פרק 10

עידן המלכות שונה, למעשה, מזמנים קודמים. הוא לא עוסק באופן שבו בני אדם פועלים; אלא, אני ירדתי אל פני האדמה כדי לעשות את עבודתי בעצמי, עבודה שבני אדם אינם יכולים להעלות על דעתם או לבצע. במשך שנים רבות כל כך, מאז בריאת העולם, העבודה עסקה רק בבניית הכנסייה, אך מעולם לא שמעו על בניית המלכות. אף על פי שאני מדבר על כך במו פי, האם יש מי שמבין את מהות הדבר? ירדתי פעם לעולמם של בני האדם, חוויתי את סבלם והתבוננתי בו, אך עשיתי זאת מבלי להגשים את מטרת התגלמותי. מרגע שבניית המלכות החלה, בשרי בהתגלמותו החל למלא את כהונתי באופן רשמי; כלומר, מלך המלכות קיבל על עצמו באופן רשמי את כוחו הריבוני. מכאן ניכר בבירור שירידת המלכות לעולם האנושי אינה רק ביטוי מילולי, אלא מציאות ממשית; זהו היבט אחד של משמעות "המציאות של היישום בפועל". בני האדם מעולם לא ראו אף אחד ממעשיי, ומעולם לא שמעו אף מילה מדבריי. גם אם היו רואים את מעשיי, מה היו מגלים? ואילו שמעו את דבריי, מה היו מבינים? ברחבי העולם כולו, כל אדם מתקיים ברחמיי ובחסדי, אך כך גם כל בני האדם נתונים למשפטי, ובאותה מידה כפופים לניסיונותיי. נהגתי באנשים ברחמים ובאהבה, גם כאשר כולם הושחתו במידה מסוימת; הטלתי עליהם ייסורים, גם כאשר כולם נכנעו בפני כס מלכותי. עם זאת, האם יש אדם שאינו נתון בסבל ובזיכוך שאני מפעיל? אנשים רבים כל כך מגששים באפלה בחיפוש אחר האור, ורבים כל כך נאבקים מרה במסגרת ניסיונותיהם. לאיוב הייתה אמונה, אך האם לא חיפש מוצא לעצמו? על אף שאנשיי יכולים לעמוד איתן לנוכח ניסיונות, האם יש מי שמאמין עמוק בלבו גם בלי לומר זאת בקול רם? האין זה נכון שאנשים מצהירים על אמונתם בפיהם, אך בלבם עדיין מקננים ספקות? אין בני אדם שעמדו איתן בניסיון או שהתמסרו באמת ובתמים בעת שהועמדו בניסיון. אילולא כיסיתי את פניי כדי להימנע מלהביט בעולם הזה, כל המין האנושי היה נופל תחת מבטי הבוער, כי איני דורש דבר מבני האדם.

כאשר תישמע תרועת המלכות – שהיא גם העת שבה ירעמו שבעת הרעמים – קול זה ירעיד שמיים וארץ, יזעזע את הרקיע ויגרום לנימי ליבו של כל אדם לרטוט. המנון המלכות עולה בחגיגיות בארצו של הדרקון הגדול האדום כאש, ומוכיח שהשמדתי את האומה ההיא והקמתי את מלכותי. חשוב מכך, מלכותי מוקמת על פני האדמה. ברגע זה אני מתחיל לשלוח את מלאכיי לכל אחת מאומות העולם כדי שיירעו את בניי, את עמי; זאת גם כדי לעמוד בדרישות של השלב הבא של עבודתי. עם זאת, אני בא באופן אישי למקום שבו רובץ הדרקון הגדול האדום כאש, ומתמודד עמו. כאשר כל בני האדם יכירו אותי בבשר ויוכלו לראות את מעשיי בבשר, מאורתו של הדרקון הגדול האדום כאש תהפוך לאפר ותיעלם ללא זכר. ואתם, אנשי מלכותי, מכיוון שאתם שונאים את הדרקון הגדול האדום כאש עד עמקי נשמתכם, עליכם לרצות את לבי במעשיכם, ובכך להמיט קלון על הדרקון. האם אתם חשים באמת ובתמים שהדרקון הגדול האדום כאש שנוא? האם אתם באמת מרגישים שהוא אויבו של מלך המלכות? האם באמת יש לכם אמונה שתוכלו לשאת למעני עדות נפלאה? האם אתם באמת בטוחים שתוכלו להביס את הדרקון הגדול האדום כאש? זה מה שאני מבקש מכם; כל מה שאני צריך הוא שתהיו מסוגלים להגיע לשלב הזה. האם תהיו מסוגלים לעשות זאת? האם יש לכם אמונה שתוכלו להשיג זאת? מה בעצם מסוגלים בני האדם לעשות? הרי אני עושה זאת בעצמי, הלא כן? מדוע אני אומר שאני יורד באופן אישי למקום שבו מתנהל הקרב? אני רוצה את אמונתכם, לא את מעשיכם. בני אדם אינם מסוגלים להבין את דבריי כפשוטם, ובמקום זאת רק מעיפים בהם מבט מזווית העין. האם כך השגתם את מטרותיכם? האם כך הצלחתם להכיר אותי? למען האמת, מבין בני האדם על פני האדמה, אין אחד שמסוגל להביט ישר בפניי, ואין אף אחד שמסוגל להבין את המשמעות הטהורה והזכה של דבריי. לכן התחלתי מפעל חסר תקדים על פני האדמה כדי להשיג את מטרותיי ולכונן את דמותי האמיתית בלבם של אנשים. באופן זה, אשים קץ לעידן שבו תפיסות שולטות באנשים.

כיום, אני יורד לא רק אל אומת הדרקון הגדול האדום כאש, אלא אני גם פונה אל היקום כולו, עד כדי כך שכל הרקיע רועד. האם יש מקום כלשהו שאינו נתון למשפטי? האם יש מקום כלשהו שלא סובל מהאסונות שאני ממיט? בכל מקום שאליו אני הולך, אני מפזר כל מיני "זרעי אסון". זוהי אחת מדרכי עבודתי, וללא ספק זהו מעשה ישועה לאנושות, ומה שאני מעניק לה הוא עדיין סוג של אהבה. אני רוצה לאפשר לאנשים רבים עוד יותר להכיר אותי ולהיות מסוגלים לראות אותי, ובדרך זו לירוא את האל שבמשך שנים רבות כל כך לא יכלו לראות, אך כעת הוא מעשי. לאיזו מטרה בראתי את העולם? מדוע לא השמדתי כליל את בני האדם לאחר שהושחתו? מאיזו סיבה חי כל המין האנושי בתוך אסונות? מה הייתה מטרתי בהתגלמותי בבשר? כשאני עושה את עבודתי, האנושות לומדת לטעום לא רק את המר, אלא גם את המתוק. מבין כל האנשים בעולם, מי אינו חי בחסדי? אילולא הענקתי לבני האדם ברכות חומריות, מי בעולם היה יכול ליהנות משפע? האם יכול להיות שהעובדה שאפשרתי לכם לתפוס את מקומכם כאנשיי היא ברכה? אילו לא הייתם אנשיי, אלא נותני שירות, האם לא הייתם מתקיימים בתוך ברכותיי? אף אחד מכם אינו מסוגל לתפוס את מקור דבריי. בני האדם רחוקים מלהוקיר את התארים שהענקתי להם, ורבים מהם, בגלל התואר "נותני שירות", נוטרים טינה בלבם, ורבים אחרים מפתחים בלבם אהבה כלפיי בשל התואר "אנשיי". אל ינסה איש לשטות בי; עיניי רואות הכול! מי מביניכם מקבל ברצון, מי מכם מתמסר לחלוטין? אילולא נשמעה תרועת המלכות, האם באמת הייתם מסוגלים להתמסר עד הסוף? מה שבני האדם מסוגלים לעשות ולחשוב, ועד כמה רחוק הם מסוגלים להגיע – את כל הדברים האלה קבעתי מראש לפני זמן רב.

רובם המכריע של האנשים מקבל את הבערה שבאור פניי, ובהשראת עידודי אנשים מתעוררים כדי להתקדם בחיפושיהם. כאשר כוחות השטן תוקפים את בני עמי, אני נוכח כדי להדוף אותם; כאשר מזימות השטן זורעות הרס בחייהם, אני מניס אותו על נפשו, וכשהוא נעלם, הוא אינו שב לעולם. כל מיני רוחות רעות משוטטות תמיד על פני האדמה בחיפוש אחר מקום מנוחה, ומחפשות ללא הרף פגרי אדם שניתן לכלותם. אנשיי! עליכם להישאר תחת השגחתי והגנתי. לעולם אל תהיו מופקרים! לעולם אל תנהגו בפזיזות! עליך להקדיש את נאמנותך בביתי, ורק עם נאמנות תוכל לצאת למתקפת נגד על תחבולות השדים. בשום פנים ואופן אל לך לנהוג כפי שנהגת בעבר, לעשות דבר אחד בפניי ודבר אחר מאחורי גבי; אם תנהג כך, הרי שכבר אין לך סיכוי לגאולה. האם לא אמרתי די והותר דברים מסוג זה? דווקא משום שטבעו הישן של האדם אינו ניתן לתיקון, נאלצתי להעיר לאנשים הערות חוזרות ונשנות. אל תהיו משועממים! כל מה שאני אומר הוא למען הבטחת גורלכם! מקום מטונף ומזוהם הוא בדיוק מה שהשטן צריך; ככל שאתם חסרי תקנה ומופקרים יותר, ומסרבים להתמסר למגבלות, כך אותן רוחות טמאות ינצלו יותר כל הזדמנות לחדור אליכם. אם הגעתם לנקודה זו, נאמנותכם לא תהיה אלא פטפוטי סרק, ללא כל מציאות, והרוחות הטמאות יבלעו את נחישותכם ויהפכו אותה למרדנות ולמזימות שטניות שישמשו לשיבוש עבודתי. משם, אוכל להכות בכם בכל עת. איש אינו מבין את חומרת המצב הזה; אנשים פשוט מתעלמים ממה שהם שומעים, ואינם נזהרים כלל. אינני זוכר את מה שנעשה בעבר; האם אתה באמת עוד מחכה שאנהג בך בסלחנות על ידי כך ששוב "אשכח"? על אף שבני האדם התנגדו לי, לא אזקוף זאת לחובתם כי שיעור קומתם נמוך מדי, ולכן לא הצבתי בפניהם דרישות גבוהות מדי. כל מה שאני דורש הוא שלא יהיו מופקרים, ושיתמסרו למגבלות. אין ספק שאין זה מעבר ליכולתכם לעמוד בתנאי אחד זה, הלא כן? רוב האנשים מחכים שאגלה תעלומות נוספות כדי שיוכלו להשביע את עיניהם. עם זאת, גם אם היית מבין את כל תעלומות השמיים, מה בדיוק היית יכול לעשות עם הידע הזה? האם הוא היה מגביר את אהבתך כלפיי? האם הוא היה מעורר את אהבתך כלפיי? איני מזלזל בבני אדם ואיני חורץ את דינם בקלות דעת. אילולא היו אלה נסיבותיהם הממשיות של בני האדם, לעולם לא הייתי מכתיר אותם בכינויים כאלה כלאחר יד. חישבו על העבר: כמה פעמים השמצתי אתכם? כמה פעמים זלזלתי בכם? כמה פעמים הבטתי בכם מבלי להתחשב בנסיבותיכם הממשיות? כמה פעמים דבריי לא הצליחו לשכנע אתכם בכל לבכם? כמה פעמים דיברתי מבלי לפרוט על מיתר עמוק בתוככם? מי מכם קרא את דבריי ללא פחד ורעדה, מחשש עמוק שאכה בכם ואפיל אתכם לבור ללא תחתית? מי אינו עובר ניסיונות מדבריי? באמירותיי שוכנת סמכות, אך אין זו סמכות לחרוץ דין על בני אדם כלאחר יד; אלא, אני מגלה להם ללא הרף את המשמעות הגלומה בדבריי מתוך התחשבות בנסיבותיהם הממשיות. למען האמת, האם יש מישהו שמסוגל להכיר בעוצמתי הכל יכולה בדבריי? האם יש מישהו שיכול להבין את הזהב הטהור ביותר בדבריי? כמה מילים כבר אמרתי? האם אי פעם מישהו הוקיר אותן?

3 במרץ 1992