תחומי האחריות של מנהיגים ושל עובדים (20)

פריט שנים עשר: לזהות במהירות ובמדויק את האנשים, המאורעות והדברים השונים שמשבשים את עבודתו של האל ואת הסדר הרגיל של הכנסייה ומפריעים להם. לעצור בעדם ולהגביל אותם, ולהשיב את הדברים על כנם. בנוסף, לשתף על האמת כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו לפתח הבחנה באמצעות דברים מעין אלה וללמוד מהם (חלק ח')

בכינוס האחרון סיימנו לשתף על תחום האחריות השנים-עשר של מנהיגים ועובדים. האם השוויתם את עצמכם לתוכן של השיתוף הזה? האם הרהרתם בו? לאחר ששמעו את השיתוף שלי, מי שאוהבים את האמת ומי שניחנים בחוש צדק ובאנושיות מסוימת, יכולים ליישם בפועל אמיתות מסוימות לאחר שהם מבינים אותן. ראשית, הם יכולים להתאים את האמיתות שהם מבינים למצבם, לבדוק את עצמם לאור האמת, לזהות את בעיותיהם, ואז להשתמש בעניינים ובסביבות מסוימים בחיים האמיתיים ובביצוע חובות כדי לפתור את הבעיות הללו. בהדרגה, ובהקשר עם אמיתות שהם מבינים, הם תופסים את העקרונות שאנשים צריכים ליישם בפועל ולדבוק בהם. מחד גיסא, הם רוכשים הבנה וידע מעמיקים יותר של עצמם, ומאידך גיסא, הם מבינים באופן מעשי ומדויק יותר מה האמת באמת אומרת ומכילה. אולם, מי שאינם אוהבים את האמת וסולדים ממנה, אין להם שום מודעות או שינוי ולא משנה כמה אמת הם שומעים. מצבם, גישתם בעת ביצוע חובתם, המטרות שהם חותרים אליהן, סגנון חייהם ועקרונות ההתנהלות העצמית שלהם אינם משתנים כלל. הם ממשיכים לפעול כרצונם ולחיות כראות עיניהם; לאמיתות הללו אין שום השפעה עליהם, והן גם אינן מסוגלות לגרום להם להרהר בעצמם ולהכיר את עצמם עד כדי תיעוב עצמי. אם הם אינם יכולים להגיע לנקודה של תיעוב עצמי, הם בוודאי אינם יכולים להשיג חרטה אמיתית. ללא חרטה אמיתית, אין כניסה אמיתית; ללא כניסה אמיתית, בוודאי שאין שינוי בצביון. לפיכך, לאנשים רבים שמאמינים באל במשך שנים רבות, אין שום הבנה של עצמם, הם אינם מראים שום שינוי, ואמונתם באל אינה גוברת כלל, וזאת אף שהם גם מתכנסים, מבצעים חובות, מאזינים לדרשות במשך שנים רבות, ולעתים קרובות מתקשרים עם האחים והאחיות. הם נוהים אחר האל עם התפיסות והדמיונות הראשוניים שלהם ועם הכוונה והרצון לזכות בברכות. אין זה משנה כמה שנים הם האמינו באל, נקודות המבט שלהם על אמונה באל, דעותיהם על דברים, שיטות החתירה שלהם והמטרות שהם חותרים אליהן, וגישותיהם בעת ביצוע חובותיהם לא השתנו כלל. הגילויים הנוכחיים שלהם והביטויים שהם מביאים לידי ביטוי בחייהם הם התוצאה של אי חתירה אל האמת. שיתפנו על שנים-עשר מתחומי האחריות של מנהיגים ועובדים, אך התנהגותם של מנהיגים ועובדים מסוימים לא השתנתה כלל. גישותיהם בעת ביצוע חובותיהם וכלפי דרישותיו של האל לא השתנו כלל. התוכן ששותף שימש כתזכורת, פיקוח ודרבון עבור אלה שחותרים באופן יחסי אל האמת, ועבור אלה שניחנים באנושיות מסוימת ושמצפונם ניחן במעט מודעות. אולם, לא הייתה לו שום השפעה על אנשים מסוימים שהם יותר עיקשים, ערמומיים, ואינם מקבלים את האמת כלל. מדוע? מכיוון שגישתם של אנשים אלה כלפי האמת היא גישה של התנגדות ותיעוב. אין זה משנה כמה אמת משותפת, גישתם נותרת זהה: "בכל מקרה, אני מבצע את חובתי ונוהה אחר האל; אני באמת משקיע מעצמי למען האל. אין זה משנה איך אני מתנהג, כל עוד אתמיד עד הסוף, אוכל לזכות בברכות!" האם יש שמץ של היגיון במחשבה כזאת? האין זה חוסר בושה מוחלט? האין זו עקשנות וסירוב להתחרט ויהי מה? (כן).

תחום האחריות השנים-עשר של מנהיגים ועובדים הוא: "לזהות במהירות ובמדויק את האנשים, המאורעות והדברים השונים שמשבשים את עבודתו של האל ואת הסדר הרגיל של הכנסייה ומפריעים להם. לעצור בעדם ולהגביל אותם, ולהשיב את הדברים על כנם. בנוסף, לשתף על האמת כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו לפתח הבחנה באמצעות דברים מעין אלה וללמוד מהם". קודם לכן, חילקנו את השיתוף שלנו על תחום אחריות זה לשנים-עשר נושאים. התוכן של שנים-עשר הנושאים הללו עוסק בעיקר באופן שבו מנהיגים ועובדים צריכים להתמודד עם בעיות אלה ולטפל בהן כאשר מופיעים בכנסייה סוגים שונים של אנשים, מאורעות ודברים הגורמים לשיבושים והפרעות, וזאת כדי להשיג את התוצאה של הגנה על עבודת בית האל ועל הסדר התקין של הכנסייה, ובכך למלא את התפקידים שמנהיגים ועובדים צריכים למלא ואת תחומי האחריות שעליהם לבצע. שיתפנו בפירוט על כל אחד מהנושאים במסגרת תחום אחריות זה של מנהיגים ועובדים, שיתפנו כמה ביטויים ספציפיים של כל אחד מהם, והבאנו כמה דוגמאות ספציפיות. במונחים של עקרונות, התוכן ששותף הוא מעשי למדי. אף שהדוגמאות שניתנו אולי אינן מכסות הכול, הבעיות המהותיות של אנשים, מאורעות ודברים שונים שותפו בבירור. בפרט, אתם כמנהיגים וכעובדים צריכים להבין את ההיבט הזה של האמת כדי לפתור את הבעיות השונות שמתעוררות בכנסייה. ראשית, עליכם למצוא את המילים שמנתחות את תמצית הבעיות מתוך התוכן ששותף ולקשר אותן לבעיות. הבנת תמצית הבעיות מקלה על מציאת פתרונות מתאימים ועל פתרון בעיות בהתאם לעקרונות-האמת. הבנת תמציתה של בעיה היא חיונית לפני פתרונה. ברגע שאתה מבין את תמצית הבעיה, אתה אמור גם להבין ולתפוס את העקרונות לטיפול בבעיה הזאת. שני ההיבטים חיוניים: האחד הוא תמצית הבעיה, והשני הוא העקרונות לפתרון בעיות כאלה. אלה הם דברים שמנהיגים ועובדים צריכים להבין בבירור. רק על ידי תפיסת שני העקרונות הללו תוכלו לפתור במדויק את כל הבעיות ולטפל כראוי באנשים, במאורעות ובדברים המעורבים בנושאים השונים, במקום להחיל תקנות ולנפח את הבעיות מעבר למידותיהן. כיום, כאשר מנהיגים ועובדים שונים מטפלים בנושאים מסוימים, מצד אחד הם פשוט פועלים לפי תקנות, ומצד שני הם אינם מצליחים לתפוס את תמצית הנושאים, ובכך הם עלולים בקלות לעשות עוול לאנשים ולגרום לסטיות. הדבר דורש הבנה ברורה של הפרטים, המאפיינים וההקשר של הנושאים. בנוסף, חשוב להסתכל על התנהגותו העקבית של אדם כדי לקבוע לאיזו קטגוריה הוא שייך. רק על ידי שליטה בהיבטים אלה ניתן לטפל בנושאים בהתאם לעקרונות. כאשר מנהיגים ועובדים מסוימים מבצעים את עבודתם, הם רק מחילים תקנות על בעיות ומנפחים אותן מעבר למידותיהן, בעוד שהם אינם יכולים לראות לאשורם את התמצית הממשית של האנשים המעורבים, אם הם אנשים טובים או רעים, אם התנהגותם היא הרגל או רק עבירה חד-פעמית. הם אינם יכולים להבחין בהיבטים אלה, ולכן הם מועדים מאוד לטעות. במקרים כאלה, אם הכנסייה יכולה לערוך הצבעה, הדבר יכול למנוע ביעילות כמה טעויות. הימצאותן של סטיות וטעויות אלה בעבודתם של מנהיגים ועובדים יכולה לחשוף בבירור רב אם יש להם הבחנה ואם הם מטפלים בעניינים בהתאם לעקרונות. הדבר גם חושף אם מנהיגים ועובדים ניחנים במציאות-אמת. אם מנהיג או עובד שהאמין באל במשך שנים רבות אינו יכול לטפל בבעיות ממשיות אלה, די בכך כדי להוכיח שמנהיג או עובד זה אינו אדם שמחפש את האמת.

לאחר הבנת תחומי האחריות שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע, העקרונות שעליהם לציית להם, והיקף עבודתם, עלינו לחזור לנושא של שלב זה בשיתוף: חשיפת מנהיגי שקר. זהו הנושא המרכזי. באשר לתחום האחריות השנים-עשר של מנהיגים ועובדים, הנושא שנשתף עליו היום הוא התחומים שבהם מנהיגי שקר מזניחים את אחריותם, והביטויים שלהם לאי-ביצוע עבודה מעשית. ראשית, הבה נקרא את התוכן של תחום האחריות השנים-עשר. (פריט שנים עשר: לזהות במהירות ובמדויק את האנשים, המאורעות והדברים השונים שמשבשים את עבודתו של האל ואת הסדר הרגיל של הכנסייה ומפריעים להם. לעצור בעדם ולהגביל אותם, ולהשיב את הדברים על כנם. בנוסף, לשתף על האמת כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו לפתח הבחנה באמצעות דברים מעין אלה וללמוד מהם). תחום האחריות השנים-עשר מזכיר בבירור שלושה היבטים של עבודה שמנהיגים ועובדים צריכים להבין. כיצד זה קשור לחשיפת מנהיגי שקר? (ראשית, עלינו להבין את תחומי האחריות השונים של מנהיגים ועובדים בעבודה זו. לאחר מכן, נשווה כדי לראות אם מנהיגי השקר מילאו את תחומי האחריות הללו, ומהם הביטויים של מנהיגי השקר; מדידתם על פי אמת מידה זו היא מדויקת יחסית). נכון. ההבחנה אם אדם הוא מנהיג שקר או לא אינה נעשית באמצעות העיניים, בהתבוננות בפניו כדי לראות אם תווי פניו טובים או רעים, וגם לא על ידי התבוננות במידת הסבל החיצוני שהוא לכאורה סבל, או כמה הוא התרוצץ ממקום למקום. במקום זאת, עליך לבחון אם הוא ממלא את תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים ואם הוא יכול להשתמש באמת כדי לפתור בעיות ממשיות. זוהי אמת המידה המדויקת היחידה שעל פיה יש להעריכם. זהו העיקרון של ניתוח, הבחנה וקביעה אם אדם הוא מנהיג שקר. רק בדרך זו ההערכה יכולה להיות צודקת, תואמת לעקרונות, בהתאם לאמת, והוגנת כלפי כולם. האפיון של מישהו כמנהיג שקר או כעובד שקר חייב להתבסס על עובדות מספקות. הוא אינו יכול להתבסס על תקרית או על עבירה אחת או שתיים, ובוודאי שלא ניתן להשתמש בגילוי זמני של שחיתות כבסיס לכך. אמות המידה המדויקות היחידות שעל פיהן ניתן לאפיין מישהו הן אם הוא יכול לבצע עבודה מעשית ולהשתמש באמת כדי לפתור בעיות, וכן אם הוא אדם נכון, אם הוא אדם שאוהב את האמת ויכול להתמסר לאל, ואם יש לו את העבודה והנאורות של רוח הקודש. ניתן לאפיין מישהו נכונה כמנהיג שקר או כעובד שקר רק על סמך גורמים אלה. גורמים אלה הם אמות המידה והעקרונות להערכה ולקביעה אם מישהו הוא מנהיג שקר או עובד שקר.

שלוש המשימות שמנהיגים ועובדים מוכרחים לבצע במסגרת תחום האחריות השנים עשר

א. לזהות במהירות ובמדויק את האנשים, המאורעות והדברים השונים, אשר גורמים שיבושים והפרעות

ראשית, הדרישה הראשונה ממנהיגים ועובדים היא לזהות במהירות ובמדויק את האנשים, המאורעות והדברים השונים שמשבשים את עבודת האל ואת חיי הכנסייה ומפריעים להם. יש לזהות במהירות ובמדויק, לא להגיב באדישות ובחוסר רגישות, וגם לא לאפיין באופן עיוור ופזיז – אפיון נמהר אינו מקובל. מנהיגים ועובדים מסוימים, בשל איכותם הירודה ובלבולם, גוזמים אנשים ונוזפים בהם בפזיזות על עניינים של מה בכך, מאפיינים באופן שרירותי ומגדירים דברים בעיוורון מבלי לדבוק בעקרונות. עבודה באופן זה מפרה את עקרונות-האמת. לפיכך, מנהיגים ועובדים בבית האל חייבים לכל הפחות להיות מסוגלים להבחין באנשים, במאורעות ובדברים שונים. רק עם הבחנה הם יכולים לזהות באופן מידי ובמדויק בעיות שונות שמתעוררות בכנסייה. מהי הדרישה הראשונה על מנת להשיג את היכולת להבחין באנשים, במאורעות ובדברים שונים? ראשית, יש צורך להבין את דרישותיו של האל מסוגים שונים של אנשים, וכן כיצד האל מגדיר אנשים שונים ואת המצבים השונים שהם מפתחים. בנוסף, חשוב לנתח כיצד מתעוררים מצבים שליליים שונים ומהם שורשיהם. יתרה מזאת, יש להבין את ההשפעה של אנשים, מאורעות ודברים שונים על עבודת האל ועל הסדר התקין של הכנסייה. מהו הבסיס לעמידה בתנאים אלה? איזו עבודה צריכים מנהיגים ועובדים לבצע בראש ובראשונה? אם מנהיגים ועובדים תמיד מתנשאים, מתנהגים כמו בירוקרטים ואינם מתקשרים עם האחים והאחיות, אינם תופסים את המצבים השונים של האחים והאחיות, אין להם קשר קרוב עם סוגים שונים של אנשים, והם חסרי יכולת התבוננות מפורטת והבנה מעמיקה שלהם, האם זה מקובל? זה בוודאי לא מקובל. מנהיגים ועובדים מסוימים מסתתרים לעתים קרובות בחדריהם, ומשתמשים בהקדשות רוחניות ובכתיבה של מאמרי עדויות חווייתיות כתירוצים להתעלם מעבודת הכנסייה ולא לתפוס אותה. על פני השטח, נראה שבעודם מסתתרים בחדריהם הם עובדים על ענייני הכנסייה, אך למעשה, הם כבר בודדו את עצמם מעבודת הכנסייה ומאנשיו הנבחרים של האל. האם דרך עבודה זו יכולה לפתור את הבעיות הקיימות בתחומי העבודה השונים של הכנסייה? האם היא יכולה לעזור לאנשיו הנבחרים של האל לבצע את חובותיהם היטב? כשהם מסתתרים בחדריהם כדי לכתוב מאמרי עדות, האם הם חווים את עבודת האל? לפיכך, גישה זו אינה הולמת. על פי תחום האחריות השנים-עשר, המשימה הראשונה של מנהיגים ועובדים היא לזהות במהירות את האנשים, המאורעות והדברים השונים שמשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, על בסיס דברי האל ועקרונות-האמת. יש אנשים ששואלים: "האם מעורבותם העמוקה של מנהיגים ועובדים בחיי הכנסייה נועדה רק כדי שהם יוכלו לזהות במהירות ובמדויק את האנשים, המאורעות והדברים הגורמים להפרעות ולשיבושים?" האם הבנה זו נכונה? (לא). זוהי הבנה מעוותת. למנהיגים ולעובדים חייבים להיות היחס והגישה הנכונים לעבודתם, ועליהם גם לרדת לעומק השטח. רק בדרך זו הם יכולים לזהות ולפתור בעיות במהירות ובמדויק. אם הם לא יתעמקו בשטח ויחיו עם אנשיו הנבחרים של האל, יהיה קשה מאוד לזהות את כל הבעיות בעבודת הכנסייה. אם הם יכולים לפתור רק בעיות מעטות לאחר שאנשים דיווחו וחיפשו פתרונות, השפעתה של עבודה זו תהיה מוגבלת מאוד. הדרך השגויה ביותר שבה מנהיגים ועובדים יכולים לעבוד היא להסתגר ולעבוד מאחורי דלתיים סגורות, כמו המלומדים הקדמונים שהקדישו את עצמם לחלוטין ללימוד ספרי חכמים ולא שמו לב לעניינים חיצוניים. גישה וסגנון חיים אלה אינם מקובלים על מנהיגים ועובדים. אתה נשאר לבד בחדרך, מאזין לדרשות, קורא את דברי האל, כותב הערות של הקדשה רוחנית וכותב דרשות, אך האם רכישת כמה מילים ודוקטרינות פירושה שאתה מבין את האמת? האם פירושה שאתה מבין את המצבים הממשיים ואת המצבים האמיתיים של אנשים שנחשפים על ידי האמת? (לא). לכן, אף שחיי הקדשה רוחנית הם חיוניים בעבודתם של מנהיגים ועובדים, הדבר החשוב ביותר הוא שיהיו להם שיטות עבודה וסגנון חיים נכונים.

ב. למהר לעצור ולהגביל אנשים רעים

הדרישה השנייה ממנהיגים ועובדים, המתוארת בתחום האחריות השנים-עשר, היא שכאשר הם מזהים אנשים, מאורעות ודברים שונים שמשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, עליהם להיות מסוגלים לשפוט במהירות ובמדויק. עליהם להבחין בבירור בטבעם של אנשים ומאורעות שונים, ולהבין כיצד הם משפיעים על חיי הכנסייה, אם הם מאיימים על מצבם, היווכחותם בחיים וביצוע חובתם של אנשיו הנבחרים של האל, מפריעים להם או מחבלים בהם, ואם הם משפיעים על תוצאות ביצוע חובתם של אנשים – מנהיגים ועובדים חייבים לשפוט ולהעריך עניינים אלה במהירות ובמדויק. זוהי אחריותם של מנהיגים ועובדים. אם חסרה להם התבונה לכך ואין להם את האיכות הנכונה, הם לא יוכלו לבצע את עבודת הכנסייה. בנוסף, מנהיגים ועובדים צריכים להיות בעלי תגובה חדה והבחנה כלפי אנשים, מאורעות ודברים שונים. לדוגמה, כאשר מתעוררים סכסוכים בכנסייה ומתרחשים שיבושים והפרעות שונים, אתה אינך יכול לזהות את הבעיה וחושב שהיא חסרת חשיבות, מה שגורם לכך שאנשים רבים מושפעים ואינם מבצעים את חובותיהם היטב. האין מנהיג או עובד כזה קהה חושים ועיוור? (כן). זוהי בעיה של מנהיגים ועובדים. מה עליך לעשות כאשר אתה מגלה שמישהו משבש את עבודת הכנסייה ומפריע לה? ראשית, עליך לקבוע את חומרת הנושא ולהעריך ולשפוט את תמציתם של אנשים כאלה ואת ההשפעה וההשלכות של דברים כאלה על עבודת הכנסייה וחיי הכנסייה. מה צריך להיות הבסיס לשיפוט כזה? הוא צריך להתבסס על דברי האל ועל האמת. יש אנשים שאומרים: "איך מבססים את זה על דברי האל? אני מוצא שזה דיבור ריק מתוכן". למעשה, זה לא דיבור ריק מתוכן. מדוע אני אומר זאת? כאשר אתה נתקל בדברים כאלה או רואה אותם או שומע עליהם, אתה פשוט צריך להשוות אותם לנושאים שנחשפו על ידי דברי האל. התבונן כיצד דברי האל חושפים ומנתחים אנשים ועניינים כאלה, וכיצד הוא מאפיין את הנושאים הללו, למשל כיצד הוא חושף מנהיגי שקר וצוררי משיח, או כיצד הוא חושף את הצביונות המושחתים של אנשים שונים, וכן הלאה. לאחר מכן, אתה משווה ומנתח את העניינים הללו על פי אותם דברים, ובאמצעות שיתוף עם האחים והאחיות והתבוננותך שלך, אתה יכול לבסוף להעריך ולאפיין במדויק את האנשים, המאורעות והדברים שאתה רואה, ולגבש פתרונות מתאימים. כיצד יש לטפל באלה שנקבע שהם בין האנשים השונים שמשבשים ומפריעים? לא רק שיש לחשוף ולנתח אותם כדי לעזור לאנשים להבחין בהם, אלא יש גם לעצור בעדם ולהגביל אותם, ואת אלה שנותרים חסרי תקנה למרות אזהרות חוזרות ונשנות יש להרחיק. מהן השיטות והגישות הספציפיות לעצירתם ולהגבלתם? (לגזום ולהזהיר אותם). האם גיזום הוא שיטה טובה? (כן). חשיפת מעשיהם, הצבעה על הבעיות החמורות ביותר שלהם, ניתוח תמציתם ומתן אזהרות – האין כל אלה שיטות ישימות? כמובן, הדבר החשוב ביותר הוא לקרוא להם את דברי האל ולהשתמש בדברי האל כבסיס לשכנועם ולניתוחם. אם הם אינם מקבלים את האמת ומסרבים בעקשנות להודות בטעויותיהם, יש צורך באמצעים חמורים יותר. ראשית, יש לתת להם אזהרה, ולאחר מכן להשתמש בצווים המנהליים של הכנסייה כדי להגביל אותם, ולא לאפשר להם לבצע מעשים רעים בפזיזות ולהפריע לאחים ולאחיות. יש גם לגזום אותם ולאחר מכן לפקח עליהם. שיטות אלה נחוצות, והכול כדי להבטיח שעבודת הכנסייה תיעשה היטב וכדי להושיע אנשים, ולהנחות אותם אל הנתיב הנכון. שימוש בשיטות אלה בהחלט ישיג תוצאות טובות. מצד אחד, יש להשתמש באמת שאנשים מבינים כדי לשכנע ולחשוף אותם, לנתח את צביונם ואת תמציתם, לחשוף את טבע מעשיהם ואת ההשלכות החמורות שנגרמו על ידם – זה המינימום שאנשים יכולים לעשות. השלב הבא הוא לנתח ולהבחין בהם על בסיס דברי האל, ולאפיין אותם בהתאם. אם הם שועים לעצה, מקבלים אותה ומתחרטים, זה כמובן יהיה הטוב ביותר. אולם, אם הם אינם מקבלים אותה וממשיכים להפריע לעבודת הכנסייה, מה יש לעשות אז? במקרה כזה, אין צורך להיות מנומס. לבית האל יש צווים מנהליים, ובשלב זה, יש לעצור בעד האדם ולהגביל אותו על פי הצווים המנהליים של בית האל. אם האדם הוא מאמין חדש בעל שיעור קומה קטן שאינו מבין את האמת, ניתן לסייע לו באהבה; אפשר לשתף על האמת כדי לעזור לו להכיר את עצמו. באשר לאלה שיכולים לקבל את האמת ולהכות על חטא, אין צורך לעצור בעדם, להגביל אותם או לגזום אותם. אם הם אינם מקבלים את האמת, אין זה עניין של בסיס רדוד או שיעור קומה קטן ואי-הבנת האמת; זוהי בעיה באנושיות שלהם. עבור אנשים כאלה, יש להשתמש בניהול מנהלי ובענישה מנהלית כדי לעצור בעדם ולהגביל אותם. התוצאה הסופית המושגת היא שמירה על עבודת הכנסייה ועל הסדר התקין של חיי הכנסייה, המאפשרת לחיי הכנסייה להתנהל בצורה מסודרת. זה נקרא להשיב את הדברים על כנם, וזוהי התוצאה שמנהיגים ועובדים צריכים להשיג בעבודתם. רק על ידי השגת תוצאה זו הם ממלאים את אחריותם. אם מנהיגים ועובדים מתעלמים מכל בעיה שמתעוררת, ומגיבים רק כלאחר יד עם כמה מילים ודוקטרינות, או נוזפים באלה שמשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה וגוזמים אותם בצורה פשוטה ועם מילים ספורות בלבד, האם זה יכול לפתור את הבעיה? לא רק שזה לא פותר את הבעיה, אלא שזה גם מוביל לכאוס גדול יותר בכנסייה – רוב האנשים מאבדים את הרצון לבצע את חובותיהם ונגרמות להם הפרעות בדרגות שונות, מה שמשפיע על ביצוע חובתם. האם מנהיגים ועובדים כאלה מילאו את אחריותם? (לא). זה מראה שמנהיגים ועובדים אלה אינם כשירים לעבודתם.

ג. לחשוף את מעשיהם הרעים של אנשים רעים כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו לפתח הבחנה ולהפיק לקחים

הדרישה השלישית במסגרת תחום האחריות השנים-עשר של מנהיגים ועובדים היא זו: כאשר הם מטפלים בשיבושים ובהפרעות אותם גרמו אנשים רעים, עליהם לאכול ולשתות את דברי האל יחד עם אנשיו הנבחרים של האל כדי להרהר בעצמם ולהכיר את עצמם, ולהגיע למהפך אמיתי. עליהם להיות מסוגלים להוביל את אנשיו הנבחרים של האל לכניסה אל תוך מציאות-האמת, להשלכה של צביונותיהם המושחתים, ולהגעה למצב של נהייה אחר האל, התמסרות לו ונשיאת עדות לו. רק עבודה מסוג זה עולה בקנה אחד עם כוונות האל. בראש ובראשונה, מנהיגים ועובדים שפועלים בדרך זו מסוגלים לפתור בעיות ולהצטייד באמת בעודם עובדים. בנוסף, באמצעות שיתוף על האמת כדי לפתור בעיות, הם עוזרים לאחים ולאחיות להבין את האמת, ללמוד כיצד להרהר בעצמם ולהכיר את עצמם, להשליך מעליהם את צביונותיהם המושחתים, לבצע היטב את חובותיהם, לדעת כיצד להבחין באנשים ולהתייחס אליהם, להגיע למצב של נהייה אחר האל והתמסרות לו, לא להניח לאחרים להגביל אותם, ולהיות מסוגלים לעמוד איתן בעדותם. כך מנהיגים ועובדים ממלאים את חובותיהם; זהו העיקרון שמנהיגים ועובדים צריכים ליישם בפועל כדי לפתור בעיות בעודם מבצעים את עבודת הכנסייה. לא משנה אילו בעיות מתעוררות בכנסייה, בראש ובראשונה, על המנהיגים והעובדים לחפש את האמת, לתפוס את כוונות האל ולבקש יחדיו את הדרכתו. לאחר מכן, עליהם לחפש את דברי האל הרלוונטיים כדי לפתור את הבעיות השונות אשר קיימות. במסגרת פתרון הבעיות, המנהיגים והעובדים צריכים לשתף יותר עם האחים והאחיות על דברי האל הרלוונטיים, ולהבין את מהות הבעיות על בסיס דברי האל. עליהם גם להנחות את אנשיו הנבחרים של האל לשתף על הבנתם-שלהם כדי להבחין בסוגיות אלה. ברגע שהרוב מסוגלים להגיע לאותה הבנה ולקונצנזוס, נעשה קל יותר לפתור את הבעיות. בעת פתרון בעיות, אל תספרו תמיד את המאורעות פעם אחר פעם, אל תרדפו אחר פרטים שוליים ואל תאשימו בבעיות את האנשים המעורבים. בתחילה, אל תתמקדו בסוגיות שוליות; במקום זאת, שתפו בבירור על האמת, שכן הדבר יחשוף את טבע הבעיות. רק גישה זו עוזרת לאנשיו הנבחרים של האל ללמוד להבחין בסוגיות על בסיס דברי האל, לזכות בהבחנה מהאנשים, המאורעות והדברים שמתעוררים, ולהפיק מהם לקחים מעשיים. הדבר גם מאפשר להם להשוות את המילים והדוקטרינות שהם בדרך כלל מבינים לחיים האמיתיים, וכך הם יכולים להבין באמת את האמת. האין זה מה שהמנהיגים והעובדים צריכים לעשות? הובלת אנשיו הנבחרים של האל לכניסה אל תוך מציאות-האמת כרוכה בעיקר בשימוש באמת כדי לפתור את התפיסות והדמיונות של אנשיו הנבחרים של האל ואת צביונותיהם המושחתים. גישה זו מניבה את התוצאות הטובות ביותר. ככל שמנהיגים ועובדים מסוגלים יותר להשתמש באמת כדי לפתור בעיות, כך אנשיו הנבחרים של האל יכולים להבין את האמת בקלות רבה יותר. כך הם יידעו כיצד ליישם בפועל את דברי האל בחייהם האמיתיים. אם מנהיגים ועובדים יובילו לעתים קרובות את אנשיו הנבחרים של האל לפתור בעיות ממשיות, הם יוכלו להביאם אל תוך מציאות-האמת וגם לשלב את דברי האל בחיי היומיום שלהם. יש האומרים: "האין זו דרישה תובענית מדי מהמנהיגים ומהעובדים? איך יכולה להיות לנו הבנה כה רבה?" אולי לא הייתה לך הבנה כזאת בעבר, אבל האם אינך יכול ללמוד ולתרגל כדי להשיג תוצאה זו? כך עבודת האל מאמנת מנהיגים ועובדים ואת אנשיו הנבחרים של האל להיכנס אל תוך מציאות-האמת. אם אינך יודע כיצד, אתה יכול ללמוד ולתרגל. לא משנה אילו בעיות מתעוררות, עליך ללמוד להרהר בעצמך ולהכיר את עצמך על בסיס דברי האל; זהו תהליך התרגול. לאחר שתתרגל מספר פעמים ותשיג תוצאות, יהיה לך נתיב ותדע כיצד ליישם בפועל את האמת. כאשר האל בא לעבוד, זוהי הדרך שבה הוא מוביל אנשים כדי ללמוד להיכנס אל תוך מציאות-האמת. המנהיגים והעובדים צריכים לתקשר לעתים קרובות עם האחים והאחיות, להתמודד עם בעיות יחד, לפתור בעיות יחד ולבצע היטב את עבודת הכנסייה. כיצד נדרשים מנהיגי הכנסייה להוביל את אנשיו הנבחרים של האל? הדרך העיקרית היא להוביל את אנשיו הנבחרים של האל לזהות ולפתור בעיות בחייהם האמיתיים, וכן ליישם בפועל את דברי האל ולהתנסות בהם. כך, לא זו בלבד שהם יוכלו ליישם בפועל את האמת, אלא גם להבחין בדברים שליליים ובאנשים שליליים – מנהיגי שקר, עובדי שקר, אנשים רעים, חסרי אמונה וצוררי משיח. מטרת ההבחנה באנשים השונים היא לפתור בעיות. רק על ידי פתרון יסודי של ההפרעות אותן גרמו אנשים רעים וצוררי משיח, עבודת הכנסייה יכולה להתקדם בצורה חלקה ורצון האל יכול להתבצע בכנסייה. בה בעת, הטיפול באנשים רעים משמש גם כאזהרה להימנע מעשיית טעויות או מעשיית רע, ומאפשר לאדם להגיע ליראת אל ולהתרחקות מרע. כך, לא רק שאתה ממלא את חובתך וזוכה להיווכחות בחיים, אלא אתה גם מבין את האמת ונכנס אל תוך מציאות-האמת. האין זה לתפוס שתי ציפורים במכה אחת? כאשר אתה מבין את האמת ויכול לפתור בעיות, הדבר מעיד על כך שאתה ניחן באיכות להיות מנהיג או עובד ועומד בדרישות לטיפוח בבית האל. לפיכך, עליך לקחת את ההובלה ולהדריך את האחים והאחיות כדי ללמוד להבחין באנשים, במאורעות ובדברים השונים בחייהם האמיתיים, להגיע להבנת האמת, לדעת כיצד להתייחס לכל מיני אנשים שמשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, לדעת כיצד ליישם בפועל את האמת, להתייחס לאנשים השונים על פי עקרונות, ולשתף על האמת כדי לפתור בעיות. זוהי אחריותך. כאשר אתה מיישם בפועל בדרך זו, אתה נכנס אל תוך המציאות של דברי האל. אתה תפיק לקחים, תזכה בהבחנה ותבין את כוונות האל בכל עניין שנקרה בדרכך בחיים האמיתיים, וכך יהיו לך עקרונות יישום בפועל עבור האופן שבו אתה מטפל בעניינים, מתייחס לאנשים ומבצע את חובותיך. כך תוכל ליישם בפועל את האמת. דרישתו של האל מאנשים היא להשיג תוצאות כאלה. לפיכך, לא משנה אילו עניינים מתעוררים, עליך תמיד להפיק לקח ולפתח הבחנה; אל לך לתת להם לחמוק, וגם לא להחמיץ שום הזדמנות להפיק לקח ולפתח הבחנה. מכיוון שקרה משהו, אל לנו לגשת אליו בגישה שלילית ומתלוננת; במקום זאת, עלינו להתמודד איתו בגישה חיובית. כיצד עושים זאת? על ידי חיפוש האמת כדי לפתור את הבעיה. לכל האנשים יש צביונות מושחתים, והאנושיות שלהם יכולה להיות טובה או רעה, אז איך ייתכן שלא יתעוררו בעיות כשאנשים מתכנסים? מה צריכה להיות גישתך, בהתחשב בכך שהאל הכין עבורך סביבה זו, והראה לך אנשים, מאורעות ודברים כאלה אשר מתרחשים סביבך? הודה לאל על כך שהוא מציב בפניך את הבעיות השונות הללו. הוא נותן לך הזדמנות ליישם בפועל, להפיק לקחים ולהיכנס אל תוך מציאות-האמת. כמנהיג או כעובד, עליך גם להודות לאל על שנתן לך הזדמנות כזו. לא משנה באילו בעיות אתה נתקל, עליך להוביל את האחים והאחיות ללמוד להבחין, להפיק לקחים ולהגיע לתובנות יחד איתך. בנוסף, עליך להוביל אותם יחד איתך כדי להרהר בתפיסות ובדמיונות שיש לאנשים בנוגע לבעיה ולהבין אותם, אילו דעות מעוותות קיימות, אילו לקחים הופקו מההתמודדות עם העניין הזה, אילו תפיסות ודעות שגויות נפתרו, ואילו אמיתות הובנו בסופו של דבר. כך יש להתנסות בעבודת האל, מבלי להחמיץ ולו עניין אחד. אם חווית את עבודת האל במשך כמה שנים ופתרת בעיות רבות, תראה שדברי האל הם כולם האמת ושהם בהחלט יכולים לטהר אנשים ולהושיעם מהשפעתו של השטן. כאשר אנשים יבינו את האמת ויזכו בה, הם יראו שדברי האל מתגשמים ומתממשים במלואם. כאשר אנשיו הנבחרים של האל יהיו מסוגלים ליישם בפועל את דבריו ולחוות אותם, הם יוכלו לשלב את דברי האל בחייהם האמיתיים, להשתמש בהם נכונה כדי להשקיף על אנשים ועל עניינים, ולאמוד אנשים ואת כל מעשיהם באמצעותם, במקום להסתמך על מה שהם רואים או על רגשותיהם, קל וחומר שלא על תפיסות ודמיונות. לאחר שהם יפיקו את הלקחים הללו, יהיה להם קל יותר לחיות על פי דברי האל, והם יוכלו לחיות בנוכחות האל לעתים קרובות. כך, המנהיגים והעובדים עומדים בדרישות באופן מלא, וממלאים את אחריותם. רק כאשר מנהיגים ועובדים מבצעים את עבודתם ביסודיות, אנשיו הנבחרים של האל יכולים להשיג את הרווחים אלה. אם במצבים רבים שבהם אתה נתקל, אינך יודע כיצד להוביל את האחים והאחיות להפיק לקחים ואינך יכול להבחין באנשים, במאורעות ובדברים השונים, אזי אתה עיוור, קהה חושים ומבולבל. לנוכח מצבים כאלה, לא רק שתוצף ותהיה חסר אונים, בלי לדעת כיצד לטפל בהם, ותהיה בלתי-כשיר לעבודה זו, אלא שהדבר ישפיע גם על התנסותם של האחים והאחיות עם אותם אנשים, מאורעות ודברים. אם אתה מטפל בדברים בצורה לא נכונה, לא מבצע שום עבודה, לא אומר מילה אחת כדי לשתף על האמת שעליך לשתף עליה, ואינך יכול לומר דבר שיועיל לאחרים או יבנה אותם, אזי כאשר אנשים רבים יתמודדו עם אותם אנשים, מאורעות ודברים אשר גורמים לשיבושים ולהפרעות, לא זו בלבד שהם ייכשלו בקבלת העניינים הללו מהאל, בטיפול בהם באופן חיובי ופעיל ובהפקת לקחים מהם, אלא שתפיסותיהם כלפי האל והישמרותם מפניו יחריפו יותר ויותר, וכך גם חוסר האמון שלהם וחשדנותם כלפיו. האין זו התוצאה של היות מנהיגים ועובדים נטולי מציאות-האמת וחסרי יכולת להשתמש באמת כדי לפתור בעיות? האין זה סימן לכך שמנהיגים ועובדים אינם יכולים לבצע עבודה מעשית? לא ביצעת את עבודת הכנסייה כראוי, לא השלמת את התפקיד שהאל הטיל עליך, לא מילאת את תחומי האחריות של מנהיג ועובד, ולא הובלת את האחים והאחיות אל מחוץ לתחום השפעתו של השטן. הם עדיין חיים בתוך צביונות מושחתים ובתוך פיתוייו של השטן. האם אינך מעכב את ההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל? אתה גורם לאנשים נזק כבד! כמנהיג או עובד, עליך לקבל את שליחות האל, להוביל את האחים והאחיות לפני האל, לאפשר לאנשיו הנבחרים של האל לאכול ולשתות את דבריו כדי להגיע להבנת האמת ולבצע את חובותיהם על פי עקרונות, ובכך להעצים את אמונתם בו. לא זו בלבד שנכשלת ביישום בפועל בדרך זו, אלא גם לא הגבלת או פתרת את ההפרעות אותן גרמו אנשים רעים, ובכך גרמת נזק להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. לאחר שהאמינו באל במשך שנים רבות, לא זו בלבד שהם לא התקדמו ולא הבינו את האמת או זכו בהכרה של האל, אלא הם אף פיתחו תפיסות ואי-הבנות רבות לגביו, ללא כל התמסרות אמיתית. אם כן, כל מה שעשית משבש למעשה את עבודת האל ומפריע לה, הלא כן? לא רק שלא הובלת את אנשיו הנבחרים של האל אל תוך מציאות-האמת או הגנת עליהם, אלא אפשרת לאנשים רעים להטריד אותם ולצוררי משיח להטעות אותם ולשלוט בהם. האם לא עשית דברים שפגעו באנשיך ושימחו את אויביך? האם אינך מסייע לרוע? עבדת כל כך הרבה זמן; אולם, לא זו בלבד שנכשלת בהשגת תוצאות חיוביות, אלא אף הגדלת את המרחק בין האחים והאחיות לבין האל, וגרמת לכך שאנשיו הנבחרים של האל מאמינים בו במשך שנים מבלי להבין את האמת או לדעת כיצד להבחין בשיבושים ובהפרעות של אנשים רעים, ובכך פגעת קשות בהיווכחותם בחיים. מה הבעיה כאן? האין זה להרבות בעשיית רע? לא משנה איזו עבודה מבצעים מנהיגים ועובדים, אם הם לא יכולים לפעול על פי דרישות האל ולטפל בעניינים ולפתור בעיות על פי עקרונות-האמת, השפעתם תחרוג אל מעבר לעצמם או לאנשים ספורים בלבד; היא תשפיע על עבודת הכנסייה, על ההיווכחות בחיים של כל אנשיו הנבחרים של האל בכנסייה, על תוצאות ביצוע חובותיהם של אנשיו הנבחרים של האל, על תוצאות ההפצה של בשורת המלכות, ואפילו על האפשרות שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו להיוושע ולהיכנס למלכות האל – כל אלה הם תחומים שעלולים להיות מושפעים. יש אנשים שמאמינים באל אך הולכים אחר מנהיגי שקר וצוררי משיח, והדבר מוביל לחורבנם. זה בדיוק כמו אנשים בחוגים דתיים שכמרים ובכירים הטעו אותם ושלטו בהם, וכתוצאה מכך לא עולה בידם לקבל את פני האל עם שובו ובמקום זאת הם נקלעים לאסון. כל זה הוא אמת מוכחת. לפיכך, היכולת להבחין במנהיגי שקר ובצוררי משיח מועילה עד מאוד להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל.

תחום האחריות השנים-עשר של מנהיגים ועובדים דורש מהם לבצע שלוש משימות מכריעות ביותר: ראשית, עליהם לזהות אנשים, מאורעות ודברים שונים אשר גורמים לשיבושים ולהפרעות בעבודת הכנסייה. שנית, לאחר שהבחינו בהם ואפיינו אותם, עליהם לעצור מיד את האנשים הרעים ולהגבילם; זהו השלב השני. שלישית, בעודם עוצרים ומגבילים את האנשים הרעים והופכים את המצב על פיו, עליהם לשתף לעתים קרובות על דברי האל עם האחים והאחיות כדי לחשוף את מעשיהם הרעים של האנשים הרעים, וכן לעקוב מקרוב אחר תגובותיהם והבנותיהם של האחים והאחיות בנוגע לעניין זה, ולתקן מיד כל דעה שגויה שיש להם. מובן שאם לאחים ולאחיות מסוימים אשר חותרים אל האמת יש תובנות, יש לעודד אותם לשתף יותר. בנוסף, על המנהיגים והעובדים לעזור גם לאלה שהם חלשים או ששיעור קומתם נמוך, ולעודד אותם לדבר יותר. התוצאה המיועדת היא לעזור לאחים ולאחיות לפתח הבחנה ולהפיק לקחים מהמאורעות המתרחשים, וללמוד להבחין באנשים ובעניינים. מטרת ההבחנה באנשים ובעניינים היא לאפשר להם להבין במדויק סוגים שונים של אנשים, ועל פי עקרונות-האמת, להתייחס אליהם בשיטות הנכונות, ובה בעת להפיק לקחים בעצמם. אילו לקחים עליהם להפיק? עליהם להבחין מהי גישת האל כלפי אנשים אלה כאשר הוא מנתח וחושף את מצבם – ידיעה של גישת האל כלפי אנשים אלה מבהירה איזה מין אדם יש להיות ובאיזה נתיב יש ללכת, הלא כן? (כן). בקיצור, התוצאה הסופית שיש להשיג היא שאנשיו הנבחרים של האל יבינו את האמת וייכנסו אל תוך המציאות בסביבות החיים האמיתיות, שיוכלו לבצע את חובותיהם כרגיל ולהתמסר לתזמורים ולסידורים של האל. כך, ביצוע עבודת הכנסייה של המנהיגים והעובדים יעלה בקנה אחד עם כוונות האל. אם שופטים לפי שלושת השלבים של ביצוע עבודה זו, האם קשה למנהיגים ולעובדים לבצע את העבודה הזו היטב? (לא). כאשר מסתמכים על טוב לב אנושי ועל איכות, ביצוע עבודה זו עלול להפוך כרוך במאמץ מסוים, כי לא תשיג את התוצאה אותה דורש האל ולא תמלא את האחריות האמיתית של מנהיג ועובד. האם אתה יכול לבצע את העבודה הזו היטב אם אתה מסתמך על צביונות אנושיים מושחתים? (לא). ליתר דיוק, הסתמכות על צביונות מושחתים לביצוע עבודה זו פירושה לפעול על פי רעיונותיך-שלך. מה תהיה התוצאה? (זה יגרום לתוהו ובוהו בכנסייה). זוהי תוצאה אחת: ככל שתעבוד יותר, כך הדברים יהיו כאוטיים יותר. מהו תוהו ובוהו? מהם המצבים הספציפיים של תוהו ובוהו? זה חוסר יכולתם של אנשים לאכול ולשתות את דברי האל או לשתף על האמת כרגיל במהלך כינוסים. תמיד ישנם אנשים רעים וחסרי אמונה אשר גורמים להפרעות, או שישנם ויכוחים מתמידים, כאשר כל אחד דבק בדעותיו ויוצר סיעות וקליקות; לאחים ולאחיות חסרה הבחנה והם אובדי עצות, גם אלה בעלי ההבנה הרוחנית שאוהבים את האמת מוטרדים, וחייהם אינם צומחים. בכנסייה כזו, אנשים רעים וחסרי אמונה מחזיקים בכוח באופן מוחלט, ורוח הקודש אינה פועלת. בכנסייה כזו, לא משנה מה קורה, כולם מדברים בבת אחת, מביעים כל מיני דעות, וכמעט שום דעה נכונה אינה נאמרת. הכנסייה מתפצלת במהירות למספר סיעות, אין אחדות בין האנשים, ואין שום סימן לעבודתה או להדרכתה של רוח הקודש. אנשים נשמרים זה מזה ומתייחסים זה לזה בחשדנות; שתיים או שלוש קבוצות מתחרות על כוח ועל רווח; כל אחד מחפש את תומכיו, ותוקף ומדיר מתנגדים; וכל מיני מעשים רעים עלולים להתבצע. זוהי תמונת התוהו ובוהו. כיצד נגרם מצב זה? האם זה לא מפני שמנהיגים ועובדים אינם מסוגלים לבצע את עבודתם? (כן). אלה הן התוצאות כאשר מנהיגים ועובדים פועלים על פי רעיונותיהם-שלהם. מה פירוש הדבר, לעבוד על פי רעיונותיו של אדם? פירושו לא להבין את האמת, להיות חסר עקרונות, ולפעול בעיוורון על בסיס צביונות מושחתים ותפיסות ודמיונות אנושיים, מה שמוביל למצב כאוטי עוד יותר בכנסייה. יש כאלה שאולי יאמרו, "איך ייתכן שיש אנשים רעים אשר גורמים להפרעות בכנסייה? אני לא יודע מי צודק ומי טועה, או באיזה צד לבחור". אחרים עשויים לומר, "הכנסייה מחולקת למספר סיעות. איך אנחנו אמורים לחיות חיי כנסייה? כל הכינוסים לא נושאים פרי והם בזבוז זמן. המשך אמונה בצורה כזו לא יניב שום תוצאות". כאשר כנסייה נעשית כה כאוטית עד שאנשיו הנבחרים של האל אינם מסוגלים לחיות חיי כנסייה, האל דוחה אותה בתיעוב לחלוטין. זה מראה בבירור שאנשים רעים וחסרי אמונה יהרסו את הכנסייה כל עוד הם מחזיקים בכוח. הכנסייה אינה יכולה לתפקד ללא אנשים טובים וכאלה אשר מיישמים בפועל את האמת כמנהיגים ועובדים – בלעדיהם, יהיה בלתי אפשרי לשמור על שליטה! אם לא מגבילים אנשים רעים וחסרי אמונה, לא יהיו חיי כנסייה, והסדר התקין של הכנסייה ייהרס לחלוטין ויהפוך לבלגן. זוהי התוצאה כאשר מנהיגים ועובדים אינם מבצעים את עבודתם היטב. אם מנהיגים ועובדים אינם יכולים לקבל את האמת, להתחשב בכוונות האל, או להסתמך עליו, אזי הם לא יוכלו לבצע את עבודת הכנסייה היטב. הם לא יוכלו לפתור שום בעיה שתתעורר בכנסייה או לפתור שום קושי שעומד בפני אנשיו הנבחרים של האל. האם מנהיגים ועובדים כאלה יכולים להפיק תוצאות טובות אם הם מחזיקים בכוח? הם יכולים רק להביא תוהו ובוהו לכנסייה – בסופו של דבר, זהו סוג המצב שנוצר. או-אז כנסייה זו הופכת לחרבה, למקום שבו השטן מחזיק בכוח; היא מתדרדרת למשהו אחר. האל לא יכיר בכנסייה זו, ורוח הקודש לא תפעל בה. היא כנסייה בשם בלבד ויש לסגור אותה.

ניתוח הביטויים של מנהיגי שקר ביחס לתחום האחריות השנים-עשר

א. למנהיגי שקר יש איכות ירודה והם לא מסוגלים לזהות את הבעיות של שיבושים והפרעות

אלה הן המשימות שמנהיגים ועובדים חייבים לבצע כפי שמתואר בתחום האחריות השנים-עשר; לא נשתף כעת על דוגמאות ספציפיות נוספות. נושא השיתוף של היום הוא חשיפת הביטויים הספציפיים של מנהיגי שקר בזמן שהם מבצעים משימות אלה, וזיהוי ההתנהגויות שמשקפות את מהותם של מנהיגי שקר ויכולות לשמש לאפיון אדם כמנהיג שקר. זהו הנושא המרכזי של השיתוף של היום. ראשית, הדרישה ממנהיגים ועובדים בעבודה זו היא לזהות מיד אנשים, מאורעות ודברים שונים הגורמים לשיבושים ולהפרעות בעבודת האל ובסדר התקין של הכנסייה. זיהוי מידי הוא רף נדרש למנהיגים ולעובדים. בכל פעם שמתעורר משהו, ברגע שיש ולו הרמז הקל ביותר שמשהו אינו כשורה, כגון סימנים שאנשים רעים מתחילים לתמרן, או שמישהו מראה סימנים של גרימת צרות, המנהיגים והעובדים נדרשים לחוש זאת ולהיות ערניים. אם הם קהי חושים וחסרי תבונה, זה יהיה בעייתי. במיוחד במצבים שבהם יש אנשים רעים אשר גורמים להפרעות, ברגע שהבעיה הזו מתחילה להופיע ועדיין לא ברור בדיוק מה אנשים אלה מתכוונים לעשות או כיצד המצב יתפתח – כלומר, כאשר מנהיגים ועובדים עדיין אינם יכולים להבין את העניין לאשורו – אל להם לפעול בעיוורון או להבהיל את האנשים האלה בטרם עת כדי להימנע משיפוט מוטעה. עם זאת, אין פירוש הדבר לא לשים לב למצב ולא להיות מודעים לו. במקום זאת, פירוש הדבר הוא להמתין ולהבחין כדי לראות כיצד הדברים מתפתחים ומהן כוונותיהם, מטרותיהם ומניעיהם של אנשים אלה. זוהי העבודה שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע. כאשר המצב מתפתח במידה מסוימת, ואנשים אלה מתחילים לתת פורקן לשליליות ולהפיץ דברים מופרכים, אשר גורמים להפרעות לאנשיו הנבחרים של האל, המנהיגים והעובדים נדרשים לפעול מיד. עליהם לקום ללא היסוס כדי לחשוף, לנתח ולהגביל את מעשיהם הרעים של אנשים אלה, ולעזור לאחרים להפיק לקחים, להבחין באנשים הרעים ולראות אותם לאשורם. זהו התהליך של זיהוי מידי ומדויק של האנשים, המאורעות והדברים השונים הגורמים לשיבושים ולהפרעות – זוהי המשמעות של ביצוע עבודה זו על ידי מנהיגים ועובדים. המטרה העיקרית של עבודה זו היא לזהות את האנשים, המאורעות והדברים השונים אשר משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, ולאחר מכן לפתור אותם מיד. זה מה שמנהיגים ועובדים יכולים להשיג. אם כן, מהם הביטויים של מנהיגי שקר בעבודה זו? כיצד נוכל לנתח מנהיגי שקר ולהבחין בהם? ברור שמנהיגי שקר אינם יכולים לזהות מיד ובמדויק את ההפרעות שאנשים רעים גורמים לעבודת הכנסייה. זוהי הבעיה הברורה ביותר כאשר מנהיגי שקר מבצעים את עבודת הכנסייה – אין להם שום הבחנה בנוגע להפרעות אותן גורמים אנשים רעים לעבודת הכנסייה. מדוע אומרים שמנהיגי שקר אינם יכולים לזהות בעיות או לראות את מהותן לאשורה? מעשיהם של אנשים מסוימים הם בבירור שיבושים והפרעות לעבודת הכנסייה, אך מנהיגי שקר אינם יכולים להבחין בבעיות או לתפוס אותן; הם עיוורים. יש כאלה שנותנים פורקן לשליליות, מטעים אחרים בכנסייה ומפריעים להם. אחרים יוצרים קליקות, עוסקים בחשאי בעניינים מפוקפקים, ולעתים קרובות שופטים אנשים מסוימים מאחורי גבם. וישנם גם כאלה שמפתים זה את זה ומפלרטטים זה עם זה בפזיזות. מנהיגי שקר מעמידים פנים שאינם רואים את הדברים האלה; הם לא מודעים כלל לחומרת הבעיות הללו, למידת השפעתן על ביצוע חובתם וחתירתם של אנשים רבים אל האמת אם בעיות אלו לא ייפתרו, וכן להשלכות שיהיו להן, ולכן הם מתעלמים מהן. כאשר אנשים מסוימים מבחינים בבעיות ומדווחים עליהן למנהיג שקר, מנהיג השקר עשוי לומר, "הם כולם אחים ואחיות – מי לא חושף שחיתות כלשהי? למי אין תחושות ורצונות? אל תשפטו או תגנו אחרים בקלות דעת!" לא משנה עד כמה דבר כלשהו בכנסייה הוא אבסורדי, מרושע או מנוגד לאמת, מנהיגי שקר פשוט אינם רואים זאת. יש אנשים שבמהלך כינוסים תמיד מדברים בשליליות ואומרים דברים כמו, "הם כל הזמן אומרים שיומו של האל קרוב – מתי הוא באמת יגיע?" יש אחים ואחיות אשר מושפעים מכך מבלי דעת, אך מהי תגובתו של מנהיג השקר? הוא רואה זאת כחולשה רגילה ואינו מצליח לראות שזהו מתן פורקן לשליליות, הטעיה והפרעה לאחרים. יש אחים ואחיות אשר מושפעים בבירור בביצוע חובותיהם. הם לא רוצים עוד להטיף את הבשורה ואינם משתתפים עוד בכינוסים באופן חיובי או יזום. בכל פעם שיש כינוס, יש לקרוא להם כדי שישתתפו. ובכל זאת, מנהיג השקר אינו רואה זאת כבעיה. הוא לא מבחין אילו שינויים מתרחשים בקרב כולם בכנסייה כאשר בעיה זו מתעוררת. הוא פשוט מקיים כינוסים באופן מכני כנהוג, ואינו מודע למה שקורה מאחורי הקלעים, לשינויים במצבם של אנשים, לאילו בעיות יש לאנשים, מי גרם להן, מיהם האשמים העיקריים, ממי נבעו הבעיות, ומהן בדיוק הבעיות שיש לפתור – הוא לא יכול לתפוס אף אחד מאלה. האם הוא לא יכול לתפוס את הדברים האלה מפני שהוא חסר ראייה? (לא). מכיוון שאינו חסר ראייה, מדוע כאשר מופיעים בכנסייה שיבושים, הפרעות ודברים מופרכים כה חמורים וברורים, הוא לא מצליח לראותם או לזהותם? ברור שמנהיג זה הוא עיוור וחסר הבנה רוחנית. יש כאלה שאומרים, "אף שהוא לא יכול לזהות את הבעיות הללו, הוא יכול להקריא את דברי האל לאנשים במהלך כינוסים. אין זה משנה אם אנשים מבינים את קריאתו או אם היא מניבה תוצאות כלשהן, הוא קורא בהתמדה את דברי האל. מסיבה זו בלבד, אפשר להחשיב אותו למנהיג טוב". הוא מתמקד רק בקריאת דברי האל – אם הדבר אינו מוביל לתוצאות כלשהן, האין זו יציאה ידי חובה ותו לא? אם הוא לא יכול לפתור בעיות, איזו תועלת יכולים אנשים להפיק מכינוסים? אם כך, האם מנהיג זה הוא מנהיג שקר? (כן). אחד הביטויים של מנהיג שקר בעת ביצוע עבודה זו הוא עיוורון. הוא עיוור – לא משנה כמה ברורה הבעיה שנמצאת ממש מולו או מתרחשת סביבו, הוא לא יכול לראותה או לזהותה. כלפי חוץ, הוא עשוי להיראות כאילו הוא מוקיר את דברי האל יותר מהאדם הממוצע, אך הוא לא מבין על מה דברי האל מדברים, לאילו אנשים הם מתייחסים, או לאילו מצבים הם מכוונים – הוא לא יכול לקשר את דברי האל לחיים האמיתיים. אם כן, מהי ההבנה שהוא משתף? האם היא עולה בקנה אחד עם האמת? האם היא יכולה לפתור בעיות אמיתיות? (לא). כאשר הוא מטיף, הוא פולט רטוריקה ריקה, כאילו יש לו הבנה גדולה של האמת, אך הוא לא יכול לזהות הפרעות ברורות שאנשים רעים גורמים בכנסייה, ובמקום זאת הוא פועל כאילו דבר לא קרה. האם זה מעיד על כך שהוא מבין את האמת ושיש לו הבחנה? האם יש לו הבנה אמיתית של דברי האל? (לא). אם הוא יכול לקרוא את דברי האל כרגיל, מדוע אינו יכול להשתמש בהם כדי להביט בבעיות ולפתור אותן? מדוע מוחו לעולם אינו נפתח כאשר הוא קורא את דברי האל? מדוע אין לו לב ערני כאשר הוא קורא את דברי האל? מהו שורש הבעיה הזו? מדוע הוא עיוור? מהי הסיבה לעיוורונו? (זה מפני שאין לו את יכולת ההבנה של דבר האל, ואיכותו ירודה ביותר). נכון. זה לא שעיניו עיוורות, אלא שליבו עיוור. מה פירוש הדבר, שליבו עיוור? פירושו שאיכותו ירודה ביותר ושאין לו את היכולת להבין את דברי האל. לא משנה כמה מדברי האל הוא יקרא, הוא יבין אותם ברמה שטחית בלבד. הוא לא יכול לקשר אותם לאנשים, למאורעות, לדברים ולמצבים השונים אשר מופיעים בכנסייה, וגם לא להתייחס לבעיות שונות, לטפל בהן ולפתור אותן על פי עקרונות-האמת. זהו שורש עיוורונו – איכותו ירודה והוא לא כשיר לעבודה זו. לפיכך, לא משנה כמה הוא ילמד בחריצות ויתאמן בקפדנות, ולא משנה כמה קשה הוא יעבוד כדי לפצות על חוסר יכולתו, האם הוא יכול למלא את תחומי האחריות של מנהיג ועובד? לא. אנשים אלה ראויים לרחמים. לא משנה כמה הם יצטיידו במילים ובדוקטרינות, הם לא יכולים למלא את תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים או לבצע עבודה זו.

זה עתה שיתפנו על ביטוי של מנהיגי השקר האלה: הם אינם יכולים לראות שמעשיהם של אנשים רעים וצוררי משיח גורמים לשיבושים ולהפרעות לכנסייה, וגם לא יכולים לראות לאשורה את מהותם של אנשים רעים וצוררי משיח. כאשר הם נתקלים בעניינים שבהם אנשים רעים גורמים לשיבושים ולהפרעות, לפעמים הם עשויים להבחין בקצה חוט, או שהם עשויים רק לחוש שמשהו לא ממש בסדר, שהבעת פניו של אדם זה, המבט בעיניו, ודבריו הם חריגים במקצת, בין אם זה דרך ניסיונם, הרגשתם, או האינטואיציה שלהם. ייתכן שיש להם תחושה מסוימת, אבל הם אינם יכולים לראות דברים רבים לאשורם, והם נכשלים בזיהוי רוב הבעיות. מהי הסיבה לכך שהם אינם רואים את מהות הבעיות לאשורה? הדבר כרוך בבעיה נוספת. הם כל כך חרוצים, נשארים בחדריהם כל היום וכותבים דרשות, רושמים הערות על ההקדשות הרוחניות שלהם, מעלים על הכתב את הבנותיהם וחוויותיהם מדברי האל, לומדים מזמורים, מציבים לעצמם יעדים למספר התפילות, לכמות דברי האל שיקראו, ולמספר הדרשות שיאזינו להן מדי יום, וכן את משך הזמן שבו יכתבו מאמר עדות חווייתית – הם משלימים את כל המשימות הללו, אז מדוע הם עדיין אינם יכולים לראות דברים לאשורם כשהם קורים? הם אינם מבינים את האמת. הם יכולים רק לפלוט מילים ודוקטרינות, והם אינם יכולים לפתור בעיות מעשיות. יש אנשים שתמיד משמיעים מילים ודוקטרינות כדי להטעות אחרים, ומנהיגי שקר אינם יכולים לראות את הדבר הזה לאשורו. אף שלפעמים הם חשים שמשהו לא בסדר, שייתכן שיש בעיה, כשהם רואים שאנשים אלה אינם נראים רעים, הם בכל זאת פשוט מניחים לעניין לחלוף בצורה מבולבלת. הם אינם מסוגלים לחפש את עקרונות-האמת כדי להבחין בבעיות כאלה, וגם אם קראו את דברי האל החושפים את מצבם ואת מהותם של אנשים כאלה, הם אינם יודעים כיצד לקשר אותם למצבים אלה. דעתם מטושטשת והם אינם יכולים לראות את הדברים האלה לאשורם. כשהם רוצים לחפש, הם אינם יודעים כיצד לבטא זאת. הם מדברים ארוכות מבלי להסביר את מהות הבעיה, ומבלי לתאר בבירור מהם הביטויים הכוללים של אנשים כאלה, מהם אנושיותם, חתירתם, ביצוע חובותיהם, ונחישותם להשקיע מעצמם למען האל, או מהי גישתם כלפי האמת, והאם הם אנשים שמקבלים את האמת. מנהיגי השקר האלה אינם יכולים לראות לאשורם את העניינים האלה או להסבירם בבירור. גם אם הם חשים שיש בעיה, הם מלהגים ארוכות מבלי להבהיר את כוונתם. המאזינים צריכים להיות מסוגלים להבחין, לחלץ את נקודות המפתח ולנתח את דבריהם כדי לדעת מהן השאלות שהם שואלים, מהו המצב הכללי של האדם שהם מתארים, ובסופו של דבר לאפיין את מהותו של אותו אדם – אם הוא רע או טוב, אם הוא מישהו שחותר אל האמת או רק עובד. כשאתה מבקש ממנהיג שקר לתאר בעיה או להעלות שאלה, הוא לעולם אינו יכול לתאר בבירור את שורש הבעיה ואת מהותה, או את ליבתה. בקיצור, למנהיגי שקר אין שום גישה מיוחדת כלפי בעיות שהם אינם יכולים לראות לאשורן, ובנוגע לעניינים שבהם הם יכולים להבחין ברמזים מסוימים, הם עדיין אינם יכולים לראות לאשורה את מהות הבעיות הללו. גם כשאנשים מסוימים נותנים פורקן לשליליות ומפיצים תפיסות, וגורמים להשפעה שלילית על חיי הכנסייה, הם אינם יכולים לראות את הדבר לאשורו. הם אינם יכולים לראות את מהות הבעיה לאשורה או לאפיין אותה על פניה או על פי השלב שבו היא מתעוררת. כמובן, אין זה עניין פשוט לראות את מהותה של בעיה לאשורה. הדבר החשוב ביותר בעבודת הכנסייה הוא לראות לאשורה את מהותם של אנשים שונים על בסיס דברי האל. מי שמבינים את האמת יכולים להשיג זאת, אך מנהיגי שקר ועובדי שקר אינם יכולים. כשהם רואים צוררי משיח המפריעים לעבודת הכנסייה, הם אינם יכולים לראות את מהות הבעיה לאשורה ואף מגנים על צוררי המשיח באומרם: "הם רק חושפים כמה צביונות מושחתים, והם קצת גאוותניים, פועלים בזדון ובשרירותיות. הם עדיין יכולים לשאת קשיים בעת ביצוע חובותיהם. לכן אל לנו לשפוט ולגנות אותם; אל לנו לעשות מזה עניין גדול". אחרים שואלים: "אם הם יכולים לסבול קשיים בעת ביצוע חובותיהם, האם הם אנשים שחותרים אל האמת? האם הם הסיתו, הטעו או משכו אחרים מאחורי הקלעים? האם הם רוממו את עצמם והעידו על עצמם?" מנהיגי שקר אינם יכולים לראות את העניינים האלה לאשורם. ישנם אפילו אנשים מסוימים אשר, תחת הדגל של נשיאת עדות לאל, משמיצים ומנאצים את האל במתכוון ומפיצים בכוונה שמועות חסרות בסיס בעודם מנתחים ומדברים על הכרת תפיסותיהם-שלהם לגביו. לאחר ששמעו אותם עושים זאת, מנהיגי שקר עשויים להרגיש שמה שאמרו נשמע קצת לא בסדר, אך הם אינם יכולים לראות לאשורה את חומרת הבעיה, ובוודאי שאינם יכולים לראות את ההשפעה השלילית ואת ההשלכות החמורות שמילים אלה מביאות. לפיכך, מנהיגי השקר אינם מבחינים כלל בשיבושים והפרעות שונים המתרחשים ממש מתחת לאפם, או שאם הם כן מבחינים בהם, הם אינם יודעים כיצד לאפיין אותם או כיצד לקשר בין דברי האל לבין מצבים אלה. עניינים אלה, הברורים עד מאוד, הופכים אצלם לבלגן מבולבל. מנהיגי שקר הם טיפשים. בכנסייה, הם אינם יכולים להבחין אילו אנשים חותרים אל האמת, ואילו אנשים הם מאמינים אמיתיים שיכולים לקבל את האמת. הם אינם יכולים להבחין אילו אנשים אינם חותרים אל האמת אך עדיין מסוגלים לעמול, ולרוב מוכנים לשלם מחיר ולפעול על פי עקרונות, והם צייתנים ומסורים יחסית, למרות שלעתים הם אומרים כמה מילים שליליות. הם גם אינם יכולים להבחין אילו אנשים ממלאים באופן בלעדי תפקידים שליליים, נותנים פורקן לשליליות ושופטים אחרים, ותמיד יש להם תפיסות לגבי כל סידורי העבודה של בית האל ולגבי הכללים והדרישות הנוגעים לכל פריטי העבודה בבית האל, הם נוקטים גישה של התנגדות במקום קבלה, והם מזלזלים במיוחד בדברים אלה, אפילו עד כדי כך שהם שופטים אותם. בקיצור, מנהיגי שקר אינם יכולים לראות לאשורו שום סוג של אדם. גרוע מכך, בכנסייה ישנם אנשים מסוימים המפיצים לעתים קרובות תפיסות, נותנים פורקן לשליליות ואף אינם קוראים את דברי האל במהלך כינוסים. הם תמיד יוצרים קליקות ועוסקים בקנאה ובסכסוכים. יש אנשים שתמיד רוצים להיות מנהיגים, תמיד רוצים לחיות על חשבון הכנסייה, ותמיד רוצים לגזול את רכוש בית האל. ישנם גם אנשים שנראים כלפי חוץ כבעלי התנהגות טובה אך אינם ממלאים שום תפקיד חיובי בחובותיהם. מנהיגי שקר אינם יכולים לראות לאשורן את הדמויות השליליות הללו ואינם יכולים לסווג אותן. הם אינם יכולים לראות נכוחה באיזה נתיב בדיוק הולכים האנשים האלה, מהי מהותם, והאם הם אנשים שמקבלים את האמת. האין זו בעיה באיכותם של מנהיגי השקר? למנהיגי השקר האלה יש איכות ירודה ביותר. כל מה שהם עושים הוא אנדרלמוסיה מוחלטת, וכל עבודה שהם לוקחים על עצמם מסתיימת בתוהו ובוהו מוחלט.

יש אנשים שבעת רכישת פריטים לבית האל הם מוציאים מנחות ללא עקרונות, וקונים דברים בשרירותיות מבלי לקבל רשות. כשהם רואים זאת, מנהיגי שקר, אפילו אומרים: "אף שהם הוציאו קצת יותר כסף, כוונותיהם היו טובות. כשקונים דברים לבית האל, עלינו לקנות את הטוב ביותר; זה לא בזבוז כסף. האין זו הדרך שבה יש להשתמש במנחות?" האם יש עקרונות בדבריהם? (לא). אם כך, איזה מין מילים אלה? האין הן מבולבלות? מילים חסרות עקרונות הן מילים מבולבלות, וגם מילים חסרות בסיס הן מילים מבולבלות. יש אנשים שמשמיעים לעתים קרובות מילים ובדוקטרינות במהלך חיי הכנסייה; הם בעלי כושר ביטוי מיוחד, ומדברים בצורה מובנית שנשמעת מסודרת למדי, ויש להם כישורי דיבור מצוינים. מה אומרים מנהיגי שקר על אנשים כאלה? "חיי הכנסייה שלנו נסמכים לחלוטין על פלוני אלמוני. הוא הרהוט ביותר ויש לו את ההבנה הגדולה ביותר של דברי האל. בלעדיו, חיי הכנסייה שלנו היו יבשים ומשעממים להפליא". הם אינם יודעים שאנשים אלה משמיעים רק מילים ודוקטרינות. לא משנה כמה אדם יקשיב להם, הוא לא יזכה לשום בניין רוחני, הוא לא יבין את האמת, או יידע כיצד לקשר את האמת לעצמו כדי להבין את מצבו ולפתור את בעיותיו. אנשים שמדברים במילים ובדוקטרינות, אנשים שאוהבים להיות באור הזרקורים, ואפילו אנשים שלעתים קרובות סוטים מהנושא בנאומיהם ומדברים בהרחבה בכל כינוס על נושאים מוגזמים, חסרי היגיון ורחבי היקף, מקבלים במה להופיע תחת החנופה וההסתה של מנהיגי השקר. מנהיגי שקר אינם מסוגלים להבחין בהם ואף רואים בהם אנשים מוכשרים, ומחניפים להם באומרם: "אתם מדברים כל כך יפה; למה שלא תכתבו מאמרי עדות חווייתית? איזו החמצה!" בכנסייה, אותם סטודנטים, פרופסורים ואינטלקטואלים נחשבים לאוצרות בעיני מנהיגי השקר. הם אומרים: "האינטלקטואלים והפרופסורים האלה הם אנשים מוכשרים. יש להם ניסיון רב ומוניטין בחברה. אם הם יהפכו למנהיגים ולעובדים בכנסייה, אפשר יהיה לעשות יותר עבודה, ואנשיו הנבחרים של האל יוכלו להפיק יותר תועלת ולזכות ביותר. בעתיד, עבודת הכנסייה תסתמך באופן מוחלט עליהם. עם האינטלקטואלים האלה שמובילים אותנו, אמונתנו באל בוודאי תביא ברכות". לכן, אלה שיש להם מעמד בחברה, בעלי ידע, רהוטים, שמדברים בצורה ריקה על מילים ודוקטרינות, בעלי יוקרה מסוימת, וכן הלאה – כל האנשים האלה שאין להם שום מציאות-אמת כלל – מחזיקים בעמדות דומיננטיות בכנסיות שבהן נוכחים מנהיגי שקר, ומנהיגי השקר מתייחסים אליהם כאל הכוחות המרכזיים ואף כאל עמודי תווך כביכול של הכנסייה. כשקורה משהו בכנסייה, מנהיגי השקר אומרים: "לכו תשאלו את פלוני; הוא היה מנכ"ל של חברה", או "לכו תשאלו את אלמונית; היא הייתה פרופסורית באוניברסיטה כך וכך", או "לכו תשאלו את פלוני; הוא היה עורך הדין הבכיר במשרד עורכי דין". מנהיגי שקר מתייחסים לאנשים אלה כאל עמודי התווך והכוחות המרכזיים של הכנסייה. האם חיי הכנסייה יכולים להיות טובים בנסיבות כאלה? (לא). אם כך, מהי התוצאה? הכוחות המרכזיים ואותם עמודי תווך כביכול מתחרים על מעמד בסתר או אפילו בגלוי ויוצרים קליקות, ולעתים קרובות מפיצים תפיסות ומפיצים שמועות חסרות בסיס. האחים והאחיות בכנסייה שהם מאמינים אמיתיים, אוהבים את האמת, יכולים לקבל את האמת, ויש להם הבנה טהורה של האמת, נדחים ונדכאים על ידם לעתים קרובות. אותן דמויות חברתיות מכובדות כביכול הן חסרות כל נאמנות והן לעולם אינן פועלות על פי עקרונות-האמת, בין אם בביצוע חובותיהן ובין אם בביצוע כל עבודה שהיא, – הן פועלות לחלוטין לפי דרכי החברה הכופרת. לכן, לאלה שבאמת חותרים אל האמת, לאלה שיש להם הבנה טהורה, ולאלה שיש להם אנושיות מסוימת וחוש צדק, אין מרחב לדבר, אין זכות לדבר, ובוודאי שאין זכות לקבל החלטות בכנסייה כזו. ללא קשר למה שקורה בכנסייה, מקבלי ההחלטות הסופיים הם תמיד אותה קבוצה של חברים מרכזיים כביכול. מנהיגי שקר מעריצים אנשים אלה ומאמינים בהם באופן עיוור, ולכן הם בסופו של דבר מסתמכים עליהם לפתרונות בכל פעם שקורה משהו. אם אנשים אלה היו חותרים אל האמת ופועלים על פי עקרונות-האמת, זה היה דבר טוב. אולם רוב האנשים האלה אינם חותרים אל האמת. יש להם ידע והשכלה מסוימים, יש להם מעמד חברתי, ומלבד זאת, יש להם אנושיות ערמומית ובוגדנית, והם בעלי לשון חלקלקה ומומחים בהטעיית אחרים. זוהי בדיוק מהות טבעם של צוררי משיח. מהי התוצאה של הסתמכותם של מנהיגי השקר על אנשים אלה? הם הורסים לחלוטין את עבודת הכנסייה ואת סדר חיי הכנסייה, והם הורסים את ההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל, וגורמים לכנסייה לאבד לחלוטין את עדותה. יש מנהיגי שקר שמקווים שתהיה בכנסייה דמות בכירה שמבינה בפוליטיקה ובאקטואליה, וחושבים: "אילו היה אדם כזה שירחיב את היקף הכנסייה, יחזק את השפעתה וישפר את המוניטין שלה, לעבודת הפצת הבשורה הייתה תקווה. זו באמת תהיה סיבה למסיבה!" בכנסיות הנשלטות על ידי מנהיגי שקר, במהלך חיי הכנסייה אנשים מסוימים בהרחבה על פוליטיקה, אקטואליה, המצב הבינלאומי וענייני פנים; הם דנים בחייהם הפרטיים של אישים פוליטיים בכירים ואף מנתחים את הקנוניות והמזימות הגלויות של אישים פוליטיים אלה בצורה ברורה והגיונית. מנהיגי שקר, המזילים ריר מקנאה, אומרים: "סוף סוף, לכנסייה שלנו יש דמות בכירה שתעזור לנו לשמור על מראית עין! תמיד הרגשתי מיואש, מתוסכל, ושאיני יכול להרים את ראשי, כי בכנסייה שלנו חסרה דמות בכירה כזו. אבל עכשיו יש לנו אדם כזה בכנסייה שלנו. לכן, עלינו לתת לאדם הזה לעשות מה שהוא רוצה ולומר מה שהוא רוצה, ולתת לו חופש. האין בית האל נוהג בחופש ובזכויות אדם? האין עידן המלכות מדגיש את זכויות האדם?" מנהיגי שקר מתייחסים לאלה שאוהבים לדבר על פוליטיקה ולהעיר הערות על אנשים מפורסמים, ושלעתים קרובות מדברים ארוכות על רעיונות נשגבים וחלולים בקרב אנשים, כאל אוצרות נדירים ורוצים לטפח אותם כדי שיהיו עמודי התווך והמשענות של הכנסייה. לפיכך, הם מעודדים ומשבחים אותם לעתים קרובות, מחשש שאם הם יהפכו לשליליים, הדבר ישפיע על עבודת. בקיצור, מנהיגי השקר האלה הם קהי חושים ועיוורים. הם אינם יכולים לזהות מיד את האנשים השונים שמשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה. גם אם הם מזהים אותם, הם אינם יכולים לראות לאשורה את מהותם של אנשים רעים. הם אינם יכולים אפילו לראות לאשורם אנשים רעים ברורים, המשתייכים לקטגוריה של צוררי משיח, כמו אלה שיוצרים קליקות ומקימים מלכויות עצמאיות. כשהם רואים צוררי משיח יוצרים קליקות, מתהלכים בגאווה, ועושים כרצונם בכוח העצום שהם מפקדים עליו, כיצד מנהיגי השקר מעריכים אותם? "האדם הזה הוא יוצא דופן, הוא באמת מדהים! לא שמתי לב לכישרון הזה קודם; הוא הרבה יותר טוב ממני, הוא באמת גורם לי להרגיש בושה. תראו את היכולות שלו – הוא מסוגל לקחת על עצמו דברים ולשחרר דברים, לדבר ברמה, ולעמוד במילתו. אני, לעומת זאת, חסר תועלת; אני כמו ילדה קטנה וביישנית". הם מעריצים מאוד את צוררי המשיח, משתחווים להם, ומרצון הופכים לחסידיהם. אחד המאפיינים של ביטוי זה של מנהיגי שקר הוא עיוורון, והשני הוא קהות חושים. בסך הכול, מהות הבעיה הזו עם מנהיגי שקר היא איכות ירודה.

לאנשים יש עיניים כדי לראות דברים. אחרי שאדם רואה משהו, מוחו יגיב וישפוט, ואחרי שהוא מגבש שיפוט, הוא יפתח נקודת מבט וישיג נתיב ליישום בפועל. זה מוכיח שהוא אינו עיוור – לא משנה מה הוא רואה, יש לו תגובה נורמלית והוא יודע כיצד להתמודד עם הדבר ולטפל בו. זהו אדם בעל חשיבה רגילה. לאנשים יש תהליך של תגובה למה שהם רואים; הם יהרהרו ויחשבו על כך במידה זו או אחרת. ככל שמחשבותיהם מתפתחות, תמונה של הדבר נוצרת בהדרגה במוחם, והם מפתחים נקודות מבט, גישות ודרכי פעולה משלהם. אם כך, מהו התנאי המקדים ליצירת הדברים האלה? עיניו של אדם צריכות לראות דברים, ואז להעביר את המידע שנאסף למוחו ולשכלו לשם התבוננות. אם אדם יכול לראות דברים בעיניו, אזי הוא אינו עיוור, והוא יכול אז לחשוב ולהרהר, להיות בעל מודעות, גישות ונקודות מבט, ובסופו של דבר להסיק מסקנות נכונות. כמובן, הגעה למסקנות אלה דורשת זמן מה. מהי המשמעות של קיום מודעות, נקודות מבט וגישות לפני שהמסקנות הללו מושגות? משמעות הדבר היא ששכלו של אדם פעיל, לא קהה, מה שמוכיח שאדם זה חי, לא מת. למנהיגי שקר יש איכות ירודה. באילו אופנים היא ירודה? למנהיגי שקר חסרות שתי התכונות הללו. עיניהם פקוחות אך הם אינם יכולים לראות את הדברים קורים או מתפתחים, וזהו עיוורון. בנוסף, כשהם רואים דברים, לשכלם אין תגובה, הם אינם יוצרים שום נקודות מבט או מחשבות, ואין להם את האמצעים או הדרכים הנכונות לשפוט וכך להסיק מסקנות. זוהי קהות חושים ברוח. אנשים שהם קהי חושים ברוחם אינם יכולים להבחין בדבר, אין להם הערכות נכונות או שיפוטים מדויקים, ובסופו של דבר, הם אינם יכולים להסיק מסקנות נכונות, ואינם יודעים כיצד לגשת לעניינים שלפניהם, לטפל בהם או לפתור אותם. אלה הם קהות חושים ורפיון שכל. כאשר אדם קהה חושים וחסר תבונה ברוחו עד כדי כך שהוא אינו מגיב כלל כשקורה משהו, זהו מצב של מוות – זהו תיאור מדויק של העניין. נניח בצד לעת עתה את השאלה אם מנהיגי שקר אכן מתים, ונאמר רק שיש להם איכות ירודה. עד כמה היא ירודה? לא משנה כמה משמעותי האירוע שמתרחש, הם אינם יכולים לראות אותו, וגם אם הם רואים אותו, הם אינם יכולים לראות אותו לאשורו. לדוגמה, לא משנה כמה זמן מנהיגי שקר עובדים, הם אינם יכולים להסיק מסקנות לגבי מהות העניין, כיצד לסווג אותו, כיצד לאפיין אותו, או מהו הבסיס לאפיון; הם אינם יודעים כיצד להעריך את הדברים האלה, ואין להם סטנדרטים או עקרונות להערכתם. הם אנשים פזורי נפש שחסרה להם הבנה רוחנית. זהו הביטוי העיקרי של מנהיגי שקר במשימה הראשונה. הם עיוורים, טיפשים, אוויליים וקהי חושים, ובכל זאת הם רוצים להיות מנהיגים. האין זה גורם לעיכובים? האין זה בעייתי מאוד? אם מישהו מעולם לא שימש כמנהיג קודם לכן, ואם הוא רק נתקל במשהו בפעם הראשונה, והעניין הזה אינו מוזכר בדברי האל ואינו מוכר בקרב אנשים – כלומר, אם אין לו ניסיון או ידע בעניין זה – בנסיבות כאלה ייקח זמן לאותו אדם לפתח תובנות, גישות ונקודות מבט נכונות. אבל מדוע נאמר על מנהיגי שקר שהם קהי חושים ועיוורים? זה מפני שאמרתי כל כך הרבה דברים, אך לא משנה כמה אני חושף ומנתח דברים, או כמה דוגמאות אני נותן, מנהיגי שקר רק יודעים על העניינים עצמם לאחר שהם שומעים את דבריי, אך אינם מבינים מהם את עקרונות-האמת. בנוסף, ככל שאני מדבר יותר, כך הם נעשים מבולבלים יותר. הם אומרים: "עם כל כך הרבה עניינים, כל כך הרבה מילים, כל כך הרבה סיפורים, מי יכול לזכור את כולם ולקשר אותם לחיים האמיתיים? אל תדבר כל כך הרבה, קצת קשה לי לקלוט ולהבין את כל זה. פשוט תגיד לי איך לטפל באדם הזה: האם יש לגרש אותו או להשאירו?" האין זו קהות חושים? זוהי קהות חושים קיצונית! למעשה, לומר שהם קהי חושים זה להתייחס אליהם בסלחנות, שכן אדם זה עשוי להיות צעיר, או אולי חסר השכלה, או שאולי הוא זקן מאוד וקצת פזור נפש – לומר זאת כך זה לחוס על כבודם. אבל למעשה, אלה הם איכות ירודה וחוסר יכולת להבין את האמת. ההסבר הזה מבהיר את העניין.

אם בכנסייה מתרחשים אירועים חמורים של שיבושים והפרעות ומנהיג השקר אינו יכול לראות לאשורה את מהות הבעיה, האם הוא יכול להיות כשיר לעבודת ההנהגה? האם האחים והאחיות שתחת הנהגתו יכולים להיות מוגנים? האם עבודת הכנסייה, הסביבה שבה האחים והאחיות מבצעים את חובתם, והסדר התקין של חיי הכנסייה יכולים להיות מוגנים ולהישמר? זהו הדבר הבסיסי ביותר שמנהיג או עובד אמור להיות מסוגל לעשות. האם מנהיג שקר יכול לעשות זאת? לא. הוא אפילו אינו יכול לזהות או לראות לאשורם את האנשים, המאורעות והדברים המשבשים והמפריעים, אז איך אפשר לדבר על ביצוע השלב הבא בעבודה? הוא אפילו אינו יכול להבחין בדברים הבסיסיים ביותר, כמו מיהו אדם טוב, מיהו אדם רע, מיהו אדם ערמומי, ומיהו אדם צבוע, אז איך הוא יכול להיות כשיר לעבודת הכנסייה? הוא אינו כשיר. הוא אינו נמנע במכוון מביצוע עבודה מעשית, וגם אינו עצלן הנהנה מהטבות מעמדו; הוא פשוט בעל איכות ירודה ואינו יכול לבצע את העבודה. זוהי מהות הבעיה. אנשים בעלי איכות ירודה מדי לא יכולים אלא לפלוט מילים ודוקטרינות ולצייל לתקנות, ובמהלך כינוסים ושיתופים הם לא יכולים אלא לשדל ולהמריץ אנשים: "האמינו באל כראוי! איך אותם יכולים להתענג על נוחות הבשר בזמן שכזה? איך אתם עדיין יכולים לחמוד כסף ודברים ארציים? כמה עצוב האל בוודאי!" הם יכולים רק להשמיע דרשות בסגנון הזה. כאשר מתרחשים מעשים רעים כמו שיבושים, הפרעות ומתן פורקן לשליליות, הוא אינו רואה ואינו מזהה אותם. האחים והאחיות רוצים לחיות חיי כנסייה רגילים, אך אינם יכולים לעשות זאת והם גם מעוניינים למצוא סביבה מתאימה לביצוע חובתם, אך אינם יכולים לעשות כן. אם מנהיג השקר אינו יכול לפתור את הבעיות הללו, איזה תועלת יש בו? האחים והאחיות רוצים לחיות חיי כנסייה, להבין את האמת ולפתור את קשייהם ואת מצבם השלילי. הם מצפים בכיליון עיניים שהמנהיג או העובד יוכל לשתף על האמת בבהירות ובשקיפות כדי לפתור את הבעיות הממשיות הללו. אם הכנסייה הזו נשלטת על ידי מנהיג שקר, האם בעיות ממשיות אלה יכולות להיפתר? מנהיג השקר אינו מבין את לבם של אנשיו הנבחרים של האל, וגם אינו רואה את קשייהם. במקום זאת, הוא עדיין ממשיך להשמיע מילים ודוקטרינות ומאריך בדיבור אודות רעיונות נשגבים וחלולים, מה שגורם לאנשיו הנבחרים של האל לאכזבה גדולה. מי ירצה עוד להשתתף בכינוסים באופן קבוע? האם מנהיגי השקר יכולים להתחשב בכוונות האל, ובהתאם לדברי האל ולדרישותיו, להרחיק מהכנסייה את אותם אנשים רעים, חסרי אמונה, אופורטוניסטים, ומופקרים, שהם מרושעים ואוהבים דברים ארציים, כדי למנוע מהם להפריע לאנשיו הנבחרים של האל, ולאפשר לאנשיו הנבחרים של האל לחיות חיי כנסייה רגילים? האם מנהיג השקר יכול לעשות את הדברים האלה? הוא אינו יכול. כשמישהו מעלה בקשה כזו, מה אומר מנהיג השקר? "אתה כל כך טרחן! אתה חושב שרק אתה אוהב את האל, ורוצה לבצע את חובתך נאמנה? מי לא רוצה בזה? גם הם מאמינים באל, ונבחרו על ידי האל. אף שיש להם כמה בעיות, עלינו להתייחס אליהם כראוי. אל תמצא כל הזמן פגמים באחרים. נצל את ההזדמנות כדי להרהר בעצמך ולהכיר את עצמך יותר, עליך ללמוד להיות סובלני וסבלני". מנהיגי השקר הם פזורי נפש ועיוורים, אין להם עקרונות ביחס לסוגים שונים של אנשים. הם אינם יכולים יכול לראות לאשורם את האנשים שיש להגביל או להרחיק, ובמקום זאת הם פשוט מתירים לאנשים אלה לעשות כרצונם בכנסייה, לפעול בעריצות, ונותנים להם שפע של מרחב פעולה, מה שהופך את הכנסייה לתוהו ובוהו מוחלט, עד כדי כך שהמצב המורכב בכנסיות מסוימות ניתן לתיאור בשתי מילים: ערב רב. אנשים רעים, חסרי אמונה, אנשים מופקרים, בריונים מקומיים, ואפילו כמה אנשים שמסוגלים למכור את הכנסייה ואת האחים והאחיות כשהם נתקלים בסכנה הקלה ביותר, כולם מתערבבים אלה באלה באותן כנסיות. מנהיג השקר אינו יכול לראות את האנשים האלה לאשורם, ואינו מטפל בהם או פותר את הבעיה. לכן, בסביבה של מנהיג שקר עיוור וקהה חושים כזה, אנשיו הנבחרים של האל אינם יכולים להיות מוגנים, ועבודת הכנסייה וסדר חייה הרגיל של הכנסייה בוודאי שאינם יכולים להישמר. איך אנשים שאוהבים את האמת ומוכנים לקבל אותה יכולים להבין את האמת ולזכות בה בחיי כנסייה מעורבים כאלה? האם אנשים אלה לא יחושו כאב בליבם? מנהיג כנסייה שאינו יכול לשמור היטב על עבודת הכנסייה, על סדר חייה הרגיל, ועל הסביבה שבה האחים והאחיות מבצעים את חובתם, ואינו יכול להבטיח את ביטחונם, הוא ללא ספק מנהיג שקר. מדוע ניתן לאנשים אלה התואר "מנהיג שקר"? משום שהם עיוורים וקהי חושים, מה שגורם לכך שמעשיהם של אנשים רעים המשבשים ומפריעים לעבודת הכנסייה מתרחשים שוב ושוב, וגם לאחר שכבר היו לכך תוצאות, הם אינם יכולים לטפל בבעיה ולפתור אותה באופן מיידי ומדויק, וגם לא לשמור על עבודת הכנסייה ועל חיי הכנסייה של האחים והאחיות. מנהיג כזה, במקרה הטוב, אינו כשיר לעבודה; ליתר דיוק, זוהי רשלנות חמורה במילוי אחריותו. הוא מונה להיות מנהיג, אך הוא מגן על האינטרסים של אנשים רעים, על האינטרסים של משרתי השטן, בעודו מתעלם מעבודת הכנסייה ומההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. הוא פוגע באחים ובאחיות כדי להגן על אותם אנשים רעים ולאפשר להם לשבש את חיי הכנסייה ולהפריע להם. אף שמאיכותו ומביטוייו נראה שהוא רק בעל איכות ירודה ואינו כשיר לעבודה, ולא ניתן לאפיין אותו כצורר משיח, התוצאות שמעשיו גורמים לעבודת הכנסייה הן חמורות. טבע מעשיהם של אנשים אלה זהה לטבע מעשיו של צורר משיח המקים מלכות עצמאית ומדכא את האחים והאחיות. שניהם מגנים על אנשים רעים, מאפשרים להם לפעול, ומאפשרים למשרתי השטן לעשות כרצונם בכנסייה. ההבדל היחיד הוא שמנהיג השקר אינו פועל בעזות מצח ובגלוי כמו צורר משיח כדי להפריע לעבודת הכנסייה. הוא אינו מושך במכוון אנשים אליו כדי לגרום להם לציית להם, אך התוצאה הסופית זהה לזו של צורר משיח המקים מלכות עצמאית. שניהם גורמים לכך שהאחים והאחיות האוהבים את האמת ומבצעים את חובתם בכנות נפגעים ומגיעים לכדי חורבן, ונותרים ללא דרך לחיות. לאחים ולאחיות המבצעים את חובתם בכנות קשה מאוד להתקדם בחייהם בסביבה כזו ובחיי כנסייה כאלה, וקשה להם לבצע את חובתם בצורה רגילה. כמובן, עבודת הפצת הבשורה ופריטי העבודה השונים של הכנסייה נתקלים גם הם במכשולים רבים ואינם יכולים להתפתח בצורה תקינה. זהו הביטוי הראשון של מנהיג השקר שנותח בסעיף השנים-עשר – חוסר היכולת להבחין באנשים, מאורעות ודברים המתרחשים סביבו ולראות אותם לאשורם. די בביטוי זה כדי לאפיין אדם מסוג זה כמנהיג שקר.

ב. מנהיגי שקר אינם מטפלים על פי העקרונות באנשים אשר משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה

בנוגע למשימה השנייה המפורטת בתחום האחריות השנים-עשר של מנהיגים ועובדים, נחשוף וננתח את ביטוייהם של מנהיגי שקר. המשימה השנייה היא שמנהיגים ועובדים צריכים להשתמש בעקרונות-האמת כדי לפתור בעיות באופן מיידי, מיד כשהן מתגלות. עם זאת, מנהיגי שקר הם חסרי יכולת גם במשימה זו. לפיכך, הביטוי השני של מנהיגי שקר שאותו ננתח הוא שהם אינם מכירים את העקרונות לטיפול באנשים, במאורעות ובדברים השונים אשר משבשים את עבודת האל ואת הסדר התקין של חיי הכנסייה ומפריעים להם. כשמנהיגי שקר משתתפים בחיי הכנסייה, הם אוכלים ושותים את דברי האל וקוראים קריאת-תפילה של דברי האל, אך הם אף פעם לא מבינים את משמעות דברי האל, אף פעם לא תופסים את העקרונות של כל מה שהאל אומר, והם אינם מכירים את העקרונות והסטנדרטים שהאל דורש בעניינים שונים. דבר זה מוכיח ביתר שאת שמנהיגי שקר חסרים את היכולת להבין את האמת ושהאיכות שלהם ירודה ביותר. יש אנשים שאומרים: "איך אתה יכול לומר שהאיכות שלהם ירודה? הם מבשלים טוב מאוד, מתלבשים בסטייל ומדברים בצורה נעימה כשהם מקיימים אינטראקציה עם אחרים; כולם אוהבים להקשיב להם". האם הופעתו החיצונית של אדם יכולה לייצג את מהותו? האם היכולת לעשות היטב כמה דברים חיצוניים פירושה שיש להם איכות טובה? כדי להעריך, למדוד ולאפיין כל דבר, חייב להיות תמיד סטנדרט מדויק. הסטנדרט הנדרש למדידת איכותו של אדם הוא האם הבנתו את דברי האל היא טהורה. האמירה שלאנשים אלה יש איכות ירודה מתייחסת בעיקר לחוסר יכולתם להבין את האמת. אנחנו מודדים את איכותו של אדם על סמך יכולתו להבין את דברי האל. האין זה אובייקטיבי והוגן מאוד? (כן). כיציר בריאה, אם אינך יכול להבין את דברי הבורא, איזו איכות יש לך? האם יש לך שכל מתפקד? אדם כזה חסר איכות אנושית; האיכות שלו ירודה עד כדי כך שהוא אפילו לא יכול להבין את דברי האל – האם אדם כזה יכול לזכות באמת כמאמין באל?

כעת נשתף על הביטוי השני של מנהיגי שקר וננתח אותו. מנהיגי שקר אינם יודעים כיצד להתמודד עם מי שמשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, ואינם יכולים להבחין באנשים, במאורעות ובדברים שונים. די בכך כדי להראות שלמנהיגי שקר יש איכות ירודה, שהם חסרים את היכולת להבין את האמת, ושאין להם את האיכות להבין את דברי האל. לדוגמה, אדם מסוים תמיד מתריס נגד כל מי שהוא מנהיג. גם מנהיגי שקר יכולים להבחין שלאדם הזה יש בעיות ולחוש שהוא נראה כמו אדם רע וצורר משיח. הם יכולים לזהות כמה רמזים לגבי דברים, וזה בסדר גמור. אבל אם תשאל אותם: "על סמך מה אתה אומר שהוא נראה כמו צורר משיח ואדם רע? האם יש ביטויים ספציפיים כראיה? האם אתה יכול לקבוע שהוא צורר משיח ואדם רע רק מפני שהוא תמיד מתריס נגד כל מי שהוא מנהיג? זה כשלעצמו אינו מספיק כדי לאפיין אותו כך; זה רק עניין של צביון, בעיה של גאוותנות וצדקנות. האם יש לו טבע של צורר משיח? האם הוא אדם שסולד מהאמת ושונא את האמת? האם הוא הפריע לעבודת הכנסייה? האם הוא הוקיע את כל המנהיגים והעובדים כמנהיגי שקר וצוררי משיח? האם הוא עשה משהו מכל זה?" הם משיבים: "נראה שכן". אם תשאל אז: "איך עלינו לאפיין אותו ולטפל בו?" הם אומרים שהם לא יודעים. אם תשאל: "האם עלינו לתת לאדם מסוג זה אזהרות ולחשוף אותו כדי לעזור לאחים ולאחיות לזכות בהבחנה?" גם אז הם לא יודעים. זהו מקרה של חוסר הבנה מוחלט וחוסר יכולת לראות דברים לאשורם. הם יכולים להבחין בכמה רמזים, אך אינם יודעים כיצד לאפיין אנשים כאלה או לטפל בהם על פי העקרונות. האם הם יכולים לפתור בעיות אמיתיות? האם הם יכולים לעזור לאנשיו הנבחרים של האל ללמוד לקחים? כיוון שאנשים כאלה הם אנשים רעים וצוררי משיח, במוקדם או במאוחר הם יגורשו. עם זאת, אם תרחיק אותם או תבודד אותם לפני שהם מבצעים בפועל מעשים רעים כלשהם, הם יביעו התרסה, והאחים והאחיות לא יוכלו להבין מדוע עשית זאת. לכן, יש צורך לתת להם להפגין את ביצועיהם במשך תקופה מסוימת. כאשר מעשיהם הרעים נעשים ברורים יותר ויותר, והם מתחילים להפיץ אמירות מופרכות ושמועות חסרות בסיס, להטעות את האחים והאחיות ולנסות לזכות באהדתם, להתחרות על כוח והשפעה, להקים מלכות עצמאית ולנסות לפרק את עבודת הכנסייה, רוב האנשים יוכלו לזהות בבירור את מהות טבעם, ומובן שהם יוכלו לקום כדי לחשוף אותם, להבחין בהם ולדחות אותם. או-אז תוכל להרחיק אותם ולטפל בהם על פי עקרונות-האמת. רק עבודה כזו תעזור לאחים ולאחיות לפתח הבחנה. האם מנהיגי שקר יכולים לטפל בבעיות ולפתור אותן בדרך זו? למנהיגי שקר חסרות האיכות והחוכמה הזו. האם אתה רואה מנהיג שקר כלשהו שיכול לטפל במהירות באנשים רעים ובצוררי משיח? אף לא אחד. לפיכך, מנהיגי שקר בשום אופן לא יגנו על האחים והאחיות מפני הפרעותיהם של אנשים רעים ומפני הולכת שולל על ידי צוררי משיח. לא רק שרוב מנהיגי השקר אינם מצליחים להכיר את עצמם לאחר שהם מודחים, אלא הם גם מתלוננים רבות, רוטנים שבית האל אינו הוגן כלפיהם, ואומרים שזה כמו "להרוג את החמור אחרי שפורקים את אבן הריחיים", בטענה שהם השקיעו מאמץ אך לא זכו להערכה ונעשה להם עוול. אם תחשוף אותם כמנהיגי שקר, הם ימשיכו להתריס ויחשבו: "שירתי כמנהיג במשך כמה שנים; גם אם לא היו לי הישגים, לפחות סבלתי קשיים. למה הודחתי? זה כמו 'להרוג את החמור אחרי שפורקים את אבן הריחיים'!" לא משנה איך תחשוף אותם, הם יישארו מתריסים. הם אפילו אומרים: "כשגיליתי צורר משיח, הייתי כל כך חרד שלעתים קרובות הופיעו לי כיבים בפה ולא יכולתי לישון טוב. איך יכול היה להיות לי עול כזה אם הייתי מנהיג שקר?" הם לא עשו שום עבודה הכרחית, לא היו מסוגלים לעשות שמץ ממנה, ואפילו לא ידעו מה לעשות, ובכל זאת הם מצליחים להעריץ את עצמם. האין זה בעייתי? כמה שזה מגעיל!

לגבי הבעיות השונות המתעוררות בכנסייה, מנהיגי שקר יודעים בבירור שטבען הוא לשבש את עבודת הכנסייה ולהפריע לה, אך הם מתעלמים מהן. כשהם רואים בעיות ברורות, הם רק יוצאים ידי חובה ואינם מעזים לחשוף את מהותן הקריטית של הבעיות. הם מסתפקים ברמיזות ובכמה דברי תוכחה, מטיפים דוקטרינות מבלי להתמודד עם הבעיה לעומקה, ובזה מסתיים הטיפול שלהם. כשהם נתקלים באנשים רעים ובצוררי משיח, הם אובדי עצות ומאמצים גישה של אדישות, כאילו אין לדבר כל קשר אליהם. הם אינם יודעים מהי הדרך המתאימה ביותר לטפל בבעיות אלה, מה לומר כדי לפתור אותן, או כיצד להגן על האחים והאחיות ואין להם שום עול. כל שיש להם הוא שמץ של רצון טוב: "אני יודע שאתה אדם רע. לא אתן לך להפריע לאחים ולאחיות ולהזיק להם. כל עוד אני בתפקיד הזה, עליי להגן על האחים והאחיות ולמלא את אחריותי עד הסוף". וכי מה התועלת בכך? האם פתרת את הבעיה? בזמן שאתה טרוד בחרדותיך, האם צוררי המשיח יישארו בחיבוק ידיים? האם יפסיקו להפריע לעבודת הכנסייה? כשהם רואים שאתה מנהיג עלוב וחסר תועלת, אפס מאופס ללא שום חוכמה ובוודאי שללא יכולת עבודה, הם כלל לא יתייחסו אליך ברצינות. רוב צוררי המשיח והאנשים הרעים הם ערמומיים ובוגדניים במיוחד. הם מטעים את האחים והאחיות ומפריעים להם, ולך אין שום דרך לעצור או להגביל אותם. גם אינך יודע אצל מי לבקש עזרה כדי לפתור את הבעיות; אתה פשוט חרד ונסער, ובוכה בשעת התפילה. אתה נראה כה מעורר רחמים; נדמה שאתה כה מתחשב בכוונותיו של האל ודואג כל כך לאחים ולאחיות. אפילו באנשים רעים וגלויים כל כך כמו צוררי משיח אינך יכול לטפל. אינך מסוגל לנתח את מעשיהם והתנהגותם של צוררי משיח על פי האמת, וגם לא לחשוף בפומבי את כוונותיהם, מניעיהם והתנהגותם כדי לעזור לאחים ולאחיות לפתח הבחנה. אינך יכול לעשות דבר מכל אלה. ישנם מנהיגי שקר שאף אומרים: "אל לאיש לחשוף צוררי משיח. אם האחים והאחיות יידעו שהם צוררי משיח ויימנעו מהם, צוררי המשיח יבקשו לנקום". האין זה להיות פחדן עלוב? האם אנשים כאלה יכולים לנהל את עבודת הכנסייה? האם הם יכולים להגן על האחים והאחיות כדי שיוכלו לחיות חיי כנסייה תקינים? איזו מין שיטה לפתרון בעיות זו? כשדבר אינו קורה, הם יכולים להטיף דוקטרינות בלי סוף, אך כשמתרחש משהו, הם פזורי נפש ואובדי עצות, ומסוגלים רק לבכות. האין הם פחדנים עלובים? הם צופים באחים ובאחיות שנתונים להטעיות ולהפרעות מצד אנשים רעים, והם אובדי עצות, ללא שום דרך להגיב. הם אפילו אינם יודעים כיצד לעשות את הדבר הבסיסי ביותר – להתאחד עם אותם אחים ואחיות בכנסייה שניחנים במידה יחסית של חוש צדק, והנם בעלי אנושיות ומסוגלים לקבל את האמת, כדי לשתף יחד, להשתמש בדברי האל כדי לפתור את הבעיות הללו ולחשוף את צוררי המשיח ולהבחין בהם. האם אדם שכזה אינו בזבוז? (כן). ישנם מנהיגי שקר שהם זהירים יתר על המידה, פחדנים וחסרי תועלת. עד כמה הם פחדנים וחסרי תועלת? כשאנשים רעים מופיעים כדי לשבש את עבודת הכנסייה ולהפריע לה, ומדברים בצורה קשה ויהירה במיוחד, הם כה מפוחדים עד שהם רועדים וחושבים: "איני מעז להתעסק איתם. הם מסוכנים; הם אנשים רעים בעולם. אם אחשוף אותם כדי להגן על האחים והאחיות, הם בוודאי ימצאו משהו נגדי ויגמלו לי רעה. איך אוכל אז להמשיך להיות מנהיג? הם יודעים איפה אני גר. האם יפגעו במשפחתי? האם ידווחו עליי שאני מאמין באל?" מנהיגי שקר כאלה אינם יכולים ליטול על עצמם את עבודת הכנסייה. פחדם המוגזם משאיר אותם שקועים בחוסר מעש; מטבע הדברים, אין להם שום אפשרות להבין את העקרונות לטיפול בבעיות ובאנשים כאלה. כל מי שמאופיין כמשבש וכמפריע לעבודת הכנסייה אינו אדם שטועה רק מדי פעם. אדרבה, אנושיותו כה רעה עד שהוא תמיד מבצע מעשים פזיזים ועושה מעשים רעים רבים. לאנשים כאלה יש ללא ספק מהות של אנשים רעים. גם הטיפול באנשים רעים דורש שיטות נבונות. עליך לקחת בחשבון את הרקע ואת הסביבה, אילו פעולות האנשים הרעים עלולים לנקוט לאחר שיטופלו, והאם הדבר עלול להביא צרות לכנסייה. רק על ידי שיקול זהיר של היבטים אלה תוכל לטפל בעניין כראוי, באופן שתואם את עקרונות-האמת ועושה שימוש בחוכמה. אלה המבינים את האמת יתפסו באופן לא מודע את העקרונות תוך כדי טיפול בבעיות כאלה. בעודם עושים עבודה זו, הם יבינו בהדרגה כיצד להתייחס לאנשים שונים, יפתחו דרכים ושיטות, ותהיה חוכמה בליבם. אך מנהיגי שקר חסרים לחלוטין את הדרכים, השיטות והחוכמה הללו. זאת משום שאינם מתחשבים בכוונותיו של האל; הם אינם שוקלים אם עבודת בית האל תיפגע, או אם המנהיגים והעובדים יעמדו בפני סכנה. מכיוון שאינם מתחשבים בדברים אלה, הם מטפלים בעניינים ללא עקרונות, ועל אחת כמה וכמה ללא חוכמה. מנהיגי שקר אינם יכולים לטפל בבעיות אלה ואינם לומדים מהן לקחים, מה שמוכיח שהם אינם מוכנים ללמוד, חסרי יכולת, מזניחים משימות ראויות ואינם מסוגלים לבצע שום עבודה. כשהם רואים שאנשים רעים וצוררי משיח עושים רע וגורמים להפרעות, הם אינם חושפים אותם ואינם פותרים את הבעיות. הם חושבים רק על הגנה על האינטרסים שלהם-עצמם, ללא כל התחשבות בעבודת הכנסייה או בהיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. ישנם מנהיגי שקר שמתעמרים בחלשים וחוששים מהחזקים מהם; הם מתעמרים ללא רחם באלה שהם צנועים יחסית ומתרברבים בכוחם בפניהם, אך כשהם נתקלים באנשים רעים ובצוררי משיח, הם כל כולם חיוכים וחנפנות. האם האל יכול לאהוב מנהיגי שקר ועובדי שקר כאלה, שאין להם עקרונות? בשום פנים ואופן לא. האם בית האל יכול לטפח אנשים שמתעמרים בחלשים וחוששים מהחזקים, ואין להם חוש צדק, כדי שיהיו מנהיגים ועובדים? בשום פנים ואופן לא! אנשים אלה הם כולם חסרי אמונה וכופרים, שאין להם מצפון או היגיון ושאינם מקבלים את האמת כלל, ובית האל אינו רוצה בהם.

כאשר מתעוררות בעיות בעבודתו של מנהיג שקר, תגובתו היא תמיד להתנער מאחריות. האמירה השכיחה ביותר שלו היא "שיתפתי איתם". המשמעות המרומזת היא "אמרתי כל מה שהייתי צריך, ולכן כשמשהו משתבש, האחריות היא שלהם. אין לי כל קשר לזה". זו הסיבה שהמשפט "שיתפתי איתם" הוא קמע ומוטו עבור מנהיגי שקר. אם מנהיג שקר רואה צורר משיח שעושה דין לעצמו, מתנהג בפראות ומפריע בכנסייה, הוא גם משתמש בשיטה של שיתוף וסיוע. לאחר שהוא אומר כמה מילים של תוכחה ואזהרה, הוא מניח שצורר המשיח יהיה צייתן ומסור, ולא יטעה עוד אנשים או יפריע לחיי הכנסייה. האין זו הנחה מטופשת? שימוש בגישה מטופשת כזו כדי להגביל את הפרעותיהם של צוררי משיח הוא דרך עבודתו של מנהיג שקר, וזוהי באמת איוולת מוחלטת! מנהיג שקר אינו עושה דבר מלבד לעסוק בעבודה מתוך עיוורון. הוא רק מעסיק את עצמו בעניינים כלליים, בעוד שאינו מסוגל לבצע עבודה יסודית. הוא אינו משקה את אלה המסוגלים לקבל את האמת, הוא אינו מגביל את אלה שמשבשים ומפריעים, והוא אינו מרחיק את אלה שעושים בקלות דעת מעשים רעים ומסרבים להשתנות למרות נזיפות חוזרות ונשנות. הוא במיוחד אינו שם לב כיצד צוררי משיח עושים רע וגורמים להפרעות. הוא אינו חושף אותם ואינו מבחין בהם, וגם אינו מרחיק או מגרש אותם, ובכך הוא מאפשר לצוררי משיח לעשות רע ולהפריע לעבודת הכנסייה. לא אכפת לו כלל והוא חושב שמעשיהם הרעים של צוררי משיח אינם קשורים אליו. בעבודתם, מנהיגי שקר מסוגלים רק לצאת ידי חובה; הם עושים מעט עבודה כללית ואז חושבים שעשו עבודה ממשית ושהם עומדים בסטנדרטים כמנהיגים ועובדים. לא משנה מי משבש את עבודת הכנסייה ומפריע לה, הם רק מדקלמים בפניו כמה דוקטרינות, נותנים כמה תוכחות ותזכורות, וחושבים שהבעיה נפתרה. הם מעסיקים את עצמם כל היום, מטפלים בעניינים גדולים כקטנים, ורואים את עצמם כמי שעושים עבודה טובה. הם אפילו מתרברבים ואומרים: "הביטו בכנסייה שלנו. כל אחד מביא תועלת: אלה שיכולים להטיף את הבשורה מטיפים את הבשורה, אלה שיכולים ליצור סרטונים יוצרים סרטונים, אלה שיכולים לשיר מקליטים מזמורים – חיי הכנסייה שלנו משגשגים!" עם זאת, הם כלל אינם רואים את הבעיות הרבות החבויות בכנסייה. הם אינם מעזים לטפל באותם אנשים רעים וחסרי אמונה אשר משבשים את חיי הכנסייה ומפריעים להם באופן עקבי, ולכן הם מתעלמים מהם. הם מעלימים עין מצוררי המשיח שפועלים בדרכם שלהם, כשכל אחד מנסה למשוך אליו אנשים ולהקים קבוצות קטנות משלו. הם אינם מסוגלים לטפל בשאלות הרבות שמעלים מאמינים חדשים הרעבים וצמאים לצדק. במקום למצוא דרכים לפתרון הבעיות הממשיות הללו, מנהיגי שקר תמיד מנסים להימנע מהן, בעודם טוענים ש"חיי הכנסייה משגשגים". האין זו העמדת פנים והונאה? מנהיגי שקר משאירים את חסרי האמונה, האנשים הרעים וצוררי המשיח הללו בכנסייה מבלי להרחיקם או לטפל בהם, ומאפשרים להם לבצע מעשים רעים בקלות דעת ולהפוך את חיי הכנסייה לתוהו ובוהו מוחלט, וכל זאת תוך שהם מעמידים פנים שאינם רואים זאת. מנהיגי שקר כאלה הם עיוורים ביותר! הם משמשים כמגן עבור חסרי אמונה, אנשים רעים וצוררי משיח, ואף שואבים מכך תחושת גאווה, וחושבים שאי-הרחקת המנוונים הללו היא מעשה של אהבה והגנה על אנשיו הנבחרים של האל. האין זה שיבוש של עבודת הכנסייה והפרעה לה? האין זו התנגדות מכוונת לאל ופעולה נגדו? אך מנהיגי שקר אינם מודעים לכך כלל. אם תשאל אותם אם הבעיות הממשיות הללו נפתרו, הם יאמרו: "גזמתי אותם; שיתפתי איתם", ובכך ירמזו שהבעיות נפתרו ואין להן עוד כל קשר אליהם. האין זו התנערות מאחריות? בעיני מנהיג שקר, בכל פעם שמישהו מבצע התנהגות בלתי הולמת, כל עוד הוא גוזם את העבריין כלאחר יד ומציע לו כמה תזכורות ותוכחות, עבודתו הסתיימה, וכאילו הוא פתר את הבעיה. האין זו רמיה? מנהיגי שקר בבירור אינם מרחיקים במהירות חסרי אמונה, אנשים רעים וצוררי משיח, ואז הם פולטים תירוצים מסולפים ואומרים: "שיתפתי איתם על דבר האל, כולם הכירו במעשיהם והרגישו חרטה, וכולם בכו ואמרו שבוודאי יכו על חטא ולא ינסו עוד להקים מלכות עצמאית משלהם". האין מנהיגי השקר הללו פשוט משלים את עצמם, כמו ילדים שמשחקים ב"אבא ואמא"? חסרי האמונה, האנשים הרעים וצוררי המשיח הללו הם כולם אנשים שסולדים מהאמת. איש מהם אינו מקבל את האמת כלל, והם אינם מושאי הישועה של האל; אדרבה, הם מושאי התיעוב והשנאה של האל. אך מנהיגי שקר מתייחסים לחסרי האמונה, לאנשים הרעים ולצוררי המשיח הללו כאל אחים ואחיות, ועוזרים להם באהבה. מהו טבעה של הבעיה כאן? האם זו איוולת ובורות שמונעות מהם לראות את האנשים הללו לאשורם, או שהם מנסים לרצות אותם מפחד שיפגעו בהם? לא משנה מה הסיבה, מה שחשוב ביותר הוא שמנהיגי שקר אינם עושים עבודה ממשית, והם אינם מקבלים את האמת או מודים בטעויותיהם כשהם נגזמים. די בכך כדי להראות שלמנהיגי שקר אין שום מציאות-אמת כלל. הם אינם עובדים על פי סידורי העבודה של בית האל ופועלים באופן שטחי, במיוחד בכל הנוגע לעבודה של טיהור הכנסייה. הם רק יוצאים ידי חובה על ידי טיהור של כמה אנשים רעים ברורים. כשהם נחשפים ונגזמים, הם אף מוצאים סיבות ותירוצים שונים כדי להתנער מאחריות ולהשמיע טיעונים להצדקתם. לפיכך, מנהיג שקר שאינו עושה עבודה ממשית הוא אבן נגף המעכבת את ביצוע רצון האל. מנהיגי שקר מטפלים רק במעט עבודה שטחית וכללית, שאין לה כל ערך. הם לעולם אינם פותרים את הבעיות השונות המתעוררות בכנסייה; הם פשוט נמנעים מהן. הדבר לא רק מעכב את ההתקדמות התקינה של עבודת הכנסייה, אלא גם משפיע על ההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. ללא ספק, מנהיגי שקר משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה ומשמשים כמגן עבור חסרי אמונה, אנשים רעים וצוררי משיח. ברגע המכריע של הלוחמה הרוחנית הם עומדים לצד אנשים רעים וצוררי משיח כדי להתנגד לאל ולרמות אותו. האין זה ביטוי לבגידה באל? אם שופטים על פי דעותיהם והתנהגותם של מנהיגי שקר, ברור שהם פשוט אינם אנשים החותרים אל האמת, הם אינם מבינים את האמת כלל, והם לחלוטין אינם מסוגלים לבצע את עבודת ההנהגה.

מנהיגי שקר אינם מתייחסים לאנשים על סמך דברי האל, אלא על פי העדפותיהם האישיות. הם פועלים ללא כל עקרונות, ועושים ככל העולה על רוחם. כשהם רואים צוררי משיח המפריעים לכנסייה, מנהיגי שקר אינם שונאים אותם. הם מאמינים שהקראה של כמה מדברי האל בפני צוררי המשיח יכולה להגביל את שיבושיהם והפרעותיהם. איזה מין אנשים הם צוררי משיח? הם שדים, הם שטנים! לא משנה כמה שנים הם מאמינים באל, צוררי משיח אינם מקבלים את האמת כלל, והם יכולים לשבש את עבודת הכנסייה ולהפריע לה, ולהפריע להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. הם שדים ושטנים חיים. מנהיגי שקר מקווים לגרום לצוררי משיח לחוש חרטה ולשנות את דעתם על ידי הקראה של כמה קטעים מדברי האל בפניהם. האין זו איוולת מוחלטת? אנשים כמו צוררי משיח אינם מקבלים את האמת כלל. לא משנה כמה מעשים רעים הם מבצעים, הם לא יהרהרו בעצמם ולא יכירו את עצמם, ולא משנה כמה טעויות הם עושים, הם לא יודו בשגיאותיהם. הם חלאות שייעודן גיהינום, ואתה חושב שהקראה של כמה קטעים מדברי האל והשמעה של כמה מילות תוכחה יכולות לשנות אותם – האין זו משאלת לב? אם האנושות המושחתת הייתה יכולה לקבל את האמת בקלות כה רבה, האל לא היה צריך לבצע את עבודת השיפוט והייסור. מדוע האל אומר כל כך הרבה דברים ומבטא כל כך הרבה אמיתות בעבודתו? זה משום שהושעת אנשים אינה קלה, משום שהקשיים של האנשים רבים מדי והמרדנות שלהם גדולה מדי! רק אלה שיכולים לקבל את האמת יכולים להיוושע. אלה שסולדים מהאמת ושונאים אותה אינם יכולים להיוושע. עם זאת, מנהיגי שקר מאמינים שאם יאמרו כמה מילים מחמירות לחסרי אמונה, לאנשים רעים ולצוררי משיח, אנשים אלה ירגישו חרטה ויכירו את עצמם, ושאם יאמרו להם אז כמה מילות עידוד ונחמה, הם יחזרו בתשובה, וכך יוכלו להתרכז בביצוע חובותיהם, להיות נאמנים ולעבור שינוי בצביונם, ושהם יהפכו את צוררי המשיח לכבשים צייתניות. האין זה רעיון מטופש? הרעיון הזה מטופש ביותר! זה כמו הזיותיו של משוגע – איך ייתכן שהדברים יהיו כל כך פשוטים! האל מבצע את עבודת השיפוט למעלה משלושים שנה, וכמה ידע עצמי ושינוי השיגו אנשים? רק מתי מעט השיגו תוצאות כלשהן. אלה שאינם אוהבים את האמת, לא משנה כמה דרשות שומעים אלה שאינם אוהבים את האמת, הם מבינים לכל היותר כמה דוקטרינות. צביון חייהם לא השתנה כלל, ורק לעתים רחוקות ניתן לזהות בהם אפילו התנהגויות טובות ומעשים טובים. איזה מין אנשים אלה? הם אנשים שאוכלים לשובע – הם אינם מקבלים את האמת כלל. הם מתמקדים רק בהנאה מחסד האל ורודפים רק אחר ברכות; הם אינם אלא חיות בלבוש אדם! אנשים הושחתו עמוקות על ידי השטן; הם מלאים בצביונות מושחתים, ועצמותיהם ודמם מלאים ברעלי השטן. אם אינם יכולים לקבל את האמת, או את שיפוטו וייסורו של האל, כיצד יוכלו להתמסר באמת לאל? כיצד יוכלו לבצע את חובותיהם נאמנה? כיצד יוכלו לירוא את האל ולסור מרע? האם השגת ישועה יכולה להיות פשוטה כפי שאנשים מדמיינים? השטן השחית את האנשים במשך אלפי שנים, עד כדי כך שהם הפכו לשדים. כעת האל בא להושיעם, ולא משנה כמה מילים הוא אומר, הפיכת אנשים שהפכו לשדים לבני אדם אמיתיים היא משימה קשה להפליא. לא רק שהאל צריך לבטא אמיתות רבות, אלא שגם האנשים חייבים לעשות כל שביכולתם כדי לשתף פעולה על ידי חתירה אל האמת, קבלתה ויישום שלה בפועל – רק אז יוכלו להשתחרר מהשפעת השטן ולהשיג את ישועת האל. האל אמר פעם: "רבים הם הקרואים, אך מעטים הנבחרים". אף שרבים מאמינים באל, רק אלה שחווים באמת את שיפוטו וייסורו של האל, ומתמסרים לחלוטין לעבודתו, יכולים להיטהר ולהפוך למושלמים. אותם חסרי אמונה, אנשים רעים וצוררי משיח שאינם מקבלים ולו שמץ של אמת, סולדים מהאמת בליבם; הם לעולם לא ישיגו את ישועת האל, והם יכולים רק להיחשף ולהיות מסולקים על ידי עבודת האל. למנהיגי שקר אין כל הבנה בעבודת האל. הם חושבים על עבודת הישועה של האל במונחים כה פשוטים, ומאמינים שעל ידי הקראה של כמה מדברי האל לאנשים רעים ולצוררי משיח ואמירת כמה מילים קשות של גיזום, אנשים אלה יכו על חטא וישתנו, ויהפכו לנאמנים בביצוע חובותיהם. מהי הבעיה כאן? מלבד אי-חתירה אל האמת ואי-הבנת האמת, זה גם משום שלמנהיגי שקר יש איכות ירודה ביותר; לפיכך, אין להם כל הבנה בכל הנוגע לעבודת האל ולאופן שבו האל מושיע אנשים. כדי לראות מהי מהותו של אדם, אם יש לו מציאות-אמת, וכיצד יש להתייחס אליו, יש צורך לשקול את איכותו ואת גישתו כלפי האמת – עליך להתבונן כיצד הוא מבין את האמת והאם הוא יכול לקבל אותה. אם כן, מהו הבסיס למדידת יכולתו של אדם להבין את האמת? הדבר תלוי בעיקר באיכותו ובשאלה אם הבנתו את דברי האל היא טהורה. יש אנשים שחיים עד גיל חמישים או שישים ועדיין אינם יכולים לראות לאשורם את המהות והמציאות של שחיתות האנושות. הם עדיין מדמיינים את החברה האנושית כיפה ורוצים לחיות בשלום ובהרמוניה עם אחרים. האין זה מטופש ונאיבי ביותר? אם האמונה באל הייתה יכולה להפוך את כולם לאנשים טובים, האם היה צורך בעבודת השיפוט והייסור של האל כדי להושיע אנשים? מנהיגי שקר אינם מאפיינים אנשים שונים על סמך דברי האל, אלא רק על סמך התנהגותם החיצונית ורשמיהם האישיים. גם העבודה שהם עושים שטחית מאוד, כמו ילדים שמשחקים ב"אבא ואמא". הם חושבים שלפעמים הם יכולים למצוא את דברי האל הנכונים כדי להחילם על מצב מסוים, ושדי בהקראה של כמה מדברי האל לאנשים כדי לשנותם: "ראו, תחת הנהגתי ועידודי, ובעזרתי האוהבת, דברי האל השפיעו על אנשים. הם אינם רוצים עוד להיות צוררי משיח, והם מוכנים לשנות את דעותיהם על האמונה באל. הם לא יתחרו עוד על כוח ורווח, ולא יקימו מלכויות עצמאיות; הם לא ישבשו עוד את עבודת הכנסייה ויפריעו לה, והם לא יטעו עוד את האחים והאחיות ולא ימשכו אותם אליהם!" האם אתה יכול להגביל אותם? לעולם לא תוכל להגביל את אלה שהם באמת אנשים רעים הגורמים לשיבושים ולהפרעות. מכיוון שיש להם מהות של אנשים רעים, הם מבצעים מעשים רעים בכל שעה ביום ובלילה; בכל פעם שיש להם הזדמנות, הם עושים רע. האם זה בסדר שלא תרחיק אותם מהכנסייה? האם הם יפסיקו מרצונם את מעשיהם הרעים? הם אינם בני אדם; הם שדים ושטנים! כמה שנים התנגדו השדים והשטן לאל? הם עדיין מתנגדים לאל עד היום. צוררי משיח וכל מיני אנשים רעים שמשבשים את עבודת האל ואת הסדר התקין של הכנסייה ומפריעים להם הם השדים והשטנים של החיים האמיתיים; הם האויבים בחיים האמיתיים. האם הם יכולים לשנות את מהותם בגלל כמה מילים ממך או בגלל לבך האוהב? אתה כל כך מטופש! אתה חושב שאתה יכול להושיע אנשים מחטא רק משום שאתה מבין מעט דוקטרינה? האם אתה יכול להושיעם? הם נועדו לגיהינום, ואתה חושב שכמה מילים יפות יכולות לשנות אותם. האם זה כל כך קל? אם היה כל כך קל להושיע אנשים, האל לא היה צריך לומר כל כך הרבה דברים או לבצע את עבודת השיפוט והייסור. האם הוא היה צריך להשקיע כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה מדם לבו כדי להושיע אנשים?

בכנסייה, אנשים שונים כבר נחשפו וממוינים איש איש לסוגו. יש למיין כל אדם על פי סוגו, ובבית האל ישנם עקרונות וצווים מנהליים המסדירים כיצד להתייחס לאנשים מסוגים שונים ולטפל בהם. לאל יש סבלנות וסובלנות, רחמים וחסד, וצביון צודק – אך אל תשכחו שלאל יש גם זעם והדר מלכות. יש אנשים שאומרים: "אלוהים רוצה שכל בני האדם ייוושעו ואינו רוצה שאף אחד יילך לאבדון". זה נכון, אך האל חפץ ש"כל בני האדם" ייוושעו, לא כל דבר או כל שד. כשאנשים הולכים לאבדון, האל חש צער ויגון. כששדים הולכים לאבדון, זהו סופם הראוי והעונש המגיע להם; האל אינו מתאבל עליהם. זהו צביונו של האל והעיקרון שלו בטיפול באנשים. אנשים תמיד רוצים לסתור את האל, וחושבים שגם אותם חסרי אמונה, אנשים רעים וצוררי משיח הם בני אדם. הם מאמינים שגם אלה שמשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה באופן עקבי הם בני אדם, שגם אלה שמתחרים על מעמד ומקימים מלכויות עצמאיות הם בני אדם, ושגם אלה שעוסקים בפריצות באופן עקבי הם בני אדם. הם מוסיפים את כל האנשים הללו, שהם בני מינם של השדים, לרשימת אנשיו הנבחרים של האל. האין זה אבסורד? האין זה נוגד את רצון האל? מכיוון שנקודות המבט שלהם על עניינים סותרות לחלוטין את דברי האל ואת האמת, דעותיהם על דמויות שליליות שונות, על שדים ועל שטנים מנוגדות לחלוטין לדברי האל, ושונות מהם מאוד. האל מעולם לא התייחס לשדים ההולכים אחר השטן כבני אדם. כיצד האל מאפיין את האנשים הללו? הם משרתי השטן; הם חיות. מנהיגי שקר, מתוך כוונותיהם הטובות ואהבתם פזורת הנפש, ומתוך מאוויי ליבם, מתייחסים לחסרי האמונה, לשדים ולמשרתי השטן הללו כאחים ואחיות. לכן, הם מפגינים כלפיהם אהבה וחסד גדולים, ועוזרים להם ותומכים בהם ללא הרף. כתוצאה מתמיכתם ועזרתם של מנהיגי השקר באנשים אלה, האחים והאחיות האמיתיים – אלה שהאל רוצה להושיע – מוטרדים עד מאוד. חיי הכנסייה אינם יכולים לעלות על המסלול הנכון, והאחים והאחיות אינם יכולים לאכול ולשתות את דברי האל ולשתף על האמת בצורה תקינה, ללא הפרעה מצד אנשים רעים. האין זה "הישג" של מנהיגי שקר? "הישגם" משמעותי למדי: לא רק שהם אינם מצליחים להגן על האחים והאחיות, אלא שהם גם מעניקים כבוד והגנה בלתי ראויים לאותם אנשים רעים וצוררי משיח. האין זה שיבוש של עבודת הכנסייה? טבע מעשיהם של מנהיגי שקר הוא שיבוש, אך הם חושבים שהם מתחזקים את עבודת הכנסייה ועוזרים ותומכים באנשיו הנבחרים של האל. כיצד האל רואה את מעשיהם אלה של מנהיגי שקר? האל מתעב אותם, הוא מתעב אותם במיוחד! מנהיגי שקר אינם עושים עבודה ממשית, אלא מתמקדים בהגנה על אנשים רעים, ופועלים כמשרתי השטן. הדבר מוביל לכך שאנשיו הנבחרים של האל – אלה שאוהבים את האמת – אינם יכולים לקבל את תמיכתה והזנתה של הכנסייה למרות שהם חיים חיי כנסייה, והם רוצים לבצע את חובותיהם אך אין ערובה לביטחונם. מנהיגי שקר אינם מודעים כלל לעניינים אלה וחושבים: "אני מתייחס לכולם באופן שווה, אז על מה אתם מתלוננים? מה עליי לעשות כדי לרצות אתכם? זוהי המשמעות של התייחסות הוגנת לאנשים. אתם פשוט קטנוניים וקשה לרצות אתכם! בכל מקרה, אני נותן דין וחשבון לאל; אני עושה הכול לפני האל!" האין הם אטומים להיגיון כשהם מסוגלים להשמיע רטוריקה כזו? האין הם מטופשים עד קצה גבול היכולת? הם אכן אטומים להיגיון ומטופשים עד קצה גבול היכולת. בית האל מדבר מדי יום על האופן שבו האל מושיע את האנושות, אך מנהיגי שקר לעולם אינם מבינים את דברי האל. הם חושבים שלא משנה מיהו האדם, מהי מהותו, כמה רעים היו מעשיו בעבר, וכמה זדונית אנושיותו, בסופו של דבר, תחת הדרכת דברי האל ובעזרת תמיכתם האוהבת של אנשים, הוא הוא יכה על חטא וישוב מדרכו הרעה. האין השקפה זו שגויה לחלוטין? (כן). מלבד הבנה מופרכת בצורה חמורה של דברי האל, מנהיגי שקר גם מעמידים פנים שהם מבינים את כוונות האל, וחושבים באופן צר ופועלים על פי רצונותיהם האנוכיים, ומפגינים חסד ואהבה כלפי אנשים רעים וצוררי משיח. ומה התוצאה? הם בסופו של דבר מגוננים על אנשים רעים וצוררי משיח, הופכים לשותפיהם, ומספקים להם הזדמנויות וקרקע פורייה לשבש את עבודת הכנסייה ואת חיי הכנסייה ולהפריע להם. בינתיים, האחים והאחיות הזקוקים באמת להגנה זוכים להתעלמות ממנהיגי השקר, שלעולם אינם שואלים אותם: "איך אתם מרגישים לגבי נוכחותם של אנשים רעים וצוררי משיח אלה בכנסייה, ושל אלה הפורקים שליליות ומפיצים תפיסות? האם אתם מסכימים להשאירם בכנסייה? האם אתם מוכנים לבצע את חובותיכם ולחיות חיי כנסייה יחד איתם?" הם לעולם אינם שואלים כיצד האחים והאחיות מרגישים לגבי כל זה. מה דעתכם – האין מנהיגים ועובדים כאלה מגעילים למדי? הם פועלים תחת הדגל של מנהיגים ועובדים, נושאים תארים מעין אלה, אך למעשה הם עושים את עבודת ההגנה על השטן ועל משרתי השטן. זה באמת עצוב! אם תאמר שמנהיגים ועובדים כאלה הם בעלי איכות ירודה ואינם עושים עבודה ממשית, ייתכן שהם לא ישתכנעו. הם ירגישו שנעשה להם עוול, מתוך מחשבה שהם עסוקים מדי יום ואינם בטלים, אז איך ייתכן שהם אינם עושים עבודה ממשית? אך על סמך ביטוייהם – מתוך תחושתם ששתי קבוצות האנשים חשובות, ומתוך כך שהם סבורים שיש להתייחס לשתיהן באופן שווה, הם משתמשים ביחס הוגן כתירוץ לאפשר לאנשים רעים ולאלה המשבשים ומפריעים לשלוט בכנסייה, ולהניח למעשים רעים שונים להתקיים בה – מהם המנהיגים והעובדים הללו? על סמך ביטוייהם, דרך עבודתם ועקרונותיהם, ומניעיהם לביצוע העבודה, הם ללא ספק מנהיגי שקר וטיפשים מבולבלים. האם מדויק לומר זאת? (כן).

בחברה, לא משנה באיזו קבוצה או מעמד של אנשים מדובר, הם אינם מבחינים בין אנשים רעים לאנשים טובים, קל וחומר שאינם דנים כיצד השטן משחית אנשים או מהי מהותה של האנושות המושחתת; הם אפילו אינם מבדילים בין טוב לרע. אך בבית האל, הכול מבוסס על דברי האל; האמת לעולם לא משתנה, ודברי האל מגשימים הכול. בכנסייה, כל סוגי האנשים נחשפים על ידי דברי האל, והם ממוינים באופן טבעי איש איש לסוגו. יש להשתמש בכל סוגי האנשים באופן המיטבי, על סמך אנושיותם, חתירתם ומהותם. האם זהו סיווג אנשים לפי דרגה? זהו לא סיווג אנשים לפי דרגה, אלא חלוקה לקטגוריות. יש למיין כל אדם לסוגו – יש להציבו במקום שאליו הוא שייך. ערבוב אינו מקובל; ערבוב הוא זמני ויש לו תקופה קצובה. לדוגמה, כאשר הזונין והחיטה מעורבבים, אם עקירת הזונין תשפיע על החיטה ועלולה לגרום למותה, אז עדיין אין לעקור את הזונין. אך אי-עקירתם אינה אומרת שהם לא מסווגים – אז מתי יש לעקור אותם? בזמן הנכון; האל יכין את הזמן. עכשיו הגיע הזמן למיין כל אחד לפי סוגו; יש לחלק לקטגוריות את כל סוגי האנשים. זה הכרחי. מדוע יש לעשות את העבודה הזאת? מנקודת מבט תיאורטית, יש לכך בסיס בדברי האל; ומנקודת מבט של המצב בפועל, הכרחי לעשות זאת – יש לכך ערך מעשי, והדבר חיוני. כאשר עקירת הזונין אינה משפיעה על החיטה, חייבים לעקור את הזונין ולהפרידם מהחיטה. אם מתייחסים לחסרי אמונה ולאנשים רעים – אלה שהם הזונין – כאל אחים ואחיות, זה יותר מדי לא הוגן כלפי כל האחים והאחיות אשר משקיעים מעצמם בכנות למען האל. מצד אחד, לעתים קרובות נגרמת לאנשים אלה הפרעה על ידי אנשים רעים אשר משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, והם מושפעים מהם ונפגעים על ידם. מצד שני, יש אנשים בעלי שיעור קומה קטן שאינם מבינים את האמת, וכאשר הם באים במגע עם אנשים רעים המשבשים ומפריעים, הם יוגבלו, יהיו שליליים וחלשים, ואפילו ייכשלו. זאת ועוד, כל מעשה שעושים אלה המשבשים והמפריעים וכל מילה שהם אומרים יוצרים מצבים של תוהו ובוהו, מהומה ואי-סדר. הדבר הממשי ביותר הוא שכאשר הם מבצעים חובה או עבודה כלשהי, הם עושים מעשים רעים בפזיזות ואינם פועלים על פי עקרונות, דבר המוביל לבזבוז רב של כוח אדם, משאבים חומריים ומשאבים כספיים, מבלי להשיג שום תוצאות. מה קורה בסוף? כאשר מדיחים אותם, כולם צריכים לשלם על מעשיהם הרעים. יש לעשות את העבודה מחדש, וכל כוח האדם, המשאבים החומריים, הזמן והאנרגיה היקרה ביותר של כולם, שהושקעו לפני הדחתם, מתבזבזים בגלל מעשיהם הרעים והפזיזים ולא ניתן לפצות עליהם. ההשפעה השלילית שהם הביאו לעבודה הזאת גדולה מדי! איש אינו יכול לשאת באחריות הזאת. גם אם העבודה תיעשה היטב בהמשך, איש לא יוכל לפצות על ההפסדים הקודמים. יש האומרים שצריך לגרום להם לשלם כסף; גם זה ראוי שייעשה, אך האם כסף יכול לקנות זמן? האם כסף יכול לקנות את הזמן והאנרגיה של האחים והאחיות, או את המחיר הכן ששילמו? לא, הוא לא יכול – אלה הם דברים שלא יסולאו בפז! לא משנה כמה אנשים גורמים לשיבושים ולהפרעות בכנסייה, ההשלכות הן בלתי ניתנות למדידה. תהיה לכך השפעה על ההיווכחות בחיים של אחים ואחיות רבים. ההפסד הוא משמעותי ולא ניתן לפצות עליו. האם ניתן לפצות על ההפסד שנגרם לחייהם של האחים והאחיות? מי ישלם על ההפסד הזה? לכן, חייבים לטהר את הכנסייה מהאנשים הרעים האלה. הם אינם מאותו הסוג כמו האחים והאחיות החותרים אל האמת. הם שייכים לחבורת השדים והשטן, ובאים לבית האל כדי להפריע ולהרוס. אם האנשים הרעים האלה לא יורחקו מהכנסייה, לעולם לא ניתן יהיה להבטיח את עבודת הכנסייה ואת סדר חיי הכנסייה. לא משנה כמה אנשים יש בקבוצה מסוימת, כל עוד יש ביניהם אדם אחד שמשבש ומפריע – אדם שעושה מעשים רעים בפזיזות, לעולם אינו מטפל בעניינים על פי עקרונות, לעולם אינו מקבל דברים חיוביים או את האמת, אינו מקשיב לאיש, ופועל בשרירותיות בין אם יש לו מעמד או כוח או לא, והוא בעצם שטן חי – אדם כזה, כל עוד הוא נשאר בכנסייה, יביא במוקדם או במאוחר הפרעה והרס גדולים לעבודת הכנסייה. כשֶיגיע היום להרחיק אותו ולטפל בו, כמה אנשים יצטרכו לנקות את ההשלכות השליליות ואת המצבים נטולי הסדר שהוא גרם! לכן, הרחקה או גירוש של האנשים הרעים וצוררי המשיח האלה היא משימה חשובה שעל מנהיגים ועובדים לקחת על עצמם, ואסור להם להתרשל בה. אך מנהיגי שקר מפגינים טוב לב ואהבה כלפי אלה שיש להרחיק או לגרש, מעלימים עין ממעשיהם הרעים, נוהגים בהם בסובלנות ובהכלה כאילו היו אחים ואחיות, ואפילו רואים באלה המועילים להם אנשים מוכשרים, מטפחים אותם ומשתמשים בהם. לא משנה אילו דברים רעים הם עושים, מנהיגי שקר מוצאים תירוצים לזכות אותם, ואפילו מעניקים להם עזרה ותמיכה אוהבות. ברמה מסוימת, האין זו הפרעה מכוונת? (כן). מנהיגי שקר פועלים על פי רעיונותיהם-הם ועל פי טוב לבם והתלהבותם, ובסופו של דבר גורמים צרות גדולות לכנסייה ולאנשיו הנבחרים של האל! אם האנשים הרעים האלה יחזיקו בכוח, האסונות וההשלכות שהם יביאו לכנסייה יהיו בלתי ניתנים לשיעור.

כעת ישנה תקנה בבית האל, שמי שמבצע מעשים רעים, יהיה אשר יהיה, כל עוד הדבר גורם הפסד לבית האל, עליו לפצות על כך. אם הנזק גדול מדי וההשלכות חמורות, האם ניתן לפתור את הבעיה רק באמצעות פיצוי כספי? ישנם נזקים ששום פיצוי כספי לא יוכל לכסות; אלה נזקים שאין להם תקנה ואין מהם חזרה. כעת כל יום יקר וחיוני עד מאוד. לאחר שיום חולף, האם ניתן להשיב את הזמן? גם זה דבר שאין ממנו חזרה. מדוע אנו אומרים שהחמצה של דברים מסוימים היא חרטה לכל החיים? בדיוק משום שלא ניתן להשיב את הזמן. למה אני מתכוון באומרי זאת? מוטב למנוע בעיות בטרם יתרחשו, מאשר להוציא כסף כדי לפתור אותן לאחר מעשה; זוהי הדרך הטובה ביותר לפתור בעיות. "לסגור את דלת האורווה אחרי שהסוס כבר ברח" זהו מוצא אחרון. מוטב לבצע עבודת מנע לפני שהדברים קורים. פירוש הדבר הוא שלפני שמתרחשים שיבושים או הפרעות כלשהם, על מנהיגים ועובדים להיות בעלי הבחנה ברורה והבנה יסודית של סוגי האנשים השונים בכנסייה, ולהתבונן בקפידה ולתפוס במהירות את המצבים, הצביונות והשאיפות של סוגים שונים של אנשים, כמו גם את גישותיהם ונקודות מבטם בעת ביצוע חובתם, כדי להבטיח שלכל האחים והאחיות יהיו חיי כנסייה רגילים וסביבה נאותה לביצוע חובותיהם. כך, עבודת הכנסייה יכולה להתקדם באופן מסודר. אלה הם תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים. כמובן, מנהיגי שקר אינם עומדים במשימה זו; הם טיפשים מבולבלים ואנשים חסרי תועלת. כעת יש להם רעיון מבריק: "כל מי שלא יפעל על פי העקרונות ויקלקל את העבודה ייקנס! אם צורר משיח עושה משהו לא בסדר, הוא ייקנס!" הם חושבים שהטלת קנסות היא הפתרון הטוב ביותר ועיקרון היישום בפועל הטוב ביותר. אם כל הבעיות היו יכולות להיפתר על ידי הטלת קנסות, מה היה הטעם בחתירה אל האמת? מדוע מנהיג שקר נקרא שקרי? מפני שהוא אינו מבין את האמת, והוא מתייחס להקפדה על תקנות כאל יישום האמת בפועל, ורואה במילים ובדוקטרינות שהוא מבין את האמת, וכאשר דברים קורים, הוא אינו מסוגל למצוא את העקרונות או הכיוון הנכונים ואינו יכול לפתור בעיות מהשורש. הוא אינו מבין את דברי האל ואינו יכול לתפוס כלל את כוונתו, אך עדיין רוצה לעבוד ולהיות מנהיג או עובד – כמה טיפשי! בהקשר זה, מהו הביטוי העיקרי של מנהיג שקר? הוא אינו יכול לראות לאשורה את מהותם של סוגי האנשים השונים המשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, אינו יכול לסווג אותם, ובוודאי שאינו יכול להתייחס אליהם ולטפל בהם על פי עקרונות. במוחו של מנהיג שקר, כל אלה הם ערבוביה אחת גדולה. הוא מעלה השערות על דברי האל וכוונתו על סמך התלהבותו ועל סמך תפיסותיו ודמיונותיו. בה בעת, הוא כופה על האל את טוב לבו, התלהבותו, ודמיונותיו ותפיסותיו האישיים, מתוך אמונה שדברים אלה תואמים את האמת, תואמים את כוונות האל, ויכולים לייצג את רצונו. לפיכך, הוא מסתמך על דברים אלה כדי לעבוד ולהנהיג את אנשיו הנבחרים של האל. זהו הביטוי העיקרי של מנהיג שקר. בזאת נסיים את שיתופנו על הביטוי השני של מנהיגי שקר.

ג. מנהיגי שקר לא חושפים אנשים רעים ולא עוצרים בעדם

כעת נשתף על הביטוי השלישי של מנהיגי שקר, והוא התעלמות וחוסר עניין באנשים המשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה – אפילו כשהם מגלים שאנשים רעים וצוררי משיח מפריעים לעבודת הכנסייה, הם לא מתייחסים לכך. טבעו של ביטוי זה חמור יותר משני הביטויים הראשונים. מדוע נאמר שהוא חמור יותר? שני הביטויים הראשונים נוגעים לאיכותם של מנהיגי שקר, אך ביטוי זה נוגע לאנושיותם של מנהיגי שקר. לחלק ממנהיגי השקר יש איכות ירודה כל כך, שהם אינם יכולים לראות לאשורו את טבעם של השיבוש וההפרעה לעבודת הכנסייה. לרוע המזל, אף שחלק ממנהיגי השקר יכולים לגלות את בעיות השיבוש וההפרעה לעבודת הכנסייה, הם לא מבינים את האמת ואינם יכולים לטפל בבעיות אלה ולפתור אותן. הם תמיד פועלים על פי רעיונותיהם והתלהבותם, עושים מה שהם אוהבים לעשות, וחושבים בליבם: "כל עוד אני עושה את עבודת הכנסייה, זה בסדר; באשר למי שמשבש ומפריע, זה עניינו האישי ואין לזה שום קשר אליי". ישנם גם מנהיגי שקר שיש להם מעט איכות והם יכולים לעשות מעט עבודה, ויודעים מעט על העקרונות לטיפול בכל סוג של אדם. עם זאת, הם חוששים לפגוע באנשים, ולכן כשהם מגלים אנשים רעים וצוררי משיח הגורמים לשיבושים ולהפרעות, הם לא מעזים לחשוף, לעצור או להגביל אותם. הם חיים על פי פילוסופיות שטניות, ומעלימים עין מעניינים שלדעתם אינם נוגעים להם. כלל לא אכפת להם מתוצאות עבודת הכנסייה, או מהמידה שבה מושפעת ההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל; הם חושבים שלדברים כאלה אין שום קשר אליהם. לכן, במהלך כהונתו של מנהיג שקר כזה, הסדר התקין של חיי הכנסייה אינו נשמר, וחובותיהם והיווכחותם בחיים של אנשיו הנבחרים של האל אינם מוגנים. מהו טבעה של בעיה זו? זה לא שמנהיגי שקר אלה אינם יכולים לעשות עבודה בגלל איכותם הירודה; הם לא עושים עבודה אמיתית מפני שאנושיותם ירודה, וחסרים להם מצפון והיגיון. באיזה מובן מנהיגי שקר הם שקריים? הם חסרים את המצפון וההיגיון של האנושיות; לכן, בזמן עבודתם כמנהיגים, סוגיית האנשים הרעים וצוררי המשיח המשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה אינה נפתרת כלל. חלק מהאחים והאחיות נפגעים קשות, וגם עבודת הכנסייה סופגת הפסדים אדירים. כאשר מנהיג שקר מסוג זה מבחין בבעיה, כשהוא רואה אדם רע או צורר משיח גורם לשיבוש או להפרעה, הוא יודע מהי אחריותו, מה עליו לעשות וכיצד עליו לעשות זאת, אך אינו עושה שום דבר, ואף מעמיד פני תם, מתעלם לחלוטין, ואינו מדווח על העניין לממונים עליו. הוא מעמיד פנים שאינו יודע דבר ואינו רואה דבר, ומרשה לאנשים רעים ולצוררי משיח לשבש את עבודת הכנסייה ולהפריע לה. האין זו בעיה באנושיותו? האם אינו שייך לאותו מחנה כמו אנשים רעים וצוררי משיח? איזה עיקרון הוא מאמץ כמנהיג? "אני לא גורם לשיבושים או להפרעות, אבל לא אעשה שום דבר שפוגע, או שום דבר שמפחית מכבודם של אחרים. גם אם תאפיינו אותי כמנהיג שקר, עדיין לא אעשה שום דבר שפוגע. אני צריך להשאיר לעצמי דרך מוצא". איזה מין היגיון זה? זהו ההיגיון של השטן. ואיזה מין צביון זה? האין הוא ערמומי ותחבולני מאוד? אדם כזה אינו כן כלל ביחסו לשליחות האל; הוא תמיד תחבולן וחמקמק בביצוע חובתו, עם כל כך הרבה חישובים מרושעים, וחושב על עצמו בכל דבר. הוא לא מקדיש ולו מחשבה קלה לעבודת הכנסייה ואין לו כלל מצפון או היגיון. באופן יסודי, הוא אינו ראוי לשרת כמנהיג כנסייה. לאנשים כאלה אין שמץ של עול בנוגע לעבודת הכנסייה או להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. אכפת להם רק מהאינטרסים ומההנאות שלהם-עצמם; הם מתמקדים אך ורק בהתענגות על הטבות המעמד, ללא כל דאגה למצבם של אנשיו הנבחרים של האל. האין זה האדם האנוכי והבזוי ביותר? אפילו כשהם מגלים אנשים רעים וצוררי משיח המפריעים לעבודת הכנסייה, הם לא מתייחסים לכך, כאילו לעניינים אלה אין שום קשר אליהם. זה כמו רועה שרואה זאב טורף את הכבשים אך אינו עושה דבר, ודואג רק להציל את חייו-שלו. אדם כזה אינו כשיר להיות רועה. כל מה שמנהיג שקר מסוג זה עושה הוא למקסם את ההגנה על המוניטין, המעמד, הכוח שלו, ועל ההטבות השונות שהוא נהנה מהן כעת. אין בליבו שום עול בנוגע לשליחות האל, עבודת הכנסייה, או ההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל, שהם חובותיו ואחריותו; הוא לעולם אינו חושב על אלה. הוא חושב: "מדוע מנהיג חייב לבצע את המשימות האלה? מדוע אי-ביצוע המשימות האלה גורר גיזום וגינוי, ודחייה על ידי האחים והאחיות?" הוא לא מבין והוא אדיש לחלוטין. בלבי, לא משנה עד כמה אדם מסוג זה נראה כמי שמתנהג היטב, או שומר חוק, או ממעט במילים, או חרוץ ומוכשר, העובדה שהוא פועל ללא עקרונות ואינו לוקח אחריות על עבודת הכנסייה מחייבת אותי לראות אותו באור חדש. לבסוף, הגדרתי אדם מסוג זה כך: ייתכן שהוא אינו עושה טעויות גדולות, אך הוא ערמומי ותחבולני מאוד; הוא לא לוקח על עצמו שום אחריות, וגם אינו מקיים כלל את עבודת הכנסייה – אין לו אנושיות. אני מרגיש שהוא דומה לסוג של חיה – בערמומיותו, הוא דומה במידה מסוימת לשועל. אנשים אומרים ששועלים הם ערמומיים, אך למעשה, אנשים אלה ערמומיים אף יותר משועלים. על פני השטח, נראה שהם לא עשו שום רע, אך למעשה, כל מה שהם אומרים ועושים הוא למען תהילתם האישית, הרווח שלהם ומעמדם. כל מה שהם עושים הוא למטרת הנאה מהטבות מעמדם, והם אינם מתחשבים כלל בכוונות האל. הם לא פותרים כלל את הבעיות שמתעוררות בעבודת הכנסייה, וגם אינם מטפלים בבעיות ממשיות הנוגעות להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. מנהיגי שקר אלה אינם עושים שום עבודה כדי להנהיג את אנשיו הנבחרים של האל אל תוך מציאות-האמת. מה המטרה של כל מה שהם עושים? האין זה רק כדי לרצות אנשים ולגרום לאחרים להעריכם? הם מנסים לגרום לכולם לחשוב עליהם טובות מבלי לפגוע באיש, וכך נהנים ממוניטין ומהטבות מעמדם. מה שהכי מעורר שנאה להם הוא שכל מעשיהם אינם מביאים שום תועלת להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל; במקום זאת, הם מטעים אנשים, וגורמים לאחרים להעריץ אותם ולסגוד להם. האין אנשים אלה ערמומיים ותחבולניים אף יותר משועלים? הם מנהיגי שקר טיפוסיים ואמיתיים. יש להם מעמד של מנהיגים והם נושאים בתואר זה אך אינם עושים שום עבודה ממשית, אלא מטפלים רק בכמה עניינים כלליים, שטחיים ונראים לעין, או שהם עושים באי-רצון מעט מהעבודה שהוטלה עליהם במיוחד על ידי העליון. אם אין משימה מיוחדת מהעליון, הם לא עושים שום עבודה מהותית של הכנסייה. בנוגע לעניינים הכרוכים בשמירה על עבודת הכנסייה ועל סדר חיי הכנסייה, הם חוששים לפגוע באנשים ואינם מעזים לעמוד על עקרונות. הם לא פותרים אף אחת מהבעיות המצטברות בעבודת הכנסייה, ואפילו כשהם רואים את נכסי בית האל מבוזבזים על ידי צוררי משיח ואנשים רעים, הם לא עושים דבר כדי לעצור או להגביל זאת. בליבם, הם יודעים בבירור שאנשים אלה עושים רע ופוגעים באינטרסים של בית האל, אך הם מעמידים פני תם ואינם אומרים מילה. אלה הם האנשים הערמומיים והתחבולניים. האין אנשים אלה ערמומיים יותר משועלים? כלפי חוץ הם נחמדים לכולם ואינם עושים דברים כדי לפגוע באיש, אך הם מעכבים את העניין החשוב של ההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל, את עבודת הכנסייה, ואת עבודת הפצת הבשורה. האם אנשים כאלה ראויים להיות מנהיגים ועובדים? האינם משרתי השטן? האינם אלה המשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה? אף שעל פני השטח הם לא ביצעו שום שהוא בבירור רע, ההשלכות של עבודתם באופן זה חמורות אף יותר מעשיית רע. הם מעכבים את ביצוע רצון האל, מתנגדים לאל, ומשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה. הם פוגעים באנשיו הנבחרים של האל ויכולים אף להרוס את תקוותם לישועה של אנשיו הנבחרים של האל. אימרו לי, האין זו עשיית רע? זה בדיוק מה שעושה אדם שמחפש לרַצות אחרים ואינו עומד על עקרונות כלל. אנשים שאינם מבינים את האמת אינם יכולים לתפוס במלואן את ההשלכות הנוראות של עבודתם זו של מנהיגי השקר, וגם אינם יכולים להבין מהם כוונותיהם, מניעיהם ומטרותיהם. לעולם לא תבינו מה הם באמת רוצים לעשות בליבם – אנשים כאלה ערמומיים מדי! אם לומר זאת באופן ציורי, הם שועלים ערמומיים; אם להשתמש במילים מדויקות, הם שדים חיים, שדים חיים בקרב בני אדם!

באשר לאופן שבו יש לאפיין את מנהיגי השקר הללו, על סמך מהות צביונם, לא ניתן למקם אותם באופן שרירותי בקטגוריות של אנשים רעים, צוררי משיח, צבועים וכן הלאה. עם זאת, אם שופטים על פי מה שהם מבטאים, כמו ביטויי אנושיותם ויחסם לעבודת הכנסייה, וכן העובדה שאינם מטפלים בבעיות שהם מגלים, אזי הם הסוג הנבזה ביותר של מנהיגי שקר. אם שופטים על פי ביטוייהם השונים, אף שהם אינם יוצרים באופן יזום קליקות או מקימים מלכויות עצמאיות משלהם, ולעתים רחוקות מעידים על עצמם, ואף שהם יכולים להסתדר היטב עם האחים והאחיות, לסבול קשיים, לשלם מחיר, להימנע מגניבת מנחות, ואף לרסן את עצמם בקפדנות מחיפוש אחר זכויות יתר, אף על פי כן, כשהם מתמודדים עם האנשים, המאורעות והדברים השונים המשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה, או עם האנשים השונים המבזבזים מנחות ופוגעים ברכוש בית האל, הם אינם עוצרים אותם או מטפלים בהם, הם אינם אומרים דבר ואינם עושים שום עבודה. אנשים כאלה הם מפחידים! הם הסוג הבזוי ביותר של מנהיגי שקר; אין להם תקנה! מדוע אני אומר שאין להם תקנה? זה לא שיש להם איכות ירודה או שהם אינם יכולים להבין את דברי האל – יש להם יכולת הבנה ויכולת עבודה מסוימות, אך כשהם מגלים מישהו המשבש את עבודת הכנסייה ומפריע לה, הם אינם מטפלים בכך או פותרים זאת. הם עושים מעט מעבודה זו באי-רצון רק כשהם נתקלים בפיקוח קפדני ובתחקורים תכופים של המנהיגים הממונים עליהם, או לאחר שגוזמים אותם. לא משנה אם הם עושים את העבודה הזאת או לא, או כיצד הם עושים אותה, בראש סדר העדיפויות שלהם נמצאת ההגנה העצמית. הם אינם ממלאים כלל את תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים. מלבד הגנה על עצמם ושמירה על האינטרסים האישיים שלהם, הם אינם עושים שום עבודה מהותית, והם מבצעים רק מעט עבודה שטחית שאין להם ברירה אלא לעשותה. מלבד הגנה על עצמם, לא אכפת להם משום דבר אחר. האינם ערמומיים ותחבולניים יותר משועל? יש אנשים שאומרים: "האינסטינקט של שועל הוא לאכול חיות קטנות, אז האין זה גם האינסטינקט של מנהיגי שקר להגן על עצמם?" האם זה אינסטינקט? זהו טבעם! מנהיגי שקר אלה מגנים על מעמדם, על המוניטין והכבוד שלהם, שומרים על יחסים עם אנשים, ונמנעים מלפגוע באיש, במחיר של פגיעה באינטרסים של בית האל ופגיעה בעבודת הכנסייה. הם אפילו אינם מטפלים באופן אישי בפיטורין או בהתאמת תפקידם של אנשי צוות, ובמקום זאת מטילים על אחרים לעשות זאת עבורם. הם חושבים: "אם אותו אדם יבקש לנקום, הוא לא ירדוף אותי. בכל מצב שאני נתקל בו, אני צריך להגן על עצמי תחילה ". אנשים אלה ערמומיים מדי! כמנהיג, אתה לא יכול אפילו לקחת על עצמך את האחריות הזאת, אז האם אתה ראוי להיות מנהיג? אתה סתם פחדן חסר תועלת! בלי מעט האומץ הזה, האם אתה עדיין מאמין באל? האם אנשים שנוקטים בתחבולות כדי להתחמק מאחריותם בביצוע חובותיהם הם חסידי האל? האל אינו רוצה אנשים כאלה. מנהיגי שקר אלה ערמומיים ותחבולניים כמו שועלים. כשהם רואים מישהו הגורם לשיבוש או להפרעה, הם אינם מטפלים בכך או פותרים זאת – הם פשוט אינם עושים עבודה ממשית. הם לא פועלים, ולא משנה איך חושפים אותם וגוזמים אותם. מכיוון שאינך ממלא את תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים, מדוע אתה מחזיק במשרה הזאת? האם זה כדי שתהיה חלק מהתפאורה? האם זה כדי שתוכל להתענג על הטבות המעמד? אינך כשיר לכך! אינך עושה עבודה ממשית אך אתה רוצה שהאחים והאחיות יכבדו ויעריצו אותך – האין זה הלך הרוח של שד? זה כל כך חסר בושה! יש אנשים שאומרים שהם כלל אינם רוצים להיות מנהיגים. אז מדוע אתה שומר על המוניטין ועל המעמד שלך? מהי מטרתך בהטעיית אנשים? אם אינך רוצה להיות מנהיג, אתה יכול להתפטר ביוזמתך. מדוע אינך מתפטר? מדוע אתה תופס את המשרה ואינך פורש? אם אינך רוצה להתפטר, עליך לבצע בצייתנות עבודה ממשית כלשהי. אין ברירה אחרת – זוהי אחריותך. אם אינך יכול לעשות עבודה ממשית, מוטב שתיקח אחריות ותתפטר; אל לך לעכב את עבודת הכנסייה, או לפגוע באנשיו הנבחרים של האל. אם חסר לך אפילו שמץ זה של מצפון והיגיון, האם עדיין יש לך אנושיות כלשהי? אינך ראוי להיקרא אדם! ללא קשר לשאלה אם הם יכולים להיות מנהיגים או עובדים, אנשים המאמינים באל ראויים להיקרא אנושיים רק אם יש להם לפחות שמץ של מצפון והיגיון.

כדי להיות מנהיג או עובד, יש צורך באיכות מסוימת. איכותו של אדם קובעת את יכולת עבודתו ואת מידת תפיסתו את עקרונות-האמת. אם איכותך לקויה במקצת ואין לך הבנה עמוקה מספיק של האמת, אך אתה מסוגל ליישם בפועל ככל שאתה מבין, ויכול ליישם בפועל את מה שאתה מבין, ובלבך אתה טהור וישר, ואינך זומם דבר למען עצמך או חותר אחר תהילה, רווח ומעמד, ואתה יכול לקבל את בחינתו של האל, אז אתה אדם ישר. עם זאת, מנהיגי שקר אינם ניחנים בתכונות אלה. הם אינם מתעניינים בבעיות השונות של שיבושים והפרעות המתעוררות בכנסייה; גם אם הם מבחינים בבעיות אלה, הם אינם מתייחסים אליהן. אם ישאלו אותם אם הם מודעים למצב, הם יאמרו: "אני חושב שאני יודע על זה משהו, אבל לא הכול". זה קרה ממש מתחת לאפך – מדוע אתה אומר שאינך יודע על כך? האינך מנסה לרמות אנשים? מכיוון שאתה כן יודע על כך, האם חשבת כיצד לטפל בזה? האם עשית עבודה כלשהי? האם ניסית למצוא פתרונות כלשהם? הם משיבים: "האיכות של אותו אדם טובה משלי, והוא אדם רהוט ובעל כושר ביטוי; אני לא מעז להתערב בענייניו. מה אם אטפל במשהו שאינו בעצם בעיה ואפגע בו? זה יקשה על עבודתי אחר כך!" מכיוון שאינך מעז, אתה פחדן חסר תועלת ומזניח את אחריותך, ואינך ראוי להיות מנהיג! כשאתה נתקל במצב כזה, האם אתה יודע כיצד לטפל בו? הם אומרים: "אף שאני יודע כיצד לטפל בזה, אני לא מעז. האין זה תפקידו של העליון? ויש גם את קבוצת קבלת ההחלטות. איך ייתכן שהמשימה הזאת תיפול עליי?" מכיוון שראית זאת ואתה יודע על כך, עליך לטפל במצב זה. אם שיעור קומתך קטן מדי ואינך יכול להתמודד עם הבעיה הזאת, האם סיפרת לממונים עליך על הבעיה? האם דיווחת עליה? האם עשית את מה שנמצא בתחום אחריותך ואת העבודה שמוטלת עליך? האם מילאת כלל את אחריותך? לחלוטין לא! בליבם, הם יודעים היטב: "ידעתי על הבעיה הזאת, אבל לא פעלתי. אני מרגיש אשם! הייתי צריך לדווח על העניין הזה אבל לא עשיתי זאת. אבל גם אנשים אחרים לא עשו זאת – מה זה קשור אליי?" האם אנשים אחרים הם גם מנהיגים? אם אנשים אחרים עושים זאת או לא, זה עניינם של אותם אנשים – מדוע אתה לא עשית זאת? אם אנשים אחרים לא עושים זאת, האם זה אומר שאתה לא צריך לעשות זאת? האם זו האמת? גם אם אנשים אחרים היו עושים זאת, האם זה יכול היה להוות תחליף לכך שאתה תעשה זאת? מה שאתה עושה הוא עניינך. האם מילאת את אחריותך וחובותיך? אם לא, אז אתה מזניח את אחריותך, אינך כשיר להיות מנהיג, ועליך לקחת אחריות ולהתפטר. אין לך כל הערכה לאופן שבו רוממו אותך, אינך ראוי לאמונם של האחים והאחיות, אינך ראוי לאמונו של בית האל, ואינך ראוי אף פחות להאדרתו של האל. אתה חלאה חסר לב. לסוג השלישי של מנהיגי שקר יש בעיה באופיים. אם שופטים רק על פי העובדה שבמהלך כהונתם הם אינם עושים שום עבודה ממשית, אינם משקמים שום נזקים עבור הכנסייה, ובוודאי שאינם מסוגלים לעצור או לטפל במהירות במעשיהם הרעים של אנשים רעים, אזי לאדם מסוג זה, ללא קשר לאופן שבו הוא חותר באופן אישי ולהיווכחותו בחיים, יש לא רק בעיה של איכות ירודה ובעיה של אי-עשיית עבודה ממשית, אלא, חשוב מכול, אין לו אנושיות. מצפונם רקוב לחלוטין, ואין להם שום היגיון. בלשון העם, הם מושחתים מוסרית; הם אנוכיים ובזויים באופן קיצוני, ואינם אמינים. מבין שלושת סוגי האנשים שניתחנו, האנושיות של סוג זה היא הגרועה ביותר. לשני סוגי האנשים הראשונים יש איכות ירודה, הם אינם יכולים לעשות עבודה, ואינם עומדים בעקרונות ובסטנדרטים של בית האל לטיפוח ולקידום אנשים, ולכן לא ניתן לטפחם או להשתמש בהם. איכותם ירודה ביותר, הם עיוורים וקהי חושים, והם למעשה אנשים מתים – הם אינם ראויים לחשיפה ולניתוח. סוג האנשים השלישי הוא הנבזה ביותר. הם בזויים ביותר מבחינת אנושיותם, ואנו מאפיינים סוג זה כערמומי ותחבולני. אנשים אלה ערמומיים אף יותר משועלים. הם אינם עושים שום עבודה ממשית אך יש להם שפע של תירוצים והם מרגישים בנוח לחלוטין. לא משנה כיצד אנשים רעים וצוררי משיח מפריעים לעבודת הכנסייה, הם אינם חשים חרדה או דאגה ועדיין רוצים להמשיך להיות מנהיגים. מדוע הם מכורים כל כך לכוח? מנהיגים אלה אומרים: "האדם שואף מעלה; המים זורמים מטה. כולם אוהבים כוח!" הם אינם רוצים לעשות שום עבודה ממשית אך עדיין רוצים להיאחז במעמדם וליהנות מהטבותיו. איזה מין חלאה זה? הם אינם אלא זרעו של השטן, ואין בהם שום דבר טוב.

היום שיתפנו על שלוש נקודות בנוגע לאחריות השתים-עשרה של מנהיגים ועובדים. מנהיגי השקר שניתחנו באחריות השתים-עשרה זהים במהותם למנהיגי השקר שחשפנו קודם לכן. אף שניתחנו שלוש נקודות, הן עוסקות בעיקר בשתי בעיות: האחת היא שהם בעלי איכות ירודה ואינם מסוגלים לבצע עבודה ממשית; השנייה היא שאנושיותם נבזית, בזויה, ערמומית ותחבולנית, והם אינם עושים עבודה ממשית. אלו הן הבעיות המהותיות והיסודיות של מנהיגי שקר. כל עוד לאדם יש אחת משתי הבעיות הללו, הוא מנהיג שקר. זה מעל לכל ספק.

4 בספטמבר 2021