תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (19)

פריט שנים עשר: לזהות במהירות ובמדויק את האנשים, המאורעות והדברים השונים שמשבשים את עבודתו של האל ואת הסדר הרגיל של הכנסייה ומפריעים להם. לעצור בעדם ולהגביל אותם, ולהשיב את הדברים על כנם. בנוסף, לשתף על האמת כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו לפתח הבחנה באמצעות דברים מעין אלה וללמוד מהם (חלק ז')

האנשים, המאורעות והדברים השונים אשר משבשים את חיי הכנסייה ומפריעים להם

העקרונות לטיפול באלה אשר מעורבים ביחסים בלתי הולמים

בנוגע לאנשים, למאורעות ולדברים השונים אשר משבשים את עבודת האל ואת הסדר התקין של הכנסייה ומפריעים להם, חילקנו אותם לאחד עשר נושאים בסך הכול. קודם לכן שיתפנו על הנושא השישי – עיסוק ביחסים לא הולמים. למה הדבר מתייחס בעיקר? לפיתוי פזיז של אחרים ולעיסוק ביחסי תאווה. מה שיתפנו בנוגע להיבט הזה? כשבכנסייה מופיעים אנשים כאלה, כיצד יש לטפל בהם? אילו פתרונות קיימים? האם עלינו להעלים עין ולהניח לדברים להתנהל ללא פיקוח, או שעלינו לפתור את הבעיה בהתאם לעקרונות-האמת? האם עלינו להימנע מכך או להשפיע על המעורבים מתוך אהבה? האם עלינו לשתף איתם על האמת או להזהיר אותם ולהרחיקם? מהי הדרך ההולמת ביותר לטפל בכך? (יש להזהיר ולהגביל את המעורבים. אם אי אפשר להגביל אותם, יש להרחיקם). כיצד יש להגביל אותם? האם קל לעשות זאת? כשעניינים כאלה מתרחשים, בדרך כלל לא כל כך קל להגביל את המעורבים. יש אנשים שמבחינים במצב כזה וחשים שהוא לא הולם, אבל הם נבוכים מכדי לדבר. יש אנשים שעשויים לרמוז על כך בעקיפין, אבל המעורבים לאו דווקא מקשיבים. מהי אנושיותם של כל האנשים שמסוגלים לפתות אחרים בפזיזות? האם הם אנשים מכובדים וישרים? האם הם אנשים בעלי הגינות של קדושים? האם הם אנשים בעלי כבוד וחוש בושה? (לא). אם מישהו רק מזכיר להם במילים או משתף איתם על האמת באופן רגיל, האם זה יכול לפתור את הבעיה? לא. כשעניין כזה מתרחש, פירוש הדבר שלמעשה הוא התבשל בליבם זמן רב. בנקודה זו, האם קל לשלוט בו? האם עזרה וניסיון להשפיע עליהם באהבה יכולים לפתור את הבעיה? (לא). אם כך, מהו הפתרון הטוב ביותר? הפתרון הוא להרחיק אנשים כאלה, לבודד אותם מאלה שמאמינים באל בכנות ומבצעים את חובותיהם, ולא לאפשר להם להמשיך להפריע לאחרים ולהזיק להם.

כיום, בכנסיות מסוימות, צצות ללא הרף תקריות של גברים ונשים שמפתים זה את זה. כל עוד יש לאנשים אלה הזדמנות הם מפתים זה את זה ומתנהגים באופן מופקר במיוחד וללא כל תחושת בושה. שמעתי על גבר שפיתה נשים רבות; הוא לא עסק בחיזור רציני אלא פשוט פיתה בקלות דעת ונצמד לכל אישה שפגש. יש אנשים שאומרים: "הוא פשוט מקיים אינטראקציה באופן רגיל; זו פשוט דרך ההתנהלות שלו". רוב האנשים מוצאים שדרך ההתנהלות הזו לא בונה, דוחה ומגעילה. האין זו בעיה? האם זה יכול להוכיח שיחסים כאלה אינם הולמים? אם שני אנשים שיוצאים לדייטים פוגעים לא רק בביצוע חובותיהם שלהם אלא גם בזה של אחרים, יש להגביל אותם. אסור יהיה להם לצאת לדייטים במסגרת חיי הכנסייה, ובמיוחד לא בכנסייה עם חובות במשרה מלאה, כי זה פוגע בביצוע חובתם של אחרים ומזיק לעבודת הכנסייה. כשהם יוכלו להתרכז בחובותיהם, הם יוכלו לחזור לכנסייה עם חובות במשרה מלאה כדי לבצע את חובתם. יש אנשים שאינם מחזרים בצורה רצינית אלא מפתים אחרים ונצמדים אליהם בפזיזות, משתעשעים ברצונות מלאי תאווה, מפריעים לחיי הכנסייה, משפיעים על מצב הרוח של אנשים ומפריעים לאחרים. מצב זה מהווה הפרעה לעבודת הכנסייה ויש לפתור אותו ולטפל בו בהתאם לעקרונות; יש לבודד אנשים אלה ולהרחיקם ללא דיחוי. האם בעיה זו קלה לטיפול? אסור לאיש לשבש את חיי הכנסייה ואת עבודת הכנסייה ולהפריע להם, ויש לטפל בבעיות כאלה בהתאם לעקרונות. יש אנשים שאומרים: "במצבים שבהם לא יהיה מי שימלא את חובותיהם אם יטופלו, אי אפשר לטפל בהם; יש לאפשר להם פשוט להמשיך ולפתות אחרים כרצונם. לא משנה איך הם מפתים אחרים, יש להתיר זאת". האם לבית האל יש כלל כזה? האם היה עיקרון כזה בשיתוף של הכינוס האחרון על אופן הטיפול באנשים כאלה? (לא). כשמנהיגי הכנסייה והמפקחים נתקלים במצבים כאלה, הם מתבלבלים ואינם יודעים כיצד לטפל בהם, ומאפשרים לאנשים האלה לפתות בקלות דעת אנשים אחרים בכנסייה. הדבר גורם לרוב האנשים אי-נוחות, אינו בונה אותם, ומעורר בליבם דחייה, אך הם אינם מעזים לדבר ומוכרחים לסבול זאת. המנהיגים והמפקחים מאמינים שעבודת הכנסייה ובית האל אינם יכולים להסתדר בלי האנשים האלה, שאם אותם פתיינים קלי דעת יישלחו משם, יהיו פחות ידיים עובדות. האם ההיגיון הזה נכון? (לא). במה הוא לא נכון? (האנשים האלה לא יכולים לעשות את העבודה; אין להם ראש לזה). זו בדיוק הנקודה. איזה מין אנשים לדעתכם מסוגלים לפתות אחרים בקלות דעת? אין להם שום ריסון; הם חסרי אמונה, כופרים. לא זו בלבד שהם לא אוהבים את האמת, סולדים מהאמת, יש להם אמונה מועטה, הם צעירים ויש להם בסיס רדוד – זה לא כל העניין. האם כל הכופרים שאינם מאמינים באל מסוגלים לפתות אחרים בקלות דעת? האם כולם מסוגלים לעסוק בפעילויות מופקרות? רק חלק מהם; מיעוטם עדיין מעריך יושרה וכבוד, דואג למוניטין שלו ויש לו קו אדום לגבי התנהלותו העצמית. אותם מאמינים באל לכאורה, אינם טובים יותר מכופרים, אז האם זה מוגזם לכנות אותם כופרים וחסרי אמונה? (לא). אף על פי שהאנשים האלה יכולים לבצע עבודה מסוימת בבית האל, מבחינת טבעם, הם חסרי אמונה וכופרים. אין להם עקרונות בשום דבר שהם עושים והם מתנהלים ללא קו אדום, ללא כבוד וללא תחושת בושה. כופרים אפילו דוגלים ברעיון ש"אנשים זקוקים לגאוותם בדיוק כפי שעץ זקוק לקליפתו"; אך האנשים האלה אפילו לא רוצים לשמור על גאוותם, אז האם הם יכולים לרצות את האמת? האם הם יכולים להשקיע מעצמם בכנות למען האל? האם הם יכולים לפעול לפי העקרונות בחובתם? בהחלט לא! הם אך ורק עמלים. העמלים אינם מחזיקים באמת כלל; עמלם משבש ומפריע, ואינו עומד בסטנדרט של ביצוע חובה. אף על פי שכלפי חוץ נראה שהם מבצעים את חובתם, הם פשוט לא מקשיבים ולא משנה איך תשתף איתם על העקרונות. הם עושים מה שהם רוצים, ולא פועלים לפי העקרונות. כשאנשים אלה מאזינים לדרשות, הבעתם והתנהגותם חושפות את מהותם כחסרי אמונה. אחרים יושבים זקוף, מאזינים ברצינות ובתשומת לב, אבל איך האנשים האלה מאזינים? חלקם נשענים על שולחן, מתמתחים ומפהקים לעתים קרובות, לא יושבים כראוי, ונראים לא אנושיים כלל. איזה מין אנשים הם אלה שנראים לא אנושיים? הם כלל לא בני אדם; הם רק עוטים עור של אדם. איך אתם מרגישים כשאתם רואים קבוצה של אותם "זוחלים" שבאה להאזין לדרשות? האין זה גורם לכם אי נוחות? (כן). הקבוצה הזאת נראית מגעילה, והמראה שלהם גורם לי לא לרצות לדבר. אני מדבר אל בני אדם, לא אל "זוחלים". האם מצבם של אנשים שמאזינים כך לדרשות יכול להשתפר כשהם מבצעים את חובתם? האם אמונתם באל יכולה לגדול והאם הם יכולים להבין את האמת בבהירות רבה יותר ככל שהם מבצעים את חובתם? בהחלט לא! לא משנה איך הם מבצעים את חובתם, שיעור קומתם ואמונתם אינם גדלים. הם עושים הכול במופקרות וללא ריסון, חיים בתוך תאוות הבשר ובצביונות מושחתים ללא כל מודעות, תוכחה עצמית או משמעת – הם לא בני אדם! מבלי להתחשב אפילו בדברים הרעים האחרים שאנשים כאלה עשו או בפעולותיהם שהפרו את העקרונות ופגעו באינטרסים של בית האל, די בכך שהם עוסקים ביחסים לא הולמים כדי להרחיקם. זהו עניין פשוט מאוד, ובכל זאת מנהיגי הכנסייה והמפקחים פשוט מגרדים בפדחתם ולא יודעים כיצד לטפל בו. קל מאוד לטפל בעניין הזה; שיתפנו עליו בעבר. יש לטפל בו בהתאם לעקרונות, ויש להרחיק את מי שצריך להרחיק. אל תחשבו על זה יותר מדי; עבודת בית האל תימשך כסדרה גם בלעדיהם. אימרו לי, מה על אדם לעשות אם הוא מוצא צואת כלבים או גללים במקום כלשהו? עליו לנקות זאת מיד; אם הניקוי לא יתבצע בזמן, זבובים ויתושים יגיעו מיד, ואנשים לא יוכלו למצוא שלווה במקום כזה. למה אני מתכוון בכל זה? (כדי לפתור את בעיית העיסוק ביחסים לא הולמים בכנסייה, הצעד הראשון הוא לטהר את אותם חסרי אמונה נאלחים). כן, בדיוק לזה אני מתכוון. אם יש בכנסייה אנשים מזן "צואת כלבים מצחינה", הם בוודאי ימשכו כמה "זבובים מצחינים". הזבובים האלה ייעלמו באופן טבעי על ידי טיהור צואת הכלבים המצחינה. האין זה פתרון? האם הפתרון הזה הגיוני? (כן). כשמטפלים בבעיות כאלה, לחלק ממנהיגי הכנסייה תמיד יש חששות, והם אומרים: "אם נטהר את אלה שמפתים אחרים בקלות דעת, האם לא יהיו פחות אנשים שיעשו את העבודה?" האם זו בעיה? (לא). למה לא? כיצד יש לפתור את החשש הזה? גם אם החשש שלהם היה הגיוני, במחשבה שלא יהיה מי שיעשה את החלק הזה של העבודה אם הדרישות מהאנשים יהיו מחמירות מדי ואלה שיכולים לעשות את העבודה יטוהרו, האם לא יהיה קל למצוא אנשים מוכשרים אחרים שיחליפו אותם? (כן). וגם אם אי אפשר יהיה למצוא מחליפים מיד, אפשר יהיה לעשות את העבודה מאוחר יותר כשיימצאו אנשים מתאימים, מבלי לפגוע בעבודת בית האל. בית האל אינו תומך באנשים אלה שאינם עושים עבודה ראויה. אם הם יכולים להכות על חטא ולעסוק במשימות ראויות, הם יכולים להמשיך לעשות את העבודה, אבל אם הם לא מכים על חטא, יש לפסול אותם מלבצע את חובתם. האין זה מוצדק והגיוני? בית האל מעדיף לתמוך בעובדים מאשר בחסרי אמונה ובכופרים. האם העיקרון הזה נכון? (כן). באיזה מובן הוא נכון? גם אם עובד אינו חותר אל האמת, הוא עדיין מוכן לעמול, והוא יכול להשקיע מאמץ באופן הולם וצייתני בבית האל. אף על פי שהוא רק עמל, הוא נאמן, ולכל הפחות הוא אינו אדם רע. אלה הם סוגי האנשים שבית האל משאיר. אם אדם הוא רע ונאלח, עוסק תמיד במעשים נכלוליים ונפשעים, ואם הוא אפילו לא יכול לעמול היטב ואינו עומד בסטנדרט כעובד, אזי אנשים כאלה הם כופרים, ובית האל אינו משאיר אותם. לכן, בית האל אינו משאיר אותם לא בגלל שהם עובדים, אלא בגלל שעמלם אפילו אינו עומד בסטנדרט, בגלל שאפילו עמלם הוא עסקה. הם תמיד רוצים לעשות רע ולגרום להפרעות, תמיד מנסים לעסוק במעשים נכלוליים ונפשעים בכנסייה, משבשים את סדר עבודת הכנסייה ומשפיעים על ביצוע חובתם של רוב האנשים. הם משחיתים את אווירת הכנסייה ומבזים את שם האל – אין דבר הולם יותר מאשר לטהרם. בכל מקום שיש אנשים מזן "צואת כלבים מצחינה", יש לטהרם מיד. מובן? (כן).

11. תמרון בחירות ושיבושן

היום נמשיך לשתף על תחום האחריות השנים עשר של מנהיגים ועובדים: "לזהות במהירות ובמדויק את האנשים, המאורעות והדברים השונים שמשבשים את עבודתו של האל ואת הסדר הרגיל של הכנסייה ומפריעים להם. לעצור בעדם ולהגביל אותם, ולהשיב את הדברים על כנם. בנוסף, לשתף על האמת כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו לפתח הבחנה באמצעות דברים מעין אלה וללמוד מהם". מהו הנושא האחד עשר של תחום האחריות השנים עשר הזה? (תמרון בחירות ושיבושן). שיתפנו על תמרון בחירות ושיבושן בעבר, כששיתפנו על הביטויים השונים של צוררי משיח וחשפנו אותם, הלא כן? (כן). סידורי העבודה של בית האל כוללים כללים לבחירות בכנסייה. ניתן לקיים בחירות פעם בשנה, וניתן גם לקיים בחירות בנסיבות מיוחדות מסוימות. כל הכנסיות צריכות לבחור מנהיגים ועובדים בכל הדרגים בהתאם לעקרונות שקבע בית האל. כללי הבחירות כוללים עקרונות בחירה, קריטריונים לבחירת אנשים, שיטות וגישות לבחירות, וכן דגשים שונים שהאחים והאחיות צריכים להיות מודעים אליהם במהלך הבחירות. כמובן, לפני כל בחירות, מנהיגים ועובדים בכל הדרגים צריכים לשתף על כל ההיבטים של עקרונות הבחירה כדי להבטיח שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו להבינם בבירור. כך, תוצאות הבחירות יהיו טובות יותר. לא נשתף היום על פרטי הבחירות; הנושא העיקרי של השיתוף היום הוא כמה ביטויים של תמרון בחירות ושיבושן.

א. הביטויים של תמרון בחירות ושיבושן

בחירות בכנסייה חייבות להתנהל בהתאם לעקרונות הבחירה שקבע בית האל, כדי לבחור את המועמדים המתאימים ביותר להיות מנהיגים ועובדים. אם מפרים את עקרונות הבחירה ומשתמשים בשיטות בחירה אחרות, זהו מעשה של מנהיגי שקר וצוררי משיח. בית האל חייב להוציא מחוץ לחוק הפרות כאלה ולחקור את האנשים העיקריים שתמרנו את הבחירות ולטפל בהם. במהלך בחירות בכנסייה, אנשים שונים נחשפים, והלכי הרוח השונים של אנשים נחשפים. יש אנשים שמושכים בחוטים מאחורי הקלעים כדי להיבחר למנהיגים או כדי שאנשים שמועילים להם ייבחרו. לדוגמה, יש אנשים שחוששים שאלה שחותרים אל האמת ייבחרו למנהיגים ויאיימו על מעמדם, ולכן הם עושים כל מאמץ למתוח ביקורת על האנשים האלה מאחורי גבם בנוגע לחולשות שהפגינו והטעויות שעשו, ומגנים אותם כגאוותנים וצדקנים בעלי צביון של צוררי משיח, וכן הלאה, כל זאת בניסיון לגרום להם להפסיד בבחירות. אחריםכדי להיבחר למנהיגים, קונים מתנות נאות כדי לשחד אנשים במהלך תקופת הבחירות או מבטיחים הבטחות במילים יפות, וגם משתמשים באמצעים שונים כדי להסית אחרים ולהמריצם בנוגע למי להצביע או נגד מי להצביע. לא משנה באילו אמצעים ושיטות הם משתמשים, כולם נועדו לתמרן בחירות ולהשפיע על תוצאותיהן. אף על פי שהכנסייה משתפת שוב ושוב על עקרונות הבחירות – כגון בחירת אנשים בעלי אנושיות טובה, שחותרים אל האמת, ויכולים להנהיג את האחים והאחיות לבצע את חובותיהם כרגיל, לקרוא את דברי האל כרגיל, להיכנס למציאות-האמת, ועקרונות נוספים כגון אלה – האנשים האלה פשוט לא מקשיבים ורוצים להשתמש בתחבולות מפוקפקות. מה פירוש הדבר להשתמש בתחבולות מפוקפקות? פירושו שהם תמיד רוצים לרמות. אף פעם הם לא מעריכים בגלוי מי טוב ומי לא, תמיד רוצים להשתמש בתחבולות מפוקפקות ולעסוק בתכסיסים ערמומיים ובמזימות מאחורי הקלעים. הם אפילו זוממים מאחורי הקלעים במי לבחור ובמי לא לבחור, ומנסים לגרום לכולם להגיע להסכמה. האין אלה תחבולות מפוקפקות? האין זו רמאות? (כן). האם זו שמירה על בחירות באופן גלוי וישר בהתאם לעקרונות-האמת? לא – הם משתמשים בתכסיסים ובשיטות אנושיות בניסיון נועז לתמרן בחירות. מהי מטרתם בתמרון הבחירות? הם רוצים לשלוט בתוצאות הבחירות, הם רוצים להיבחר בעצמם, ואם הם לא יכולים להיבחר, הם רוצים להחליט מי ייבחר, ולכן הם מושכים בחוטים מאחורי הקלעים. הם אינם מתחשבים בעבודת הכנסייה או בהיווכחות בחיים של האחים והאחיות. הם אינם חושבים על האינטרסים של בית האל או של האחים והאחיות; הם מתחשבים רק באינטרסים האישיים שלהם. כשמתקיימות בחירות, הכוונות והרצונות האישיים שלהם נמצאים בראש סדר העדיפויות שלהם. אז למה הם רוצים לתמרן בחירות? אם מישהו באמת היה רוצה להביא את האחים והאחיות בפני האל ואל מציאות-האמת, האם הוא היה פועל כך? האם היו לו שאיפות כאלה? האם הוא היה מפגין התנהגות כזו? לא. רק מי שיש להם מניעים נסתרים, שאיפות ורצונות, ורוצים לתמרן את בחירות הכנסייה, יפעלו כך. בתוך הכנסייה, הם מושכים אליהם אנשים שמסתדרים איתם די טוב, שחולקים את דעותיהם, ושיש להם אותם מניעים ומטרות, וגם לוכדים ברשתם אנשים שהם בדרך כלל חלשים, לא חותרים הרבה אל האמת, והם מבולבלים, בורים, וקל להשפיע עליהם ולתמרן אותם, וכך הם יוצרים כוח שמפריע לעבודת הבחירות של הכנסייה. מטרתם בהתנגדות לכנסייה היא לגרום לכך שהם-עצמם ייבחרו, שהם יאמרו את המילה האחרונה בתוצאות הבחירות. הם רוצים לבחור את האנשים שהם קבעו מראש, אלה שמועילים להם. אם האנשים האלה ייבחרו, אזי מזימתם הצליחה. האם התוצאה של בחירות כאלה תהיה נכונה או לא נכונה? (לא נכונה). היא בהחלט תהיה לא נכונה. אלה שנבחרו בבחירות שזויפו על ידי אנשים רעים בוודאי יועילו לאנשים הרעים. מדוע הם יועילו לאנשים הרעים האלה? כי אז האנשים הרעים יוכלו לפעול בזדון וכאוות נפשם, ולהשתולל בכנסייה מבלי שאיש יעז לחשוף אותם או להגביל אותם. הם לא יורחקו, בעוד שאלה שחותרים אל האמת יודרו וידוכאו על ידם, והכנסייה תהפוך לתחומם של הרשעים. ברור שהתוצאה הסופית של בחירות שתומרנו על ידי אנשים רעים היא בהחלט לא נכונה; היא בוודאי נוגדת את דעת הקהל ומפרה את העקרונות. מנהיגי הכנסייה והאחים והאחיות צריכים להיות מודעים וערניים לגבי כל ההתנהגויות והפעולות של האנשים האלה במהלך הבחירות. אסור להם להיות מבולבלים בעניין הזה. ברגע שמתגלים סימנים של תמרון ושיבוש של בחירות, יש לנקוט מיד באמצעים כדי להגביל את המעורבים, ואם אי אפשר להגביל את האנשים האלה, יש לבודד אותם. האנשים האלה עזי מצח במיוחד, חסרי רסן וקשה לשלוט בהם. כדי לשבש בחירות ולתמרן את התוצאות, הם בוודאי ימשכו בחוטים מאחורי הקלעים, ויאמרו ויעשו דברים רבים. מה צריך לעשות בנידון? קל לטפל בעניין. אם מנהיגי הכנסייה מגלים את הבעיה, עליהם לחשוף אותה ולפרסם אותה, ולגרום לאחים ולאחיות לשתף על חומרת העניין והשלכותיו, ועל טבעם המדויק של מעשים כאלה. לבסוף, עליהם לנקוט באמצעים מסוימים. באילו אמצעים יש לנקוט? יש לטפל ללא גינונים מיותרים במי שתמיד מושך בחוטים מאחורי הקלעים ומנסה לתמרן ולשבש בחירות, ויש למנוע ממנו להשתתף בבחירות. מה פירוש הדבר? פירושו שהצבעתו פסולה. לא משנה כמה אנשים מעורבים בתמרון ובשיבוש של בחירות, יש לפסול את כל הצבעותיהם, ואסור להם להשתתף בבחירות. לא משנה מי הלך שולל ולמי נגרמה הפרעה, כל עוד הוא נהג בדרכיהם של מתמרני הבחירות ושיתף פעולה עם אנשים רעים כדי לפגוע בבחירות בכוונה, על אנשיו הנבחרים של האל לקום ולחשוף אותם ולשלול את זכותם להשתתף בבחירות. האם זו גישה טובה? (כן). הדבר נעשה אך ורק כדי להגן על עבודת הכנסייה. האם אינך מסרב לקבל הגבלות? האם אינך מסרב לקבל את עקרונות הבחירה של בית האל? האם אינך רוצה לומר את המילה האחרונה? אם אתה אומר את המילה האחרונה, זה השטן שאומר את המילה האחרונה. בית האל והכנסייה הם מקומות שבהם האמת שולטת; אסור לאפשר לשטן לקבוע את הכללים. מכיוון שאתה רוצה למשוך בחוטים ולתמרן ולשבש בכוונה את הבחירות האלה, זה פשוט – הצבעתך פסולה. לא משנה למי תצביע, זה לא יועיל; אף אחת מדעותיך אינה תקפה, וגם אם תתעקש להתמודד בבחירות, זה לא יעבוד. לבית האל יש צווים מנהליים ותקנות, וזכותך להשתתף בבחירות אלה נשללה ובוטלה. אם תפריע גם בבחירות הבאות, זכותך להשתתף בבחירות תישלל לחלוטין, ובשום אופן לא יורשה לך עוד להשתתף. כך יש לטפל באלה שתמיד משתמשים בתחבולות מפוקפקות כדי לתמרן ולשבש בחירות.

בכל פעם שמתקיימות בחירות בכנסייה, ישנם תמיד אנשים רעים שמתחילים להיות חסרי מנוחה: חלקם מושכים בחוטים מאחורי הקלעים בניסיון לתמרן ולשבש את הבחירות, בעוד שאחרים להוטים להתחרות בגלוי עם אחרים על תפקיד ההנהגה, מתווכחים עד שפניהם מאדימים, עד כדי כך שהם על סף התפרצות פזיזה, אלימות ואף תגרות ידיים, ומותירים את האחים והאחיות מבולבלים, חסרי יכולת להחליט למי להקשיב או במי לבחור. במהלך הבחירות הם אינם משתפים על האמת, וגם אינם דנים כיצד יבצעו את עבודת הכנסייה, אילו נתיבים יהיו בעבודה, או אילו רעיונות ותוכניות עבודה יציעו אם ייבחרו למנהיגים. במקום זאת, הם מקפידים לחשוף את חסרונותיהם של מועמדים אחרים ולתקוף אותם, ובמקביל מושכים קבוצה אחת של אנשים כדי ליצור אופוזיציה לקבוצה אחרת, ויוצרים מצב של פילוג בכנסייה. למה בחירות כאלה הופכות? הן הופכות למשהו שמפלג את הכנסייה. עוד לפני שתוצאות הבחירות מתפרסמות, הכנסייה כבר התפלגה. האם זו תופעה שאמורה להתרחש במהלך בחירות בכנסייה? האם זו תופעה נורמלית? לא. אם אתה רוצה להיות מנהיג ומאמין שיש לך יכולות מסוימות ותחושת עול, ושאתה כשיר לעבודה זו, אתה יכול להשתתף בבחירות בהתאם לעקרונות של בית האל. כמובן, אתה יכול גם לציין את חוזקותיך ומעלותיך ולשתף על הבנותיך וחוויותיך, כדי שהאחים והאחיות יוכלו להשתכנע ולסמוך עליך שתיקח על עצמך את העבודה של הנהגת הכנסייה. עם זאת, אל לך להשיג את מטרתך להיבחר על ידי תקיפת אחרים, שכן הדבר עלול להטעות אנשים בקלות ולהביא לתוצאות שליליות. אתה עלול להטעות בקלות אחים ואחיות בעלי שיעור קומה נמוך וחסרי הבחנה והם לא ידעו במי לבחור. הכנסייה עלולה גם היא להיקלע לתוהו ובוהו ולסבול מפילוג. האין זה נותן לשטן פתח לניצול? בקיצור, השתתפות בבחירות מבלי לנהוג לפי העקרונות, ותמיד עם שאיפות ורצונות ושימוש באמצעים בזויים כדי להשיג את מטרתו של אדם להיבחר – כל אלה הם במהותם תמרון ושיבוש של בחירות, ומהווים התנהגות בחירות לא הולמת. כמובן, יש אנשים שמפגינים התנהגויות ראויות שיש להבחין בינן לבין אלה. לדוגמה, אם מועמד משתף על האופן שבו יש לבצע היטב פריטי עבודה שונים של הכנסייה, כגון עבודת הבשורה, עבודה מבוססת טקסט ועבודות כלליות, או איך לשפר את חיי הכנסייה, לפתור את קשייהם של אנשיו הנבחרים של האל בהיווכחותם בחיים, וכן הלאה, כל זה ראוי. הבעת דעות והבנות באופן ראוי, שיתוף במחשבות ובתוכניות בנוגע לעבודת הכנסייה, וכן הלאה – כל אלה הם חלק מדיבור והתנהגות רגילים, והם תואמים את עקרונות הבחירה שקבעה הכנסייה. מלבד אלה, יש להתייחס בתשומת לב לכל התנהגות לא הולמת ובולטת במיוחד בתקופת הבחירות. על אנשים להיות ערניים ולהבחין בכך – אסור להתרשל.

יש אנשים שמשתמשים לעתים קרובות בתירוצים כמו עומס עבודה, בעיות משפחתיות רבות או סביבה לא מתאימה כדי לא לבצע את חובתם ולא להשתתף בחיי הכנסייה. אך כשמגיעה העת לבחור את מנהיגי הכנסייה, כל הקשיים האלה נעלמים פתאום, והם מתלבשים בקפידה לכבוד המאורע ובאים להשתתף בבחירות. הם לא נראו זמן רב, אך כששמעו את החדשות הנהדרות על הבחירות בכנסייה, הם מיהרו להגיע מלאי התלהבות. לשם מה הם באים? הם באים בשביל הבחירות, בשביל המשרה של מנהיג כנסייה, בשביל ה"משרה הרשמית" הזאת. אנשים כאלה מתוחכמים במיוחד במעשיהם. מחשש שאחרים יחשדו שהם רוצים להפוך למנהיגי כנסייה, הם נמנעים מלהזכיר את הבחירות ומתמקדים רק בשיתוף על הבנותיהם ועל חוויותיהם כדי לזכות בהערצתם של אנשים. הם גם אוכלים ושותים את דברי האל בפומבי, מנחים את כולם לשתף על דברי האל, וחולקים את עדויותיהם החווייתיות. למעשה, הם ממעטים להשתתף בחיי הכנסייה בדרך כלל ורק לעתים רחוקות משתפים על האמת, והם גם לא מסוגלים לדבר על הבנות חווייתיות כלשהן. אולם כשהבחירות מתקרבות, הם משתנים מאוד. הם משתתפים באופן פעיל בחיי הכנסייה ולהוטים להתפלל, לשיר מזמורים ולשתף, ונראים חדורי מוטיבציה ויוזמה במיוחד ובולטים באופן ניכר. לאחר הכינוסים הם מחפשים הזדמנויות לשוחח על ענייני משפחה עם האחים והאחיות וליצור קשרים. כשהם רואים מנהיג כנסייה, הם אומרים: "אתה לא נראה טוב במיוחד בימים אלה. יש לי כמה תמרים בבית; אני אביא לך קצת". כשהם רואים אחות מסוימת, הם אומרים: "שמעתי שלמשפחה שלך יש קשיים כלכליים. את צריכה עזרה? אני יכולה לתת לך כמה בגדים". הם פעילים במיוחד בכל כינוס, בשונה מאוד ממה שהיו קודם לכן. בעבר, הם היו מגיעים מדי פעם רק כדי להירשם, ולא משנה מי קרא להם לכינוס, הם היו משתמשים בתירוץ שהם עסוקים. אבל בתקופת הבחירות הם צצים פתאום ומשתתפים בכל כינוס בלי להחמיץ אפילו אחד. בכל כינוס, האחים והאחיות משתפים על עניינים ועקרונות הקשורים לבחירות, וכמובן, גם הם נעשים מעורבים. במהלך תקופה זו הם עושים כל מאמץ לבנות יחסים טובים עם האחים והאחיות, ושואפים לקרב אליהם חלק מהם. הם אפילו מעלים מנחות מרובות בפני האחים והאחיות, מה שמעורר תדהמה בקרב רוב האנשים, והם חושבים: "הם מאמינים באל כל כך הרבה זמן, אבל מעולם לא ראינו אותם מעלים מנחות. למה הם כל כך נדיבים הפעם? האם הם באמת השתנו לטובה ותיקנו את דרכיהם?" אנשים טיפשים ובורים שאינם יכולים להעריך עניינים חושבים שאדם זה אכן השתנה לטובה, שהם שפטו אותו לא נכון בעבר, ובלי משים הם מפתחים כלפיו רושם חיובי בליבם, מתוך מחשבה: "משפחתו של אדם זה אמידה; יש לו קשרים וגישה לדרכים שמאפשרות לבצע דברים. אם הוא יהפוך למנהיג כנסייה, הוא יוכל לעשות דברים רבים למען הכנסייה. האם זה לא יספק עזרה לכנסייה שלנו בהטפת הבשורה ובאירוח של כמה אחים ואחיות שנרדפים ונתונים בקשיים? אם הוא יוכל להישאר פעיל, זה יהיה נהדר, אבל אני לא בטוח אם הוא יוכל להתמיד בזה או אם הוא יהיה מוכן להיות מנהיג הכנסייה שלנו". האם אנשים מסוימים לא הוטעו והולכו שולל? כל מה שאדם זה עשה מתחיל לשאת פרי, הלא כן? הכול מתחיל להסתדר והתוצאות יגיעו בקרוב. האין זה מה שהוא רוצה? (כן). בנוסף, הם נותנים שני פריטי לבוש לאדם אחד, סל ירקות לאחר, וכמה תוספי בריאות לאדם נוסף, ומקפידים שאיש לא יישאר מקופח. זה גורם לאנשים לחשוב: "אם אדם זה יהפוך למנהיג כנסייה, האם הוא לא יהיה רועה נהדר? האין הוא אדם שרוב האנשים רוצים להסתמך עליו?" האין העיתוי בשל כעת? האם האחים והאחיות לא יבחרו בקלות במישהו כזה? אדם זה הוא משכיל, רהוט ובעל מעמד מסוים בחברה. אם הכנסייה תתמודד עם מעצרים, הוא יוכל להגן על האחים והאחיות. אם למשפחות של מי מהאחים והאחיות יהיו קשיים, הוא יוכל להושיט יד לעזרה, והוא יוכל גם לסייע בעבודת הכנסייה כשיהיה צורך בידיים נוספות. עם זאת, יש דבר אחד שרוב האנשים אינם בטוחים לגביו: "הוא לא נהג לחתור אל האמת, ובמשך זמן רב השתתף בכינוסים רק לעתים רחוקות. אבל עכשיו, כשמגיע הזמן לבחירות, הוא ממהר להשתתף בכמה כינוסים. אם הוא ייבחר למנהיג, האם הוא יבין את האמת? אם הוא לא מבין את האמת ויכול רק להגן על האנשים האלה או לספק להם הטבות מסוימות, האם הוא יכול לעזור לאנשים להבין את האמת? האם הוא יכול להביא אנשים בפני האל? זה מוטל בספק". לחלקם יש ספקות בליבם, בעוד שאחרים כבר הושפעו מן ההטבות של אדם זה ונשבו בקסמיהן. האין המצב הזה מסוכן מאוד? קול אחד יכול להכריע את הכף בבחירתו. ללא קשר לתוצאה הסופית של הבחירות, האם מעשיהם והתנהגותם של אנשים כאלה ראויים? (לא). ברגעים המתאימים ביותר הם נותנים נדבות, מעלים מנחות ומסייעים לאחים ולאחיות בפתרון קשיים אמיתיים. כשאחים ואחיות מסוימים עוברים דירה, הם מספקים הסעה, וכשלמשפחות של כמה מהאחים והאחיות חסר כסף, הם מלווים להם. כשלאחדים אין טלפון, הם קונים להם, וכשלאחדים אין מחשב, הם נותנים להם את שלהם... הם עושים את הדברים האלה ברגעים המתאימים ביותר, בצמתים המכריעים ביותר. איזה מין התנהגות זו? האם עשיית הדברים האלה מתוך כוונה להתחרות על ההנהגה, עם מניעים נסתרים ומטרות אפלות, אינה תמרון ושיבוש של הבחירות? (כן). הם לא מגיעים מוקדם יותר או מאוחר יותר, אלא מופיעים בדיוק בזמן הבחירות להנהגה. האין הם אוצרים בקרבם מניעים נסתרים? זה לא יכול להיות ברור יותר; הם בוודאי אוצרים בקרבם מניעים נסתרים. זה לא שהם חוו ייסורי מצפון פתאומיים ורוצים לעשות כמה מעשים טובים; מטרתם היא להתמודד על הנהגת הכנסייה, להפוך לאחראים על הכנסייה, לתמרן את הכנסייה ואת אנשיו הנבחרים של האל. האם הם רוצים לתמרן את האנשים האלה כדי שיוכלו באמת לעשות דברים למענם? (לא). אז מה הם רוצים לעשות? הם רוצים לשלוט באנשיו הנבחרים של האל, לשלוט בכנסייה, ולזכות במעמד בכנסייה שיאפשר להם לפעול כבעלי תפקיד ולהיות אלה שאומרים את המילה האחרונה. האם השיטות והנהלים החריגים האלה אינם נחשבים לתמרון ושיבוש של הבחירות? (כן).

בזמן הבחירות בכנסייה, יש אנשים שמפחדים שלא יקבלו מספיק קולות ומצביעים עבור עצמם. האין זה נשמע מגוחך ומוזר? מה טבעו של אדם המצביע עבור עצמו? האם זהו ביטוי של חוסר ביטחון, של חוסר בושה או של שאיפה מוגזמת? זה כל אלה גם יחד. הם חוששים שלא ייבחרו, ולכן אין להם ברירה אלא להצביע עבור עצמם – זהו חוסר ביטחון. אין להם את מה שדרוש, אך הם עדיין רוצים להיות מנהיגים; מחשש שאחרים לא יצביעו עבורם, הם מצביעים עבור עצמם. האין זה חוסר בושה? יתרה מזאת, שאיפתם המוגזמת מעכירה את שיקול דעתם עד כדי כך שהם משליכים הצידה את גאוותם והופכים נטולי יושרה וכבוד: "אם לא תצביעו עבורי, לא אהיה מוכן לקבל את זה; אני חייב להיות מנהיג כנסייה. אם לא אוכל להפוך למנהיג, לא אאמין עוד באל!" הם מתעקשים להיות מנהיגים, לפעול כבעלי תפקיד, ומרגישים שלווה וסיפוק בחיים רק כשיש להם מעמד – אילו שאיפות ורצונות אדירים יש להם! הם מוקירים את המעמד יותר מדי, ומאמינים באל רק כדי להפוך למנהיגים. מה כל כך נהדר בלהיות מנהיג? אם לא היית מעריך את הטבות המעמד ולא היית נהנה מכל היחס המועדף שהוא מביא, האם עדיין היית חומד את התפקיד הזה? האם עדיין היית מצביע עבור עצמך? האם שאיפותיך ורצונותיך עדיין היו כה גדולים? האם עדיין היית מוקיר כל כך את המעמד? לא, לא היית עושה זאת. אנשים כאלה תמיד רוצים להתערב בבחירות ולהשקיע בהן מאמצים, תוך שימוש בכל מעשה נסתר אפשרי. אף על פי שהם עצמם חשים שהתנהגות כזו היא מבישה, לא גלויה או ישרה, ומשפילה במידת מה, לאחר שהם שוקלים מעט את העניין הם חושבים: "לא משנה, מה שחשוב הוא להיבחר למנהיג!" זהו חוסר בושה. הם אפילו רוצים לחקות את שיטות העימות המשמשות בבחירות במדינות דמוקרטיות, שבהן המועמדים חושפים את חסרונותיהם של יריביהם, שופטים ותוקפים זה את זה, ועוסקים בהתנצחויות מילוליות, ומיישמים את הטקטיקות האלה בבחירות של הכנסייה – האין זו טעות חמורה? האם זו לא הזירה הלא נכונה לטקטיקות כאלה? אם אתה בא לכנסייה כדי לעסוק בפעולות נכלוליות ומרושעות אלה ולנסות לתמרן ולשבש בחירות, אני אומר לך, בחרת במקום הלא נכון לעשות זאת! זהו בית האל, לא החברה; כל מי שמתמרן ומשבש בחירות יוקע, ללא יוצא מן הכלל. לא משנה באילו סיבות, תירוצים או שיטות משתמשים בכנסייה בניסיון לתמרן ולשבש בחירות, אין להם תוקף וזהו מעשה רע – לנצח הוא מעשה רע! כל מי שמנסה לתמרן ולשבש בחירות מוקע. אנשים כאלה אינם מוכרים כחברים בבית האל או כאחים ואחיות, ובמקום זאת הם מאופיינים כמשרתי השטן. איזה מין דברים עושים משרתי השטן? הם מתמחים בעשיית כל מיני דברים שמשבשים את עבודת האל ואת הסדר התקין של הכנסייה ומפריעים להם. אלה שמתמרנים ומשבשים בחירות ממלאים את התפקידים השליליים האלה, ועושים את הדברים שמשרתי השטן עושים. לא משנה איזו עבודה הכנסייה נוטלת על עצמה, האנשים האלה קמים כדי לשבש ולהרוס אותה, תוך התעלמות מסידורי העבודה ומהתקנות של בית האל, התעלמות מהצווים המנהליים של האל, ויתרה מכך, התעלמות מהאל. הם מנסים לעשות ככל העולה על רוחם בבית האל, מתמרנים ענייני כנסייה שונים, ויתרה מכך, מתמרנים את חברי הכנסייה, עד כדי תמרון ושיבוש של בחירות הכנסייה. באילו אמצעים הם מנסים לתמרן את אנשי הכנסייה? הם מחפשים הזדמנויות לתמרן ולשבש את בחירות הכנסייה. ברגע שמשרתי השטן האלה מתמרנים ומשבשים את הבחירות, הן נכשלות. אם משרתי השטן האלה יצליחו במזימתם ויהפכו למנהיגי כנסייה, האם תוצאת הבחירות נכונה או לא נכונה? היא לא נכונה, כמובן. יש לערוך בחירות חוזרות באמצעות שיתוף על האמת והפקת לקחים.

ב. העקרונות לטיפול באנשים הרעים אשר מתמרנים את הבחירות בכנסייה

כאשר מתרחש מקרה של אנשים רעים המתמרנים בחירות, יש צורך לערוך בחירות חוזרות. כיצד יש ליישם זאת בפועל? (יש לבטל את תוצאות הבחירות ולערוך בחירות חדשות). זוהי דרך אחת. יש לחשוף ולפרסם את המידע הפנימי על האופן שבו הבחירות תומרנו על ידי אנשים רעים, כדי שכולם ידעו כיצד התנהל תהליך הבחירות וכיצד התקבלו התוצאות. לאחר שהמידע הפנימי הזה ייוודע, יש לבטל את תוצאות הבחירות ולערוך בחירות חוזרות. בחירות כאלה אינן יכולות לקבל את אישורם של רוב אנשיו הנבחרים של האל; ולא משנה מי נבחר – לא ניתן לקבל את התוצאות. בנסיבות רגילות, ניתן לבטל את תוצאות הבחירות באמצעות שיתוף על האמת וחשיפת הסיפור הפנימי, ולערוך בחירות חוזרות. אך לעתים, בנסיבות מיוחדות מסוימות, גם אם חלק קטן מהאנשים מגלה שתוצאות הבחירות תומרנו על ידי משרתי השטן ושהאדם הנבחר אינו מסוגל כלל לבצע את העבודה והוא רק בובה, מכיוון שרוב חברי הכנסייה הולכו שולל על ידי האנשים הרעים ועדיין עומדים לצד משרתי השטן, בעוד שרק למיעוט יש הבחנה מסוימת והוא מכיר את המידע הפנימי – ואיש אינו מאמין למיעוט זה או מקשיב לו כשהוא מדבר – הם מבודדים וחסרי אונים, וידם קצרה מלהפוך את המצב. בנסיבות כאלה, ייתכן שתרצו לחשוף את הסיפור הפנימי על תמרון הבחירות, אך לא יהיה קל להבין את המצב בבירור. במקרה כזה, מלבד דיווח למנהיגים ולעובדים הבכירים, מה עוד אתם יכולים לעשות? אם תמשיכו לחיות חיי כנסייה, תהיו מנודים. השתתפות בכינוסים בכנסייה אחרת אינה נראית הולמת, שכן האנשים שם אינם יכולים פשוט לארח אדם זר. זה באמת מעמיד אותך בפני דילמה! אתה רואה שלמנהיג הכנסייה הנבחר יש אנושיות רעה, שהוא שד, ושהוא לא מישהו שהיה צריך להיבחר, ולכן עצם המראה שלו גורם לך להתרגז. ההליכה לכינוסים גורמת לך אי נוחות, אך הימנעות מהליכה אינה אופציה. אם לא תלך ותנתק את קשריך עם הכנסייה, תאבד את חיי הכנסייה שלך, וזה לא משהו שאתה יכול לעשות. אז האם יש פתרון טוב לבעיה זו? זה דורש חוכמה. מה תהיה התוצאה אם תחשוף אותם בפזיזות? האנשים האלה עלולים להתאגד כדי לדכא אותך, לגרש אותך, ובמקרה הרע, הם עלולים אפילו להרחיק אותך, ולהפוך אותך לקורבן של חוסר צדק. זוהי התוצאה הסבירה ביותר. אז מהו הפתרון הטוב ביותר? (לאחד כוחות עם כמה אחים ואחיות בעלי הבחנה ולאסוף את כל הראיות למעשיהם הרעים של האנשים האלה, שתמרנו בחשאי את הבחירות. לדווח על כך למנהיגים ולעובדים הבכירים, וגם למהר לשתף על האמת עם האחים והאחיות שהולכו שולל כדי להשיבם). האם זה נחשב לפתרון טוב? האם זה בסדר לעשות דברים כאלה בחיפזון? מה התוצאה של חיפזון? (הזהרת האויב בלי משים). כשאתם נתקלים בעניינים כאלה, האם אתם פוחדים או לחוצים? האם עליכם לפחד או להיות לחוצים? (לא). תיאורטית, אינך צריך לפחד – זה מה שהרציונליות שלך אומרת לך. אבל איך זה אצל אנשים במציאות? הדבר המכריע ביותר הוא אם אנשים מבינים את האמת. אם אנשים לא מבינים את האמת ויש להם רק נחישות, הם עדיין יפחדו בתוך-תוכם. כשאתה פוחד, האם קל להשיג תוצאות ולא משנה מה אתה עושה או איך אתה עושה זאת? (לא). כשאתה פוחד, באיזה מצב אתה נמצא? אתה חושש מכוחם של האנשים האלה, חושש שהם יגלו שהבחנת בהם ושאתה נשמר מפניהם, וחושש שהם ידכאו וידירו אותך כשיגלו שאינך לצדם, ובסופו של דבר ירחיקו אותך מהכנסייה. יהיו לך חששות כאלה בליבך. כשיש לך חששות כאלה, האם יכולים להיות לך החוכמה, האומץ והאמצעים לתקשר עם האנשים האלה, לפתור את הבעיות שהם גרמו, או לחשוף את מעשיהם הרעים כדי שהאחים והאחיות יפתחו הבחנה ולא יולכו שולל? מהי הדרך המתאימה ביותר לפעול? כשאתה פוחד, האינך במצב של חולשה? קודם כל, אתה חלש ופסיבי. מצד אחד, חסרה לך אמונה חזקה באל, ומצד שני, אתה חושב: "אם כן, האנשים הרעים האלה הצליחו. איך זה שאני היחיד שמבחין בעניין הזה עכשיו? האם לאחרים יש הבחנה כלשהי? אם אספר לאחרים על המצב האמיתי, האם הם יאמינו לי? אם הם לא יאמינו לי, האם הם יחשפו אותי? אם כולם יתאגדו כדי להתמודד איתי, ואני אהיה לבד וחסר אונים, האם האנשים הרעים האלה ימצאו כל מיני תירוצים כדי להרחיק אותי?" האם לא יהיו לך חששות כאלה? כשיש לך חששות כאלה, איך תוכל להתמודד עם האנשים האלה? איך תוכל לתקשר איתם בדרך המתאימה והחכמה ביותר? בזמן הזה, האם אינך מרגיש שאין לך כיוון או נתיב ללכת בו? ליתר דיוק, כשאתה הכי פוחד והכי חלש, אתה פשוט לא מסוגל להתמודד איתם או לתקשר איתם ולטפל בבעיות שהם גרמו. אז מהי הגישה הטובה ביותר עבורך בזמן הזה? האם זה ליזום ולתקוף ראשון, להתעמת איתם ולחשוף את מעשיהם הרעים כדי להגן על עצמך? האם שיטה זו מתאימה? (לא). למה היא לא מתאימה? כי לא חשבת עד הסוף איך לפעול, אינך יכול לראות את מהותם לאשורה, ואינך יודע איך לחשוף אותם, קל וחומר שאינך יודע אם אלה שהולכו שולל יכולים לקבל את האמת ולשנות את דרכם. אינך יודע אף אחד מהדברים השונים האלה, ולא ברור לך מהו הפתרון המועיל והיעיל ביותר עבורך. אף על פי שעדיין לא הגעת לרמה מסוימת של שליליות, מצבך הנוכחי הוא לפחות של חולשה ופחד, ובתוכך יש לך חששות רבים. בקצרה, בין אם החששות האלה לגיטימיים ובין אם הם נגרמים על ידי החולשה והפחד שלך, אלה הן עובדות. כאשר עובדות אלה מתעוררות, הפתרון הטוב ביותר הוא ללמוד לחכות ולא לעשות דבר. מה פירוש לא לעשות דבר? פירושו לא למהר לחשוף את המצב האמיתי של הבחירות בפני אלה שהולכו שולל, ולא למהר להתנגד למנהיגי הכנסייה שנבחרו זה עתה או לקבוצת האנשים שתמרנה ושיבשה את הבחירות. אל תחשוף אותם; בזמן הזה, עליך ללמוד לחכות. יש אנשים שאומרים: "לחכות זה כל כך פסיבי; כמה זמן אני צריך לחכות?" אין צורך לחכות זמן רב מדי. בזמן שאתה מחכה, בוא בפני האל להתפלל, לקרוא את דברי האל ולחפש את האמת. בנסיבות כאלה, כשאתה ברגעי הפחד והחולשה הגדולים ביותר שלך, תפילותיך הן האמיתיות והכנות ביותר. אתה זקוק לאל שינחה אותך ויגן עליך; אתה צריך לסמוך על האל. ככל שתתפלל, פחדך יפחת אט אט עד שייעלם. כשפחדך ייעלם, האם לא תהיה גם פחות חלש? (כן). יהיו לך גם פחות ופחות חששות. הפחדים, החולשות והחששות האלה אינם נעלמים סתם כך, מעצמם; אלא, במהלך השינוי הזה, תבין בהדרגה דברים מסוימים. אילו דברים תבין? מצד אחד, תדע איך להתמודד עם האנשים האלה, את מי לחשוף ראשון, ואיך לדבר ולפעול באופן שיועיל לעבודת בית האל. בנוסף, תדע את טבע התנהגותם של האנשים האלה. איך תגיע להבנת הדברים האלה? על ידי חיפוש האמת במשך תהליך ההמתנה שלך, תגיע לידי הבנה שלהם בהדרגה. כשתראה זאת בבירור, תהרהר באופן טבעי כיצד עליך ליישם חוכמה, עם מי ראוי לדבר, וכיצד לדבר באופן שישפיע עליהם, שיאפשר להם לדעת את העובדות על אנשים רעים המתמרנים את הבחירות, ושיאפשר להם לשנות את דרכם, להבחין בפניהם האמיתיות של אלה שתמרנו ושיבשו את הבחירות, ולהבחין איזה מין אנשים הם באמת אותם מנהיגים נבחרים כביכול. תהיה לך חוכמה כזו, ופעולותיך יהיו גם שיטתיות. אז איך נוצרים הרווחים החיוביים האלה? כולם מוענקים לך על ידי האל במשך תהליך ההמתנה שלך. חלקם מתממשים בזכות עבודתה ונאורותה של רוח הקודש, וחלקם הם מה שהאל מאפשר לך לראות ולהבין בדבריו. דברי האל אומרים לא להילחם בקרבות ללא הכנה. מה פירוש הדבר? פירושו הוא שללא קשר לאופן שבו תילחם בשטן, בין שאתה נלחם נגד השטן ובין שאתה חושף את מעשיהם הרעים של משרתי השטן, עליך להיות חזק בעצמך, להבין את עקרונות-האמת, ולהיות מסוגל לראות את מהותם ומעשיהם הרעים של השטן ושל האנשים הרעים ואז לחשוף אותם. רק בדרך זו תשיג תוצאות טובות בסופו של דבר. ברגע שתבין את הדברים האלה, האם פחדיך, חולשותיך וחששותיך לא יהפכו פחות עזים ופחות בולטים? לא תרגיש עוד פחד חזק כל כך. התחושות שלך ישתנו בהדרגה; תגלה שאינך חלש כפי שהיית כשהמצב התעורר לראשונה. במקום זאת, תרגיש חזק יותר ובטוח יותר בעצמך מאשר בעבר, ותדע מה לעשות. בשלב זה, התפלל שוב לאל ובקש ממנו להכין את ההזדמנות הנכונה, ואז פעל. דווח על המצב למנהיגים ולעובדים הבכירים, ובמקביל שתף עם אלה שיש להם אנושיות טובה ומאמינים בכנות באל אך הוטעו והולכו שולל כי לא הבינו את האמת, וחשוף בפניהם את המידע הפנימי על אנשים רעים המתמרנים את הבחירות. ברגע שתזכה באמון של אחד או שניים מהאנשים האלה, פחדך ייעלם כמעט לחלוטין. אתה תבין שכל זה לא יכול להיעשות על ידי הסתמכות על כוח אנושי, וקל וחומר שלא על ידי הסתמכות על פזיזות; אינך יכול להסתמך על דחף רגעי, על כעס, או על חוש צדק זמני כביכול – כל אלה חסרי תועלת. האל יכין עבורך את הזמן הנכון ויעניק לך נאורות בנוגע למה שעליך לומר, ובהתבסס על מה שאתה מבין, הוא ינחה אותך צעד אחר צעד וייתן לך נתיב ללכת בו. מהיותך חלש ופוחד בהתחלה ועד לחיפוש והבנת העקרונות והנתיב – במהלך תקופה זו אתה עדיין יכול לתקשר עם האנשים הרעים האלה באופן רגיל. במהלך תקשורת רגילה, מוחם של אנשים אינו ריק; יש להם מחשבות משלהם. בזמן שאתה מחפש ומתפלל, אתה מתבונן באנשים האלה. במה אתה מתבונן? אתה בוחן באיזה נתיב הם הולכים ומהי מהותם האמיתית. אם מה שהם אומרים נכון ותואם את העקרונות של עבודת הכנסייה, אתה יכול להקשיב להם; אם מה שהם אומרים משבש את עבודת הכנסייה ומפריע לה, אתה יכול למצוא תירוץ לא להקשיב או להתמהמה, תוך שימוש בדרך חכמה של תקשורת "ידידותית" איתם מבלי לעורר את חשדם. בזמן שאתה מתקשר איתם "בידידות", אתה אוסף ראיות למעשיהם הרעים, מבחין בהם על סמך פעולותיהם והטענות המופרכות שלהם המפרות את עקרונות-האמת, ומאשר עוד יותר שאנשים אלה הם משרתי השטן. יישום בפועל בדרך זו מאפשר לך לא להיות מוגבל על ידם ובמקביל למלא את אחריותך וחובתך – כך עושה אדם חכם. רק בעלי אנושיות, חוכמה ואהבה לאמת יכולים ללכת בנתיב הנכון. עבור אנשים חסרי חוכמה הפועלים בפזיזות ובגסות, ותמיד מסתמכים על פזיזות ודחף, ולא משנה מה הם עושים או באילו נסיבות הם נתקלים, פעולותיהם מובילות לעתים קרובות לתוצאות גרועות. לא זו בלבד שאנשים כאלה משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, אלא הם גם מביאים על עצמם צרות ותסכולים מיותרים רבים. לעומת זאת, אנשים חכמים הם שונים. בכל מה שהם עושים, הם מחכים, מתבוננים ומחפשים, מחכים לזמן הנכון, לסידורי האל ולתזמורו. במהלך תקופת ההמתנה הם מסוגלים לחפש את כוונות האל, לאכול ולשתות את דבריו מתוך מטרה, לתפוס בצורה מדויקת יותר את עקרונות-האמת, ולפעול בהתאם לכוונות האל. הם משתמשים בדברי האל ובאמת כדי להילחם מלחמה טובה ולשאת עדות למען האל, במקום להילחם עם אנשים או לעסוק בהתנצחויות מילוליות מתוך פזיזות.

כשמדובר באנשים רעים שמתמרנים ומשבשים בחירות, הדבר החשוב ביותר הוא לא אם אתה מסוגל לעמוד על טיבם או איך אתה מתכנן לחשוף אותם, אלא הדיווח עליהם לממונים ללא דיחוי. עליך להשתמש בחוכמה כדי להתמודד איתם, לחכות לעיתויו של האל, לחפש את כוונות האל ולחפש את עקרונות-האמת, ובתוך כך לא להזניח את חובתך. מהי התוצאה הסופית של מעשה זה? אתה ממלא את אחריותך ואת חובתך. כשאתה מדווח לממונים ומחפש פתרון, לא רק שהבעיה נפתרת, אלא שאתה גם זוכה לתובנה, מגביר את הבחנתך ואת חוכמתך, צומח בשיעור קומתך ומחזק את אמונתך באל. אנשים מפיקים תועלת רבה מהתנסות בעימות עם השטן, והדבר מועיל להם מאוד. לעומת זאת, נניח שאתה פועל מתוך פזיזות ודחף, נכנס למאבק חריף עם האנשים האלה ומתעמת איתם פנים אל פנים באומרך: "אתם מתמרנים ומשבשים את הבחירות. אף שיש לכם כוח רב, אני לא איכנע לכם ולא אפחד מכם!" התוצאה היא שאתה מסולק מהכנסייה, נשאר לבכות ולסבול בבית במשך חודשים, ועדיין אינך מבין את כוונות האל: "למה נקלעתי לצרה הזאת? האם אינך רוצה אותי, האל? האם לא אכפת לך ממני?" במשך חודשים אתה מחמיץ דרשות ומזמורים חדשים, אינך מודע לעבודה שהכנסייה מבצעת, אינך מסוגל לבצע את חובותיך, ואתה נעשה מבודד לחלוטין ושוקע לגמרי באופל. כל שאתה עושה מדי יום, מלבד בכי, הוא לדאוג. בסביבה זו אינך לומד להתפלל לאל או לאכול ולשתות את דבריו הרלוונטיים, וקל וחומר שאינך לומד לחפש את עקרונות-האמת במצבים מורכבים; חוכמתך אינה גדלה כלל. לבסוף, באחד הימים, לאחר שבכית במשך כמה חודשים, מישהו מחזיר אותך לכנסייה ומבקש ממך לשתף בחוויותיך מאותה תקופה, אך כל שאתה עושה הוא להתלונן בדמעות: "נעשה לי עוול גדול כל כך! לא הפרעתי לכנסייה. אני לא אדם רע; אנשים רעים הפלילו אותי." כששואלים אותך, "אילו לקחים למדת בתקופה זו? האם זכית במשהו?" אתה משיב, "במה יכולתי לזכות? הם בודדו אותי, לקחו ממני את ספרי דברי האל ואת ספרי המזמורים, ולא יכולתי להאזין לשום דרשה. כל מה שיכולתי לעשות היה לדבר על אמונה ולשיר מדי פעם כמה מזמורים שזכרתי. לא זכיתי בדבר. למרבה המזל, האל הכין מועד להחזרתי; אם לא כן, תכננתי לצאת ולעשות עסקים כדי להרוויח כסף, כי ממילא לא הייתה עוד תקווה לישועה. האל כבר לא רצה אותי, ולא יכולתי להמשיך להאמין. ליבי היה אפל לחלוטין." לבסוף, אתה מוסיף, "צאנו של האל לעולם לא יינטש על ידי האל," וזו המסקנה שאליה אתה מגיע. לחוות אירוע כה משמעותי ומיוחד ולהפיק ממנו כה מעט – האין זה מעורר רחמים? האין זה בלתי ראוי? לנוכח מצב כה חמור, לא למדת שום לקח ולא הגדלת את חוכמתך או את אמונתך; אף שאתה עדיין מאמין באל בליבך, השטנים, השדים וצוררי המשיח עינו אותך עד שכמעט הפסקת להאמין. האם אתה עדיין יכול לשאת עדות למען האל? האינך פחדן חסר תועלת? מה התועלת בבכי בבית? גם אם תבכה עד שתתעוור, האם זה יעזור? האם זה יכול לפתור את הבעיה עם צוררי המשיח? האנשים הרעים הצליחו, ובסופו של דבר, כל מה שנותר לך הוא האימרה, "צאנו של האל לעולם לא יינטש," מבלי שהרווחת דבר נוסף. אין לך חוכמה, אין לך דרך פעולה, ואינך יודע לחפש את האל לפי הנתיב שהוא נתן, לבוא לפני האל ולקחת את דבריו ואת האמת כדי להילחם בשטן. מעט הדוקטרינה שאתה בדרך כלל פולט אינה מועילה לך כלל; כשאתה נתקל בעניינים כאלה, כל שאתה עושה חוץ מלבכות הוא להרגיש מקופח ולהתלונן – זהו פחדן חסר תועלת. לפחדנים חסרי תועלת יש בדרך כלל כמה ביטויים, שהם גם מאפייניהם העיקריים. ראשית, הם בוכים. שנית, הם מרגישים מקופחים. שלישית, הם מתלוננים בליבם. בליבם הם גם אומרים, "איפה אתה, האל? למה לא אכפת לך ממני? השטן פגע בי קשות, אני לא יכול להמשיך לחיות. אנא הושיע אותי מהר!" האל אומר, "אתה פחדן חסר תועלת, פסולת עטופה בקליפת אדם. אם אתה מאמין באל, ממה אתה פוחד? ממה יש לפחד אצל השטן?" לא משנה באילו מזימות ותחבולות השטן משתמש כשהוא פועל, אנחנו לא מפחדים. יש לנו את האל, יש לנו את האמת. האל יעניק לנו חוכמה. האל הוא ריבון על הכול; הכול נתון לתיזמורו של האל. ממה אתה פוחד? בכי רק מראה שאתה פחדן וחסר תועלת; אתה פיסת אשפה, בזבוז אוויר! בכי פירושו שאתה מתפשר עם השטן ומתחנן לרחמיו. האם האל אוהב פחדנים חסרי תועלת כאלה? (לא). האל רואה בך פחדן חסר תועלת, טיפש, חתיכת אשפה, ללא עדות וללא שמץ של חוכמה. מה עלה בגורלה של האמת שהבנת? האם לא שמעת די והותר על הביטויים של צוררי משיח ושל השטן שהאל חושף? האינך מבין את הדברים האלה או רואה אותם לאשורם? האינך יודע שהם שטנים? אם אתה יודע שהם שטנים, ממה אתה פוחד? מדוע אינך ירא את האל וחושש ממנו? האם אינך פוחד לפגוע באל בכך שאתה ירא את השטן? האין זה מעשה של רשעות? כשמצבים כאלה מתרחשים, אתה פוחד ואין לך פתרון, אין לך שום חוכמה או אמצעי נגד. מה הרווחת מהאזנה לדרשות כל השנים האלה? האם הכול היה לשווא? האם פחדנים חסרי תועלת כאלה יכולים לעמוד איתן בעדותם? (לא). כשמדובר במצבים שבהם שטנים ואנשים רעים מתמרנים ומשבשים בחירות, בין שאתה לבד וחסר אונים ובין שאכן יש לך כמה אחים ואחיות שהם תמימי דעים איתך, אל תמהר לפעול. ראשית, למד לחכות. שנית, למד לחפש. בתקופת ההמתנה והחיפוש, אל תזנח את חובתך. מה פירוש לחכות? פירושו לחכות שהאל יכין את העיתוי וההזדמנות הנכונים. ומה עליך לחפש? חפש את העקרונות ואת הנתיב שעליך ליישם בפועל באמונתך באל ובנהייה אחריו; חפש כיצד לפעול באופן שעולה בקנה אחד עם כוונות האל, וכיצד להילחם בשטן ובכוחות צוררי המשיח, כדי שבסופו של דבר תתגבר על כוחות השטן ותהפוך למנצח. אם אתה לבד, עליך להרבות בתפילה לאל, לחכות ולחפש. אם יש איתך עוד שניים או שלושה אנשים שמאוחדים איתך בנפש, תוכלו לשתף, להתפלל, לחכות ולחפש יחד. כאשר האל יכין עיתוי מתאים, בקש ממנו כוח וחוכמה, כדי שכל מעשיך וכל מילותיך יהיו הולמים. בעשותך זאת, מצד אחד אתה ממלא את חובתך כיציר בריאה, ומצד שני אתה יכול גם לחשוף את השטן בעוצמה וביעילות, ולחשוף ולסכל לחלוטין את מזימותיהם של משרתי השטן ושל צוררי משיח. האין זה הולם? השיטות, הדרכים, הנתיבים והעקרונות הללו נאמרו לכם, כך שאופן יישומם תלוי בכם. האם הנתיב הזה ברור מספיק? (כן). אם כן, כאשר אתם נתקלים בעניינים כאלה, ישמו זאת בפועל לפי עיקרון זה. זה דבר שקל להשיג.

בכל מערכת בחירות בכנסייה, האחריות והחובה להגן על עבודת הבחירות מוטלת הן על המנהיגים והעובדים והן על אנשיו הנבחרים של האל. על המנהיגים והעובדים לקחת על עצמם את מלאכת השיתוף על האמת ועל עקרונות הבחירות; על אנשיו הנבחרים של האל להעלות כל בעיה שיש להם, ולאחר מכן יש לשתף על האמת כדי לפתור בעיות אלה. רק כך ניתן להבטיח שהבחירות יתנהלו כשורה. מצד אחד, על המנהיגים והעובדים לדבוק בקפדנות בעקרונות הבחירות של בית האל ולבצע את העבודה של כל מערכת בחירות בבית האל על בסיס עקרונות אלה. מצד שני, עליהם גם להישמר מפני אנשים רעים וצוררי משיח שמתמרנים ומשבשים בחירות. אנשים אלה הם משרתי השטן; הם חבר מרעיו של השטן. על המנהיגים והעובדים להישמר מהם בקפדנות, לנהוג בהם בזהירות, ובמהלך הבחירות להישאר ערניים לניסיונותיהם לתמרן דברים מאחורי הקלעים ולבצע פעולות מפוקפקות וחשאיות כדי להטות את התהליך בסתר. אם יתברר שהבחירות אכן תומרנו על ידי אנשים רעים, וכתוצאה מכך הודח הנבחר הראוי ורוב האנשים הוטעו כך שנבחר למנהיג אדם שאינו מתאים – כזה שאינו ראוי לתפקיד –, אם מצב כזה מתרחש, יש בכל זאת פתרון. יש לחשוף את מצבו האמיתי של האדם הנבחר. אם רוב האנשים יסכימו, ניתן לקיים בחירות חוזרות. בחירות שתומרנו על ידי השטן ואנשים רעים אינן תוצאה של בחירות שנערכו כסדרן על ידי הכנסייה על בסיס עקרונות-האמת. זה אינו דבר חיובי, ובמוקדם או במאוחר, הוא ייחשף, יתגלה ויבוטל. מתוך אמונה בכך, ואם אתה נתקל במצבים כאלה, כיצד עליך לפעול? עליך להיות מוכן בכל עת ובכל מקום להילחם בשטן, ולא לעמוד מנגד בחיבוק ידיים. אם אתה רכרוכי, אדם מבולבל או פחדן חסר תועלת, ייתכן שתתפשר איתם ותשתף איתם פעולה, או שתובס על ידם עד כדי כך שתהפוך לשלילי ולא תוכל להתאושש. יש אנשים שפשוט עומדים מנגד ואומרים, "אני ממילא לא יכול להפוך למנהיג כנסייה. זה לא משנה מי ישרת. מי שיש לו את היכולת, שישרת! אם צורר משיח רוצה לשרת, זה לא קשור אליי, וכל עוד הם לא מרחיקים אותי, זה בסדר." אלה שאומרים זאת אינם אנשים טובים. הם אינם יכולים לתאר לעצמם מה יהיו ההשלכות אם צורר משיח ישמש כמנהיג, וגם לא את ההשפעה שתהיה לכך על אמונתם באל ועל ישועתם. רק אנשים שמבינים את האמת יכולים לראות את הדברים נכוחה. הם יאמרו: "אם צורר משיח יהפוך למנהיג הכנסייה, אנשיו הנבחרים של האל הם שיסבלו. בפרט, אלה שחותרים אל האמת, אלה שיש להם חוש צדק, ואלה שמבצעים את חובתם ברצון, כולם יודחקו ויודרו. רק אותם אנשים מבולבלים ומי שמחפשים לרצות אחרים יזכו להעדפה, והם יילכדו ויוכנסו תחת שליטת כוחו של צורר המשיח." אך אלה שאינם חותרים אל האמת לעולם אינם שוקלים את הדברים האלה. הם חושבים: "אדם מאמין באל כדי להיוושע. כל אחד הולך בדרכו שלו. גם אם צורר משיח יהפוך למנהיג, זה לא ישפיע עליי. כל עוד אני לא עושה דברים רעים, הם לא יכולים לדכא אותי או להדיר אותי, או להרחיק אותי מהכנסייה." האם זוהי נקודת מבט נכונה? (לא). אם אף אחד מאנשיו הנבחרים של האל אינו מודאג מבחירות הכנסייה, ברגע שיאפשרו לצורר משיח לעלות לשלטון, מה יהיו ההשלכות? האם זה באמת יהיה פשוט כפי שאנשים מדמיינים? אילו שינויים יעברו על חיי הכנסייה? זה קשור ישירות להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. אם צורר משיח מחזיק בשלטון בכנסייה, מה יקרה? האמת כבר לא תאחז בכוח באותה כנסייה, וגם לא דברי האל – אלא חסרי אמונה והשטן יחזיקו שם בשלטון. אמנם ייתכן שעדיין יקראו את דברי האל בכינוסים, אבל צורר המשיח הוא ששולט בזכות הדיבור. האם צורר משיח יכול לשתף על האמת בבהירות? האם צורר משיח יכול לאפשר לאנשיו הנבחרים של האל לשתף על האמת בחופשיות וללא הגבלה? זה בלתי אפשרי. ברגע שצורר משיח יעלה לשלטון, יהיו יותר ויותר שיבושים והפרעות, תוצאות חיי הכנסייה יפחתו בהדרגה, ואנשיו הנבחרים של האל לא יפיקו תועלת רבה מהכינוסים, מה שיגרום לקשיים בהיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. גם בעיותיהם של אנשיו הנבחרים של האל יתרבו ולא ייפתרו, וגם חלק מאלה שמסוגלים ליישם את האמת בפועל יוטרדו; האווירה של חיי הכנסייה תשתנה לחלוטין, כאילו עננים קודרים הגיעו והם מסתירים את השמש. האם אז עדיין תהיה הנאה בחיי הכנסייה? היא בהחלט תיפגע, ולא במעט. בכנסייה, אלה שחותרים אל האמת הם מיעוט. אם מיעוט זה יודחק ויודר, ניתן לומר שלא יהיו עוד חיי כנסייה. אם אנשים אינם יכולים לראות את ההשלכה הזו לאשורה, הם לא ישימו לב לבחירות ולא ידאגו להן. אם רוב האנשים אינם מתייחסים לבחירות ברצינות, אינם דבקים בעקרונות, מתייחסים לבחירות בשליליות כזו, ולוקחים דוגמה ממנהיגי שקר ומצוררי משיח, ברגע שאנשים רעים או אלה שאינם אוהבים את האמת יהפכו למנהיגי כנסייה, רוב אנשיו הנבחרים של האל יסבלו הפסדים בהיווכחותם בחיים. לכן, תוצאות הבחירות בכנסייה משפיעות ישירות על צמיחת חייהם של אנשיו הנבחרים של האל ועל עתיד הכנסייה. על אנשיו הנבחרים של האל להבין זאת בבירור ואסור להם בשום אופן לאמץ גישה שלילית. יש אנשים מבולבלים שאינם יכולים לראות את העניין הזה לאשורו; הם תמיד מסתמכים על דמיונותיהם, וחושבים, "כולם בכנסייה הם מאמינים כנים, כך שכל אחד יכול להיבחר; כל עוד מדובר באח או אחות, כל אחד יכול להיות מנהיג." הם רואים את בחירות הכנסייה בפשטנות יתרה, מה שמוביל לרעיונות ולהשקפות שליליים ושגויים רבים. אם מנהיגי שקר וצוררי משיח באמת ייבחרו כמנהיגים ועובדים, עבודת הכנסייה תינזק, וההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל תיפגע בהכרח. באותו זמן, אנשים יבינו כמה חשוב לקיים בחירות על פי עקרונות.

בכל כנסייה ישנם כמה אנשים שמחפשים לרצות אחרים. לאנשים אלה שמחפשים לרצות אחרים אין הבחנה לגבי אנשים רעים שמתמרנים ומשבשים בחירות. גם אם יש להם מעט הבחנה, הם מתעלמים ממנה. גישתם לכל בעיה שמתעוררת בבחירות הכנסייה היא "תן לדברים להידרדר אם הם אינם משפיעים עליך במישרין." הם חושבים שלא משנה מי יהפוך למנהיג, שאין לזה שום קשר אליהם. כל עוד הם יכולים להמשיך ולנהל בשמחה את חיי היום-יום שלהם, הם בסדר. מה דעתכם על אנשים כאלה? האם הם אנשים שאוהבים את האמת? (לא). איזה מין אנשים הם? אלה אנשים שמחפשים לרצות אחרים, וניתן לכנותם גם חסרי אמונה. אנשים אלה אינם חותרים אל האמת; הם רק מבקשים לחיות חיים קלים, וחומדים את נוחות הבשר. הם אנוכיים מדי וחלקלקים מדי. האם יש הרבה אנשים כאלה בחברה? לא משנה איזו מפלגה פוליטית נמצאת בשלטון, לא משנה מי מכהן בתפקיד, הם אהודים, הם יכולים לנהל את קשריהם החברתיים בהצלחה רבה, והם חיים בנוחות; לא משנה איזו תנועה פוליטית מתעוררת, הם לא מסתבכים איתה. איזה מין אנשים אלה? אלה הם האנשים הערמומיים ביותר, החלקלקים ביותר, הידועים בכינוי "צלופחים חלקלקים" ו"נחשים ותיקים". הם חיים לפי הפילוסופיות של השטן, ללא שמץ של עיקרון. הם מתחנפים אל מי שנמצא בשלטון, מחמיאים לו, מהללים את מעלותיו. הם אינם עושים דבר מלבד להגן על הממונים עליהם, ולעולם אינם פוגעים בהם. לא משנה כמה רע הממונים עליהם עושים, הם אינם מתנגדים ואינם תומכים, אלא שומרים את מחשבותיהם חבויות עמוק בפנים. הם זוכים לאהדה ולא משנה מי נמצא בשלטון. השטן ומלכי השדים אוהבים אנשים מסוג זה. מדוע מלכי השדים אוהבים אנשים מסוג זה? כי הם אינם פוגעים ב ענייניהם של מלכי השדים ואינם מהווים איום עליהם. לאדם מסוג זה אין עקרונות ואין לו קו בסיסי להתנהלותו העצמית, והוא חסר יושרה וכבוד; הוא פשוט הולך עם מגמות החברה ומשתחווה לפני מלכי השדים, ומתאים את עצמו לטעמם. האם אין אנשים כאלה גם בכנסייה? האם אנשים כאלה יכולים להיות מתגברים? האם הם חיילים טובים של המשיח? האם הם עדים לאל? כאשר אנשים רעים וצוררי משיח מרימים את ראשם ומפריעים לעבודת הכנסייה, האם אנשים כאלה יכולים לקום ולהילחם נגדם, לחשוף אותם, להבחין בהם ולהתכחש להם, לשים קץ למעשיהם הרעים ולשאת עדות למען האל? הם בוודאי לא יכולים. הצלופחים החלקלקים האלה אינם אלה שהאל יביא לידי שלמות או אלה שהוא יושיע. הם לעולם אינם נושאים עדות למען האל או מגנים על האינטרסים של ביתו. כפי שהאל רואה אותם, אנשים אלה אינם אלה הנוהים אחריו או מתמסרים לו, אלא אלה המעוררים מהומות בעיוורון, חברים בכנופייתו של השטן – הם אלה שהוא יסלק כשתסתיים עבודתו. האל אינו מוקיר נבלים כאלה. אין להם לא אמת ולא חיים; הם בהמות ושדים; הם אינם ראויים לישועת האל וליהנות מאהבתו. לכן, האל משליך ומסלק אנשים כאלה בקלות, ועל הכנסייה להרחיקם במהירות כחסרי אמונה. אין להם לב אמיתי לאל, אז האם האל יספק להם קיום אמיתי? האם הוא יעניק להם נאורות ויעזור להם? הוא לא יעשה זאת. כאשר מתרחשים הפרעות ושיבושים במהלך בחירות הכנסייה, ותוצאות הבחירות נשלטות ומושפעות על ידי אנשים רעים, אנשים אלה בשום אופן לא יעמדו לצד האל כדי להגן על האינטרסים של בית האל. הם בשום אופן לא ידבקו בעקרונות-האמת כדי להילחם באנשים רעים ובצוררי משיח, ולהילחם בכוחות השטן עד הסוף. הם בשום אופן לא יעשו זאת; חסר להם האומץ. לכן, אלה שיכולים לשאת עדות למען האל צריכים להבחין באנשים אלה ואסור להם לשתף איתם על האמיתות שהם מבינים או על הבחנתם בשטן. גם אם תשתף איתם על הדברים האלה, זה יהיה חסר תועלת; הם לא יעמדו לצד האמת. בעת בחירת עמיתים ושותפים לעבודה, עליך להדיר אנשים כאלה ולא לבחור בהם. מדוע אסור לך לבחור בהם? כי הם צלופחים חלקלקים; הם לא יעמדו לצד האל, לא יעמדו לצד האמת, ולא יתאחדו איתך בלב ובנפש כדי להילחם בשטן. אם תגלה להם את דבריך הכנים, אתה טיפש ותהפוך ללעג בעיני השטן. אל תשתף עם אנשים כאלה על האמת אל תספק להם דברי תוכחה, ואל תתלה בהם שום תקווה, כי האל אינו מושיע את האנשים האלה כלל. הם אינם אנשים שמאוחדים בלב ובנפש עם האל; הם צופים מהצד בקרב המשתולל; הם צלופחים חלקלקים. אנשים מסוג זה מסתננים לבית האל רק כדי לצפות בהתרגשות ולעורר מהומות בעיוורון. אין להם חוש צדק ואין להם חוש אחריות; אין להם אפילו אהדה לאנשים טובים שנפגעו על ידי אנשים רעים. הכינוי "שדים" ו"שטנים" הוא המתאים ביותר לאנשים כאלה. אם מישהו בעל חוש צדק יחשוף אנשים רעים, הם אפילו לא יעודדו או יתמכו בו. לכן, לעולם אל תבטחו באנשים אלה; הם צלופחים חלקלקים, זיקיות, נחשים ותיקים. הם אינם מאמינים כנים באל אלא משרתי השטן. אנשים אלה לעולם לא יוכלו להיוושע, והאל אינו רוצה בהם; זהו רצונו הברור של האל. קרוב לוודאי שברוב הכנסיות יש אנשים כאלה. התבוננו סביבכם בכנסייה שלכם כדי לראות מיהם. כשדברים קורים, לעולם אל תשתפו איתם את האמת, ואל תתנו להם לדעת מה באמת קורה איתכם. היזהרו מאנשים כאלה ואל תתעסקו איתם. חפשו את אלה שבאמת מאמינים באל ושיש להם חוש צדק – כשהם רואים שהאינטרס של בית האל נפגע, שלעבודת הכנסייה וסדר החיים בכנסייה נגרמת הפרעה או שהם מתומרנים, הם נעשים חרדים וכועסים; הם שונאים עמוקות את האנשים הרעים האלה שמפריעים לכנסייה; הם רוצים לקום ולחשוף את האנשים הרעים ולהוטים למצוא אנשים שמבינים את האמת כדי להתאחד ולהילחם בשדים הרעים. שתפו עם אנשים כאלה ואחדו איתם כוחות כדי להילחם בשטן. אנשים אלה הם המתגברים, חייליו הטובים של המשיח; רק לאנשים אלה יש חלק במלכות המשיח. אותם אנשים שמחפשים לרצות אחרים, נחשים ותיקים, זיקיות, ואלה קהי החושים והאטומים, כולם נחשפו; הם מושאים לסילוק. הם אינם אחים ואחיות, אינם אנשי בית האל, אלא כופרים ואופורטוניסטים שאינם ראויים לאמון. זוהי הדרך להתמודד עם אנשים אלה: אם הם יכולים לעשות רע, יש לטהרם; אם הם אינם אנשים רעים ואינם הולכים אחרי אנשים רעים כדי להפריע לכנסייה, ניתן להשאירם זמנית בכנסייה בזמן שממתינים להכאתם על חטא. מצד אחד, יש להתבונן ולתפוס את צביונם, אנושיותם, השקפותיהם וגישותיהם של אנשים אלה כלפי עניינים שונים, ולהפעיל הבחנה, ולפענח את מהותם של אנשים כאלה. בה בעת, כאשר אנשים רעים מתמרנים ומשבשים בחירות, יש להיזהר מאותם אנשים שמחפשים לרצות אחרים העומדים לצד אנשים רעים, ומשמשים כעוזריהם וכשותפיהם. בקיצור, לגבי כל ההתנהגויות הבלתי הולמות של אנשים רעים שמתמרנים ומשבשים בחירות, יש צורך להפעיל הבחנה על פי דברי האל; כאשר תראו את מהותם בבירור, תדעו כיצד לטפל בהם כראוי על פי עקרונות.

זה עתה שיתפנו על כמה תופעות של תמרון ושיבוש בחירות ועל מעשיהם של אנשים מסוימים. אף שלא כיסינו כל היבט, העקרונות לפתרון בעיות אלה שותפו בעיקרם. ברגע שאתם מגלים אנשים שמתמרנים ומשבשים בחירות בתוך הכנסייה, עליכם לקום ולהגביל אותם. אל תהיו ותרנים ואל תתנהגו כאנשים שמחפשים לרצות אחרים. אם מישהו מנסה תמיד לתמרן ולשבש בחירות, ברגע שנטייה זו מופיעה, על האחים והאחיות לקום יחד כדי לעצור אותו ולחשוף אותו. אם הם עושים זאת מתוך בלבול, מבלי לדעת שהדבר נחשב כתמרון ושיבוש בחירות, אתם יכולים להסביר להם: "מה שאתה עושה הוא תמרון ושיבוש בחירות. אל תמלא את תפקיד משרתו של השטן. אלה בחירות למנהיגי כנסייה, לא בחירות לראשי עיר או לראשי מועצות. לבית האל יש תקנות משלו ועקרונות משלו לביצוע עבודה זו. אין לערבב כאן כוונות אנושיות; בעבודה זו עלינו לפעול בקפדנות על פי עקרונות-האמת. אם האיכות שלך ירודה ואינך יכול להבין את עקרונות-האמת, או אם אתה זקן ומבולבל, וחסרה לך התבונה הנדרשת להשתתפות בבחירות, אזי אתה יכול להימנע ופשוט להמתין לתוצאה, אך בשום אופן אל תתמרן או תשבש את הבחירות, ואל תתערב ותגרום להפרעות; אלה מעשים רעים, והאל מתעב אותם. מעשים רעים כאלה מוקעים לנצח; לעולם אל תהיה אדם כזה ואל תלך בדרך זו. אם אתה אכן בן אנוש, אל תעסוק בתמרון ובשיבוש בחירות, כי ברגע שזה יהפוך לעובדה, תאופיין כמשרת השטן ותורחק מהכנסייה." אם מתגלים אנשים שמתמרנים ומשבשים בחירות, ניתן לשתף באהבה עם אלה מביניהם שאיכותם ירודה ואינם מבינים מה באמת קרה, ולתמוך, לדאוג ולעזור להם. אך מה לגבי אלה שלמרות שהם מודעים היטב לעקרונות-האמת, עדיין תמרנו ושיבשו את הבחירות במודע, ואף התעלמו מהתוכחות נגד מעשה זה? גם עבורם יש פתרון: אסור להם להשתתף יותר בבחירות; יש לשלול מהם את זכות הבחירה. בקיצור, כדי להשיב את המצב על כנו, יש להבחין בכל מעשי התמרון והשיבוש של הבחירות, וגם לעצור ולהגביל אותם באופן אחיד. אסור לאפשר להתנהגויות ולפעולות כאלה להתקיים בכנסייה, כדי למנוע תוצאות בחירות שגויות ונזק והפרעה לעבודת הכנסייה.

סיכום של האנשים, המאורעות והדברים השונים אשר גורמים שיבושים והפרעות

תחום האחריות השנים-עשר של מנהיגים ועובדים עוסק באנשים, במאורעות ובדברים השונים שמשבשים את עבודת האל ואת הסדר התקין של הכנסייה ומפריעים להם. חילקנו אותם לאחת-עשרה סוגיות לשיתוף. הבעיות או התקריות של שיבושים והפרעות המפורטות בכל סוגיה כרוכות בביצוע חובתם של אנשים ובאמונתם הכנה באל. מדוע הן מחולקות בקפדנות כזו? מדוע אני מעלה כל סוגיה לשיתוף ולניתוח? אם לשפוט לפי הכותרת כל סוגיה, האנושיות של האנשים העושים דברים אלה אינה טובה. למעט הסוגיה הראשונה – סטייה תכופה מהנושא בעת שיתוף על האמת, שאינה נחשבת חמורה – כל האחרות חמורות למדי באופיין. לביטויים אלה יש אופי של גרימת שיבושים והפרעות, וכולם מהווים שיבושים והפרעות לעבודת הכנסייה, וזו הסיבה שאנו מעלים אותם לשיתוף ולניתוח בזה אחר זה. כאשר סוגיות אלה עולות בחיי הכנסייה או בתהליך ביצוע חובתו של אדם, על האנשים להיות ערניים במיוחד, להבחין בהן ולראות אותן לאשורן. כאשר אנשים רואים שמתרחשים אירועים כאלה, המהווים שיבוש והפרעה, עליהם לקום כדי לעצור ולהגביל אותם. לגבי הסוגיה הראשונה, "סטייה תכופה מהנושא בעת שיתוף על האמת", אנשים לפעמים עושים זאת שלא במתכוון, והנסיבות הכרוכות בכך וטבען אינם חמורים מדי; אך אם הם סוטים מהנושא לעתים קרובות ומדברים בחוסר קוהרנטיות, וגורמים למטרד למאזיניהם, כך שהתוצאות המושגות בחיי הכנסייה אינן טובות, אזי הדבר מוביל לתוצאות של שיבוש והפרעה לעבודת הכנסייה. את שאר הסוגיות אין צורך אפילו להזכיר; כל אחת מהן מספיקה כדי לשבש את עבודת הכנסייה ואת הסדר של חיי הכנסייה ולהפריע להם. לכן, יש צורך לשתף, לנתח ולפרק כל אחת מהסוגיות הללו בפירוט. כאשר מתרחשים אירועים זדוניים, אם יש לך הבחנה וידע לגבי המעשים הרעים המפריעים לכנסייה, עליך לקום כדי לעצור ולהגביל אותם. במובן הרחב יותר, זהו ביצוע חובתו של יציר בריאה; במובן הצר יותר, לכל הפחות, זוהי מילוי חובתו ואחריותו של חבר בכנסייה. האין זה מה שעליך להיות מסוגל לעשות? (כן). אם אינך מסוגל לעשות זאת, מהן ההשלכות? כיצד עלינו לאפיין את חוסר יכולתך לעשות זאת? לכל הפחות, זה אומר שאתה אדם מבולבל; יתרה מזאת, אתה פחדן חסר תועלת, הפוחד מהשטן. בנוסף, כאשר שטנים ושדים מופיעים כדי להפריע לעבודת האל ולסדר התקין של הכנסייה, אתה נשאר אדיש וחסר אונים, אינך מגיב, וחסרים לך האמונה והאומץ לקום ולהילחם בשטן ולשאת עדות למען האל. במקרה כזה, אתה אדם חסר תועלת, שאינו ראוי להיות חסידו של האל.

תחום האחריות השנים-עשר של מנהיגים ועובדים מפרט סוגים שונים של תקריות בכנסייה, אשר משבשות את עבודת האל ומפריעות לה. כל תקרית נוגעת לגישתם של מנהיגים ועובדים, וכן של אחים ואחיות מן השורה, כלפי האל. היא נוגעת גם לגישתו של כל אדם כלפי חובתו ואחריותו, וכן לעמדתו ולהשקפתו כלפי אותם מאורעות ודברים שליליים המשבשים את עבודת בית האל. כמובן, היא נוגעת גם לשאלה אם לאדם שהאמין באל ושמע דרשות במשך שנים רבות יש די שיעור קומה ואמונה כדי להילחם בשטן ולשאת עדות למען האל כאשר צצים אותם מאורעות ודברים שליליים. האין זה נוגע לסוגיות מפתח? זה נוגע לעמדתו של אדם ולנתיב שבו הוא צועד, וכן לגישתו כלפי האל, כלפי האמת וכלפי חובתו. לפיכך, לאחר שתשמעו את הדברים הללו, עליכם להבין שאלה הן דרישותיו של האל מאנשים. אל תתייחסו אליהם כאל דוקטרינות, כללים או תקנות שיש לבצע ולהטמיע, אלא הרהרו בהם יותר כדי להבין את האמת, ואז ליישם בפועל ולהיכנס אליהם, ובכך לעמוד בדרישותיו של האל. כאשר אנשים רעים משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, אל תעמדו מנגד בחיבוק ידיים, אל תתחמקו מאחריותכם בתירוצים שונים, באומרכם שהאמנתם באל זמן קצר בלבד, ששיעור קומתכם קטן, או שאתם עדיין צעירים, וכן הלאה. כאשר האל בוחן את העבודה, כשהוא מציב בפניך סביבות כדי לראות את גישתך, הוא אינו מתבונן בגילך, במספר השנים שבהן האמנת בו, או במחיר ששילמת בעבר ובהישגים שהשגת; האל רוצה את גישתך העכשווית. אם בדרך כלל מעולם לא הרהרת בעניינים אלה או חיפשת אותם, ואתה עובר כל עניין במצב מבולבל מבלי לזכור דבר, מבלי לחפש את האמת, מבלי ללמוד את הלקח שלך, או מבלי להתייחס ברצינות לסביבות השונות שהאל הציב בפניך, אם אתה נמלט כשאתה רואה שאנשים רעים גורמים לשיבושים והפרעות, ולעולם אינך מדווח על כך לבית האל או מביע את עמדתך, אזי אף שלא השתתפת במעשה הרע, התנהגותך בעניין זה כבר חשפה את עמדתך ואת השקפתך – אתה צופה מן הצד, תומך בשטן. האל בוחן הכול, ואינך יכול להונות אותו. לפיכך, כאשר מתרחשים העניינים השליליים הללו, כאשר אתה מגלה אנשים, מאורעות ודברים שונים אשר משבשים את עבודת הכנסייה ואת הסדר התקין של חיי הכנסייה ומפריעים להם, הדבר חושף בבירור את גישתך כלפי האל. ייתכן שאתה מאמין באל זמן קצר בלבד, שאתה צעיר למדי ושיעור קומתך קטן, אך אם כאשר הדברים הללו קורים אתה פועל על פי עקרונות, ומנסה לעצור את האנשים הרעים, להגבילם או אפילו לחשוף אותם, לוקח סיכונים ומתעלם מביטחונך האישי כדי לקום ולהגן על האינטרס של בית האל – אם ליבך הוא כזה, אזי גישתך כלפי האל, וכן נחישותך לשאת עדות למען האל ולהילחם בשטן, יהפכו לעדות לפני אנשים ולפני האל. מעשיהם הרעים של אנשים, הונאתם את האל והסתרתם מפניו, התחמקותם מאחריות, כניעתם לשטן והתפשרותם מולו כאשר הוא עושה רע – האל יראה את כל אלה, ומעשים רעים אלה יוסדרו ביום מן הימים ויקבלו פסק דין. אך באופן דומה, כאשר אנשים קמים נגד השיבושים והפרעות של השטן כדי לדבר למען בית האל ולמען האחים והאחיות, ונלחמים בשטן כדי להגן על האינטרס של בית האל, כשהם מחפשים את האמת מתוך נחישות לשאת עדות למען האל, גם אם לעתים הם חשים חסרי אונים ובודדים, חסרי חוכמה, בעלי הבנה שטחית בלבד של האמת, או שהם רוצים לשתף על האמת אך אינם יכולים לבטא את עצמם בבירור, מה שגורם לאנשים מסוימים ללעוג להם ולזלזל בהם, האל רואה בעיניו את כנותם, והוא רואה בפעולות ובהתנהגויות האלה מעשים טובים. ביום מן הימים, מעשים רעים יקבלו יום אחד פסק דין וסיום לפני האל, וכך גם מעשים טובים – אך הסיום הסופי של כל אחד משני סוגי ההתנהגות הללו יהיה שונה לחלוטין. מעשים רעים יקבלו את גמולם הראוי, ומעשים טובים יזכו לגמול טוב. האל קבע זאת זה מכבר עבור כל אדם, ובטרם יתגמל את הטוב ויעניש את הרע, הוא רק ממתין שהביטויים השונים של אנשים במהלך תקופת עבודתו של האל יהפכו לעובדות מוגמרות.

תחום האחריות השנים-עשר של מנהיגים ועובדים מפרט אחת-עשרה סוגיות הנוגעות לאנשים, מאורעות ודברים אשר משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה. האם אחת-עשרה הסוגיות הללו חשובות? האם הן חושפות אנשים בבירור? כאשר אתם משתפים על כל סוגיה, עליכם להשקיע בה מאמץ רב יותר כדי להבין את האמת בבירור. הדבר נוגע לאופן שבו אנשים מקיימים צדק ודברים חיוביים, ולאופן שבו הם מקיימים את עדותו של האל; הוא נוגע גם לאופן שבו אנשים קמים להילחם בשטן, חושפים ומגלים את פניו של השטן, ועוצרים ומגבילים את מעשיו הרעים של השטן – אלה הם שני ההיבטים המעורבים. כאשר השטן משבש את עבודת הכנסייה ומפריע לה, האם אתה ממלא תפקיד? איזה תפקיד אתה ממלא? האם עשית את מה שהאל דורש ממך? האם מילאת את ההתחייבויות והאחריות שחסיד של האל צריך למלא? כאשר סוגיות אלה עולות, האם אתה מתפשר, מיישר הדורים ובוחר בדרך האמצע כמי שמחפש לרצות אחרים, או שאתה קם כדי לעצור ולהגביל את מעשיו הרעים של השטן, ועובד בהתאמה עם אחים ואחיות אמיתיים יותר כדי להגן על האינטרסים של בית האל? על מה אתה מגן? האם אתה מגן על האינטרסים של אנשים רעים, על האינטרסים של השטן, או שאתה מגן על האינטרס של בית האל? אם קורה משהו שמשבש את עבודת הכנסייה או מפריע לה, ואתה אינך עושה דבר, ורק פועל כמחפש לרצות אחרים ומשמר את עצמך, מוודא שאתה יכול לנהל את יחסיך הבין-אישיים בהצלחה ולהישאר ללא פגע, מבלי להרגיש לעולם דאגה או חרדה מכך שעבודת הכנסייה מופרעת, מבלי שיהיו לך כל שנאה או כעס כלפי מעשיהם הרעים של אנשים רעים, מבלי שיהיה לך כל עול למען האינטרס של בית האל ושל כל האחים והאחיות, מבלי שתהיה לך כל תחושת חוב כלפי האל, ומבלי להרגיש כל נקיפות מצפון, אזי אתה בסכנה. אם בעיני האל אתה מחפש לרצות אחרים בכל רמ"ח איבריך, מתבונן באופן סביל בכל מה שקורה בחיבוק ידיים ומתחמק מכך, ואינך ממלא כלל את אחריותך או חובותיך, אזי אתה באמת בסכנה ועלול להיות מסולק על ידי האל. אם לאל יש מחשבה שבה לא נותרה אפילו הכוונה להניח לך לעמול, והוא מאס בך, אזי, בנקודה זו, נגזר עליך להיות מסולק, וזה מסוכן ביותר! כאשר האל אומר שהוא אינו רוצה לראות עוד אנשים כמוך, ושהוא אינו מעריך אנשים כמוך המבצעים חובה כלשהי או עמלים בבית האל, אזי ייתכן שביום מן הימים, ברגע כלשהו בעתיד הלא-רחוק, אתה תסולק על ידי הכנסייה והדבר ישנה את גורלך. זאת משום שיחסיך עם האל אינם תקינים עוד או שהתרחקת מהאל ובגדת בו, וזה הוביל לתוצאה. האם אתה יכול לראות את העובדה הזאת? כאשר תבין את העובדה הזאת, בין שאתה יכול לקבלה ובין שלא, כל התקוות היפות שבליבך יתפוגגו כהרף עין.

כשאנשים מתחילים להאמין באל, לכולם יש לב נלהב. אף שהם אינם יכולים לראות את יעדם או את סיכוייהם העתידיים, הם תמיד חשים סוג של הישענות על האל. הם תמיד כמהים לדברים יפים וחיוביים. מאין מגיע הכוח הזה? אנשים אינם יודעים; הם אינם יכולים לפענח זאת: "אנשים הם כולם אותו הדבר, כולם חיים באותו אוויר ותחת אותה שמש. אם כך, מדוע לכופרים חסרים הדברים הללו בליבם בעוד לנו יש אותם?" האין זו תעלומה? הכוח הזה מגיע מהאל. זהו דבר יקר ערך מאין כמוהו; זה לא משהו שאנשים נולדים איתו. אילו לכולם היה אותו מלידה, הם היו זהים; בקרב המין האנושי לא היו הבחנות בין גבוה או נמוך, אציל או שפל, ולא היה הבדל בין מי שמאמינים באל לבין מי שלא. מה שאין להם, יכול להיות שלך; בידך הדבר היקר ביותר שקיים בקרב האנושות. מדוע הוא נקרא הדבר היקר ביותר? בדיוק בגלל התקווה והציפייה הללו, אתה יכול להתמיד בלב שלם בביצוע חובתך בבית האל. זהו התנאי הבסיסי ביותר לכך שאדם יוכל להשיג ישועה. בגלל הציפייה הזו יש לך הזדמנות, וקצת נחישות להשקיע מעצמך למען האל, לבצע את חובתך כיציר בריאה ולהיות אדם טוב, אדם שנושע. התועלת שהדבר מביא היא גדולה כל כך. אם כך, מאין מגיע הדבר הזה? הוא מגיע מהאל; הוא ניתן על ידי האל. אולם כאשר האל אינו רוצה עוד במישהו, הדבר הזה נלקח ממנו. הוא אינו כמה עוד לדברים יפים או מצפה להם; הוא אינו תולה בהם עוד את תקוותיו. ליבו נהיה אפל ומתחיל לשקוע. הוא מאבד את ההתלהבות לחתור אל כל דבר יפה או חיובי, וכן אל הבטחותיו של האל. הוא הופך להיות בדיוק כמו כופר. ברגע שהדבר הזה אובד, האם הוא יכול להישאר בבית האל ולהמשיך להאמין באל ולנהות אחריו? האם נתיב אמונתו באל לא הגיע לסופו? כאשר אתה מאבד את תנאי היסוד הזה, את הנחישות לחתור, אתה הופך לגווייה מהלכת. מה פירוש להיות "גווייה מהלכת"? פירושו שאינך יכול עוד להבין את דברי האל. כאשר תנאי יסוד זה מתקיים בך, אתה יכול להבין את דברי האל, יש לך תקווה, אמונתך יכולה להתעורר, ותנאי זה יכול לתת לך את המוטיבציה לחתור אל האמת. אולם כאשר אתה מאבד את תנאי היסוד הבסיסי הזה, המוטיבציה הזו נעלמת. אין לך התלהבות או עניין להקשיב לדברי האל. הבטחות וציפיות אינן מעניינות או מניעות אותך עוד. עבורך, דברי האל הפכו לתיאוריה נשגבה. אינך שואף אליהם, והאל אינו מעניק לך נאורות עוד. אינך יכול לזכות בכל אמת שהיא מדברי האל. האם נתיב אמונתך באל לא הגיע לסופו? כשהדברים מגיעים לנקודה זו, האל כבר דחה אותך בתיעוב; האם אתה עדיין יכול לגרום לאל לשנות את דעתו? זה לא יהיה קל. כאשר האל קבע שהוא אינו רוצה עוד באדם מסוים, זה מה שהוא מרגיש בפנים. כאשר הדבר הזה נלקח ממך, גישתך כלפי עניינים שונים כגון אמונה באל, ביצוע חובותיך והיוושעות תהיה שונה לחלוטין מאשר בעבר. כשתהרהר בחתירתך הנלהבת מן העבר, תמצא אותה בלתי מוסברת, בלתי מובנת ובלתי נתפסת. כאשר תמצא אותה בלתי נתפסת, תוך השוואה בין מי שאתה עכשיו לבין מי שהיית בעבר, מצבך הפנימי יעבור שינוי מהותי; תהיה אדם שונה לחלוטין, לא תהיה אותו אדם שהיית קודם. מדוע שזה יקרה? הסיבה היא לא מפני שהסביבה השתנתה; לא מפני שהתבגרת ונעשית תחבולן יותר; לא מפני שצברת יותר חוויות ותובנות חיים, ששינו את מחשבותיך והשקפותיך. במקום זאת, זה יקרה מפני שהאל שינה את דעתו, מחשבותיו השתנו, וגישתו וציפיותיו כלפיך השתנו. לכן, הפכת לאדם שונה בעל כורחך. כשבוחנים זאת כעת, אם אדם מאבד דבר שהאל נותן לו, אך שהוא עצמו רואה כדבר הזעיר וחסר החשיבות ביותר, בנקודה זו, אותו אדם יילכד בסבל ללא שמץ של אושר. לכן, לעולם אל תגיע לנקודה הזו. אם תגיע, ייתכן שתרגיש כמי שמשא כבד הוסר מכתפיך, משוחרר, רגוע, שאינך צריך עוד להאמין באל או לבצע את חובותיך, ושאתה יכול לחיות בחופשיות ובמופקרות כמו כופרים, כמו ציפור שיצאה מכלובה. אך זוהי רק נוחות, שמחה והתענגות זמניות. כשתמשיך הלאה, הבט בדרך שלפניך – האם עדיין תהיה מאושר כל כך? לא, לא תהיה מאושר. זמנים קשים ממתינים לך בהמשך! ללא קשר לאופן שבו הבורא מתזמר עבורך דברים, למה שהוא עושה לך וכיצד הוא עושה זאת, לכמה ניסיונות ותלאות הוא מביא, לכמה סבל אתה חווה, או אפילו אם מתעוררים חוסר הבנה, אי הבנות ודברים אחרים, כאשר אתה חי תחת ריבונותו של הבורא, לכל הפחות תרגיש שאתה בידי האל, שהאל הוא משענתך, ושליבך שליו. אך כאשר האל אינו רוצה בך עוד, ואינך מסוגל עוד לתפוס כיצד האל מתייחס אליך, ואתה מאבד את המשענת הזו, הרי זה כאילו השמיים קרסו עליך. זה כמו כשהיית ילד, וחשבת רק, "אמא היא הכי אהובה, אמא דואגת לי ואוהבת אותי הכי הרבה, אסור לאמא למות". כששמעת שאמך חולה, לא יכולת לשאת זאת. חשבת שאם אמך באמת תמות, השמיים יתמוטטו, ולא תהיה לך דרך להמשיך לחיות. אותו היגיון חל על אמונה באל. השלווה והשמחה הגדולות ביותר באמונתו של אדם באל נובעות מהישענות על האל, מהאמונה שגורלו של אדם נתון בידי הבורא. תחושת היציבות של אדם נובעת מקיומם של אמון והישענות אמיתיים אלה. כאשר אתה מרגיש שהאמון וההישענות הללו נעלמו, וליבך מרגיש ריק, כמו בור שנחפר זה עתה, האם שמייך לא התמוטטו? האם יש לך את הכוח להמשיך לחיות כאשר אתה מאבד את משענתך? אנשים כאלה הם כמו גוויות מהלכות, שפשוט אוכלים בתאווה בעודם ממתינים לסופם.

אנשים מסוימים מפגינים באופן עקבי התנהגות ירודה, ובעת ביצוע חובותיהם הם עושים רע ללא הרף ומשבשים את עבודת הכנסייה, מפריעים לה ופוגעים בה, עד כדי גרימת נזקים גדולים לאינטרסים של בית האל. הם מעולם לא הפגינו כנות או נאמנות כלפי האל, לא כל שכן התמסרות כלשהי. לפיכך, האל מעולם לא הכיר בהם. הם אנשים רעים שחדרו לבית האל מתוך כוונה לזכות בברכות. האל מרשה להם להיכנס כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו ללמוד לקחים ולפתח הבחנה. אף שהם שייכים גם לאלה שנקראו, הם לא נבחרו בגלל ההתנהגות שהם מפגינים בעקביות. מהו מצבם? אתם יכולים לברר; חייו של אף אחד מהם אינם מתנהלים כשורה. איכות חייהם של מי שנשענים על האל ומקבלים את השגחתו בכל עת ובכל מקום שונה בתכלית מזו של מי שאינם מקבלים את השגחתו ועזרתו של האל ותמיד נופלים לבור שאין לו תחתית כשהם מתמודדים עם מצבים. למי שאינם מקבלים את השגחתו של האל אין שלווה או שמחה, כל היום הם חווים פחד, אי נוחות, חוסר מנוחה ודאגה. אילו ימים עוברים עליהם? האם קל להעביר את ימיך בבור שאין לו תחתית? לא, זה לא קל. אם נניח בצד את הבור שאין לו תחתית, גם אם תבלה כמה ימים רצופים בשליליות, תסבול סבל עצום. לפיכך, הוקירו את הזמן הנוכחי, ואל תחמיצו את ההזדמנות הגדולה הזו. זהו כבוד לבצע את חובתך בעבודת הניהול בת ששת אלפי השנים של האל. זהו כבוד לכל אדם. אין זה עניין של השפלה; המפתח הוא כיצד אתה מתייחס לכבוד הזה שקיבלת מהאל וכיצד אתה גומל עליו. האל רומם אותך; אל תיכשל בהערכת טוב ליבו. עליך לדעת לגמול על חסד האל. כיצד עליך לגמול עליו? האל אינו רוצה את כספך או את חייך, והוא אינו חושק באוצרות שעברו בירושה במשפחתך. מה האל רוצה? האל חפץ בכנותך ובנאמנותך. כיצד באות לידי ביטוי הכנות והנאמנות הללו? הן באות לידי ביטוי בכך שלא משנה מה האל אומר, עליך לעשות כמיטב יכולתך להפגין לב כן ולפעול על פי דברי האל. מהם דברי האל? הם האמת. ברגע שאתה מכיר באמת ומקבל אותה, כיצד עליך ליישם אותה? עליך ליישם בפועל על פי עקרונות-האמת. עשה בדיוק כפי שהאל אומר. אל תדבר מן השפה ולחוץ על יישום בפועל של האמת ואז תפעל על פי רצונך האישי כאשר אתה מתמודד עם מצבים, ותמציא מאוחר יותר תירוצים ותאמר דברי רמייה והסוואה – זהו חוסר כנות ונאמנות, והאל אינו חפץ לראות זאת. הדבר היקר ביותר באדם הוא כנות. כיצד צריך להתנהג אדם בעל כנות? עליך לעשות בדיוק כפי שהאל דורש, ולנהות אחר דברי האל בהתמדה. גם אם אתה מגזים ופועל כאילו אתה מציית לתקנות – וכשאחרים רואים זאת הם סבורים שאתה טיפש במידה מסוימת – ובכל זאת לא אכפת לך, ואתה ממשיך לפעול על פי דברי האל, זוהי הכנות שהאל רוצה מאנשים. אם אתה תמיד תחבולן וחלקלק, ולעולם אינך מוכן להיראות כטיפש בעיני אחרים, ולסבול ולו את הפגיעה הקלה ביותר באינטרסים שלך, אזי אינך מסוגל ליישם בפועל את האמת מפני שחסרה לך כנות. אנשים שחסרה להם כנות ועדיין מנסים להשתמש בתחבולות ערמומיות הם מתחכמים מדי, והאל אינו אוהב אותם. כשהם מיישמים בפועל את דברי האל, הם בוררים, מיישמים בפועל רק את מה שמועיל להם ונמנעים ממה שלא. הם בדרך כלל מדברים בצורה נעימה, ופולטים רק רעיונות שנשמעים נשגבים, אך כאשר מתעוררות בעיות, הם מתחבאים, נעלמים ללא עקבות, ומופיעים מחדש רק לאחר שאחרים פתרו את הבעיות. איזה מין חלאה הוא אדם כזה? כאשר משהו מועיל לו, הוא יוזם ומתקדם, הוא מלא יוזמה יותר מכל אחד אחר. אולם כאשר האינטרסים האישיים שלו על כף המאזניים, הוא נסוג ונעשה שלילי. הוא מאבד את כל מילותיו הנעימות, את עמדתו ואת השקפותיו. האל אינו אוהב סוג כזה של אדם. הוא מעדיף מישהו שנראה טיפש בעיני אחרים על פני מישהו ערמומי כזה.

12. דיון בפוליטיקה

סיימנו לשתף על אחת-עשרה הסוגיות הכלולות בתחום האחריות השנים-עשר של מנהיגים ועובדים. בנוסף לאחת-עשרה הסוגיות, הבה נוסיף עוד אחת. אף שהיא אינה נראית בדרך כלל בחיי הכנסייה, יש להעלותה כאן, ובכך להפוך אותה לסוגיה השתים-עשרה – דיון בפוליטיקה. האם דיון בנושאים פוליטיים הולם בחיי הכנסייה? (לא). חיי הכנסייה מיועדים לקריאת דבר האל, לעבודת האל ולשיתוף בהבנת האל ובידע חווייתי של דברי האל. אולם בזמן הזה, אנשים מסוימים מדברים באריכות על פוליטיקה, לרבות מצבים פוליטיים, אישים פוליטיים, הנוף הפוליטי, השקפות פוליטיות ועמדות פוליטיות. האם זה הולם? כאשר דנים בנושאים הנוגעים לריבונותו של האל על כל הדברים ועל המין האנושי, אנשים מסוימים מחילים באופן מכני את הרעיון שגם אישים פוליטיים נמצאים בידי האל, באומרם שאישים פוליטיים מסוימים גם הם מאמינים באל ונוהים אחריו, ואף כותבים רשימות רוחניות וכדומה. האין זה מבלבל אחרים? ישנם אפילו כאלה שאומרים: "אנו הנוצרים צריכים לתמוך בפוליטיקאי הזה מכיוון שהוא לא רק מאמין, אלא גם מגן על האינטרסים שלנו כמאמינים. הוא באותו ראש איתנו, ועלינו לתמוך בו ולבחור בו". הם אף מקדמים את האישיות הפוליטית הזו בהרחבה בחיי הכנסייה. האם זה הולם? האם נוצרים משתתפים בפוליטיקה? (לא). מה אפשר לעשות כדי להימנע מהשתתפות? ראשית, לא משנה באיזו מפלגה אתה תומך, או מהן דעותיך הפוליטיות, אל תביא אותן לדיון בחיי הכנסייה. כמובן, חשוב עוד יותר שבחיי הכנסייה לא יופיגעו גם וויכוחים בין אנשים בעלי דעות פוליטיות. לדוגמה, אם לך ולמישהו אחר יש דעות שונות ואתם תומכים באישים פוליטיים שונים, ייתכן שתרצו לדון בכך כשתיפגשו; זה מותר, אך אסור לכם בהחלט לעשות זאת בכינוסים. שניכם יכולים לשלוח הודעות פרטיות, להיפגש ולדבר, או אפילו להתווכח עד שפניכם יאדימו, ואיש לא יתערב; זוהי זכותו של אזרח במערכת דמוקרטית. אך במהלך חיי הכנסייה, אינך רק אזרח של מדינה; חשוב מכך, אתה חבר בכנסיית האל הכול יכול. במסגרת זו, זוהי זהותך. אל תביא לכנסייה נושאים פוליטיים או כאלה שנוגעים לאישים פוליטיים. מה שאתה דן בו מייצג רק את עמדתך והשקפותיך האישיות, לא את אלה של הכנסייה. הכנסייה אינה מתעניינת בפוליטיקה, וגם לא במערכות פוליטיות, אישים, מנהיגים או קבוצות כלשהן, מכיוון שעניינים אלה אינם נוגעים לאמת ואינם רלוונטיים לאמונה באל. אין להעלות בחיי הכנסייה כל נושא הנוגע לפוליטיקה. יש האומרים: "אז האם זה בסדר שכולם ייפגשו וידונו בזה מחוץ לחיי הכנסייה?" מוטב שלא. אם אתה רוצה להצטרף לדיון בקרב כופרים בעלי דעות פוליטיות שונות, זה תלוי בך; זוהי חירותך, ובית האל לא יתערב. אך כל עוד חברי כנסייה מתכנסים, או בזמני כינוס רשמיים, אל תעלו את הדעות או הטיעונים הפוליטיים הללו כנושאים מרכזיים, ואל תעמידו פנים באופן שקרי שהדעות הפוליטיות שלכם קשורות איכשהו לדברי האל, לאמת או לריבונותו של האל. לדעותיכם הפוליטיות אין כל קשר לאמת, אין ביניהן אפילו את הקשר הקלוש ביותר, אז אל תעמידו פנים אחרת.

יש אנשים שרוצים לדבר על פוליטיקה אך אין להם עם מי לדון בנושא זה בבית, ולכן השיחה לעולם אינה מתקיימת. כשהם רואים שהאחים והאחיות כולם אנשים בוגרים, הם מאמינים שמצאו ערוץ לדון בו בפוליטיקה ולפרוק את דעותיהם הפוליטיות. הם נרגשים שמצאו את ההזדמנות הטובה הזו, ורוצים לדבר על דעות פוליטיות, על אירועים אקטואליים ועל המצב הבינלאומי. כאשר הם דנים בנושאים אלה, הם פותחים ב"כל אלה נמצאים תחת ריבונותו של האל. הפוליטיקה של המין האנושי והפוליטיקאים הללו נמצאים גם הם תחת ריבונותו של האל. הם הוסמכו על ידי האל". לאחר הקדמה זו, הם מתחילים לדון באריכות בפוליטיקה ובאירועים אקטואליים, ומסיימים ב"הפוליטיקה אינה יכולה לחמוק מריבונותו של האל; כוונותיו הטובות של האל גלומות בה". אם אנשים אינם יכולים לראות את העניינים הללו לאשורם, אל להם לדבר עליהם בקלות דעת. לשתף על האמת זה לשתף על האמת; אל תדונו בפוליטיקה או באישים פוליטיים. דיון בפוליטיקה אינו שיתוף על האמת, הוא הטעיית אנשים. אם אתה רוצה לדבר על פוליטיקה, מצא קבוצה של אנשים שאוהבים פוליטיקה ולך לדבר איתם בעצמך; תוכל לדבר כאוות נפשך. למה אתה מכוון כשאתה מדבר תמיד על נושאים אלה בכנסייה? האם אתה מנסה בכוונה לגרום לאנשים להעריץ אותך ולבחור בך כמנהיג? זהו מניע נסתר! אנשים שאוהבים לדבר על פוליטיקה הם אנשים שאינם עוסקים במשימותיהם הראויות ובוודאי אינם חותרים אל האמת. לעולם אל תדונו בנושאים פוליטיים בכינוסי הכנסייה. יש אנשים שאומרים: "אם איננו יכולים לדבר על הבחירות הדמוקרטיות, על המערכות הפוליטיות ועל המדיניות של מדינות חופשיות, אז מה לגבי הפוליטיקה והשערוריות של פקידים בכירים בארצו של הדרקון הגדול האדום כאש, למשל כמה זהב לקח פקיד מושחת, וכמה פילגשים הוא מחזיק? האם נוכל לדון בדברים אלה?" האם הנושאים הללו אינם מגעילים אותך? מדוע אכפת לך כל כך מהדברים המגעילים הללו? מדוע אני מרגיש שאכפתיות כלפי העניינים האלה וקריאה אודותיהם הן מגעילות? יש אנשים שמתעניינים במיוחד בדברים אלה, ואינם מוצאים אותם מגעילים כלל. הם מוכנים לקרוא על דברים כאלה באינטרנט, ועושים זאת בכל פעם שיש להם זמן. ליבם מרגיש נוח, בטוח ומלא כשהם קוראים על דברים אלה. איך זה שהם אינם מרגישים מלאים כל כך כשהם קוראים את דבר האל? האין זה קצת נאלח? האין זו הזנחה של משימות ראויות? בזמנים נהדרים כאלה, אפילו טיול בחצר, נשימת אויר צח והתבוננותבנוף ישפרו את מצב רוחך. אך יש המסרבים לעשות דברים כאלה; במקום זאת, בכל פעם שיש להם קצת זמן פנוי הם פשוט בוהים במחשב, בודקים חדשות, אוספים רכילות – איזה פקיד מושחת נתפס מחזיק כמה פילגשים, כמה מנכסיו של פקיד מושחת כלשהו הוחרמו מביתו, איזה בכיר של הדרקון הגדול האדום כאש הפיל את מי, או מי התנקש במי. אלה הם הדברים שבדרך כלל מעסיקים אותם. לאחר שאספו את המידע הזה הם מרגישים מלאי ידע, ואז הם פורקים אותו על כולם בכינוסים. האין זו הפצת רעל? האין זה נורמלי לחלוטין שאותם שדים רעים יבצעו מעשים רעים? יש אנשים שאומרים: "זה נורמלי שהם מבצעים מעשים רעים, אבל אתה אפילו לא מסוגל לדמיין כמה מהדברים הנוראיים שהם עושים". מה התועלת בלדמיין אותם? האם ניתן לך מוח כדי שתוכל לדמיין אילו מעשים מרושעים הם עושים? האין זו הזנחה של משימותיך הראויות? האם אתה חושב שהכרה של רשעות בלתי נתפסת כלשהי הופכת אותך לעליון? מה אתה יכול להרוויח מזה? האם זה לא פשוט יגעיל אותך אפילו יותר? אנשים אלה שמזניחים את משימותיהם הראויות תמיד מתעניינים בעניינים מגונים ונאלחים אלה של הזירה הפוליטית. האין הם רפי שכל? מדוע לדאוג תמיד לענייניהם במקום פשוט לחיות את חייך? האין זה טיפשי? האין זה חוסר מעש? יש אנשים שאומרים: "מאמינים נרדפים על ידי הדרקון הגדול האדום כאש. מן הסתם הם שונאים את הדרקון הגדול האדום כאש. בוודאי שמאמינים יתעניינו בשערוריות, בשחיתות, בהתעללות ובפריצות המינית של הפקידים הבכירים של הדרקון הגדול האדום כאש, וכן בדברים המפוקפקים שהם עושים. האם מאמינים לא צריכים למחוא כפיים בשמחה כאשר השערוריות הללו נחשפות?" האם אתה מאמין באל ונוהה אחריו כדי להשיג את הדברים הללו? דיבור על עניינים פוליטיים בכנסייה, במיוחד על השערוריות שנחשפו של פקידים בכירים של הדרקון הגדול האדום כאש, הוא מגעיל ביותר. אסור לך בהחלט לדון בזה! וגם אל תדבר איתי על זה; זה מגעיל אותי! אני אומר לך, אל תדבר על זה ואל תקרא על זה אפילו, אחרת במוקדם או במאוחר יבוא יום שתתחרט על כך שקראת את הדברים הללו. כשתתחרט, תדע איך זה מרגיש; אין סוף לכמה שהדברים הללו יכולים להיות מגעילים. שמיעה וקריאה מוגזמות על הדברים אלה אינן מביאות תועלת. מדוע אני אומר ששהן אינן מביאות תועלת? מכיוון שהצפת מוחך בעניינים מגעילים כאלה תשאיר אותך ללא רצון לשמוע את דברי האל. אף שנושאים אלה נוגעים לפוליטיקה, עניינים אלה מגעילים עוד יותר. אם אתה רוצה לדבר על הדברים הללו, לך דבר כאוות נפשך עם כמה כופרים, אמור להם כל מה שתרצה, אך בשום פנים ואופן אל תדבר עליהם בחיי הכנסייה או בקרב האחים והאחיות. יש אנשים שאומרים: "דיבור על המעשים המזוהמים והמרושעים של הפקידים הבכירים של הדרקון הגדול האדום כאש עוזר לאחים ולאחיות לפתח הבחנה ומאפשר להם לפרוק את כעסם". מה התועלת בפריקה? האם פריקה היא נשיאת עדות? האם זוהי חובתך או מחויבותך? דיבור על דברים אלה הוא חסר תועלת, נטול כל ערך. לא משנה כמה תחשוף את מעשיו הרעים של הדרקון הגדול האדום כאש, האל לא יזכור זאת. לעומת זאת, אם תדבר על האופן שבו חווית את רדיפתו של הדרקון הגדול האדום כאש, כיצד השתחררת והתגברת על הפחדותיו ואיומיו, וכיצד נשענת על האל ועמדת איתן בעדותך בסביבה כזו, האל יקבל זאת. אך דיבור על פוליטיקה אינו קשור להיווכחות בחיים, והאל אינו מקבל זאת. יש אנשים שאומרים: "אני חושף את שחיתותם של פקידי הדרקון הגדול האדום כאש, כיצד הם מוציאים עשרות אלפי יואן על ארוחה אחת, או כמה הם מוציאים על מלונות יוקרה; האם זה בסדר?" כיצד כל זה קשור אליך? האין זה פשוט אופיים של העולם הזה ושל החברה הזו? על מי אתה מגן? זו אינה נשיאת עדות למען האל, וגם לא חשיפת מהותו של הדרקון הגדול האדום כאש, וגם לא ביטוי של התמרדות נגד הדרקון הגדול האדום כאש. אל תבלבל אנשים ואל תהיה צבוע; כל זה אינו יישום בפועל של האמת. שחיתותם של פקידים ופוליטיקאים מושחתים אינה נוגעת לנו, וגם אינה משהו שעלינו לחשוף. אל תתעסק בעניינים אלה. דברים אלה קיימים במשטר השטן לאורך כל ההיסטוריה, ולמה שהם עושים אין כל קשר לכך שאנו חווים את עבודת האל או לנשיאת עדות למען האל. לכן, בשום פנים ואופן, אל תערבבו את הנושאים הללו עם הנושא של "התמרדות נגד הדרקון הגדול האדום כאש וחשיפתו כדי לשאת עדות למען האל", ואל תביאו את העניינים המוזרים, המגעילים והמרושעים הללו לדיון בחיי הכנסייה או בקרב האחים והאחיות. אם אתה באמת רוצה לדון בפוליטיקה, עשה זאת עם כופרים. כל דיון שתנהל באופן פרטי עם מי שיש להם תחביבים ותחומי עניין כאלה הוא בסדר. זהו תחביבך ותחום העניין האישי שלך; זוהי חירותך וזכותך, ואיש אינו מתערב. אך בזמני כינוס ולפני האחים והאחיות, אל תדון בעניינים האלה. גם אם מישהו מוכן להקשיב, אל תדבר עליהם, מכיוון שזה משפיע על חיי הכנסייה ומשפיע על הבנת האמת של אנשיו הנבחרים של האל.

בין אם מדובר בפוליטיקה ובין אם בשערוריות מחייהם הפרטיים של פוליטיקאים, אל תביאו את הנושאים האלה לדיון בחיי הכנסייה. אם מישהו אינו מתעניין בתוכן הכינוסים שבחיי הכנסייה ותמיד אוהב לדון בעניינים אלה, ומדבר עליהם בכל כינוס, מה על האחים והאחיות לעשות? עליהם להגביל אנשים כאלה, ולומר: "זהו זמן כינוס, אל תדבר על השטויות האלה. אם אתה רוצה לדבר על זה, לך הביתה ועשה זאת שם!" מה אם אי אפשר להגבילם והם עדיין מדברים על כך? גרשו אותם, ואמרו להם לחזור כשיפסיקו. ישנה גם דרך אחרת, יעילה עוד יותר: ברגע שהם פותחים את פיהם לדבר על פוליטיקה, האחים והאחיות קמים והולכים לחדר אחר, ומשאירים אותם לדבר לבד. בקיצור, אנשים שאוהבים לדבר על פוליטיקה בהחלט קיימים. אנשים כאלה מזניחים משימות ראויות, אינם מחפשים את האמת, אינם מהרהרים כיצד לבצע את חובותיהם היטב, אינם מהרהרים אילו קשיים קיימים בעבודת הכנסייה או ניצבים בפני האחים והאחיות, ואינם מהרהרים אילו בעיות אמיתיות יש להם שדורשות פתרון – הם אינם מהרהרים בעניינים ראויים אלה. במקום זאת, הם מהרהרים רק באותם עניינים נאלחים ונכלוליים, והם נלהבים מהם במיוחד. במיוחד עכשיו, כשהמידע נפוץ ונגיש דרך כל מיני ערוצים – זה מאפשר לאנשים אלה לרצות את תחביביהם ואת תחומי העניין שלהם. איננו מתערבים בתחביביהם ובתחומי העניין שלהם, אך לבית האל יש תקנה שלפיה דיון בנושאים פוליטיים במהלך כינוסים נחשב לשיבוש והפרעה לעבודת הכנסייה. לפיכך, נושאים אלה אסורים בהחלט במהלך חיי הכנסייה וכאשר אחים ואחיות מתכנסים. יש אנשים שאומרים: "הנושאים הללו אסורים, אך מה לגבי דעותינו הפוליטיות השונות, איזו מפלגה אנו אוהבים או לא אוהבים, עבור מי אנו מצביעים או לא מצביעים – האם הכנסייה מתערבת בכך?" הבה נבהיר זאת: הצביעו עבור מי שתרצו, אהבו את מי שתרצו – הכנסייה אינה מתערבת בעניינים אלה, זוהי חירותכם. האין אי-התערבות זו סלחנית למדי כשלעצמה? נהניתם באופן מלא מחובותיכם ומזכויות האדם שלכם כאזרחים; האין זה כבוד מספק? זה כבר מספיק טוב; ובכל זאת אתם עדיין רוצים לדבר בחופשיות וכאוות נפשכם בכנסייה? זה נוגד את הכללים. אם אתם נתקלים באנשים כאלה, מצאו דרך להגבילם. ראשית, שתפו איתם בצורה ברורה, באומרכם: "האם אתה חדש באמונה? האם זו הפעם הראשונה שלך בכינוס, ואינך מכיר את התקנות של בית האל? אם כך, עליי לומר לך: המקום הזה הוא מקום כינוס, והזמן הזה הוא זמן לכינוס. כל דעה או רעיון פוליטי שיש לך, אסור לך בהחלט להפיצם בכנסייה, ואל תדון בהם בכינוסים. איננו רוצים לשמוע זאת, וגם איננו מחויבים להקשיב לך מדבר על דברים אלה. בחרת במקום הלא נכון. לאחר הכינוס, כשתעזוב את המקום הזה, תוכל לומר כל מה שתרצה; איש אינו מתערב. זוהי חירותך". אם הוא מבין וזוכר את מה שאמרתם, ולא מדבר על כך בפעם הבאה, אז זה בסדר, והוא הראה שיש לו קצת היגיון. אך אם לאחר השיתוף הוא ממשיך לדבר כך, ותמיד חולק דעות פוליטיות בכל כינוס, האם יש להגביל אותו מלדבר? (כן). כל עוד מישהו מדבר על נושאים פוליטיים, בין אם הוא מעורב בפוליטיקה ובין אם לאו, יש לסווג זאת לצד יצירת קליקות, תחרות על מעמד, פריקת שליליות והתנהגויות דומות אחרות, כאנשים, מאורעות ודברים שונים אשר משבשים את עבודת בית האל ומפריעים לה. לאנשים כאלה אין להראות כל נימוס; יש לעצור אותם ולהגבילם. כמובן, אנשים שמדברים על פוליטיקה אינם בהכרח רעים או טובים; ייתכן שהם פשוט אוהבים את הסוגיות והנושאים הללו. אך אנו יכולים להיות בטוחים שאנשים אלה לא באמת מחפשים את האמת. בקיצור, העיקרון להתמודדות עם אנשים אלה כבר שותף באופן ברור: ספרו להם על התקנות של בית האל. אם לאחר שהסברתם להם בבירור הם ממשיכים לדבר על נושאים פוליטיים ואינם שועים לאזהרות, אז בודדו אותם. הם יוכלו להמשיך לחיות חיי כנסייה רק לאחר שיכו על חטא. אם הם לעולם אינם מכים על חטא, אז אל תניחו להם לבוא לכינוסים. הטיפול בעניין הזה צריך להיות פשוט כל כך. אל תסבכו עניין פשוט, זה לא מועיל לאיש.

24 ביולי 2021