשוט דווחו לי כשתסיימו". לאחר תכנון וסידור העבודה, הם מאמינים שמשימתם הושלמה ושהכול בסדר. הם לא עוקבים אחר העבודה או בודקים אותה. באשר לשאלה אם האדם שהם מינו כאחראי על המשימה מתאים, מהו מצבם של רוב האנשים, האם ישנן בעיות או קשיים, האם יש להם ביטחון לבצע היטב את עבודת הכנסייה, האם ישנם היבטים מעוותים או שגויים, או האם ישנן הפרות של סידורי העבודה מהעליון, הם לא לומדים על הדברים האלה, לא בודקים אותם או עוקבים אחריהם. הם פשוט רואים את עבודתם כגמורה לאחר סידור העבודה; כך לא עושים עבודה ספציפית. מה צריך לבדוק בעבודה? הדברים העיקריים שיש לבדוק הם האם תוכנית ההטמעה תואמת לסידורי העבודה, האם היא מפרה את העקרונות והדרישות של סידורי העבודה, והאם ישנם אנשים שגורמים לשיבושים ולהפרעות, אנשים כלשהם שמחוללים צרות בעיוורון, או אנשים שמשמיעים מילים מליציות במהלך העבודה. כמובן, בעת בדיקת העבודה, אתה בודק גם אם היו טעויות כלשהן בהטמעה שלך את סידורי העבודה. בדיקת עבודתם של אחרים היא למעשה גם בדיקת עבודתך-שלך.

שיתוף על האופן בו יש להטמיע סידורי עבודה עם דוגמה

בנוגע לאופן הטמעת סידורי העבודה מהעליון, הבה נביא דוגמה ספציפית. נניח שסידור העבודה דורש מאנשים לכתוב מאמרי עדות חווייתית. זוהי משימה ספציפית המכסה מגוון רחב של היבטים והיא משימה ארוכת טווח ומתמשכת, ולא סידור עבודה זמני. אם כן, לאחר ייזום סידור עבודה זה, מה על המנהיגים והעובדים לעשות ראשית? על פי תחום האחריות התשיעי של מנהיגים ועובדים, הדורש מהם לספק הדרכה, פיקוח ודרבון, ולבדוק ולעקוב אחר מצב ההטמעה של סידורי העבודה, הדבר הראשון שעל המנהיגים והעובדים לעשות הוא לשתף עם ראשי הצוותים והמפקחים כיצד לבצע משימה זו באופן ספציפי והולם, כך שיניב תוצאות, ולהבטיח שלכולם יהיו נתיב ועקרונות לפעול לפיהם בעבודה זו. רק באמצעות שיתוף במידה זו ניתן לבצע את העבודה היטב. ראשית, ודאו שכולם מבינים את הסטנדרטים הנדרשים על ידי העליון לכתיבת מאמרי עדות ואיזה סוג של מאמרי עדות נדרשים. תחילה, קבעו את התוכן, העקרונות וההיקף הספציפיים של מאמרים אלה, וודאו שכל המנהיגים והעובדים מודעים לכך. בנוסף, ספקו שיתוף והדרכה ספציפיים על אורך המאמרים, המבנה, הנושא וסגנון השפה – לדוגמה, יידעו אותם שניתן לכתוב את המאמרים בצורת סיפור, יומן, תיאור אישי, שיר פרוזה, וכן הלאה. האין זה מתן הדרכה? (כן). לאחר מתן ההדרכה, כולם יכירו את המושג וההגדרה הספציפיים של מאמרי העדות שעליהם לכתוב. לאחר מכן, קבעו למי יש את האיכות והניסיון לכתוב מאמרי עדות חווייתית, ולמי חסר ניסיון עמוק והוא יכול רק להתאמן בכתיבת מאמרי עדות ממוצעים. על מנהיגי הכנסייה להיות מודעים היטב למצבים אלה. לאחר כתיבת המאמרים, בדקו אותם כדי לוודא שהם אמיתיים ומחזקים. אם הם עומדים בסטנדרט, ניתן להשתמש בהם כמאמרים לדוגמה עבור אחים ואחיות שטרם כתבו מאמרים או שאינם יודעים כיצד לכתוב אותם, כדי שיקראו וייעזרו בהם. אם למישהו יש חוויות והוא מוכן לכתוב מאמרי עדות, עליו לפעול על פי העקרונות והדרישות, לשתף את אשר על ליבו ולומר דברים מעשיים כדי שהקוראים יתחזקו מהם. אם ישנם אנשים שאינם טובים בכתיבת מאמרים ויכולים רק לכתוב תיאור פשוט של מאורעות, מה צריך לעשות איתם? גם אם מאמריהם אינם עומדים בסטנדרטים, עליהם עדיין להתאמן. עליהם לכתוב מאמרים על הבנתם והערכתם האמיתיות שנרכשו מתוך חוויית דברי האל. לאחר עריכה ובדיקה של מאמרים אלה, אם התוכן עומד בסטנדרטים של מאמרי עדות, אזי מאמרים כאלה תקפים. ללא קשר לסגנון הכתיבה של המאמר, וללא קשר לצורתו – בין אם הוא כתוב כסיפור או כיומן – כל עוד הוא מועיל ומחזק את הקוראים, ניתן לכתוב אותו. ישנם גם אנשים בעלי רמת השכלה נמוכה שיש להם עדויות חווייתית אך אינם יודעים כיצד לכתוב מאמרי עדות. מה צריך לעשות במקרים כאלה? הם יכולים לספר את חוויותיהם בעל פה, ומישהו בעל השכלה רבה יותר יכול לעזור להם לתעד את חוויותיהם ואז לבטא אותן במדויק על פי כוונתם האמיתית, ולערוך זאת למאמרי עדות העומדים בסטנדרט. גם מאמרים כאלה תקפים. כדי להתחיל בעבודה זו, שתפו תחילה על מהו מאמר עדות ועל מבנהו. לאחר מכן, קבעו דרישות וסידורים ספציפיים עבור אנשים ברמות השכלה שונות, קבוצות גיל שונות, וכאלה עם חוויות ושיעורי קומה שונים. תנו לאלה בעלי החוויות לכתוב כמה מאמרים תחילה. במקביל, זהו בכנסייה אנשים המתאימים להדרכת אחים ואחיות בכתיבת מאמרים וכאלה המתאימים לעריכה והגהה של מאמרים כדי שיבצעו את המשימות הספציפיות האלה. זה מספק סידור ראשוני לעבודה זו. האם סידור כזה פירושו שהעבודה הוטמעה במלואה וניתן להניח לה? לא, זהו רק מתן הכוונה, עזרה ותוכניות הטמעה ספציפיות על בסיס דרישות סידור העבודה. מה על המנהיגים והעובדים לעשות הלאה? עליכם לפקח על העבודה. האם לפיקוח זה צריכה להיות מטרה? פיקוח אינו בדיקה אקראית; צריכה להיות לו מטרה עיקרית. עליכם להבין בבירור על מי יש לפקח ובאילו שלבי עבודה נדרש פיקוח. לדוגמה, אם אחות מסוימת היא מנהיגת כנסייה שבדרך כלל אינה רצינית בעבודתה, אוהבת להתרברב, יש לה שאיפות גדולות אך היא חסרת יכולת, נוטה לרמות את הממונים עליה ולהסתיר דברים מהכפופים לה, מדברת בצורה נעימה במיוחד, ונוטה להיות שטחית בעבודתה, הכרחי שהיא תהיה תחת פיקוח בעבודתה. אינך יכול לסמוך עליה לחלוטין. אם כן, הצעד הראשון הוא לבדוק את עבודתה ולראות כיצד היא מתקדמת בהטמעת סידורי העבודה. האם זהו פשוט פיקוח שרירותי על אנשים? (לא). זה הכרחי לעבודה כי עבודה זו חשובה מדי, ומי שמבצעים עבודה מסוג זה חייבים להיות אמינים. אם הם לא מבצעים משימות ספציפיות ואינם ראויים לאמון, אמון עיוור בהם יעכב את עבודת הכנסייה, וגם אתה תמעל באחריותך. אל לך להיות מושפע מנעימות דבריהם או מעוצמת הצהרותיהם של אנשים כאלה לגבי מידת מחויבותם; למעשה, הם רק מדברים יפה אך אינם עושים שום דבר מהותי מאחורי הקלעים. אנשים כאלה הם בדיוק המטרות לפיקוח. באמצעות הפיקוח, התבונן אם הם הכו על חטא. אם לא, הדח אותם מיד והפסק לבזבז עליהם מאמץ. למעשה, עליך ליישם בפועל מעקב, פיקוח ומתן הכוונה עם רוב המנהיגים והעובדים. באשר לאלה שיכולים לבצע עבודה אמיתית ויש להם חוש אחריות, אם זו עבודה שהם יודעים לבצע, אין צורך בפיקוח. אולם, עבור עבודה חדשה או חשובה, עדיין נדרשים מעקב, פיקוח ומתן הכוונה. ניתן לומר שפיקוח ומעקב אחר עבודה כזו הם תפקידם של המנהיגים והעובדים. מעקב, פיקוח ומתן הכוונה אינם עניין של חוסר אמון, אלא של הבטחת התקדמותה החלקה של העבודה. מכיוון שלאנשים יש חסרונות שונים, ובנוסף לכך, צביונות מושחתים שונים, ללא יישום בפועל בדרך זו, אי אפשר להבטיח שהעבודה תבוצע היטב. לגבי אלה שזה עתה קודמו לעבודה, דרושים אף יותר מעקב, פיקוח והכוונה. זוהי משימה ספציפית שמנהיגים ועובדים חייבים לבצע. אם אינך מיישם בפועל מעקב, פיקוח ומתן הכוונה, משימות רבות לא יוכלו להתבצע היטב, וחלק מהעבודה עלול אף להשתבש או להיקלע למבוי סתום. זוהי תופעה נפוצה מדי. בפרט, על מנהיגים ועובדים שאינם חותרים אל האמת נדרש פיקוח רב עוד יותר. אחרים יכולים להטמיע את העבודה בצורה די טובה, אך אצל אנשים כאלה, לא ברור אם ניתן להטמיע את העבודה או כמה טוב היא תוטמע, וקשה עוד יותר לומר אם היא תוטמע על פי סידור העבודה. אנשים כאלה אינם אמינים במיוחד בעבודתם. אם אתה סומך עליהם מבלי לפקח על עבודתם, זהו למעשה יחס שטחי וחסר אחריות כלפי העבודה. עליך לעקוב ולפקח על אנשים כאלה ולהיות מעורב בעבודת הכנסייה שלהם. אם הם אינם מוכנים לאפשר לך לבוא או אינם מקבלים אותך בברכה, מה עליך לעשות? אתה עשוי לומר: "אני פשוט אבלע את גאוותי ואלך בכל זאת". האם מילים אלה נכונות? (לא). זו אינה הטריטוריה האישית שלהם; זוהי כנסייה, והיא נמצאת בתחום אחריותך. אינך משתהה בביתם ומתארח על חשבונם; אתה הולך לכנסייה כדי לעבוד. זה לא עניין של וויתור על גאוותך. אף על פי שהם מנהיגים, אנשיו הנבחרים של האל לא שייכים להם. עליך לעקוב ולפקח על עבודתם מפני שהם חסרי אחריות ולא נאמנים בעבודתם. אם כן, מה עליך לעשות כשאתה הולך לשם? ראשית, שאל אותם למי בכנסייה יש חוויות חיים ויכול לכתוב מאמרי עדות חווייתית, מי מתמקד יחסית יותר בחתירה אל האמת, מי מתמקד יחסית יותר בכתיבת יומנים ורשימות הקדשה רוחנית, מי מתמקד בשיתוף חוויותיו בכינוסים, ולמי יש את מירב העדויות החווייתיות. תן להם לציין תחילה את האנשים האלה. אם הם מציינים שמות של כמה אחים ואחיות ואומרים שאלה הם שמתמקדים יחסית יותר בקריאת דברי האל, שניחנו בנאורות ובהארה של רוח הקודש, שכותבים לעיתים קרובות רשימות הקדשה רוחנית, שמתמקדים ביישום בפועל של האמת כשהם נתקלים במצבים, ושמשתפים לעיתים קרובות עדויות חווייתיות שאחרים מוכנים להקשיב להן, אזי עליך להיפגש עם האחים והאחיות האלה ולשתף איתם. בנוסף, בוודאי ישנם בכנסייה אנשים מסוימים בעלי רמת השכלה נמוכה שאינם יכולים לכתוב מאמרים אך יש להם חוויות מעשיות. אנשים אלה זקוקים להדרכה ולהכשרה, ואתה יכול לבקש מאלה שיודעים לכתוב מאמרים לעזור להם למשך תקופה. במקביל, בחר אדם שיהיה אחראי על הטמעת העבודה הספציפית של כתיבת מאמרי עדות חווייתית על ידי אנשיו הנבחרים של האל. אדם זה יהיה אחראי על איסוף, עריכה, בדיקה ולאחר מכן הגשת המאמרים המוגמרים. ומה על מנהיג הכנסייה לעשות? עליו לפקח ולעקוב אחר המשימות האלה. יש אנשים שעשויים לומר: "מכיוון שיש מנהיג כנסייה, מדוע עלינו לבחור מישהו שיהיה אחראי? האין זה מיותר?" האם זה מיותר? (לא). למה לא? מפני שמנהיג כנסייה זה אינו מבצע עבודה אמיתית והוא בלתי אמין מדי, ולכן עליך לבחור אדם אחר שיהיה אחראי באופן ספציפי על עבודה זו. אם מנהיג הכנסייה היה אמין, הוא היה מסוגל לבצע את העבודה בהתמדה לאחר קבלת סידור העבודה, ולא היית צריך לפקח עליו כך. בחירת אדם שיהיה אחראי אינה נועדה לדחוק הצידה את מנהיג הכנסייה, אלא להשיג תוצאות עבודה טובות יותר. אם לא תבחר באדם זה, העבודה עלולה להיכשל, והשאלה מתי היא תושלם או תניב תוצאות תהפוך ללא-ודאית.

מטרתם של מנהיגים ועובדים המשתתפים בעבודת הכנסייה היא להוביל את אנשיו הנבחרים של האל לחוות באופן מעשי את עבודת האל. לא זו בלבד שעליהם לבצע היטב את חובתם, אלא שעליהם גם לסייע ולהוביל את אנשיו הנבחרים של האל לבצע את כל עבודת הכנסייה בהתאם לסטנדרטים הנדרשים על פי סידורי העבודה. רק מנהיגים ועובדים שנוהגים כך עולים בקנה אחד עם כוונותיו של האל. אבל אם אינך משתתף בעבודה באופן ספציפי, ואינך מיישם בפועל פיקוח על המנהיגים והעובדים שאינם מבצעים עבודה אמיתית, אזי ייתכן שתוצאותיה של עבודת הכנסייה הזו ירדו לטמיון, לאחר שנהרסו בידי מנהיגי שקר. אם אתה מבין בבירור את מצבה של כנסייה מסוימת, ויודע בליבך שמנהיגיה חסרי אחריות, אך אינך עוקב אחר המצב ואינך מספק הכוונה במועד, האין זו הזנחת אחריות? אם עקבת אחרי עבודה מסוג זה והשתתפת בה באופן ספציפי, וסידרת הן את המפקח והן את האנשים שיבצעו את העבודה, האם אתה יכול לעזוב מיד? (לא). מוטב לעקוב אחר העבודה למשך תקופה מסוימת. במהלך המעקב, מצד אחד, אתה יכול לדרבן ולהדריך את מנהיגי הכנסייה לעבוד באופן פעיל על משימה זו. בנוסף, אתה יכול לקבל הבנה מדויקת לגבי מצב העבודה שאותה מבצעים האנשים שסידרת, ובה בעת, אתה יכול לספק תיקונים ועזרה במועד לכל בעיה שהם נתקלים בה בכל עת. אם תעזוב מוקדם מדי ותחזור לטפל בבעיות ולפתור אותן כשהן יתעוררו, הדבר יעכב את העבודה. לסיכום, עבור עבודה ספציפית זו, בנוסף להשתתפות בסידור אנשי הצוות והמפקח, מוטב גם לעקוב אחר העבודה למשך תקופה מסוימת כדי לראות אילו בעיות מתעוררות במהלכה. מצד אחד, עליך לפקח אם מנהיגי הכנסייה ממלאים את אחריותם; מצד שני, ראה כיצד אנשי הצוות מבצעים את העבודה. מכיוון שרוב האנשים לא ביצעו עבודה זו בעבר והבעיות שעלולות להתעורר אינן ידועות, אתה תגלה ללא הרף בעיות לא מוכרות במהלך השתתפותך בעבודה זו. כמובן, מוטב גם לספק פתרונות בזמן. הישארות במקום, פיקוח ומעקב הם דרכי הפעולה הטובות ביותר. אל תבצע את הדברים כלאחר יד ותסמן וי. זוהי עבודה הנעשית למען מצב מיוחד, ומספקת עזרה והדרכה מסוימות. לאחר פתרון הבעיות, עקוב אחר עבודתם למשך תקופה. אתה תראה שכבר נכתבו כמה מאמרים, וישנם סוגים רבים של מאמרים העוסקים בבעיות שונות ומכסים נושאים מגוונים – חלקם על חוויות של רדיפות מצד המפלגה הקומוניסטית הסינית, חלקם על חוויות של רדיפות אחר המשפחה, חלקם על האופן שבו אנשים מגיעים להבנת הצביונות המושחתים שהם חושפים, או על האופן שבו נפתרים המצבים המושחתים השונים שאנשים מפגינים בעת ביצוע חובותיהם, וכן הלאה. כל מאמרי העדות החווייתית הללו חייבים לעבור בדיקה כדי להבטיח שהם תואמים לחלוטין את העובדות ובאמת מחזקים את האנשים, לפני שניתן יהיה לאשרם ולהפוך אותם לסרטונים. כשהעבודה מגיעה לרמה זו, כבר תראה את התוצאות. הדבר מוכיח, באופן ראשוני, שאנשי הצוות והמפקח שסידרת לעבודה זו מתאימים יחסית. בהמשך, אם הם יוכלו להשלים את העבודה הזו בעצמם, זה יהיה הזמן המתאים עבורך לסגת. האם מנהיגים ועובדים הפועלים בדרך זו זוכים גם הם לחיזוק? האם זה מתגמל יותר מאשר סתם לקשקש על תיאוריות כל היום ולבזבז זמן? (כן). לעבודה מסוג זה יש תגמול רב. מצד אחד, אתה לומד לפתור בעיות ממשיות. מצד שני, אתה ממלא את תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים. בנוסף, הבנתך את האמת אינה נעצרת ברמת המילים והדוקטרינות; אלא אתה מיישם את האמת יותר בחיים האמיתיים. בדרך זו, אנשים רוכשים חוויה מעשית, והבנתם את האמת הופכת קונקרטית ומעשית יותר.

לאחר שניתנה הדרכה על עבודת פיילוט של כנסייה במידה זו והושגו תוצאות ראשוניות, איזו עבודה צריכים מנהיגים ועובדים לבצע לאחר מכן? האם עבודתך מסתיימת ברגע שעבודת הפיילוט הושלמה? האם יש עוד עבודה שעליך לעשות? יש עדיין כל כך הרבה עבודה! לאחר שניתנה הדרכה על העבודה של כנסייה זו, ראה איזו עבודה של כנסייה אחרת זקוקה להדרכה ממוקדת, ואז לך לאותה כנסייה והמשך לספק הדרכה. מכיוון שכבר יש לך ניסיון עבודה מסוים ותפסת כמה מעקרונות-האמת, יהיה לך קל הרבה יותר לספק שוב עבודת הדרכה. כמובן, בהתאם לשלבי העבודה שנדונו קודם לכן, עליך לבדוק תחילה אם אנשי הצוות שנבחרו עומדים בדרישות, אם הם מתאימים לעבודה זו, ואם איכותם, אנושיותם, רמת השכלתם, מידת חתירתם אל האמת, גישתם כלפי חובתם והבנתם את האמת, בין היתר, אידיאליות יחסית, ואם הם אנשים מהשורה הראשונה, יחסית. במהלך תקופה של פיקוח ובדיקת העבודה, תהיה לך הזדמנות לגלות שמנהיגים, עובדים או מפקחים מסוימים אינם עומדים בדרישות. לדוגמה, יש אנשים שאיכותם ירודה והם אינם יכולים לבצע את העבודה. לאחרים יש תפיסה מעוותת, נקודות מבט שגויות, חוסר חשיבה רגילה, והם חסרי הבנה רוחנית. הם יכולים רק לערוך הגהה למאמרים על סמך הידע האקדמי שלהם, אך הם בורים בכל הנוגע להתאמתם של מונחים רוחניים ספציפיים ולהתאמה של ציטוט דברי האל; הם כלל אינם מסוגלים להבין את הדברים הללו לאשורם, מה שמראה שלא היה זה ראוי לבחור בהם ושיש להחליפם מיד. אחרים, בינתיים, נבחרים להיות מפקחים, ואף על פי שהם יכולים לבצע עבודה מסוימת, תוצאות טובות יותר מושגות כשהם כותבים מאמרים בעצמם. כשהם מתבקשים לשמש כמפקחים, אין להם זמן לכתוב כשהם עסוקים בעבודתם, והם אינם מבצעים היטב את עבודת המפקח. הם אינם מיומנים במתן הדרכה, בבדיקת עבודה או בתיקון בעיות, אלא טובים יותר בביצוע משימה אחת, ספציפית. לכן, בחירת אדם כזה למפקח אינה ראויה, ויש לבחור מועמד אחר. לפיכך, כאשר מנהיגים ועובדים בודקים ועוקבים אחר משימה ספציפית, לא די רק לשאול שאלות ולברר אם המפקח מבין את העקרונות. עליך גם לבחון מהי בדיוק אנושיותו של האדם, ואם איכותו, יכולת ההבנה שלו ושיעור קומתו מתאימים לביצוע חובה זו. אם הבדיקה חושפת אנשי צוות שאינם עומדים בדרישות, יש לבצע התאמות בזמן. זה מה שכרוך בבדיקת העבודה.

כדי להטמיע את העבודה של כתיבת מאמרי העדות החווייתית, על מנהיגים ועובדים ללמוד גם לבדוק את המאמרים ולספק הכוונה ובקרה לעבודת כתיבת המאמרים, בנוסף לבדיקה אם המפקח על עבודה זו מתאים. מאמרים שנכתבים באופן קונקרטי ומעשי יכולים לשמש דוגמה. יש לפסול ישירות מאמרים שנכתבים באופן נבוב ובלתי מעשי, שהם חסרי ערך ואינם מחזקים את האנשים. כך ידעו האחים והאחיות אילו סוגי מאמרים הם בעלי ערך ואילו לא, ובעתיד הם לא יכתבו מאמרים חסרי ערך, ובכך יימנעו מבזבוז אנרגיה וזמן. בדרך זו, עבודתך תהיה בעלת ערך. כאשר אתה הולך לבדוק את העבודה, עליך לבדוק את כל סוגי המאמרים של העדות החווייתית שהם כתבו כדי לראות אם יש בהם זיופים או כזבים, והאם המאמרים מחזקים או לא. עליך לבצע תחילה בקרה על הדברים האלה. כשאתה מבצע עליהם בקרה, האינך לומד גם כן? (כן). ככל שתלמד, כך תבצע את העבודה הזו טוב יותר ויותר. נניח שאינך בודק, אינך מתייחס לדברים ברצינות, אתה חסר אחריות, ורק מבצע את הדברים כלאחר יד, במטרה היחידה לסיים את העבודה ולדווח לממונים עליך שהיא הושלמה, תוך כדי שאתה חושב: "בכל מקרה, בכנסייה שלנו יש אנשים רבים שיכולים לכתוב מאמרי עדות. לאחר שיסיימו לכתוב, אגיש את כולם. למי אכפת אם הם עומדים בדרישות או לא? כל עוד המנהיגים הבכירים יודעים שעשיתי עבודה רבה, שהטמעתי את סידורי העבודה ושהייתי עסוק, זה מספיק!" האם זו גישה אחראית? (לא). זהו חוסר אחריות. אם אתה לוקח על עצמך אחריות, עליך לבצע תחילה בקרה על הדברים בצד שלך. כל מאמר המוגש דרכך חייב לעמוד בדרישות; כל מי שקורא אותו צריך לומר שהוא מחזק ושהוא רוצה לקרוא אותו. רק זהו מילוי אחריותם של מנהיגים ועובדים. בדיקת העבודה אינה עשייה כלאחר יד, קריאת סיסמאות, הטפת דוקטרינות או נזיפה שרירותית באנשים. זוהי בדיקת יעילותה ותוצאותיה של העבודה, בדיקה אם העבודה שביצעת עומדת בדרישות, אם היא משיגה את תוצאות ההטמעה של סידורי העבודה, אם היא עונה על דרישותיו של האל, אילו תחומים עומדים בדרישות ואילו לא – אלה הדברים שיש לבדוק. הדבר כרוך בביצוע עבודה ספציפית, וקשור לאיכותם של אנשים, לשאלה אם יש להם הבנה רוחנית, כמה אמת הם מבינים, כמה מציאות-אמת יש להם, וליכולתם לראות את הדברים לאשורם. אם אתה יודע כיצד לבדוק עבודה, ובזמן בדיקת העבודה אתה יכול לגלות בעיות, לתפוס את עיקר הבעיות, להבין את מהותן ולפתור אותן, ולפני שאתה מגיש מאמרי עדות חווייתית אתה מבצע עליהם בקרה בהתאם לעקרונות ומבטיח שהמאמרים שאתה מגיש עומדים כולם בדרישות ומחזקים את קוראיהם, הרי שאתה עומד בדרישות כמנהיג או כעובד, וביצעת את עבודתך כראוי.

רוב האנשים יכולים לבצע את עבודת מתן ההדרכה, הפיקוח והדרבון. אולם, כאשר נדרשת בדיקה ובקרה, הדבר בוחן את איכותם של מנהיגים ועובדים, ואם יש להם מציאות-אמת. יש אנשים שיכולים לספק הדרכה, לפקח על העבודה, ולגזום או להדיח אנשי צוות שאינם מתאימים ולטפל בהם, אך הם אינם יודעים כיצד להעריך את יעילותה ותוצאותיה של העבודה שסידרו, אם היא תואמת את סידורי העבודה, וכיצד לפתור את הבעיה אם היא לא תואמת אותם. רוב המנהיגים והעובדים יכולים, לכל היותר, לספק הדרכה, פיקוח ודרבון, אך כשמדובר בבדיקת עבודה, הם אינם יודעים מה לעשות, אין להם עקרונות, והם אובדי עצות. הם חושבים: "סידורי העבודה הוטמעו, אז מה יש לבדוק? כולם עובדים, איש אינו בטל, האנשים שגרמו לשיבושים והפרעות טופלו, ואלה שהיה צורך להדיחם או לטהר אותם טופלו בהתאם. מה עוד יש לבדוק?" הם פשוט מנותקים. בדיקת עבודה דורשת בקרה. מה פירוש בקרה? פירושה שאתה צריך להגיע למסקנה. לדוגמה, המפקח על העבודה של כתיבת מאמרי עדות חווייתית מביא אליך מאמר, ואומר שסגנון הכתיבה טוב למדי, השפה שוטפת, וגם סגנון השפה וגם נושא המאמר טובים. אולם, הוא מרגיש שנראה כי חסר בו תוכן מעשי והוא אינו יכול לחזק את האנשים, שיש צורך להוסיף לו ולשפר אותו, אך הוא אינו יכול להבין את העניין לאשורו בעצמו, ולכן הוא מבקש ממך לעיין בו. מה פירוש הדבר שהוא מבקש ממך לעיין בו? פירושו שהוא זקוק לכך שתבצע בקרה עליו. האופן שבו אתה מבצע עליו בקרה והשאלה אם אתה זאת היטב בוחנים את שיעור קומתך הממשי. מה פירוש שיעור קומה ממשי? פירושו הוא אם אתה מבין את עקרונות-האמת. אם המפקח אינו מבין את העקרונות של כתיבת מאמרי העדות החווייתית, אינו יכול להעריך אם מאמר הוא מעשי ואמיתי, ואינו יודע כיצד לשפוט, ואתה כמוהו, אינך מסוגל לשפוט או להחליט, זה מוכיח דבר אחד: איכותך דומה פחות או יותר לשלו, ואינך מסוגל לבצע בקרה על מאמרים. האין זה כך? האמת שאתה מבין דומה בערך לשלו, ואינך יכול להבין לאשורן את הבעיות שהוא אינו יכול להבין לאשורן – הדבר מצביע על בעיה. אם אתה יכול להבין לאשורן בעיות שהוא אינו יכול, ואתה יכול לגלות בבדיקה בעיות שהוא אינו יכול, הדבר מוכיח שאתה יכול לבצע בקרה על מאמרים. לדוגמה, הוא סבור שרוב המאמרים עומדים בדרישות ואין בהם בעיות משמעותיות, אך באמצעות הבדיקה והבקרה שלך, אתה מוצא חלק קטן שאינו עומד בדרישות. אתה מסביר את הבעיות שיש במאמרים אלה באמצעות ניתוח ושיתוף; כולם מסכימים שדבריך הגיוניים, עולים בקנה אחד עם העקרונות, ואינם קטנוניים אלא אכן מצביעים על בעיות אמיתיות, ושיש לתקן אותן. מאמרים מסוימים נבובים וחסרי הבנה חווייתית מעשית; במאמרים מסוימים יש הבנה חווייתית מעשית אך אין בהם ביטוי קונקרטי מספק; מאמרים מסוימים מצטטים את דברי האל באופן בלתי הולם, ואין בהם בחירה של קטעים מתאימים יותר מדברי האל, וכתוצאה מכך התוצאות גרועות יותר; במאמרים מסוימים יש נקודות מבט שגויות עם תפיסה מעוותת והיעדר שיתוף על הבנת האמת, מה שמותיר את הקוראים ללא חיזוק וגורם להם בקלות לפתח שליליות ואי-הבנות; וכן הלאה. אתה יכול לאתר ולהבין לאשורן את כל הבעיות הללו. באמצעות השיתוף שלך אתה עוזר להם לתפוס את העקרונות, ומאפשר לבעלי חוויות לכתוב עדויות חווייתיות אמיתיות. אתה בוחר את המאמרים המחזקים ובעלי הערך לאנשים, שעומדים בדרישות כעדויות חווייתיות, כך שכאשר אנשיו הנבחרים של האל יקראו אותם, הם יתחזקו. במקביל, אותם מאמרים שאין בהם הבנה חווייתית אמיתית או המכילים תפיסה מעוותת, נפסלים. אם אתה עושה זאת, האינך מבצע בקרה על העבודה? אם יש לך יכולת כזו לתפוס עניינים ולבצע עבודה, איכותך מספקת, הלא כן? האינך ממלא את תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים? (כן). אם הם חושבים שרוב המאמרים מקובלים ומביאים אותם אליך לבקרה, וגם אתה חושב שרובם טובים, בעוד שלמעשה בחלקם יש בעיות ויש צורך במיון נוסף, עריכה ותיקון בעיות, אך אינך יכול להבין זאת לאשורו – וכאשר אתה מגיש אותם לעליון, והעליון מוצא שחלק מהמאמרים אינם עומדים בדרישות ופוסל אותם – האין זה אומר שלא ביצעת בקרה כראוי? מצד אחד, בדיקת העבודה בוחנת את איכותם של מנהיגים ועובדים, ומצד שני, היא בוחנת את מידת הבנתם את האמת. יש אנשים שאינם יכולים לבצע בקרה מכיוון שאיכותם ירודה, דבר שמונע מהם לעשות זאת, הם אינם מבינים את האמת בתחום זה ואינם יכולים להבין את הבעיות לאשורן. בדיקותיהם נעשות רק כלאחר יד והם אינם יודעים מה לבדוק. יש אנשים שאיכותם מספקת, אך מכיוון שהבנתם את האמת שטחית, הם יכולים לזהות בעיות אך אינם יודעים כיצד לפתור אותן. לאנשים אלה עדיין יש מקום להשתפר. אולם, אם אנשים אינם יכולים אפילו לזהות את הבעיות, אין דרך עבורם להתקדם.

הטמעת העבודה של כתיבת מאמרי עדות חווייתית כרוכה בשלב חשוב של בדיקה, התלוי בשאלה אם למנהיגים ולעובדים יש מציאות-אמת. מלבד בדיקת מנהיגים ועובדים שאיכותם ירודה יחסית והם חלשים יחסית, עליך גם לברר אודות אלה שאיכותם ממוצעת ולהבין אותם. אם הסביבה אינה מתאימה, תוכל לשלוח מישהו לברר ולהבין את המצב, ולערוך רישומים מפורטים. אם הסביבה מאפשרת זאת, מוטב ללכת באופן אישי ולקיים אינטראקציה עם המפקח על עבודה זו; שאל שאלות, ברר והבן את המצב הספציפי של עבודה זו, וראה עד כמה העבודה מוטמעת היטב. לסיכום, מרגע שנוֹזָם סידור העבודה לכתיבת מאמרי עדות חווייתית, אין זה דבר שניתן לסיימו בחודש או חודשיים. זו אינה משימה זמנית אלא עבודה ארוכת טווח. אל למנהיגים ולעובדים רק לספק הדרכה, פיקוח, דרבון ובדיקה בחודש או חודשיים הראשונים לאחר שסידור העבודה נוֹזָם ולראות בכך את סיום תפקידם. במקום זאת, עליהם לעקוב אחר עבודה זו ברציפות לאורך זמן. עבור מנהיגי כנסייה חלשים יותר, עליהם ללכת ולספק הדרכה אישית. עבור מנהיגי כנסייה שיכולים להטמיע באופן עצמאי את סידורי העבודה, עליהם גם ליישם בפועל בדיקות סדירות כדי להבין את התקדמות העבודה ולפתור כל בעיה שמתעוררת. זוהי אחריותם של מנהיגים ועובדים. לפיכך, דבר אחד בטוח לגבי מנהיגים ועובדים המבצעים עבודה: אף פעם אין להם זמן פנוי. מנהיגים ועובדים מסוימים חושבים תמיד: "סידורי העבודה נוֹזְמוּ ושיתפתי כיצד להטמיע אותם. סיימתי את עבודתי, אין עוד מה לעשות. אז אעשה כמה מטלות מתאימות, כמו לעזור בבישול ובאירוח, או לקנות כמה מצרכים יומיומיים שחסרים לאחים ולאחיות". הם נעשים בטלים לאחר שסידורי העבודה נוֹזְמוּ ומרגישים שסיימו את עבודתם ואין להם עוד מה לעשות. הדבר מראה שהם אינם יודעים כיצד לבצע את העבודה או לקחת אחריות על משימות ספציפיות. למעשה, מרגע שסידורי העבודה השונים של בית האל נוֹזְמוּ, כל עוד העליון לא הורה על הפסקה, העבודה חייבת להימשך ואינה יכולה להיעצר באמצע הדרך. לדוגמה, האם העליון הורה על הפסקת העבודה של כתיבת מאמרי עדות חווייתית? האם הייתה הודעה כלשהי המורה להפסיק עבודה זו? (לא). אם כן, כיצד על מנהיגים ועובדים לבצע את העבודה הזו? אל תהיו מונעים רק מהתלהבות רגעית. כאשר סידור העבודה נוזם לראשונה, אתה נלהב מאוד, יוזם ולהוט לבצע את העבודה הזו. אולם לאחר תקופה מסוימת, אם העליון אינו מדרבן, אינו יוזם הנחיות חדשות, או אינו נותן הוראות נוספות לסידור עבודה זה, אתה עלול לחשוב שמכיוון שהעליון לא סידר שום דבר חדש, אתה יכול להתעלם מעבודה זו. זה לא מקובל; זוהי הזנחת אחריות. לא משנה במשך כמה זמן עבודה זו הוטמעה, וללא קשר לשאלה אם העליון בירר, דרבן או הדגיש עבודה זו במהלך אותה תקופה, כל עוד עבודה זו הופקדה בידיך, עליך לשאת בה ולהמשיך לבצעה היטב וברציפות. מה פירוש "ברציפות"? פירושו שכל עוד העליון אינו מורה על הפסקה, על מנהיגים ועובדים לספק הדרכה, פיקוח, דרבון, בדיקה ומעקב רצופים ומתמשכים על עבודה זו. כל עוד אתה מחזיק בתפקידך, עבודה זו היא משהו שעליך לבצע היטב כמנהיג או כעובד, אלא אם כן תתפטר או תודח. זוהי גם משימה שעליך להטמיע ולעקוב אחריה ברציפות. כיצד יש ליישם זאת בפועל? בכל פעם שאתה מבקר בכנסייה, עליך לשאול את המנהיגים המקומיים ואת המפקח על עבודה זו: "איך התקדמו מאמרי העדות בתקופה זו? האם יש מאמרי עדות טובים ומרגשים יחסית?" האם יש מאמרים עם חוויות מיוחדות?" אם הם יאמרו שיש, עליך לעיין במאמרים אלה. אם הם אכן מכילים חוויות מעשיות ובאמת מחזקים את האנשים, יש להגישם במהירות. בכל פעם שאתה מבקר בכנסייה, עליך לשאול תחילה על עניין זה. זוהי משימה ספציפית שעליך להטמיע, מחויבות שאינך יכול להתחמק ממנה – זוהי אחריותך. ללא קשר לשאלה אם העליון מדרבן או שואל על עניין זה, משימה זו כלולה במה שעליך לעשות. אם האחים והאחיות עסוקים בביצוע חובותיהם ואין להם זמן לכתוב מאמרי עדות, עליך לדרבן אותם ולומר: "כתיבת מאמרי עדות טובים מועילה מאוד להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל, וזוהי גם חובה חשובה". אולם, מנהיגים מסוימים אומרים: "האחים והאחיות מרגישים שהם כתבו את כל חוויותיהם ואין להם עוד מה לכתוב". האם אמירה זו נכונה? למעשה, אנשים אינם שמים לב לחוויות מפורטות רבות ומתעלמים מהן. רק כשהם קוראים את העדויות החווייתיות שכתבו אחרים הם נזכרים שגם להם היו חוויות דומות. לפיכך, כתיבת מאמרי עדות חווייתית דורשת מחשבה והתבוננות מעמיקות. ישנן הבנות חווייתיות רבות שראוי לכתוב עליהן. האם היעדר זמן לכתיבה הוא סיבה תקפה? זוהי חובה שאנשים צריכים לבצע. לא משנה עד כמה הם עסוקים, עליהם לפנות זמן לכתיבה. אם הם אינם יודעים כיצד לכתוב מאמרי עדות, עליהם להכתיב זאת למישהו אחר שיערוך את דבריהם, וכך ייווצר מאמר טוב. בדרך זו, באמצעות הדרבון וההכוונה שלך, ייכתב עוד מאמר עדות טוב. האם אתה יודע כמה אנשים מאמר זה יכול לחזק? כמה אנשים יכולים לקבל ממנו עזרה ולהפיק ממנו תועלת? אם אינך מפקח ומספק הכוונה, וגם למנהיגי הכנסייה המקומיים אין תחושת עול, והם חושבים שהאחים והאחיות כתבו את כל עדויותיהם החווייתיות ואין עוד מאמרים לכתוב, אזי מאמר עדות טוב זה לא ייווצר. לפעמים כשאתה מבקר בכנסייה, אחים ואחיות מסוימים משוחחים איתך ואומרים: "סבלתי מכל מיני קשיים בחיי. לאחר שהתחלתי להאמין באל, גם נרדפתי רבות. בכל צעד ושעל האל הוא שהנחה אותי. ראיתי את מעשיו הנפלאים של האל, והבנתי שהכול נקבע מראש על ידי האל ושהאל באמת מחזיק בריבונות על הכול – זה נכון לחלוטין!" לאחר שהם מספרים לך את חווייתם, אתה שואל אם הם כתבו אותה כמאמר, והם אומרים: "לא, רמת ההשכלה שלי נמוכה ואני לא יודע לכתוב. חוץ מזה, אחרים אומרים שלחוויה הזו אין ערך". "איך ייתכן שלחוויה נפלאה כזו אין ערך?" אתה אומר להם. "לאחר כל שלב בחווייתך, הרגשת עמוקות את ריבונותו של האל, את הנהגתו של האל ואת קביעתו מראש. איזו חוויה יכולה להיות בעלת ערך רב יותר מזו? חוויות כאלה יש לכתוב ואסור להחמיצן". ואז אתה מסדר במהירות שאחים ואחיות משכילים יותר יעזרו להם לערוך זאת. בתוך שלושה ימים נכתב מאמר עדות טוב ומצוין ואז הוא הופך לסרטון עדות חווייתית. כל מי שצופה בו אומר: "חווייתו של הגיבור פנטסטית! כל כך מחזק לצפות בזה! זה באמת מראה שהאל הוא ריבון על הכול – זה בדיוק כך! הדבר אושר במידה רבה עוד יותר עכשיו, ואמונתנו באל גברה". אחרים אומרים: "מאמר עדות חווייתית זה נכתב באופן מעשי מאוד והוא מרגש מאוד. יהיה אפילו טוב יותר אם יהפכו אותו לסרט!" אחים ואחיות רבים מצפים בכיליון עיניים שהוא יהפוך במהרה לסרט. אם כן, מכיוון שמנהיגים ועובדים התייחסו לעבודת הכנסייה באחריות ובנאמנות, שיחה אקראית הצליחה להוביל למאמר טוב ולחומר טוב לסרט. זוהי העדות הטובה ביותר והנושא הטוב ביותר לשאת עדות לריבונותו ולקביעתו מראש של האל. סיפורים כאלה יכולים להגביר את אמונתם של כל כך הרבה אנשים וגם לחזק רבים! מה דעתך על מנהיגים ועובדים המבצעים עבודה בדרך זו? הם אינם דבקים בשום פורמליות בעבודתם. לכל מקום שהם הולכים, הם שואלים שאלות, מבררים ומקיימים אינטראקציה עם האחים והאחיות, ומשתלבים ביניהם מבלי להתנשא. לא זו בלבד שיש להם תחושת עול בליבם, אלא גם תחושת אחריות חזקה. בכך שהם עושים זאת בעקביות, הם משיגים תוצאות באופן טבעי. האם האל לא יזכור זאת? אלה מעשים טובים, הלא כן? אימרו לי, האם נדרש מאמץ לבצע את מעט העבודה הזו? האם זה דורש סבל? האם העבודה דורשת לטפס על הרים שפסגותיהם כחרבות או לצלול לתוך ים של אש? לא. העבודה לא קשה. נדרש רק להשקיע את הלב. עם העבודה הזו בליבך, לכל מקום שתלך, תשאל שאלות ותברר: "איך העבודה מתקדמת? האם היו מאמרי עדות טובים בתקופה זו? האם אתם יודעים כיצד להדריך אחים ואחיות שיש להם חוויות אך טרם כתבו מאמרים, לספר את חוויותיהם? האם אתם יודעים כיצד לעזור להם לבטא את עצמם וכיצד להדריך אותם לכתוב אותן?" לכל מקום שתלך, עליך תמיד לשתף על עניין זה, לעשות דברים הקשורים לעבודה זו, ולומר מילים הקשורות לעבודה זו. יישום בפועל בדרך זו הופך את עבודתם של מנהיגים ועובדים לפוריה יותר, הלא כן? האם יכול להיות מצב שבו אתה בטל ואין לך עבודה לעשות? (לא). האם מנהיגים ועובדים העובדים בדרך זו יכולים להתעייף או למות מתשישות? (לא). הם לא יתעייפו ולא ימותו מתשישות, לעבודה יהיו תוצאות, והאל יזכור אותה. אם תעבוד בדרך זו, רבים יתחזקו, והאחים והאחיות ירגישו שכתיבת מאמרי עדות חווייתית היא בעלת ערך ומשמעות. קודם לכן, הם חשבו שלחוויותיהם אין ערך, אך באמצעות הדרכתך הם הבינו כיצד לכתוב מאמרי עדות חווייתית. הדבר מועיל גם להיווכחות בחיים שלהם. רק כאשר אתה עובד בדרך זו אתה ממלא את תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים.

בעקבות השיתוף על האופן שבו מנהיגים ועובדים צריכים לבדוק את העבודה, האם למדתם כיצד לבדוק אותה? בדיקת העבודה אין פירושה לחפש פגמים או להיות קטנוניים, אלא לבחון כיצד העבודה בוצעה, האם היא סודרה, האם יש מישהו שאחראי עליה, איך היא מתקדמת, מה קצב התקדמותה, האם היא מתנהלת כשורה, האם היא נעשית בהתאם לעקרונות, האם היא מניבה תוצאות, וכן הלאה. במקביל, עליכם להתבונן ביעילות העבודה, לסקור ולהעריך אותה, ועל סמך זה למצוא דרכים טובות ומתאימות יותר להטמיע אותה. בכל הנוגע לסידור עבודה, כגון סידור כתיבת מאמרי עדות חווייתית, כל עוד העליון לא הורה להפסיק, יש לעקוב אחר עבודה זו ולהטמיע אותה ברציפות. הדבר מועיל להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. אם אנשים מסוימים חשים שכבר יש מספיק עדויות חווייתיות ושאנשיו הנבחרים של האל אינם יכולים לקרוא את כולן, האם ניתן אז להפסיק את העבודה הזו? אי אפשר להפסיק אותה. ככל שיש יותר עדויות חווייתיות, כך ייטב; ככל שיש יותר מהן, כך הן יהיו עשירות יותר – זה הדבר שעוזר ביותר לאנשיו הנבחרים של האל להיכנס למציאות-האמת. מאמינים חדשים מסוימים, לאחר שיקראו את העדויות החווייתיות הללו, יידעו כיצד לחוות את עבודת האל. לאחר שיעברו תקופה של התנסות וישיגו תוצאות הם יוכלו באופן טבעי לכתוב מאמרי עדות חווייתית. גם אנשים בעלי חוויות שטחיות יוכלו להתחזק מקריאת אותן עדויות חווייתיות עמוקות יחסית, להגיע לחוויות עמוקות יותר ולכתוב מאמרי עדות טובים יותר. עדויות אלה מחזקות הן אנשי דת והן את אנשיו הנבחרים של האל בבית האל. לכן, לעולם אין להפסיק את העבודה של כתיבת מאמרי עדות חווייתית. מנהיגים ועובדים חייבים לעקוב אחר עבודה זו ברציפות ואל להם להפסיקה מכל סיבה או תירוץ. זהו פריט עבודה חשוב בכנסייה. מנהיגים ועובדים צריכים לשמש דוגמה אישית בכתיבת מאמרי עדות חווייתית. יישום בפועל זה חושף בצורה הטובה ביותר אם הם ניחנים במציאות-האמת. אם הם אינם יכולים לכתוב מאמרי עדות חווייתית, אינם עומדים בדרישות כמנהיגים או כעובדים ואינם יכולים לבצע עבודה אמיתית; יש להדיחם ולסלקם. לאחר שיבצעו היטב את העבודה הזו, מנהיגים ועובדים צריכים להמשיך ולבקר בכנסיות השונות כדי לברר אודות התקדמות העבודה. הם יכולים לשאול שאלות וללמוד על העבודה: "בכנסייה שלכם יש כמה אחים ואחיות רציניים יחסית בחתירתם ויש להם חוויות – האם הם יכולים לכתוב מאמרי עדות?" עליהם לשאול גם את אלה שזה עתה קיבלו את הדרך האמיתית, כיצד הם חקרו והחליטו לקבל אותה, ואם הם יכולים לכתוב את רשמיהם בנוגע לכך. מנהיגים ועובדים צריכים לא רק לברר, ללמוד, לעקוב ולהטמיע את העבודה הזו ברציפות, אלא הם גם צריכים לבדוק עד כמה ההטמעה מתבצעת היטב: "במהלך התקופה הזו, האם סידרתם אנשים לביצוע העבודה הזו? כמה מאמרי עדות חווייתית נכתבו? כמה מהם עומדים בדרישות? מהו שיעור המאמרים שעומדים בדרישות?" המפקח משיב: "לאחר השיתוף האחרון כבר נכתבו כמה מאמרי עדות חווייתית בכנסייה שלנו, וכמה מאמרים שעומדים בדרישות הוגשו. אנחנו מבצעים את העבודה הזו ברציפות". זה בסדר; זה אומר שביצעת את המשימה הזו כראוי. בהתחשב בכך, האם יש קשר ישיר בין יכולתה של כנסייה להפיק מאמרי עדות חווייתית אמיתיים לבין תפקידם של מנהיגים ועובדים? מצד אחד, עליך לשתף ברציפות על היבט זה של העבודה; מצד שני, עליך לשמש דוגמה אישית, לברר ברציפות על העבודה, וגם להשתתף בה ולעקוב אחריה. לאחר שעקבת אחר העבודה במשך תקופה ואז עזבת את הכנסייה, עליך לחזור בהמשך כדי לבדוק את ההטמעה. האין זה מה שמנהיגים ועובדים צריכים לעשות? זוהי אחריותם של מנהיגים ועובדים.

מנהיגים ועובדים חייבים להתייחס ברצינות לכל סידור עבודה שבית האל יוזם ולהטמיע אותו ברצינות. עליכם להשתמש תדיר בסידורי העבודה כדי להשוות ולבדוק את כל העבודה שעשיתם. עליכם גם לבחון ולהרהר אילו משימות לא ביצעתם היטב או לא הטמעתם כראוי במהלך תקופה זו. עליכם להשלים ולברר במהירות את מצבה של כל משימה שהוזנחה, מבין אלו שהוקצו ונדרשו בסידורי העבודה. אם אתה עסוק במשימה ספציפית ואינך יכול להתפנות, תוכל להטיל על אחרים לבדוק ולעקוב אחר העבודה שלא בוצעה היטב. אל תסתפק במתן פקודות ותחשוב שהמשימה הושלמה לאחר שהקצית וסידרת את העבודה, ואז תעמוד מנגד בחיבוק ידיים. כמנהיג, אתה אחראי על כל העבודה, לא רק על משימה אחת. אם אתה רואה שמשימה מסוימת חשובה במיוחד, אתה יכול לפקח עליה, אך עליך גם למצוא זמן לבדוק, לכוון ולעקוב אחר משימות אחרות. אם אתה מסתפק בביצוע טוב של משימה אחת בלבד ורואה בכך את העניין כגמור, ומקצה משימות אחרות לאנשים אחרים מבלי להתעניין או לשאול עליהן, זוהי התנהגות חסרת אחריות והזנחת אחריות. אם אתה מנהיג, לא משנה על כמה משימות אתה אחראי, זוהי אחריותך לברר ולשאול עליהן ללא הרף, ובמקביל גם לבדוק אותן ולפתור בעיות מיד כשהן מתעוררות. זוהי עבודתך. ולכן, בין שאתה מנהיג אזורי, מנהיג מחוזי, מנהיג כנסייה או ראש צוות או מפקח כלשהו, ברגע שהבנת מהו היקף אחריותך, עליך לבחון תדיר אם אתה מבצע עבודה אמיתית, אם מילאת את האחריות שאותה מנהיג או עובד אמור למלא, וכן אילו משימות – מתוך כמה שהוטלו עליך – לא ביצעת, אילו אינך רוצה לבצע, אילו הניבו תוצאות גרועות, ובאילו נכשלת בהבנת העקרונות. כל אלה דברים שעליך לבחון לעתים קרובות. במקביל, עליך ללמוד לשתף עם אנשים אחרים ולשאול אותם שאלות, ועליך ללמוד כיצד לזהות תוכנית, עקרונות ונתיב ליישום בפועל בדברי האל ובסידורי העבודה. כלפי כל סידור עבודה, בין שהוא נוגע למִנְהָל, לכוח אדם או לחיי הכנסייה, או לכל סוג של עבודה מקצועית, אם הוא נוגע לאחריותם של מנהיגים ועובדים, הרי שזוהי אחריות שמנהיגים ועובדים אמורים למלא והיא בתחום אחריותם – אלה הן המשימות שעליך לטפל בהן. כמובן, יש לקבוע סדרי עדיפויות על סמך המצב; אסור שאף עבודה תתעכב. מנהיגים ועובדים מסוימים אומרים: "אין לי שלושה ראשים ושש זרועות. יש כל כך הרבה משימות בסידור העבודה; אני לחלוטין לא אוכל להסתדר אם יטילו עליי את כולן". אם ישנן משימות מסוימות שאינך יכול להיות מעורב בהן באופן אישי, האם סידרת שמישהו אחר יבצע אותן? לאחר שעשית את הסידור הזה, האם עקבת וביררת? האם ערכת בקרה על עבודתם? הרי היה לך זמן לברר ולערוך בקרה, נכון? בהחלט היה לך זמן! מנהיגים ועובדים מסוימים אומרים: "אני יכול לעשות רק עבודה אחת בכל פעם. אם תבקש ממני לערוך בקרה, אני יכול לעשות זאת רק על משימה אחת בכל פעם; יותר מזה זה בלתי אפשרי". אם זה המצב, אתה חסר תועלת, האיכות שלך ירודה ביותר, אין לך יכולת עבודה, אינך מתאים להיות מנהיג או עובד ועליך לפרוש מתפקידך. פשוט עשה עבודה שמתאימה לך – אל תגרום לעיכובים בעבודת הכנסייה ובצמיחת חייהם של אנשיו הנבחרים של האל בגלל שהאיכות שלך ירודה מכדי שתוכל לבצע עבודה; אם חסר לך ההיגיון הזה, אתה אנוכי ונאלח. אם האיכות שלך רגילה אך אתה מסוגל להתחשב בכוונות האל ומוכן להתאמן, אך אתה לא בטוח שתוכל לבצע את העבודה היטב, עליך לחפש כמה אנשים בעלי איכות טובה שישתפו איתך פעולה בעבודה. זוהי גישה טובה וזה נחשב כהתנהגות הגיונית. אם האיכות שלך ירודה מדי ובאמת אינך מסוגל לשאת בעבודה הזו, ובכל זאת אתה עדיין רוצה להמשיך להחזיק בתפקיד הזה וליהנות מהטבותיו, אזי אתה אדם אנוכי ונאלח. מנהיגים ועובדים חייבים להיות ניחנים במצפון והיגיון – זה חשוב ביותר. בלי שתהיה להם אפילו האנושיות הזו, הם לחלוטין לא יכולים להיות מנהיגים או עובדים, וגם אם הם יבצעו מעט עבודה, הם יהיו מנהיגי שקר שיביאו רק נזק לאנשיו הנבחרים של האל ויסכנו את עבודת הכנסייה. מנהיגים ועובדים צריכים להתחשב בכוונות האל; אסור להם בשום אופן להיות דיקטטוריים ולקחת הכול על עצמם, רק כדי שבסוף לא יבצעו שום עבודה היטב ויעכבו את כל עבודת הכנסייה, כמו גם את ההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. זו תהיה עבירה גדולה, הלא כן? לכן, אנשים בעלי איכות ירודה מדי לחלוטין לא יכולים להיות מנהיגים ועובדים. אלה שאין להם לב ירא-אל ואשר אינם יכולים להתחשב בכוונות האל, על אחת כמה וכמה אינם יכולים להיות מנהיגים ועובדים; אי אפשר להפקיד בידיהם שום משימה. כמנהיגים ועובדים, חשוב שתהיה לכם מודעות עצמית. אם אינך יכול לבצע עבודה אמיתית אך עדיין רוצה לקחת הכול על עצמך, ואתה אוהב ליהנות מהטבות המעמד, זוהי ההגדרה המדויקת של מנהיג שקר, ויש להדיח ולסלק אותך.

לאחר ששיתפנו על תחומי האחריות שמנהיגים ועובדים צריכים למלא בנוגע לסידורי העבודה של בית האל, האם יש לכם כעת נתיב לגבי האופן שבו מנהיגים ועובדים צריכים להתייחס לסידורי העבודה ולהטמיע אותם? (כן). האם יש קשיים כלשהם? מבין המשימות השונות המתוארות במסגרת אחריותם של מנהיגים ועובדים ששיתפנו עליהן, אנשים מסוימים עשויים להתמקד רק בהיבט אחד או שניים, בעוד שאחרים אולי לא יצליחו להשלים אפילו היבט אחד או שניים. מנהיגים ועובדים שיכולים להתמקד בהיבט אחד או שניים של העבודה, אם יש להם איכות מספקת והם יכולים גם ללמוד לעקוב אחר היבטים אחרים של העבודה, הם בעצם עומדים בדרישות. אולם, אם הם נשארים רק ברמה של הטפת דוקטרינות וקיום כינוסים אך אינם יכולים לבצע עבודה ספציפית, וכשמבקשים מהם להשתתף בבדיקה ובמעקב אחר משימות ספציפיות, הם נעשים מודאגים, ואין להם תוכניות, צעדים או נתיב פעולה, ואינם יודעים מה לעשות, זה מעיד על איכות ירודה. האם אנשים בעלי איכות ירודה יכולים להטמיע סידורי עבודה? (לא). מנהיגים ועובדים כאלה אינם עומדים בדרישות. כיצד עליכם לטפל במנהיגים ובעובדים כאלה? אימרו להם: "סידורי העבודה פורסמו, ויש לנו הבנה ברורה אילו משימות לבצע ואילו עקרונות לקיים, אבל אתה לא יודע מה לעשות ואין לך נתיב ללכת בו. ובכל זאת יש לך את החוצפה לשתף ולהטיף לנו דרשות. עליך לפרוש מתפקידך מיד! אינך מתאים להיות מנהיג או עובד, אינך יכול למלא את האחריות הזו. מסור אותה במהירות למישהו מוכשר! הפסק להשמיע כאן סיסמאות, איש אינו רוצה להקשיב!" האם זו דרך הולמת לטפל בזה? (כן). אם אינך יכול לבצע את העבודה, מה הטעם להשמיע סיסמאות בעיוורון! כל אחד יכול לקרוא את המילים בסידורי העבודה; כל אחד יכול לדבר דוקטרינות – הכול תלוי באופן שבו אתה מבצע זאת בפועל. אם אינך יכול לבצע זאת, אינך מתאים להיות מנהיג או עובד. אף משימה אינה פשוטה כמו אחד ועוד אחד שווה שתיים. כל משימה דורשת ממנהיגים ועובדים לפתח תוכניות הטמעה ספציפיות במסגרת העקרונות על סמך המצב הספציפי. במקביל, עליהם לדעת כיצד לפקח, לבדוק ולעקוב עד שהעבודה תוטמע כראוי, תעמוד במלואה בדרישות של סידורי העבודה, תבוא לידי מימוש ותפיק תוצאות. רק אז הם ימלאו את אחריותם של מנהיגים ועובדים; רק אז הם יעמדו בדרישות כמנהיגים וכעובדים.

הגישה והביטויים של מנהיגי שקר ביחס לסידורי עבודה

זה עתה שיתפנו על אחריותם של מנהיגים ועובדים בכל הנוגע לסידורי עבודה. כעת נשתף על הביטויים של מנהיגי שקר. בקרב מנהיגי השקר שפגשתם, מהי גישתם כלפי סידורי עבודה? אילו פעולות וביטויים הם מפגינים? מנהיגי שקר מבינים בדרך כלל מהמילים של סידורי העבודה מה צריך לעשות, מהן הדרישות הספציפיות של העליון, ומהם הפרויקטים הספציפיים של העבודה, אך הם מבינים זאת רק במונחים של דוקטרינה. הם עדיין אינם מבינים או תופסים לעומק את העקרונות, הסטנדרטים והנתיבים הספציפיים ליישום בפועל עבור הטמעת סידורי העבודה. לאחר קבלת סידורי העבודה, הם גם עושים דדברים באופן שטחי, משתפים על אופן ביצוע העבודה וכיצד ליזום ולהטמיע את סידורי העבודה. אולם, לא משנה כמה הם משתפים, זוהי רק הבנה מילולית ודוקטרינרית של סידורי העבודה. באשר לאופן ההטמעה הספציפי של סידורי העבודה והתוצאות שניתן להשיג, כמו גם עד כמה ההטמעה תהיה יעילה אם יבחרו אנשים מסוימים לבצע את העבודה או יבחרו תוכנית מסוימת כדי להטמיע אותה, או אם ניתן יהיה לעמוד ביעדים ובתוצאות הנדרשים בסידורי העבודה, הם אינם מודעים להיבטים אלה ואינם מבינים אותם. כאשר מנהיגי שקר מטמיעים סידורי עבודה, בדרך כלל הם רק מקיימים כינוס כדי להטיף כמה מילים ודוקטרינות, מקצים את העבודה, מזכירים כמה מדרישותיו של האל, ואז מבקשים מכולם להביע את נחישותם. הם רואים בכך כאילו בצעו את עבודתם. הם מאמינים שכל עוד הקצו את העבודה, מינו מישהו לאחראי, וציינו את התוצאות שבית האל דורש, הם מילאו את אחריותם. ואז הם מרגישים רגועים לחלוטין, כאילו העבודה הסתיימה. אין להם מושג מתי לבדוק את העבודה, אילו בעיות וקשיים עלולים להתעורר בעבודה, אילו בעיות יכולות להיפתר ואילו לא על ידי הכפופים להם. הם גם אינם יודעים אחר אילו משימות חשובות יש לעקוב ולספק להן הדרכה. לדוגמה, צעדים חשובים כמו פיקוח, דרבון ובדיקה לעולם אינם עולים בדעתם של מנהיגי שקר. מנהיגי שקר מעט טובים יותר, שיש להם יחסית קצת מצפון ואינם רוצים לחיות על חשבון הכנסייה, מאמינים שעליהם לבצע עבודה כלשהי. הם יבקרו בכנסייה וישאלו את האחים והאחיות אם יש להם בעיות כלשהן. מישהו אומר להם: "לנו, האחים והאחיות, יש לעתים קרובות מחלוקות בינינו כשאנחנו יחד. כשהדעות שלנו חלוקות, אנחנו מתווכחים ללא סוף וחושפים רגזנות". מנהיגי השקר אומרים: "קל לפתור את זה", ואז מקיימים כינוס שבו הם משתפים: "אנשים צריכים ללמוד סובלנות וסבלנות; אנשים צריכים ללמוד להיות צנועים, לא להיות גאוותניים, וללמוד התמסרות. זוהי כוונת האל. כל מי שחושף צביון מושחת צריך להרהר בעצמו ולקבל גיזום, ולא לחיות לפי צביונו המושחת". לאחר ששיתפו את כל הדוקטרינה הזו, הם אומרים: "אתם יכולים לטפל בבעיות הנותרות בעצמכם. אני לא בקיא מאוד בעניינים טכניים. בכל מקרה, קיימתי את הכינוס הזה עבורכם; אתם פשוט עשו את העבודה כראות עיניכם. הדבר המרכזי והחשוב הוא להיות נאמנים בביצוע חובותיכם ולא לדבוק ברעיונות שלכם". לאחר שהקשיבו, אנשים מהרהרים ואומרים: "הבעיה שלנו היא לא רק חשיפת השחיתות, הרגזנות והרצונות האנוכיים, אלא גם שאנחנו לא בטוחים לגבי כמה סוגיות טכניות, הן לא ברורות לנו ואיננו יודעים כיצד לפעול בהתאם לעקרונות. הבעיה הזו לא נפתרה!" מנהיגי השקר משיבים: "קראו עוד מדברי האל. ברגע שהצביונות המושחתים שאתם חושפים ייפתרו, גם הבעיות הללו ייפתרו". העבודה שמנהיגי שקר מיומנים בה ביותר היא להפריח דוקטרינות ולהשמיע סיסמאות. הם אינם צופים את הבעיות התכופות שעלולות להתעורר בעבודה. כשמישהו מעלה בעיה, יש להם רק פתרון אחד, והוא להסביר בכמה מילים ודוקטרינות, ואז להשמיע מעט דברי תוכחה או לתת עצה, ולראות בכך את סיום העניין. הם אינם יכולים להעלות תוכניות ספציפיות ואינם יכולים לספק הדרכה ועזרה נכונות. האין עבודתם של מנהיגי שקר פשוטה וקלה? לכל מקום שאליו הם הולכים, הם פשוט מטיפים ומתמקדים בעיקר בדיבור על דוקטרינות ובהשמעת סיסמאות. המצב הזה נפוץ למדי בקרב מנהיגים ועובדים, הלא כן? הם אינם יכולים להטמיע עבודה ספציפית ואינם יודעים כיצד לבצע, להטמיע או לעקוב אחר סידורי העבודה שמתפרסמים. הם אינם יודעים מהם תחומי האחריות של העבודה שלהם או אילו משימות עליהם לבצע. כשמבקשים מהם לבצע עבודה ספציפית, הם פשוט משמיעים סיסמאות. כשמישהו מעלה בעיה, הם רואים בכך הזדמנות להתחיל להטיף. אם עולה בעיה מכרעת שהם אינם יכולים לפתור, הם משתמשים בגיזום ובנזיפה באנשים. אין להם פתרונות אחרים והם כלל אינם יכולים לפתור את הבעיות והסטיות שמתעוררות בעבודה. זהו מאפיין עיקרי של מנהיגי שקר. ישנם גם מנהיגי שקר שמתבקשים להטמיע סידור עבודה ולבדוק אילו קשיים מתעוררים בזמן ביצוע העבודה – אם הם יכולים לפתור את הקשיים, עליהם לעשות זאת מיד; אם אינם יכולים, הם יכולים לאסוף כמה שאלות, לפנות לעליון והוא יפתור אותן. אך מה שקורה הוא, שכשהם מגיעים לשטח כדי להשתתף בעבודה הזו, הם מכנסים את כולם לכינוסים שנמשכים כל היום, ומלבד לגלות למי יש סכסוכים עם מי, מי תמיד מתווכח עם מי, אנושיותו של מי אינה טובה במיוחד, למי יש הבנה מעוותת, מי גאוותן ותמיד דבק ברעיונותיו, מי גרגרן ועצלן, מי דומה לחסרי אמונה, ומי הם אנשים רעים, הם אינם יכולים לזהות שום בעיה או קושי שמתעוררים בהטמעת העבודה, וגם אינם יכולים לראות את הבעיות הללו. האם לדעתכם מנהיגים ועובדים כאלה יכולים לבצע את עבודתם? (לא). היכן טמונה הבעיה? (האיכות שלהם ירודה מדי, אין להם יכולת הבחנה, והם אינם יכולים לזהות בעיות). כמה מנהיגים כאלה יש סביבכם? האם המנהיגים שלכם יכולים לזהות בעיות? אם מתפרסם סידור עבודה והמנהיגים והעובדים רק משמיעים סיסמאות ומטיפים ללא תוכניות או צעדים ספציפיים כלשהם להטמעת סידור העבודה, ואינם יודעים כיצד לבצע את העבודה, הרי שאי אפשר להטמיע את העבודה. למעשה היא בטלה ומבוטלת. המפתח לאיכות ההטמעה של סידור עבודה בכנסייה וליעילותה טמון בשאלה אם מנהיגים ועובדים יכולים לבצע עבודה אמיתית. אם למנהיגים ולעובדים יש איכות טובה, יכולת עבודה ונאמנות, סידור העבודה יוטמע היטב. אם למנהיגים ולעובדים יש איכות ירודה, הם מבולבלים וחסרי יכולת עבודה, אזי לא משנה אם בכנסייה יש מישהו מוכשר בתחום העבודה או עד כמה האחים והאחיות מוכנים לתרום את חלקם, אי אפשר להטמיע את סידור העבודה, לא כל שכן להשיג תוצאות כלשהן.

עבודתם של מנהיגי שקר מוגבלת למה שאנשים יכולים לראות על פני השטח. גם כשהם מטמיעים סידורי עבודה, זה רק למראית עין, ללא שום מעקב או בדיקה לאחר מכן. עבודתם נשארת ברמה של יציאה ידי חובה; אין מאחוריה שום כוח אמיתי והיא אינה משיגה שום תוצאות. לדוגמה, בעבודה של כתיבת מאמרי עדות חווייתית, לאחר קבלת סידור העבודה הזה, מנהיג שקר מכנס אנשים לכינוסים כדי לשתף ולטפל בשאלות שונות שיש להם לגבי סידור העבודה שהם אינם מבינים. לאחר שהוא מסיים להטיף דוקטרינות, ונראה שאנשים מבינים, מנהיג השקר חושב: "העבודה הוקצתה, אז מה עליי לעשות? מכיוון שבית האל דורש כתיבת מאמרי עדות חווייתית, גם אני צריך לכתוב. אם לא אכתוב, האם אנשים לא יזלזלו בי כמנהיג?" הוא מהרהר בביתו על מה לכתוב ולאחר יום, הוא עדיין לא כתב דבר. הוא חושב: "די מאתגר לכתוב מאמר. בדרך כלל, אני מרגיש שיש לי חוויות, אבל למה הן נעלמות כשאני מתחיל לכתוב? לאן נעלמו החוויות האלה? לא, יש לי חוויות, פשוט שיטת הכתיבה מקשה עליי. יצאתי והתרועעתי עם אנשים יותר מדי, וזה מסיח את דעתי ומקשה עליי להתרכז. אני לא יכול תמיד לשתף ולדון בעבודה עם אנשים; אחרת, דעתי תמשיך לנדוד ולא אוכל לכתוב את המאמר. אני צריך קצת זמן שקט כדי לחשוב היטב איך לכתוב אותו כראוי לפני שאוכל לכתוב". הוא הפך את כתיבת המאמרים למשימתו העיקרית ומתייחס לעבודה שמנהיג או עובד צריכים לבצע כמשימה משנית. הוא מעביר את כל היום בכתיבת מאמרים בבית, אינו מקדיש תשומת לב להטמעת העבודה ואינו לומד או תופס כמה אנשים בכנסיות השונות יכולים לכתוב מאמרים או אם ישנם אנשים מתאימים להנחות ולבצע בקרה על העבודה – אין לו מושג לגבי הדברים האלה. חודש חולף, ולא זו בלבד שהוא לא כתב מאמר בעצמו, אלא שהוא גם אינו יודע כיצד העבודה הזו מתקדמת בכנסייה. מה הבעיה כאן? לאחר שמתפרסם סידור העבודה, כמה ממנהיגי הכנסייה שיש להם איכות ירודה אינם יודעים כיצד לבצע עבודה אמיתית. כמו האדם הזה, הם פשוט מטיפים כמה מילים ודוקטרינות ומשמיעים סיסמאות, ותו לא. לא משנה להם אם האחים והאחיות מוכנים לכתוב או לא; המנהיגים אינם מדרבנים או מנחים אותם, ובוודאי שאינם מתקנים אותם. ומנהיג השקר אינו מתעסק במנהיגים ובעובדים כאלה. אחים ואחיות מסוימים כותבים סוג אחד של מאמר, ואחרים כותבים סוג אחר, אך אין איש שמקיים בקרה אם מה שהם כותבים הוא מעשי ובהתאם לעקרונות. האחים והאחיות אינם מבינים את העקרונות ואינם יודעים את מי לשאול; הם פשוט כותבים כי אמרו להם לכתוב, הם מצייתים לסידורים של בית האל. ישנם גם כאלה שיש להם חוויות אך חסרה להם השכלה; אין מי שיעזור לאנשים האלה לערוך את מאמריהם, ואיש אינו עושה סידורים בעניין זה. כל מיני בעיות מתעוררות, והיכן המנהיגים והעובדים? מה הם עושים? הם ב"התבודדות", כותבים מאמרים! מנהיגי שקר אינם יודעים במה עליהם להיות עסוקים או אילו משימות עליהם לבצע. סידורי העבודה מוטמעים בכנסייה במגוון דרכים, בגישות שונות, אך הם אינם מבררים לגבי אף אחת מהן. כשאחים ואחיות נתקלים בבעיות שונות בזמן ביצוע חובותיהם ומדווחים להם על הבעיות הללו, הם אינם פותרים אותן. כתוצאה מכך, בעיות וקשיים רבים נערמים, וכל מיני מאמרי עדות חווייתית מצטברים גם הם ללא איש שיערוך ויבדוק אותם או יקיים עליהם בקרה. ובכל זאת מנהיגי השקר אינם עוקבים אחר הבעיות הללו או בודקים אותן, והאחים והאחיות אינם יכולים למצוא אותם כשיש להם בעיות. מנהיגי שקר אינם מבינים שהעבודה הזו היא אחריותם ושהם צריכים לעקוב אחריה. האין הם פסולת? (כן).

האופן שבו מנהיג או עובד מטמיע את העבודה, כמו גם יעילותה ותוצאותיה, בוחנים אם הם עומדים בדרישות. הדבר בוחן גם את אנושיותם, את איכותם ואת יכולת עבודתם, וכן אם יש להם תחושת עול. כשמנהיגי שקר מקבלים סידור עבודה, הם רואים אותו כגמור לאחר ששיתפו עליו. הם אינם משתתפים, מפקחים, מדרבנים או בודקים את ההטמעה, וגם אינם עוקבים אחריה. הם אינם מבינים שאלה הן המשימות שעליהם לבצע; הם אינם מבינים שאלה הם תחומי האחריות שלהם כמנהיגים וכעובדים. הם מאמינים שכדי להיות מנהיג או עובד נדרשת רק יכולת להטיף. האין הם טיפשים? האם טיפשים יכולים לעמוד בדרישות כמנהיגים וכעובדים? (לא). הם אינם יכולים לעמוד בדרישות כמנהיגים וכעובדים, ובכל זאת הם חושבים שהם די טובים ומאמינים שהם יכולים לבצע את העבודה. האם לא חסר להם בורג? הם אינם יכולים להטמיע אפילו משימה פשוטה כמו כתיבת מאמרי עדות חווייתית. זוהי אחת המשימות הקלות ביותר – צריך פשוט לגייס את אלה שיש להם איכות טובה וניסיון חיים כדי שיכתבו מאמרי עדות, ואז לעקוב ולספק הדרכה. למנהיגים ועובדים מסוימים יש איכות ממוצעת ורמת השכלה נמוכה והם אינם טובים בעבודה מבוססת טקסט, אך הם יכולים להקצות אנשים מתאימים שיהיו אחראים. כך, הם עדיין יוכלו לבצע עבודה אמיתית כלשהי. אם הם לא יודעים אפילו איזה סוג של אנשים להקצות שיהיו אחראים ויבצעו ביקורת, הם אינם יכולים לבצע את העבודה והם מנהיגי שקר. יש אנשים שאומרים: "מנהיג שקר אולי לא יוכל לבצע עבודה מבוססת טקסט בגלל איכות ירודה והשכלה נמוכה, אבל הוא אמור להיות מסוגל לבצע עבודה אחרת". האם אמירה זו תקפה? (לא). מדוע אינה תקפה? (העבודה של כתיבת מאמרי עדות חווייתית היא פשוטה. אם הם אינם יכולים להסביר אותה בבירור או להטמיע אותה, בוודאי שהם אינם יכולים להתמודד עם משימות אחרות. הם אינם יודעים כיצד לבצע את העבודה או לעקוב אחריה). זה מראה שהאיכות שלהם ירודה מדי. הם טיפשים. הם חושבים שלהיות מנהיג או עובד זה כמו להיות פקיד של הדרקון הגדול האדום כאש: שכל עוד הם לומדים להחניף, להתרברב, להשמיע סיסמאות ולעסוק בהונאה, לרמות את הממונים עליהם ולהסתיר דברים מהכפופים להם, הם יכולים לבסס את עצמם ולקבל משכורת מהמדינה. הם אינם מבינים שההיבט המכריע ביותר בתפקיד של מנהיג או עובד הוא ללמוד לבצע עבודה אמיתית. הם מדמיינים את עבודתם של מנהיגים ועובדים כפשוטה מאוד. כתוצאה מכך, הם אינם מבצעים שום עבודה אמיתית והופכים למנהיגי שקר.

אילו ביטויים ספציפיים נוספים יש למנהיגי שקר? האם מנהיגי שקר יכולים לראות לאשורם את העקרונות והסטנדרטים הנדרשים בסידורי עבודה, ולתפוס אותם? (לא). למה הם לא יכולים? הם אינם יכולים לראות לאשורם מהם עקרונות העבודה הזאת, והם אינם יכולים לבחון אותה. כאשר מתעוררים מצבים מיוחדים במהלך הטמעת העבודה, הם אינם יודעים כיצד לפתור אותם. כאשר האחים והאחיות שואלים אותם מה לעשות במצבים כאלה, הם מתבלבלים: "הדבר הזה אינו מוזכר בסידור העבודה, איך אדע כיצד לטפל בו?" אם אתה לא יודע, איך תוכל להטמיע את העבודה הזאת? אתה לא יודע ובכל זאת מבקש מאחרים להטמיע – האם זה מציאותי? האם זה הגיוני? כאשר מנהיגי שקר ועובדי שקר מטמיעים סידורי עבודה, מצד אחד, אין להם מושג לגבי הצעדים והתוכניות להטמעת סידורי העבודה. מצד שני, כאשר הם נתקלים בבעיות, הם אינם יכולים לערוך בקרה בהתאם לעקרונות הנדרשים בסידורי העבודה. לכן, כאשר מתעוררות בעיות רבות ומגוונות במהלך הטמעת סידורי העבודה, הם אינם מסוגלים לחלוטין לפתור אותן. הסיבה לכך היא שבשלבים המוקדמים מנהיגי שקר אינם יכולים לזהות או לצפות בעיות מראש ואינם יכולים לשתף עליהן מבעוד מועד. בשלבים המאוחרים יותר, כאשר מתעוררות בעיות, הם אינם יכולים לפתור אותן, אלא רק מטיפים דוקטרינות ריקות מתוכן ומיישמים תקנות בנוקשות. כתוצאה מכך, הבעיות חוזרות ונשנות ונותרות בעינן, וכך הטמעתן של עבודות מסוימות מתעכב, ועבודות אחרות אינן מוטמעות במידה מספקת. לדוגמה, בנוגע לסידור העבודה של בית האל להרחקת אנשים וגירושם, כאשר מנהיגי שקר מבצעים את העבודה הזאת, הם מרחיקים רק את האנשים שהם רעים בבירור, את צוררי המשיח ואת הרוחות הרעות שגורמים לשיבושים ולהפרעות, וכן את חסרי האמונה שכל האחים והאחיות מוצאים שהם דוחים ומתועבים. אולם ישנם עדיין אנשים שיש להרחיק, כלומר, אותם אנשים רעים וצוררי משיח שהם נסתרים, חתרניים וערמומיים. האחים והאחיות אינם יכולים לראות אותם לאשורם, וגם מנהיגי השקר אינם יכולים. למעשה, על פי סידורי העבודה של בית האל, אנשים אלה כבר הגיעו לרמה שבה יש להרחיקם. אולם מכיוון שמנהיגי שקר אינם יכולים לראות אותם לאשורם, הם עדיין רואים באנשים אלה אנשים טובים, ואף מקדמים ומטפחים אותם, משתמשים בהם לעבודות חשובות, ובכך מאפשרים להם לשלוט ולתפוס תפקידי עבודה חשובים בכנסייה. אם כן, האם ניתן להטמיע את סידור העבודה של בית האל להרחקת אנשים ולגירושם? האם ניתן לפתור ביסודיות בעיות שונות? האם עבודת הפצת הבשורה יכולה להתנהל כסדרה? ברור שאי אפשר להטמיע ביסודיות את סידורי העבודה של בית האל, ואי אפשר לבצע היטב עבודות חשובות רבות. מכיוון שלאנשים שמנהיגי השקר משתמשים בהם אין כלל מציאות-אמת והם אף מסוגלים לבצע מעשים רעים, הדבר מונע את ביצועם התקין של פריטי העבודה השונים של הכנסייה. מנהיגי שקר משתמשים באנשים הרעים האלה, מניחים להם לבצע חובות חשובות וליטול על עצמם עבודות חשובות בכנסייה, ואף מאפשרים לאנשים הרעים האלה לנהל את המנחות. האם הדבר ישבש את עבודת הכנסייה ויפריע לה? האם הדבר יגרום הפסדים למנחות האל? (כן). זוהי תוצאה חמורה מאוד. מכיוון שמנהיגי שקר אינם יכולים לראות את האנשים האלה לאשורם, אינם מסוגלים לערוך להם בקרה, ומניחים לאנשים הרעים האלה ליטול על עצמם עבודות חשובות, העבודה הופכת לתוהו ובוהו. האנשים הרעים האלה תמיד פועלים כלאחר יד בביצוע חובותיהם, מרמים את הממונים עליהם ומסתירים דברים מהכפופים להם, ואינם מבצעים שום עבודה אמיתית; הם פועלים בפזיזות זדונית, מטעים אנשים ומבצעים כל מיני מעשים רעים. אולם מנהיגי שקר אינם יכולים לראות אותם לאשורם, ועד שהם מבחינים בבעיות, כבר התרחש אסון גדול. לדוגמה, באזור הכמורה של חנאן, אנשים רעים מסוימים שהפכו למנהיגים השתמשו באמצעים נתעבים שונים כדי לגנוב את מנחות האל; הם גנבו סכומים עצומים, והסכומים האלה מעולם לא הוחזרו. האם זה קשור לכך שמנהיגים ועובדים בוחרים ומשתמשים באנשים הלא נכונים? (כן). על פי סידורי העבודה, אם אי אפשר לראות לאשורם את האנשים שנבחרו, אפשר להקצות להם תחילה עבודה פשוטה, ולאחר מכן יש לעקוב אחר עבודתם ולהתבונן בהם במשך תקופת זמן. אסור בתכלית האיסור להקצות עבודה חשובה כלשהי לאנשים שאי אפשר לראותם לאשורם, במיוחד אם היא כרוכה בסיכון. רק לאחר התבוננות ארוכת טווח ולאחר שרואים את מהותם לאשורה, יש לקבל החלטות כיצד להתייחס אליהם וכיצד לטפל בהם. מנהיגי שקר אינם עובדים על פי סידורי העבודה ואינם יכולים לתפוס עקרונות; יתרה מכך, הם אינם יכולים לראות אנשים לאשורם והם משתמשים באנשים הלא נכונים. הדבר מוביל להפסדים הן בעבודת הכנסייה והן במנחות האל. זהו האסון שמנהיגי השקר ממיטים. צוררי משיח משתמשים באנשים רעים במתכוון, בעוד שמנהיגי שקר הם מבולבלים, אינם יכולים לראות איש לאשורו, ואינם יכולים לחדור למהותה של כל בעיה שהם מזהים. הם משתמשים באנשים וממנים אותם על סמך רגשותיהם בלבד. רוב האנשים שמנהיגי השקר מסדרים אינם מתאימים; הם גורמים הפסדים לעבודת הכנסייה, והתוצאות זהות לאלה של צוררי משיח המשתמשים באנשים רעים במתכוון. מנהיגי שקר בעלי איכות ירודה וחסרי יכולת לבצע עבודה, ממיטים גם הם תוצאות חמורות למדי, הלא כן? (כן). לכן אל תחשבו שרק צוררי משיח מפרים את סידורי העבודה; גם מנהיגי שקר יכולים להפר סידורי עבודה. גם אם הדבר אינו מכוון, מהות המעשה בסופו של דבר היא עדיין הפרה של סידורי העבודה. מנהיגי שקר, בשל אי-הבנת עקרונות-האמת ובשל חוסר יכולתם לראות אנשים או עניינים לאשורם, מגיעים בסופו של דבר לידי הפרת סידורי עבודה ואינם מסוגלים לבצע עבודה אמיתית. הדבר מעכב את עבודת הכנסייה ופוגע באנשיו הנבחרים של האל. טבען של הפעולות שלהם ותוצאותיהן זהות לאלה של צוררי משיח המבצעים את העבודה, וגם הן גורמות הפסדים לעבודת הכנסייה ונזק להיווכחות בחיים של האחים והאחיות.

כאשר מנהיגי שקר מבצעים את עבודתם ומטמיעים סידורי עבודה, הם עושים זאת רק לצאת ידי חובה והופכים הכול לתוהו ובוהו. הם צדקנים למדי ואף פעם אינם מחפשים או משתפים, ובטיפשותם הם חושבים שניחנו באיכות טובה, ומכיוון שהם בעלי כושר ביטוי הם מעזים לפעול. מכיוון שהאחים והאחיות בוחרים בהם או שבית האל מקדם ומטפח אותם באופן זמני, הם חושבים שהם עומדים בדרישות לתפקיד כמנהיגים ומסוגלים למלא את תחומי האחריות שלהם. הם אינם מעלים על דעתם שהם לא-כלום ושהם אינם יכולים למלא אף אחד מתחומי האחריות של מנהיגים ועובדים. אין להם שום מודעות לחוסר יכולתם; הם פשוט מעזים לפעול בחוצפה. כתוצאה מכך, לאחר ייזום סידורי עבודה שונים, הם אינם מסוגלים להטמיע אף אחד מהם בהתאם לדרישות העליון. כל סידור עבודה שהם מטפלים בו הופך לאי-סדר מוחלט ולתוהו ובוהו גמור. הם מטמיעים את עבודת המנהלה באופן ירוד; לא ברור להם כמה מאמינים חדשים הושגו באמצעות הטפת הבשורה, כיצד להקים כנסיות, לבחור מנהיגים ודיקונים, וכיצד לנהל חיי כנסייה. באשר לשאלה מי משיג את התוצאות הטובות ביותר בניהול עבודת הבשורה, מי נושא את העדות היעילה ביותר, מי המתאים ביותר להשקיית הכנסייה, לאילו מראשי הצוותים יש להתאים את הקצאת חובתם או להדיחם בשל חוסר אחריות, וכיצד לפתור בעיות המתעוררות בהיבטים מסוימים של העבודה – למנהיגי השקר אין מושג לגבי כל המשימות הספציפיות הללו, והם הופכים את עבודתם לאי-סדר מוחלט. גם במשימות המקצועיות השונות בכנסייה, הדורשות רמה גבוהה יותר של מומחיות טכנית, מנהיגי שקר יוצרים אי-סדר מוחלט. אין להם מושג כיצד לבצע את המשימות הללו באופן ספציפי. גם כשהם רוצים לברר לגביהן, הם אינם יודעים כיצד לעשות זאת. הם רוצים לשאול את העליון כיצד לגשת למשימות הללו, אך הם אפילו אינם יודעים כיצד לנסח את שאלותיהם. כתוצאה מכך, אי אפשר לבצע את העבודה. אפילו את המשימה הפשוטה של ניהול נכסים הנדרשת בסידורי העבודה – הקצאת אנשים מתאימים לאבטחת נכסים והקצאתם, והקמת מערכות שונות – מנהיגי שקר אינם מסוגלים לבצע. הם הופכים אותה לאי-סדר מוחלט. מנהיגי שקר שרויים בבלבול מוחלט לגבי כל משימה שהם מטפלים בה. כששואלים אותם אם הטמיעו את סידורי העבודה, הם חשים גאווה ואומרים בביטחון: "כן, הטמעתי. לכל אחד יש עותק של סידורי העבודה וכולם יודעים איזו עבודה בית האל דורש". אם שואלים אותם כיצד עשו זאת, ומבקשים שיסבירו את שלבי העבודה הספציפיים, אילו משימות בוצעו באופן ירוד יחסית, אילו משימות בוצעו באופן חלק יותר, אם כל משימה בוצעה כראוי, אילו משימות דורשות מעקב ובדיקה מתמידים, ואם נמצאו בעיות כלשהן לאחר הבדיקה – אין להם מושג לגבי כל אלה. ישנם מנהיגי שקר שמאז שהפכו למנהיגים, אפילו אינם יודעים אילו משימות מוטלות עליהם או מהו היקף אחריותם. האין זה בעייתי אף יותר? האם לרוב המנהיגים והעובדים כיום יש בעיה זו בדרגות שונות? (כן).

הקריטריון לבדיקה אם מנהיגים ועובדים עומדים בדרישות

האם בעקבות השיתוף היום יש לכם הבנה ברורה יותר של תחומי האחריות שמנהיגים, עובדים ומפקחים צריכים למלא? האם יש לכך מושג טוב יותר בדעתכם? האם הבנתכם את תפקידם של מנהיגים ועובדים מדויקת יותר? (כן). מצד אחד, מנהיגים ועובדים זכו להבנה מסוימת לגבי המשימות שעליהם לבצע; מצד שני, לכל האחרים יש כעת כמה נתיבים להבחין אם מנהיג או עובד עומד בדרישות. על פי הדרישות של תחום האחריות התשיעי של מנהיגים ועובדים, האם רוב המנהיגים והעובדים עומדים בדרישות? (לא). אם כך, אילו מנהיגים ועובדים יכולים לעמוד בדרישות, ואילו אינם יכולים? אלה שניחנו באיכות העומדת בדרישות, בניסיון מעשי כלשהו, בעקרונות מסוימים בטיפולם בעניינים, ובתחושת עול כלפי עבודת הכנסייה, יכולים להפוך למנהיגים ועובדים העומדים בדרישות לאחר תקופת הכשרה. אולם אלה שיש להם איכות ירודה והם חסרי יכולת הבנה, שאינם יכולים לתפוס עקרונות ולא משנה כמה אמת ישתפו איתם, אינם יכולים להפוך למנהיגים ועובדים העומדים בדרישות וניתן רק לסלקם. לכן, אם אתה רוצה להפוך למנהיג או לעובד שעומד בדרישות, ורוצה שאחרים יבחרו בך כמנהיג או כעובד, עליך להעריך תחילה אם איכותך מספקת. כיצד תוכל להעריך זאת? על ידי בחינה אם אתה יכול להטמיע סידורי עבודה. קח סידור עבודה עדכני, קרא אותו ובחן את עצמך כדי לראות אם יש לך את הצעדים והתוכניות להטמעתו. אם יש לך רעיונות ותוכניות ואתה יודע כיצד להטמיע אותו, אזי עליך ליטול על עצמך את העבודה כחובתך המוטלת עליך כאשר האחים והאחיות יבחרו בך. אולם אם לאחר קריאת סידור העבודה ראשך ריק, אינך יכול כלל לראות לאשורם את האנשים המתאימים ביותר לקבל אחריות על העבודה, ויתרה מכך, אינך יכול לראות לאשורו את אופן ההטמעה הספציפי של פריטי העבודה השונים של הכנסייה, וגם אינך יודע כיצד לשתף, לפקח, לבדוק ולעקוב, ואין בראשך שום צעדים או תוכניות להטמעה, אך ישנם אחים ואחיות שסבורים בטעות שאתה מוכשר מאוד ומתאים להיות מנהיג או עובד, מה צריכה להיות גישתך? עליך לומר: "תודה לכם על השבח, אבל למעשה אין לי כישרון רב. אין לי את מה שנדרש – שפטתם אותי לא נכון. אם תבחרו בי כמנהיג, הדבר יעכב את עבודת הכנסייה. אני מכיר את שיעור קומתי; אני אפילו לא יודע כיצד להטמיע סידור עבודה פשוט – אין לי מושג מאיפה להתחיל ואין לי שום קצה חוט. בלי להבין את האמת, אי אפשר לבצע היטב את עבודת הכנסייה. גם אם העליון ימנה אותי לא אוכל לעשות זאת. אני באמת לא מתאים לתפקיד הזה". מה דעתכם על הודאה כזאת? גישה זו מראה על היגיון; לאנשים שאומרים זאת יש הרבה יותר היגיון מאשר למנהיגי שקר. מנהיגי שקר לעולם לא יוכלו לומר דבר כה הגיוני. מנהיגי שקר חושבים: "נבחרתי, אז אני צריך להיות המנהיג. למה שלא אהיה? אני מוכשר, אז זה מגיע לי. האם חוסר היכולת להטמיע סידורי עבודה הוא בעיה? מי נולד כשהוא יודע איך לעשות את זה? האם זה לא משהו שאני יכול ללמוד? כל עוד אני יכול להטיף, זה מספיק. יש לי הבנה רוחנית, אני מכיר ומבין את דברי האל, אני יכול לשתף, ואני יכול למצוא את הנתיב ליישום בפועל של דברי האל. אני מיומן בפתרון צביונות מושחתים ומצבים שונים של אנשים. הטמעת סידורי העבודה של בית האל זה לא עניין גדול. האם זו לא בסך הכול עבודה מנהלית? למדתי מִנְהָל בעבר, אז העבודה הקטנה הזו של בית האל היא לא בעיה בשבילי!" אדם כזה נתון בסכנה, הלא כן? (כן). היכן טמונה הסכנה? האם אתם יכולים לראות את העניין הזה לאשורו? (הוא לא יכול לבצע את העבודה, ישבש את עבודת בית האל ויפריע לה, לא זו בלבד שהוא יפגע בעצמו ובאחים ובאחיות, אלא גם יעכב את עבודת בית האל). האם מדובר רק בנזק? האם זו התוצאה הסופית? אילו היה מדובר רק בזה, עדיין היה ניתן לתקן זאת. הבעיה המרכזית היא שאם מנהיג שקר ממשיך בתפקידו זמן רב, הוא ילך בנתיב של צוררי משיח ובסופו של דבר יהפוך לצורר משיח. האם אתה חושב שלהיות מנהיג או עובד זה כל כך פשוט? עם מעמד בא פיתוי, ועם פיתוי באה סכנה. מהי הסכנה הזו? זוהי האפשרות ללכת בנתיב של צוררי משיח. התוצאה הגרועה ביותר של הליכה בנתיב של צוררי משיח היא להפוך לצורר משיח.

יש האומרים: "לחלק ממנהיגי השקר יש איכות ירודה במקצת, אך אנושיותם אינה רעה. האם הם יכולים ללכת בנתיב של צוררי משיח?" מי אומר שאנושיות שאינה רעה פירושה שהם לא ילכו בנתיב של צוררי משיח? עד כמה רעים עליהם להיות כדי להיחשב צוררי משיח? האם אתה יכול לראות זאת לאשורו? אם מנהיג שקר ממשיך בתפקידו זמן רב, הוא כבר החל ללכת בנתיב של צוררי משיח. האם יש פער בין הליכה בנתיב של צוררי משיח לבין הפיכה לצורר משיח? (לא). חישבו לרגע: באיזה נתיב הולכים אותם מנהיגי שקר? מנהיגי שקר אינם מבצעים עבודה ספציפית, וגם אינם מסוגלים לבצע עבודה ספציפית, ובכל זאת הם רוצים לעמוד בעמדות רמות כדי להרצות לאחרים ולגרום לאנשים להקשיב ולציית להם. האם זו הליכה בנתיב של צוררי משיח? מהי התוצאה של הליכה בנתיב של צוררי משיח? (הם הופכים באופן טבעי לצוררי משיח). אף על פי שמנהיגי שקר אינם צוררי משיח או אנשים רעים באופן מולד, אם הם הולכים בנתיב של צוררי משיח במשך זמן רב ללא פיקוח או שאיש אינו מדווח עליהם ומדיח אותם, האם הם יכולים לתפוס שליטה ולהקים מלכויות עצמאיות? (כן). בנקודה זו, האין הם הופכים לצוררי משיח? אם כן, אתם רואים, תפקידו של מנהיג שקר מסוכן, הלא כן? (כן). להיות מנהיג שקר זה כבר מסוכן מאוד. אף על פי שאנו מנתחים כעת מנהיגי שקר ואיננו נוגעים בצוררי משיח, יש קשר בין המהות של השניים הללו. למעשה, מנהיגי שקר הולכים בנתיב של צוררי משיח. הליכה בנתיב זה תוביל אותם באופן טבעי להפוך לצוררי משיח, דבר שנקבע על פי מהות טבעם. בנקודה זו, אין צורך לבחון את מהות אנושיותם; הנתיב שלהם לבדו קובע אם הם צוררי משיח. חישבו על אותם מנהיגי שקר שהודחו. אם נשפוט את מהותם על פי התנהגותם ומה שחשפו במהלך כהונתם, אילו לא היו מודחים בזמן, האם בסופו של דבר היו הולכים בנתיב של צוררי משיח? האם היו הופכים לצוררי משיח? למעשה, יש אנשים שכבר הראו סימנים לכך ובית האל הוא שהדיח אותם מיד. אילולא הודחו, הם היו מתחילים לחיות על חשבון הכנסייה ולהטעות אנשים. הם היו מתחילים להתנהג כמו פקידים או אדונים בעמדות רמות, להתנשא על אנשים ולהנפיק פקודות, ולגרום לאחרים לציית להם כאילו היו אלוהים. הם היו אפילו טוענים שהאל הביא אותם לידי שלמות ושהם אנשים שהאל משתמש בהם. האין זה בעייתי? אם כן, כיצד עלינו לראות ולאפיין את המצבים והביטויים של מנהיגי שקר כאלה? ניתן לאפיין אותם באופן ראשוני כצבועים, כאנשים שחיים על חשבון הכנסייה, כפרושים. ומה יקרה אם הדבר ימשיך להתפתח? אף על פי שמנהיגי שקר אולי אינם זדוניים או מרושעים כמו צוררי משיח, ולמרות שכלפי חוץ הם עשויים להיראות כמסוגלים לסבול קשיים ולעבוד קשה, לעזור לאחרים בכל הזדמנות, ולהיות סבלניים וסובלניים כלפי אנשים, בדיוק כמו הפרושים שנדדו ביבשה ובים כדי להטיף ולעבוד, מה זה משנה בסופו של דבר? אם אינם יכולים להטמיע משימה אחת ויחידה, במה שונים מעשיהם והתנהגותם מאלה של הפרושים? האם מעשיהם הם שיתוף פעולה עם עבודת האל, או שהם מתריסים נגד עבודת האל ומפריעים לה? ברור שהם מתנגדים לעבודת האל ומעכבים את ההתקדמות הרגילה של פריטי העבודה השונים של הכנסייה. האם זה שונה מהתנהגותם של הפרושים ושל אותם כמרים ובכירים בעולם הדתי? מנהיגי שקר הם בדיוק כמותם. אם כן, כיצד עלינו לאפיין אותם? מה יקרה אם מנהיגי שקר ימשיכו לפעול? לא זו בלבד שהם ייכשלו בהטמעת סידורי העבודה של בית האל, אלא שהם גם יתחילו להוקיע, להשמיע ביקורת, לשפוט, לגנות ולעשות דברים דומים לסידורים האלה – סדרה שלמה של התנהגויות של צוררי משיח תופיע. לא זו בלבד שהם ייכשלו בהטמעת סידורי העבודה, אלא שהם גם ימצאו תירוצים שונים כדי להתנגד להטמעה ולעכב אותה. זה לא שיתוף פעולה עם עבודת האל, אלא עיכוב ושיבוש של עבודת בית האל. זוהי הדרך שבה הם משתמשים בתפיסותיהם ובדמיונותיהם, ובכוח ובמעמד שניתנו להם על ידי בית האל, כדי לעכב את הטמעת סידורי העבודה של בית האל. האין זו מהות הבעיה? (כן). מנהיגי שקר אינם מבצעים עבודה אמיתית ואינם יכולים להטמיע את המשימות השונות שהעליון סידר, ובכל זאת הם נאחזים במעמדם כדי להטיף לאנשים, מתוך תחושה שהם העומדים בראש והמנהיגים של אנשיו הנבחרים של האל. זה כבר הופך אותם לצוררי משיח – צוררי משיח של ממש. האם האפיון הזה של אנשים כאלה מדויק? הוא מדויק ביותר, ללא כל טעות! אין זו הנמקה לוגית, אלא אפיון המבוסס על מהותם. אלה שאינם יכולים להטמיע את סידורי העבודה של בית האל הם מנהיגי שקר, וגם אלה שאינם מטמיעים את סידורי העבודה של בית האל הם מנהיגי שקר. לפני שהם נחשפים כפרושים, ניתן לאפיין אותם כמנהיגי שקר. אולם מרגע שהם הופכים לפרושים וחיים על חשבון הכנסייה, נחים על זרי הדפנה ומחזיקים בעמדות מבלי להטמיע סידורי עבודה או לבצע משימות ספציפיות, והופכים לאבני נגף לעבודת בית האל, יש לאפיין אנשים כאלה כצוררי משיח. כיצד קובעים אם מישהו הוא מנהיג שקר או צורר משיח? מנהיג שקר מאופיין על סמך יכולתו להטמיע סידורי עבודה ולבצע עבודה אמיתית. אלה שאינם מטמיעים סידורי עבודה ואינם מבצעים עבודה אמיתית הם מנהיגי שקר. אולם אם הם יודעים שהם לא יכולים לבצע עבודה אמיתית ושאינם יכולים להטמיע את סידורי העבודה מהעליון, ובכל זאת רוצים לאחוז במעמדם כדי להטיף ולקרוא סיסמאות על מנת לזכות בלב האנשים, ומתעלמים מסידורי העבודה של בית האל, ולאור העובדה שהם מאמינים באל שנים רבות וסבלו למען עבודת הכנסייה שנים רבות, הם מצפים שבית האל ישאיר אותם בסביבה כדי שיוכלו לחיות על חשבון הכנסייה ולנצל את בית האל כבית אבות, ולהמשיך להטעות את האחים והאחיות, ואף לחפש את הכוח כדי לקבוע את השיח ואת הסמכות לקבלת ההחלטות, אזי אנשים כאלה הם צוררי משיח. כך קובעים אם אדם הוא מנהיג שקר או צורר משיח. האם העיקרון ואמת המידה האלה לאפיון ברורים? (כן).

תחום האחריות התשיעי של מנהיגים ועובדים עוסק בעיקר בסידורי עבודה. השאלה אם מנהיג או עובד מטמיע את סידורי העבודה היא הקריטריון לבדיקה אם הם עומדים בדרישות. הערכת מנהיגים ועובדים כאמיתיים או כשקריים על סמך השאלה אם הם מבצעים את עבודת הכנסייה על פי סידורי העבודה היא השיטה המדויקת ביותר. שימוש בגישתם כלפי סידורי העבודה כדי להבחין במנהיגי שקר ולנתח אותם, וכדי לקבוע אם הם מנהיגי שקר או צוררי משיח, הוא הוגן לחלוטין. הוגן וסביר להעריך כל מנהיג ועובד על סמך האופן שבו הוא מטמיע את סידורי העבודה, אם הוא יכול להטמיע את סידורי העבודה, והיעילות והיסודיות של ההטמעה שלו. אין בכך כוונה להקשות על איש במכוון. האם אתם יכולים להבחין בכך שמנהיגי שקר מסוימים אינם מטמיעים את סידורי העבודה ובסופו של דבר הופכים לצוררי משיח? האם טענה זו תקפה? (כן). מדוע היא תקפה? (מכיוון שמנהיגי שקר אינם מטמיעים את סידורי העבודה ואוחזים בעמדותיהם כדי להקים מלכויות עצמאיות משלהם. פירוש הדבר שהם כבר החלו ללכת בנתיב של צוררי משיח). זוהי התופעה – מהי מהות הבעיה? אי-הטמעת סידורי עבודה הוא התנגדות לאל והתייצבות נגדו. מה פירוש הדבר, להתייצב נגד האל? אלה שהולכים בנתיב של צוררי משיח מתייצבים נגד האל, עומדים בניגוד ישיר אליו. אם אדם הוא רק מנהיג שקר, הוא פשוט אינו יודע כיצד לבצע את העבודה או כיצד להטמיע את סידורי העבודה; הוא אינו מתנגד לאל במכוון. אולם תכונותיהם של צוררי משיח חמורות בטבען הרבה יותר מאלה של מנהיגי שקר. ישנם מנהיגי שקר שהולכים בנתיב של צוררי משיח זה מכבר. אנשים אלה מתחילים בכך שאינם מבצעים עבודה אמיתית ואינם מטמיעים את סידורי העבודה. לאחר שהם מנהיגים זמן רב ומסוגלים להטיף כמה מילים ודוקטרינות, הם חשים שמעמדם בטוח, שיש להם הון, ושהם זכו ליוקרה בקרב האנשים. או-אז הם מעזים להתחיל לעשות ככל העולה על רוחם ולהתייצב נגד האל. הם תמיד מעריכים את עצמם יתר על המידה, מאמינים שזכו ליוקרה בקרב האחים והאחיות, שלדבריהם יש משקל, ולכן צריכה להיות להם שליטה מוחלטת בשיח וסמכות לקבל החלטות בכל מעשיהם. הם חושבים שאנשים צריכים להקשיב להם; שאנשים צריכים לשמור על כבודם אם הם מביכים את עצמם כשהם עושים דבר-מה או טועים בדבריהם – וכך צריך לנהוג גם בית האל. הם סבורים שבית האל צריך להתייעץ איתם בכל בעיה שמתעוררת ולתת להם חלק בדברים הטובים, ושהם צריכים לקבל הטבות טובות יותר ושבחים רבים יותר מאחרים. הם חושבים שגם האל צריך להתייחס אליהם ביחס מועדף. מתוך תחושת היתרון והעליונות שהם מייחסים לעצמם, הם מאמינים שבית האל לא צריך לגזום אותם בקלות או לחשוף את צביונם המושחת בפני אחרים, ועל אחת כמה וכמה שלא להדיח אותם מבלי להתחשב ברגשותיהם. אנשים כאלה נתונים בסכנה. הם נחים על זרי הדפנה. הם פרושים, וכבר הפכו לצוררי משיח. הדבר נקבע על פי מהות טבעם, הלא כן? אם מישהו חותר אל האמת וניחן במציאות-האמת, האם יציב את הדרישות הבלתי סבירות האלה לבית האל ולאל? (לא). ישנו אדם מסוג אחד, שלאחר שעבד זמן רב, חש שזכה למעמד ולהון, וכך הוא מפתח מחשבות מסוג זה ואת תחושת העליונות הזו. איזה מין אדם זה? זהו אדם בעל מהות של צורר משיח. מכיוון שהוא אינו חותר אל האמת והולך בנתיב של צוררי משיח, הוא גאוותן וצדקן, ומציב כל מיני דרישות בלתי סבירות לאל ולבית האל. הוא נח על זרי הדפנה, חי על חשבון הכנסייה, דבק במעמדו, ובסופו של דבר הופך לצורר משיח. זהו צורר משיח טיפוסי. האם יש אנשים כאלה בכנסייה? כל מי שמתגאה בהיותו אדם רוחני הוא מסוג זה. אנשים כאלה בבירור חסרי ערך ואינם יכולים לבצע שום עבודה ספציפית, ובכל זאת רואים עצמם רוחניים; הם רואים עצמם כאנשים שהאל רואה בעין יפה ושהם מושאים להבאתם לידי שלמות על ידו. הם מאמינים שהם בניו האהובים של האל, המתגברים. באיזה נתיב הולכים אנשים כאלה? האם הם אנשים שחותרים אל האמת? האם הם אנשים שמתמסרים לאמת? האם הם אנשים שמתמסרים לתזמורים ולסידורים של האל? בהחלט לא, מאה אחוז לא. הם אנשים שחותרים אל מעמד, מוניטין וברכות, והולכים בנתיב של צוררי משיח. כאשר אנשים כאלה אוחזים בעמדה זמן רב, ומשמשים כמנהיגי שקר במשך זמן רב, הם יהפכו בהכרח לצוררי משיח. צוררי משיח הם מכשולים לעבודת בית האל. הם אינם יכולים בשום אופן לבצע עבודה על פי סידורי העבודה, ואינם יכולים בשום אופן לנהות אחר רצון האל או לעשות דברים על פי דרישותיו של האל; יתרה מכך, הם אינם יכולים בשום אופן לוותר על מעמדם, המוניטין והאינטרסים שלהם כדי לבצע את עבודת הכנסייה, מכיוון שהם צוררי משיח.

השיתוף על תחום האחריות התשיעי של מנהיגים ועובדים עוסק בעיקר בהטמעת סידורי העבודה. השאלה אם מנהיג או עובד עומד בדרישות וממלא את תחומי אחריותו נקבעת בעיקר על פי האופן שבו הוא מטמיע את סידורי העבודה ועל פי תוצאות ההטמעה. כמובן, אמת מידה זו משמשת גם לחשיפת מנהיגי שקר והנתיבים שבהם הם הולכים, וכן לחשיפת ההשלכות שהם ממיטים על עבודת הכנסייה ועל ההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. כל הקביעות, השיפוטים והאפיונים הסופיים הללו מבוססים על האופן שבו מנהיגי שקר מטמיעים את סידורי העבודה. הטמעת סידורי העבודה היא משימה עיקרית, לכן קביעה אם מנהיג או עובד עומד בדרישות על סמך האופן שבו הוא מטמיע את סידורי העבודה היא מציאותית מאוד ויסודית ביותר. זאת ועוד, הדרישה מכל מנהיג ועובד לעמוד באמת מידה זו היא סבירה והוגנת לחלוטין, ואין בה כל רבב.

24 באפריל 2021